חיל הים סיים ביום חמישי האחרון את התרגיל הבינלאומי הגדול ביותר שהוביל החיל אי פעם - "נחשולים אדירים" - תרגיל שבו השתתפו או צפו עשר מדינות זרות. בצה"ל לקחו את רעידת האדמה בהאיטי כמקרה בוחן לתרגיל הנוכחי, ועל פי התרחיש שנבנה לתרגיל, בעקבות רעידת אדמה בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר שפקדה את האגן המזרחי של הים התיכון נהרגו אלפי אנשים, עשרות בתים ניזוקו וכ-150 אלף אזרחים נעקרו מבתיהם. הרעידה פגעה בתשתיות לאומיות כמו תחנות כוח וחשמל, מים, תקשורת, כבישים ובתי חולים.
מפקד בסיס חיפה, תת-אלוף גיל אגינסקי, אמר כי מטרת התרגיל היא "לקדם שיתוף פעולה ותיאום עם מספר ציים בכל מה שקשור לחיפוש והצלה וסיוע הומניטארי בארצנו". לדבריו, התרגיל נועד לבצע תרגיל ימי בין ציים ובין ארגונים בתוך צה"ל ומדינת ישראל, לקדם את המוכנות להתמודדות עם רעידת אדמה מתוך הבנה שמדובר בתרחיש סביר במדינת ישראל, וכן לקדם קואליציה עם מדינות זרות במקרים מסוג זה.
ארה"ב, צרפת ויוון לקחו חלק פעיל בתרגיל באמצעות כלי שיט, ואילו קפריסין, צ'ילה, איטליה, גרמניה, קנדה, בריטניה ונאט"ו שלחו נציגי מטה לתרגיל. מלבד חיל הים, לקחו חלק בתרגיל גם גופים נוספים בצה"ל, לרבות אגף המבצעים, אגף התכנון, אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, חיל הרפואה ופיקוד העורף. כן השתתפו בתרגיל כוחות רפואה צבאיים ואזרחיים, רשות החירום הלאומית, משרדי הממשלה, רשויות המכס והאוכלוסין ונמל חיפה.
התרגיל הבינלאומי הגדול אי פעם // צילום: דו"צ
ההיסטוריה מצביעה על כך שבממוצע בכל מאה שנים מתרחשת בישראל רעידת אדמה חזקה שגורמת להרס רב מאוד. הרעידה האחרונה הייתה בשנת 1927, כך שעל פי הסטטיסטיקה הרעידה הבאה היא רק עניין של זמן. בישראל לוקחים בחשבון אפשרות שבעקבות רעידת אדמה עשוי לשטוף את ישראל גם גל צונאמי אימתני שיגרום לנזק רב באזורים הקרובים לחוף.
בחיל הים ציינו כי במקרה של רעידת אדמה ישנן שלוש אפשרויות לאספקה: האופציה הראשונה היא דרך היבשה, שהיא פחות רלוונטית בישראל, האופציה השנייה היא אספקה אווירית, והשלישית היא אספקה ימית, שהיא היעילה ביותר מבחינת כמות הציוד הגדולה שניתן להעביר באמצעותה.
במסגרת התרגיל "נחשולים אדירים" נבנה מעין בסיס לוגיסטי ימי בלב ים, משם התבצעה האספקה לישראל. בתרגיל נלקח בחשבון מצב שבו הנמל שפחות נפגע ברעידת האדמה הוא נמל חיפה, ואליו הגיעו האניות המסייעות. במקום הוקם במסגרת התרגיל שער ימי שבו התנהלה הפריקה בנמל, וכן הוקם תא תיאום בבסיס חיפה שריכז את התיאום בין הגופים.
סירה יורדת למים במהלך התרגיל // צילום: דו"צ
תא"ל אגינסקי מנה חמש אפשרויות של סיוע ימי במקרה של רעידת אדמה: באמצעות אניית מסע, באמצעות אניית מלחמה גדולה שמביאה לחוף ציוד, על-ידי סיוע אווירי מהאניות לחוף במקרה שבו למשל נחסמות דרכים, באמצעות הנחתת ציוד על החוף, ולבסוף, בים ניתן להציב אניית בית חולים שיש בה כאלף מיטות אישפוז. "תחקרנו את התרגיל תחקור ראשוני, ומדובר בתרגיל מאוד משמעותי, עם הרבה למידה והפקת לקחים שנצטרך לעשות לפני התרגיל הבא", סיכם מפקד בסיס חיפה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו