בשיתוף עורכת דין מאיה לביא
מאת: גור שמיר
המציאות הכלכלית הלא פשוטה גורמת לכך שלא מעט אנשים צוברים חובות וחייבים כספים רבים לנושים. חייב שיש לו חובות של נושים רבים בהוצאה לפועל, יכול לפנות להליך של חדלות פרעון. המטרה של ההליך הזה היא שיקום כלכלי של החייב ופתיחת דף חדש בחיים שלו, כשהוא נקי וללא חובות.
לפי “חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי”, שנכנס לתוקף ב-2019, ישנם שני מסלולים שניתן לנקוט בהם. המסלול הראשון, חובות של עד 150 אלף שקל. במסלול זה אפשר להגיש בקשה לחדלות פרעון במסגרת ההוצאה לפועל. שם החייב מקבל את ההפטר מהחובות באמצעות צו לפתיחת הליכים.
“מדובר בצו ראשוני שמגן על החייב”, מספרת עורכת דין מאיה לביא, מומחית בתחום שמטפלת בתיקים רבים בנושא חדלות פרעון. “זה כמו מטריה. צו פתיחת הליכים נותן לחייב הגנה מפני כל הנושים שלו שלא יכולים לפעול נגדו. ממונה לו נאמן לנכסיו, ונקבע לו תשלום חודשי לשלם לכלל הנושים שלו. בסופו של יום מגיעים לאיזושהי הסכמה עם הנאמן והממונה לגבי סכום ההפטר, ואז החובות נמחקים”.
במסלול השני, אותו הליך מתקיים במקרים של חובות מעל 150 אלף ש”ח ומעלה, אך בבית משפט השלום. אם יש חובות של 150 אלף שקל ומעלה, הפנייה נעשית לבית משפט השלום ולא להוצאה לפועל, על פי איזור המגורים של החייב.
אילו מקרים מגיעים אלייך?
“בדרך כלל מגיעים אליי מקרים של חובות בהיקפים גדולים של מיליוני שקלים, ולמעשה הפנייה היא לבית המשפט. בעבר התיקים התנהלו בבית המשפט המחוזי. שינו את זה בעקבות החוק החדש, והפנייה נעשית כיום לבית משפט השלום שבאזור מגורי החייב. כאשר יש תיקי הוצאה לפועל בסכומים גבוהים של מיליון, 2 מיליון, 4 מיליון, החייב לא יכול להתמודד איתם. הוא לא יכול להגיע להסדרים בכל התיקים, הוא לא יכול לשלם לכל הנושים שלו, ובדרך כלל הוא לא משתכר ולא מרוויח בצורה שהוא יכול לעשות הסדרים עם כל נושה בנפרד”.
“לכן, גם במסגרת הוצאה לפועל לא ייתנו צו תשלומים או איחוד תיקים בסכומים זניחים כאשר החובות מאוד גדולים. זה לא מכסה אפילו את הריביות על החוב ואין בזה תועלת. אין לזה פתרון מהשורש כי במסגרת הוצאה לפועל החוב רק תופח ותופח”.
מה היתרון בפנייה להליך הזה?
“מטפלים בבעיה מהשורש, ובסוף ההליך, החייב למעשה מתנקה מהחובות. הוא מקבל הפטר, החובות שלו נמחקים ותיקי ההוצאה לפועל נסגרים, ובעצם הוא משוקם כלכלית ויוצא לדרך חדשה בחיים שלו, ללא חובות. זה היתרון של חדלות פרעון”.
עו”ד מאיה לביא מפרטת על מצב בו לחייב יש נכסים: “המצב הזה הופך לבעייתי מעט יותר. צריך לקחת עורך דין מומחה בתחום שישמור על הנכסים במסגרת ההליך הזה. לפדות אותם או להגיע להסכמה עם הנאמן שלא יממש את הנכסים. כשחייב נכנס להליך הזה, הוא מקנה לנאמן שלו את כל החובות שלו מצד אחד, אבל גם את כל הזכויות שלו. לכן, אם יש לו דירת מגורים או נכס אחר, צריך עורך דין מומחה בתחום, שיידע לשמור על הנכס, כדי שהנכס הזה לא ימומש ולא יילך לנושים”.
“המטרה המרכזית – שיקום כלכלי של החייב”
מה השוני בטיפול בתיקים כאלו לפני ואחרי החוק החדש?
השוני בעיקר טכני. ההליכים די דומים. השוני הוא בעיקר שזה נעשה הרבה יותר קל. מגישים את הבקשות בצורה מקוונת. פעם היה צריך להכין את כתבי הטענות וכל בקשה נראתה כמו ספר עב-כרס. היום מגישים את כל הבקשות דרך המחשב, ישירות לכונס הנכסים הרשמי. הכל נעשה בצורה מקוונת, דיגיטלית. יש פחות מגע עם מסמכים. אין “מסמכולוגיה”. כיום זה נעשה בצורה פשוטה יותר וקלה יותר.
החוק נועד לבוא לקראתו של החייב, נכון?
“העיקרון של החוק – בכך שהוא מתווה עיקרון של מדיניות משפטית, שהיא לטובת החייב, המחוקק שם דגש על שיקומו הכלכלי של החייב. זה בא לידי ביטוי בפסקי הדין ובדיונים. המטרה המרכזית שלו – שיקום כלכלי של החייב. כך הוא נקרא – “חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי””.
ומה המשמעות?
“המשמעות היא שיש ערך רב לזה שחייב שהסתבך בתום לב, אני מדגישה את המילים בתום לב. כי אם זה לא נעשה בתום לב לא ייתנו לך להיכנס בשערי ההליך הזה. אדם שהסתבך בתום לב, שקרס לו העסק, שנגרם לו אירוע שגרם לו לקריסת עסקים יש לו פתח מילוט, יש לו מוצא ואפשר יהיה לשקם אותו כלכלית. זה הערך העליון, הוא יוכל לפתוח דף חדש, נקי וללא חובות. לפני החוק החדש עבדנו לפי פקודת פשיטת רגל, כיום אנחנו מדברים על חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. זה אחד מאבני היסוד של החוק החדש”.
כלומר קל יותר מול הנושים – אבל צריכים להתקיים תנאים מסוימים.
“צריך תנאים של תום לב כדי להיכנס להליך. כלומר, אם החובות נוצרו עקב מעשה מרמה או הונאה, לא ניתן יהיה לקבל את ההגנות שחוק חדלות פירעון מקנה לחייב. הנאמן יבצע חקירה וברגע שיתגלה שההסתבכות היא לא בתום לב, ההליך יבוטל”.
את יכולה לשתף אותנו בתיק בו טיפלת לאחרונה?
“לא מזמן טיפלתי בתיק של חייבת של חולת סרטן בשנות ה-60 לחייה. פיטרו אותה בגלל הקורונה והיא ישבה שנה בבית. היו לה חובות של 4 מיליון שקלים. הייתה לה דירת מגורים בבעלותה. במקרה כזה הנאמן אומר ‘אני רוצה את הנכס’. צריך להסביר לבית המשפט את המצב. היא אם יחידנית לילדה אחת. היא לא יכולה להיזרק בגיל כזה לרחוב”.
עורכת דין מאיה לביא הוסיפה: “הגענו להסדר בבית המשפט במסגרתו, ניתן לה הפטר מחובות בסך של 4 מיליון שקלים כנגד תשלום של 8% מסך חובותיה”.
בשיתוף עורכת דין מאיה לביא
