לפני כשבועיים צלצל הטלפון של סמ"ר אביאל לוי (22) מטבריה. על הקו היה לא אחר מאשר שר המשפטים, אמיר אוחנה, שבישר לו באופן חגיגי שנשיא המדינה קיבל את בקשתו, והחליט להעניק לו חנינה מלאה ולמחוק את שתי ההרשעות שלו ו־37 התיקים שנפתחו לו במרוצת השנים. אוחנה ציין בפניו כי הוא התרגש מאוד מסיפורו, ואף הזמין אותו לפגישה.
התרגשותו של שר המשפטים מובנת לכל מי שמכיר את סיפורו הבלתי ייאמן של לוי, שגדל בשכונה ד' בטבריה, הידועה, לדבריו, כשכונה של עבריינים. "התחלתי להסתבך עם המשטרה כבר בגיל 11", מספר לוי ל"ישראל היום", "כל מיני תיקים של סמים, אופנועים, מכות. בגיל 15 כבר הסתבכתי בתיק יותר כבד. אני ועוד כמה חבר'ה יצאנו לגנוב כל מיני דברים. המשטרה דלקה בעקבותינו, עשו לנו מחסום משטרתי. החלטנו לפרוץ את המחסום, ושוטרים נדרסו. השוטרים ירו לעברנו, וחבר שלי, תומר פרנקו, קיבל כדור בראש ומת. מצאתי את עצמי בגיל 15 עם חבר מת בידיים. כולנו נשלחנו לכלא, אני הייתי הקטין היחיד".
אף שללוי הוצעו חלופות מעצר, הוא בחר ללכת לכלא אופק לנוער, בין היתר כיוון שזו הדוגמה שהוא קיבל ב"שכונה". "הייתי בטוח שאני עבריין, וזה מה שאני רוצה להיות", הוא מספר. "רציתי לחוות את הכלא. הסתובבתי עם אנשים גדולים שכולם כבר היו בכלא, ומבחינתי זה היה פער שרציתי להשלים". בהתאם לדרך שהתווה לעצמו, גם בכלא לא תמו ההסתבכויות של לוי, וגם בין כתליו נפתח לו תיק של אלימות בכלא.
במהלך השנה שבה שהה בכלא, צורף לוי לתוכנית חדשה לשיקום בני נוער, שבמסגרתה הגיע לכלא בכל שבוע אלוף משנה (בדימוס) דן חפץ ושוחח עם בני הנוער בניסיון לשכנעם לזנוח את העבריינות, ואולי אף לגרום להם להתגייס לצה"ל.
"הייתי בבועה שהשכונה שלי הכתיבה, שאני עבריין ולא ייצא ממני יותר מדי", מסביר לוי, "קצינת החינוך של הכלא רצתה שאנסה להשתלב בתוכנית הזו, ואני לא רציתי, אבל בסוף שכנעו אותי. בכל שבוע הוציאו אותנו מהאגף למועדון, ודן (חפץ) היה משוחח איתנו, מעביר מצגות, מביא מרצים. דן דיבר גם על מכינות קדם־צבאיות".
מהשלמת בגרויות - לשכם
כשלוי השתחרר מהכלא בגיל 16.5, נסע אליו חפץ במיוחד הביתה. "הוא האמין בי, ישב איתי על קפה. אבל בשכונה כבר חיכו לי החברים, ומבחינתם הייתי כבר יותר בוגר, עם הפאסון של הכלא. אז אמרתי לדן (חפץ) שאני לא מעוניין, ניתקתי איתו קשר לחלוטין וחזרתי לאורח החיים הקודם שלי. התחלתי שוב עם סמים ושטויות. בגיל 18 נעצרתי שוב, והורשעתי בתיק של סחיטה באיומים. הפעם ישבתי בכלא של בוגרים במשך חצי שנה".
בכלא פגש לוי מישהי שהיתה איתו בכלא אופק, שלדבריו, ניסתה "להוציא אותי מזה". "הייתי עם 37 תיקים פליליים, על עבירות של סמים, מכות, איומים, תקיפת שוטרים. פעמיים בבית סוהר", מספר לוי, "היא דחפה אותי לחדש את הקשר עם דן חפץ, ובאמת חידשתי אותו. הוא ניסה להכניס אותי למכינה קדם־צבאית". לוי השתלב במכינת "אחד משלנו", חזר למוטב וניסה לשכנע את הצבא לגייסו. הלחץ שהפעיל הצליח, והוא גויס לחוות השומר.
לאחר גיוסו הצליח להגשים את חלומו ולהגיע לחטיבת גולני, שבה עבר גם גיבוש מאתגר, והצליח להשתבץ בסיירת של החטיבה. לאחר שנה וחודשיים של מסלול מפרך, החליטו מפקדיו להוציא אותו לקורס מ"כים, שאותו סיים בהצטיינות. בתום הקורס הוא פיקד על 27 חיילי סיירת גולני במסלול הכשרתם. "זה היה שינוי מאוד גדול מבחינתי, בתקופה מאוד קצרה. שינוי גדול אבל מאוד משמעותי", ציין.
לאחר כחצי שנה של פיקוד, ביקש לוי לסיים את לימודי התיכון שלו ויצא לקורס צבאי בבסיס מחו"ה אלון במשך חמישה חודשים. בתום התקופה קיבל תעודת גמר של 12 שנות לימוד וחזר לשלושה חודשים אינטנסיביים לפעילות מבצעית בשכם. בימים אלה הוא לקראת שחרור.
לפני כמה חודשים פנה ביוזמתו לחיל החינוך וביקש את סיוע החיל בקבלת חנינה מנשיא המדינה. "באזרחות זה הרבה יותר קשה, ובצבא זה תהליך קל וזמין", הוא מספר. "החנינה נותנת דף חדש. כבר התמיינתי לתפקיד במשרד הביטחון עם סיווג מאוד גבוה, ועברתי. בלי החנינה לא הייתי מתקבל לזה. אני לא חושב שיש מספיק חשיפה לתהליך החנינה דרך הצבא".
"התחלנו ליזום פניות"
לוי אמנם פנה ביוזמתו לחיל החינוך וביקש את סיוע הגורמים הרלוונטיים לכך, אך לפי קצין חינוך ראשי, תא"ל צביקה פייראיזן, בשנתיים האחרונות התבצע מהפך בחיל החינוך, שבמסגרתו פונה החיל באופן יזום לכל החיילים שהתגייסו לצה"ל עם רישום פלילי ועומדים בקריטריונים של חנינה, ומציע להם סיוע בתהליך המייגע.
לשם כך, העמיד צה"ל קצין בדרגת סג"מ, שזהו תפקידו בשירות הצבאי. "לאחרונה, במקום להיות פאסיביים ולחכות שהם יפנו אלינו, אנחנו יותר אקטיביים. לקצין האחראי לכך יש את כל הרשימות והנתונים ממשטרת ישראל, מבתי המשפט לנוער וממצ"ח", מציין קצין חינוך ראשי.
מדי שבועיים מכנס חיל החינוך ועדה מיוחדת שדנה בבקשותיהם של החיילים לחנינה. בצה"ל מסבירים כי לוועדה יכולים לגשת רק חיילים שלא עברו עבירות פליליות נוספות במהלך שירותם, שגיליון ההתנהגות שלהם תקין, ושמפקדיהם ממליצים על כך שיקבלו חנינה מהנשיא.
70% מהפונים - קרביים
לפי נתוני צה"ל, מדי שנה מתגייסים לצה"ל בין 300 ל־500 חיילים עם רישום פלילי. 70% מהחיילים שבקשותיהם מגיעות לוועדת החנינות משרתים בשירות קרבי בצה"ל, ו־30% עברו בחוות השומר או במחו"ה אלון עם גיוסם, או במכינה קדם־צבאית לפני שירותם הצבאי. אם הוועדה ממליצה על מתן החנינה, תיקו של החייל מועבר למחלקת החנינות במשרד המשפטים, המטפלת בכך מול בית הנשיא, ורק במקרים נדירים מאוד היא לא מאשרת את המלצת הוועדה. לאור הפעילות האקטיבית של חיל החינוך והנוער, מספר החנינות שמעניק נשיא המדינה לחיילי צה"ל עלה מכ־30 בשנה ליותר מ־100 חנינות. "חייל שמגיע לצבא עם תיק פלילי, מראש מצבו התודעתי מוחלש", מציין קצין חינוך ראשי. "תהליך החנינה יכול לחזק את המוטיבציה שלו לשירות".
חייל נוסף - או יותר נכון, נגד - שזכה השנה לחנינה מנשיא המדינה, לאחר שעבר את הוועדה הצה"לית, הוא רס"ל תום מזרחי (29) ממודיעין. הוא התגייס לצה"ל בשנת 2009, לחיל התותחנים, עם רישום פלילי בגין התחזות לאדם אחר והפרעה לשוטר, לאחר שהוא וחבריו מסרו זהות בדויה לשוטר "כדי להסתלבט עליו", כפי שהגדיר זאת מזרחי. הפרשה נגמרה בעבודות שירות ורישום פלילי למזרחי.
מאבק ברישום - ובסרטן
מזרחי השתחרר מצה"ל בשנת 2012, אך המשיך להגיע בכל שנה ל־30 ימי מילואים. בשנת 2015 הציעו לו לחזור לשירות בתור נגד ימ"ח, והוא נעתר. כשנתיים לאחר מכן, בשנת 2017, גילה מזרחי כי הוא סובל מסרטן העור, וצה"ל רצה לשחררו משירות. "ביקשתי להישאר בצבא כדי להתמודד עם הסרטן תוך כדי השגרה. הוועדה הרפואית בצה"ל הודיעה לי שאני פסול שירות, אבל בסוף הצלחתי לשכנע את הצבא להשאיר אותי".
במשך כשנתיים הוא ביצע שלוש הקרנות בשבוע וקיבל כדורים כימיים, ובימים הפנויים המשיך להגיע לצבא. "כשאתה עושה משהו שאתה אוהב, אתה שוכח מהכל. זה אחד הדברים שעזרו לי עם הסרטן. אני מעריך את זה שהצבא נתן לי להישאר".
לפני כחצי שנה קיבל מזרחי פנייה יזומה מחיל החינוך והנוער, שבמסגרתה הציעו לו להיעזר בהם ולהגיש בקשה למחיקת הרישום הפלילי שלו. בחודש מאי שעבר קיבל את מכתב החנינה מנשיא המדינה. "זה מאוד שימח אותי, והראה לי שהמערכת הצבאית תומכת ועוזרת", ציין. "במקומות עבודה בודקים אם יש לאדם רישום פלילי. באזרחות ניסיתי למחוק את זה. ראיתי את הביורוקרטיה והתייאשתי. כאן באו ועשו לי הכל, מא' ועד ת', זה לא מובן מאליו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
