הוא גדל במשפחה חרדית־חסידית בירושלים אך ברח מהבית בגיל 13 בלבד. את נעוריו העביר בפנימייה בחסות המדינה, אך העבר הקשה שממנו בא החדיר בו מוטיבציה להמשיך להתקדם.
לאחר שהסיע חיילים לפעילויות מבצעיות בתור נהג טיולית, הוא נלחם להתגייס לגולני ומצא את עצמו בקו החזית מול מחבלים בעזה: סמל יהודה שניצר, בן 26, יקבל היום (רביעי) את אות מצטיין הנשיא על פועלו בצה"ל.
"אחרי הפנימייה עבדתי בשיפוצים וכנהג אוטובוס", הוא נזכר, "הייתי מסיע חיילים לביצוע מעצרים באיו"ש בלילות ולפעילות מול הפגנות על הגדר בעזה והיינו משוחחים בדרך. כך התחברתי אליהם, למה שהם עוברים". שניצר הפך במהרה למוקד לשיחות עידוד ופורקן לחיילים שבאו ויצאו מפעילויות. "זה מאוד השפיע עלי. הייתי מאוד מעורב במה שקורה במדינה ובמצב הביטחוני והפריע לי שאני לא חלק מזה ולא נותן את חלקי".
מול הגדר בעזה
במשך שנה וחצי נלחם להתגייס לצבא לאחר פטור רפואי שקיבל. "גם כשהתגייסתי כחייל בודד, הייתי צריך להילחם להגיע לקרבי. למדתי שאם אתה רוצה להשיג משהו - תחתור קדימה. תהפוך את העולם ותשגע את מי שאתה רק יכול להשיג את זה".
לאחר שהוצב כחובש בגדוד 13 של גולני מצא את עצמו בקו הראשון בהפגנות בעזה, לצד חיילים דומים לאלה שהיה נוהג להסיע זמן קצר לפני כן. "פתאום אתה בצד השני. אחרי כל מה שעשיתי אני פה על הגבול בקו הראשון. נפל לי האסימון שאני צריך להעריך כל רגע".
ואכן, שניצר נהנה מכל רגע והדבר הקרין על פעילותו. "לא חיכה לי אף אחד בבית וזה לא משהו שהפריע לי. אני כובש הישגים ומתקדם בחיים. המקום שבאתי ממנו נותן לי המון אנרגיה לצאת משם ולהצליח. אני עדיין לא הספקתי להשיג כל מה שאני רוצה, אבל יש לי רשימה של דברים שאני רוצה להשיג ובינתיים אני עומד בה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו