לא מעודדת רצח: ג'וליה פרמנטו עונה לביקורת

"יש לי הערכה גדולה מאוד לכל ביקורת שהיא מנומקת, מעמיקה ומכבדת. מכיוון שיש לי יכולת עדינה לזהות גם את הצלילים הדקים ביותר של מיזוגניה, רשעות סתמית ושמרנות כללית, כשאני מזהה את הצלילים האלו בביקורות, אין להן שום השפעה עליי. אבל אם הביקורת נוקבת ומדויקת - זה באמת תענוג גדול. אני הרי רק מחכה שמישהו יאתגר אותי אינטלקטואלית", אומרת ג'וליה פרמנטו, שספרה השני "כפר סבא 2000", ראה אור לאחרונה בהוצאת 'פן', ומיד זכה לתשומת לב תקשורתית רבה.

 • לא רוכבת על Metoo#: איילת גונדר-גושן עונה למבקר

ספרה הראשון של פרמנטו, "ספארי", התקבל היטב על ידי המבקרים. מבחינת הסופרת, הצלחת ספרה השני ארעה רק כאשר "כפר סבא 2000" הצליח להתעלות על קודמו. "ראשית, מבחינת הצמיחה הספרותית שלי כסופרת", מסבירה פרמנטו. "מכיוון שכתבתי את 'ספארי' בגיל עשרים וארבע, התבגרות ספרותית הייתה חשובה לי מאוד. ושנית, מבחינת תפוצה ומכירות - אני לא כותבת לעשרה אניני טעם מתוחכמים באקדמיה, קהל הקוראות והקוראים חשוב לי מאוד".

"הספרות תסתדר גם בלי הביקורת, אך התרבות זקוקה לה מאוד". פרמנטו // צילום: זיו ברקוביץ'

גם כפר סבא 2000, כקודמו, התקבל היטב, ואף זכה בפרס שרת התרבות. ובכל זאת, לצד ביקורות המשבחות אותו, התפרסמו גם ביקורות וסקירות פחות אוהדות, המתייחסות בעיקר לאופן בו ניגשת המחברת בכתיבתה לסוגיה טעונה במיוחד – היחס האמביוולנטי של בני הנוער גיבורי הספר למקרה רצח.

במרכז הספר דפני ודוד, תיכוניסטים המתגוררים בכפר סבא, שחייהם מתנהלים בין שגרת בית הספר לבילויים בקניון. את השעמום ותחושת הריקנות בחייהם הם מתבלים במשחקי דמיון, בגניבה מחנויות ובמחשבות על העתיד. פענוח פרשת רציחתו של נער כפר סבאי בידי שלושה נערים (קו עלילה המתבסס על הירצחו של הנער אסף שטיירמן בשנת 1996, שפרטיו התגלו ארבע שנים מאוחר יותר) יוצר תכונה גדולה בעיר ובבית הספר בו השניים לומדים, ומחלץ מתוך חלק מן הנערים את יצר הרוע והאלימות, גורם להם לבדוק את הגבולות שלהם ומערער את הקו, שבגילאים אלו לעיתים דק במיוחד, בין פנטזיה למימוש, בין משחק "מה היה אילו" לבין מעשה של ממש. הגיבורים מעוררים אצל הקורא את אותו יחס אמביוולנטי שפרשת הרצח מעוררת אצל הגיבורים – עניין אך גם רתיעה, רצון להבין את שמתחולל בראשם אך גם תחושת סלידה. פרמנטו עצמה אינה נוקטת עמדה מוסרית בנוגע לבחירות ולמעשים של הדמויות שיצרה, וחלק מרכזי בביקורת שנכתבה על הספר עוסק בבחירתה זו.

"מאוד הערכתי, למשל, את הביקורת של קרן דותן ב'ישראל היום'", מספרת פרמנטו בהקשר זה. "היא כתבה: 'פרמנטו כותבת כאילו גם היא אחת מהגיבורים שלה. היא מתרוצצת יחד איתם במלכודת העכברים של גיל ההתגברות. היא לא מעניקה לקוראיה תובנות על הקיום התזזיתי של דפני ודוד או תובנות שיבקיעו אל ממד אחר ויעניקו מפלט, אלא סוגרת את עצמה יחד עם גיבוריה המתבגרים בעולם ללא פורקן'. דותן חשבה שאני לא מנסה לענות ברצינות על השאלות המוסריות שעולות בסיפור, שזאת אבחנה מדויקת ומבריקה. אני באמת לא עונה על השאלות האלו. עכשיו, כשיש לי ההזדמנות לענות לה, ברצוני לומר שזאת בדיוק ההחלטה המוסרית שלי, והיא רצינית ביותר. הספרות היפה והטובה לא מעניקה תובנות, אלא נועלת את הקורא בחדר יחד עם הגיבורים. התובנות הן העסק של המבקרים והחוקרים, ולא הייתי רוצה לנגוס להם בביזנס".

"כפר סבא 2000" // כריכת הספר

"הביקורת לא מיועדת לסופרים"

"התמזל מזלי ועל 'כפר סבא 2000' נכתבו שלל ביקורות מגוונות ועמוקות מאוד על ידי מגוון רחב של כותבים. כל ביקורת הייתה הצעת קריאה שהפתיעה אותי מאוד, וכולן זכורות לי היטב. ובכל זאת, אציין שהביקורת של הסופרת נועה סוזנה מורג ב"וואלה!" קרובה ללבי במיוחד", משיבה פרמנטו לשאלה מה מן הדברים שנכתבו על ספרה נצרב בזיכרונה?

"הקריאה שלה התמקדה באופן בו מרד הנעורים של דפני ודוד ספוג בפרקטיקות מסחר ועיצוב קפיטליסטיות. האופן שבו הם מחפשים משמעות בעולמות גבוהים והאופן בו הם מעצבים את האינדיבידואליזם שלהם מתנהלים בתוך מערכת כלכלית מובנית. הרגשתי שזאת ביקורת שנכתבה מתוך הזדהות והבנה עמוקה של הדמויות הצעירות שמחפשות את עצמן באופן נואש אך מכמיר לב, בעולם שהוא מצד אחד רווי בעושר תרבותי ומצד שני ריק ממשמעות. מיד ברור לקוראים שזאת ביקורת שנכתבה על ידי סופרת, ולא סתם סופרת, אלא אחת צעירה ומרדנית. אני לא מכירה את מורג באופן אישי, אך רואה בה קולגה למאבק ספרותי דומה. כשהביקורת שלה התפרסמה, התחושה שלי הייתה שהספרות העברית הגיעה לעתיד, סוף סוף".

האם קרה לך שקראת ביקורת פחות אוהדת על אחד מספרייך ואמרת לעצמך – בנקודה הזו המבקר/ת צודק/ת, אני לוקחת את מה שנכתב לתשומת לבי?

"לא, ואני חושבת שהשאלה מצביעה בדיוק על מה שמעורער בדיון ובביקורת הספרותית העברית. הביקורת לא מיועדת לסופרת, הביקורת מיועדת לקוראי הספר ולאוהבי הספרות באופן כללי. ביקורת טובה היא הצעה מבריקה לקריאה בספר, ומספר הקריאות הפוטנציאליות כמספר הקוראים הפוטנציאלים. זה לא מסמך הצעה לשיפור. אני לוקחת לתשומת ליבי רק את הערותיהם של העורכת שלי ושל מספר מצומצם מאוד של קרובים שאיתם אני מתייעצת. גם בתור ילדה לא לקחתי סוכריות מאנשים זרים".

מהו תפקיד הביקורת, לדעתך? לשם מה היא חשובה?

"הביקורת חשובה מאין כמותה, והחשיבות שלה לא משנית לספרות אלא מקבילה לה. ביקורת טובה, ובכלל - שיח ביקורתי טוב, עוסקים בזרמים התת-קרקעיים של הספרות", משיבה פרמנטו. "בזרמים האלו נמצאים סודות גדולים מאוד על התרבות, על החברה, על המיניות, על הכלכלה, על השפה. מבקר טוב שולה את הסודות האלו מקרקעית הספר ומסדר אותם בשרשרת עבור הקוראים. לעיתים זה משהו שלקורא בבית קשה לעשות לבד, כי הסופרים הטובים באמת מצפינים את הסודות האלו. תראי, הספרות תסתדר גם בלי הביקורת - הספרות היא אמנות שאינה תלויה בדבר, ולא זקוקה אפילו למו״לים. אבל התרבות, התרבות זקוקה מאוד לכל אלו". 

 • היכן ראוי לקיים את האירוויזיון? המומחים עונים
 • נטע ברזילי: "הניצחון לא היה בכיס שלי"
 • אסי עזר: "מקווה שיקבלו החלטה שקולה"

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו