לוחמי פלגה 916 רגילים לאתגרים. מדובר בפלגה שאמונה על הגזרה הדרומית של הים התיכון, ועימותים עם חשודים כמחבלים שמגיעים מעזה אינם דבר נדיר. אבל כנראה שגם הם לא האמינו שיצטרכו במקביל להתמודד עם אויב בלתי נראה, הקורונה, ולהישאר שבועות ארוכים על גבי ספינות הדבורה, השלדגים והצרעות, בלי לרדת לקרקע היציבה לרגע.
"תמיד שמנו לעצמנו כפלגה מבצעית להתאים את עצמנו לאויב – פעם זה יכול להיות חמאס בעזה ופעם אחרת האויב הבלתי נראה – הקורונה", מסביר מפקד הפלגה סא"ל רן שטייגמן. "בזרוע הים התייחסנו לקורונה כמלחמה לכל דבר וברגע שהחלה המגפה בישראל התחלנו בהיערכות ובנוהל קרב, כדי להתאים את עצמנו גם לאיום החדש, בדיוק כמו שאנו מתאימים את עצמנו לאיומים חדשים בים".
האתגר בתחום הביטחון השוטף בזרוע הים עם הקורונה גדול ממקומות אחרים. בניגוד ליחידות אחרות שבהן התאפשר להתרחק אחד מהשני, בספינות הלוחמים נמצאים בצפיפות גדולה, ואת זה לא ניתן לשנות מבלי לפגוע דרמטית באופי הפעילות המבצעית. הפתרון שמצאו בזרוע הים היה הפוך מכל מקום אחר – במקום לפזר את הלוחמים הם צופפו אותם יחד, ואסרו עליהם לרדת ליבשה על מנת שלא להתערב ולהסתכן בהידבקות בנגיף.
"על כל כלי כזה יש בין 12 ל-15 חיילים, שמאוד קרובים אחד לשני, כמו משפחה. החלטתנו להסתכל על כל ספינה כיחידה אוטונומית, קפסולה סגורה, כשאין ערבוב בין לוחמים לספינות שונות", אומר סא"ל שטייגמן. על מנת לעמוד באתגר, הם החלו להעביר ציוד ואספקה לספינות ללא מגע הלוחמים ובלי שירדו מהספינה כלל, וגם כשהיה צורך להעלות טכנאים לספינה, הם יצרו נוהל שבמסגרתו הלוחמים והטכנאים לא נפגשו. בידדנו את הספינה מהסביבה וצמצמנו את היכולת של הלוחמים לרדת לחוף".

אך עם כל הכבוד לקורונה, מבהיר מפקד הפלגה, זוהי לא המטרה המרכזית של היחידה. "מטרתנו היא להמשיך את הפעילות המבצעית והמשימות שלנו בכל הגזרה. "לא יצאנו מנקודת הנחה שפעילות האויב מתרופפת, גם אם בתיאוריה זה היה נכון", הוא עונה לשאלה המתבקשת, על כך שלמעשה גזרת עזה, כמו כל גזרות איו"ש, היו השקטות מזה זמן רב בגלל הקורונה. "אנחנו תמיד נערכים למשימה בצורה הטובה ביותר. אחד הדברים המשמעותיים ביותר אצלנו הוא היכולת לעשות סוויץ' בראש – ממצב שבו הכל פסטורלי וצופים בשקיעה לפעילות מבצעית במהירות של 45 קשר (כ-85 קמ"ש). זה שינוי שמתרחש בשנייה".
"תמיד אומרים שפלגה 916 זה אחד המקומות הכי לא שפויים שיש, כי היא פועלת סביב השעון, בחורף ובקיץ, בשעות מוזרות. כעת זה הפך למקום השפוי היחיד בעולם כי יש כאן אווירה של משפחה, צוות של לוחמים שישנים יחד ואוכלים יחד. אין שום מקום אחר בעולם שאפשר היה לעשות את זה בשבועות האחרונים בגלל חוקי הקורונה", מסכם סא"ל רן שטייגמן.
.jpeg)
ובינתיים בגזרה דרומית אף יותר, גזרת אילת, גילו את עצמם לבד במפרץ שבדרך כלל מלא בתיירים. סרן תום גורן, מפקד סיירת ברק בפלגה 915, נפרד לאחרונה מחייליו בתום שהות של 4.5 שנים במפרץ, בדרך לתפקיד חדש בזרוע הים. "הים ריק לחלוטין ורק בודדים מגיעים מדי פעם", הוא תיאר את המצב בשבועות האחרונים. "זה היה הפסח הכי שקט שהיה לי מבחינת כלי שיט. אנחנו רגילים לצפיפות ופתאום לא היה כלום, השקט מוזר, חריג".
האתגר בחופי אילת גדול לעיתים באופן משמעותי מזה שבעזה, מכיוון שהטווחים בין המדינות השונות קצרים יחסית ומספר האזרחים המאויימים גבוה. בניגוד לעזה, שם יש שטח סטרילי בים, באילת נאלצים ביום יום החיילים להתמודד עם איום שעלול להגיע במסווה של ספינה או סירה תמימה לחלוטין.
"אילת נתפסת כעיר נופש וכגזרה שקטה, אבל הרבה פעמים זה שקט מטעה ולא יודעים מה מתבצע מאחורי הקלעים. זה דבר טוב. כל עוד המקום מצטייר כשקט זה אומר שעשינו את העבודה כמו שצריך", מציין סרן גורן. "האתגר באילת הוא הטווח הקצר מאוד. אם תצא סירת מחבלים מחופי סיני, סעודיה או ירדן, זמן התגובה יהיה מאוד קצר, משמעותית פחות מכל מקום אחר. וכמובן, פוטנציאל הנזק גדול מאוד כי יש מגע עם האזרחים. אומנם, החופים כרגע מבודדים, אבל אם בשגרה מחבלים ינחתו על חוף בזמן החגים מדובר יהיה בנזק שאנחנו לא מוכנים לספוג. לכן אנו עושים כל מה שאפשר כדי למנוע אותו".

סרן תום זכה לפרידה מיוחדת במינה בשל נגיף הקורונה. במקרים אחרים מבצעים על החוף טקס פרידה מסודר, אך הפעם, בגלל הנגיף והעובדה שחל איסור על הלוחמים לעלות לחוף, בחרו בזרוע הים לבצע את הטקס כ"מסדר כוכב" – כל ספינות הפלגה מגיעות ויוצרות מעין כוכב, נפרדים בים מהקצין שעובר תפקיד.
"את טקס החילוף עשינו בים בגלל שאסור לבצע את הטקסים בחוף. מדובר בסוג של מעגל עם כל כלי השיט. כל הטקס התנהל בקשר. האמת היא שאני שמח על הטקס, זה מאוד ייחודי ושונה. תמיד טוב לסיים את התפקיד בים. אתגעגע לתקופה באילת. מדובר במקום הכי משפחתי בזרוע הים. זו פלגה יחסית קטנה והאווירה כאן מאוד קרובה, במיוחד בתקופת הקורונה כשכולם יחד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו