מחדל התורים בצה"ל: חיילים מחכים חודשים ארוכים לטיפול רפואי

לא מעט דובר בחודשים האחרונים על תנאי השירות הירודים של חיילי צה"ל: משכורות נמוכות, ליקויים בהסעות, מפגעי תברואה בבסיסים ובחדרי אוכל, מזון שאינו ראוי למאכל ועוד. לאחר שנים שבהן חיילים הרבו להתלונן גם על תחום הרפואה, בצה"ל ניסו לעשות מאמץ ניכר לשפרו - אבל נדמה שזה לא מספיק: רבים מהמשרתים בצבא, בחובה ובקבע כאחד, מדווחים על קושי עצום לפגוש רופאים מומחים, בעיקר במרכז הארץ.

על פי עדויות שהגיעו לידי "ישראל היום", המשרתים מדווחים על מחסור חמור בתורים לרופאים מומחים בכל התחומים, ובהם רופאי שיניים, רופאי אף אוזן גרון, רופאי עור, שינניות ואורתופדים.

בין העדויות חוזרת ונשנית תלונה עיקרית אחת: במרכז הארץ כמעט בלתי אפשרי להשיג תורים לרופאים מומחים; מי שזקוק להם, עלול למצוא את עצמו נוסע לקצה השני של המדינה מהיום למחר, להמתין חודשים ארוכים - או פשוט להיווכח שכלל אי אפשר לקבוע תור. כך, למשל, כמה נשות קבע שעימן שוחחנו סיפרו כי לא עלה בידן לקבוע תורים לכירורג שד. במשך תקופה ארוכה, ההודעה היחידה שקיבלו היא "אין תורים פנויים, אפשר לנסות מאוחר יותר". גם רשימת ההמתנה, שאליה נרשמו באמצעות היישומון, לא הניבה שום תוצאה.

עדות נוספת שהגיעה ל"ישראל היום" מגוללת סיפור דומה: חייל צה"ל מנסה לקבוע לעצמו תור לרופא עור מומחה כבר חודשים ארוכים, ללא הועיל.

"אי אפשר למצוא תור", סיפר, "כשאני מתקשר אומרים לי, 'תגיע, לפעמים הרופא מקבל בין התורים, ולפעמים לא'. אני לא מצליח לקבל שחרור כדי להגיע לתור". כשבדקנו עם המשרת את תלונתו, מצאנו כי התורים הפנויים היחידים לרופא עור היו ב-08:00 בבוקר למחרת בצוקי עובדה שליד אילת, או בשעת צהריים בבית החולים העמק בעפולה; במרכז הארץ לא נמצאו תורים פנויים, אפילו לא חודשים קדימה.

"המערכת הזו פשוט לא עובדת", אמר משרת נוסף, "היא מבטלת תורים בלי סיבה, דוחה תורים בלי סיבה. בהרבה מקרים, כדי לפגוש רופא מומחה אפשר לקבוע תור רק מעכשיו לעכשיו ובמקום מרוחק, באופן שלא מאפשר לצאת מלו"ז, או רק לחודשים הבאים. פשוט אי אפשר לקבוע תור לרופאים מקצועיים בצבא".

"היישומון פשוט נורא"

נדמה כי התחום הבעייתי ביותר שעליו מתלוננים המשרתים הוא תחום רפואת השיניים, שלפי עדויות רבות לוקה במחסור חמור במיוחד בתורים פנויים. קצין המשרת במרכז הארץ סיפר כי הוא מעוניין לקבוע תור לשיננית, אך לצורך כך עליו לבקר קודם כל אצל רופא השיניים - אך המערכת, כפי שכבר אפשר לנחש, רק מודיעה ש"אין תורים פנויים" במרכז הארץ, והתורים הפנויים היחידים הם מהיום למחר, במקומות מרוחקים. לשם המחשה - בהנחה שהקצין הצליח לאתר תור לרופא שיניים במארס, התור הקרוב הפנוי לשיננית הוא בנובמבר 2022.

"היישומון החדש אמור להקל על החיים, אבל הוא פשוט נורא", סיפר אחד המשרתים בצה"ל, "זה פשוט מחרפן, וזה קורה גם למפקדים ולקצינים בסביבות גיל 40, וגם למפקדי יחידות מבצעיות שיש להם לוחות זמנים צפופים. לא יכול להיות שקצין בתפקיד משמעותי, שצריך רופא אף אוזן גרון בדחיפות, יצטרך לבטל התחייבויות מהיום למחר כדי להגיע לקצה השני של המדינה בשביל רופא, או שיידרש לחכות חודשים ארוכים לתור שיכול להתבטל".

אשת קבע המשרתת במרכז סיפרה: "הייתי אמורה לעבור בדיקת אולטרסאונד. אחרי שבועות שחיכיתי לתור הוא בוטל, ונאמר לי שעדיין אי אפשר לקבוע תור חדש. בסוף, המצב הבלתי אפשרי הזה גורם לעלויות גבוהות יותר לצה"ל, כי שלחו אותי לבית חולים לבצע את הבדיקה".

"מספקים מענה רציף"

מדובר צה"ל נמסר: "בימים אלה מושקעים כוחות הרפואה הצבאיים לטובת משימת הסיוע הלאומית, 'יד ביד', שבמסגרתה טופלו כבר יותר מ-200 אזרחים חולי קורונה. למרות השיבושים שנגרמו במענה הרפואי השגרתי לנוכח ההירתמות למשימה, ממוצע ההמתנה למומחה בצה"ל עדיין קצר מאשר במערכת הרפואה הציבורית.

"באשר לתחום רפואת השיניים, נציין כי הליך הטמעת מרפאות השיניים ביישומון טרם הושלם, ומרבית התורים אינם משוקפים בו. מרפאות השיניים הצבאיות מצויות בעיקר ביחידות הקדמיות וביחידות ההכשרה, והן אינן מחוברות ליישומון עדיין. המרפאות מספקות מענה רציף ומלא למשרתי יחידות אלה, בדגש על משרתי המערך הלוחם ומשרתים מרקע סוציו-אקונומי נמוך".

בגלל הקורונה: עיכובים בהפרטת הרפואה בצה"ל

בשל התלונות החוזרות ונשנות של משרתים על שירותי הרפואה, ונוכח מחסור חמור ברופאים צבאיים, בשנים האחרונות ניסה צה"ל להפריט את שירותי הרפואה למשרתי צה"ל לקופות החולים האזרחיות. במשך תקופה ארוכה התעכב התהליך, בעיקר בשל חילוקי דעות תקציביים בין משרד הביטחון לבין הקופות, אך לאחר פרוץ הקורונה ירד הצבא מהרעיון, לפחות כל עוד הקורונה מוגדרת מגפה פעילה.

כבר ב-2016 הודיע צה"ל כי בכוונתו להעביר את אנשי הקבע לטיפול בקופות החולים האזרחיות עד 2017, אך הדבר לא קרה בשל משא ומתן מתמשך שכשל בין הצבא ומשרד הביטחון לבין קופות החולים האזרחיות, כשהמחלוקת העיקרית נגעה לסוגיות תקציב. בדצמבר 2017 הקים הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') גדי איזנקוט, ועדה בראשות סמנכ"ל בית החולים איכילוב, תא"ל (מיל') פרופ' יצחק שפירא, לבחינת הנושא, שתמכה בהפרטת שירותי הרפואה בצה"ל למשרתים.

בדו"ח ועדת שפירא נכתב, בין היתר: "רפואת השגרה בצה"ל מצויה בפערים עמוקים, שהולכים ומעמיקים בהשוואה לשירותי הרפואה המתפתחים באזרחות. חרף מאמצים אדירים המושקעים על ידי אנשי חיל הרפואה, טרם נמצא מזור לחולייה של רפואת השגרה: בחלק מהמרפאות בעורף, השגת תור לרופא משפחה היא בלתי אפשרית, או מחייבת המתנה של שבועות. קיימים פערי נגישות וזמינות בלתי סבירים. חיילים נדרשים לנסוע עשרות רבות של קילומטרים ולאבד ימי פעילות רק כדי לזכות במענה רפואי שגרתי". הוועדה המליצה על מיקור חוץ של השירות הרפואי בשגרה לחיילי צה"ל בחובה ובקבע, והשארת המענה הרפואי בתוך צה"ל תחת אחריותו של קצין הרפואה הראשי.

ממצאי הוועדה הוצגו בזמן אמת לסגן הרמטכ"ל דאז, אביב כוכבי, ועם מינויו לרמטכ"ל הוא הנחה לקדם את מיקור חוץ שירותי הרפואה למשרתים. על פי התוכנית שנקבעה, המשרתים בסדיר ובקבע יקבלו טיפול רפואי מקופות החולים שבהן היו חברים לפני שהתגייסו לצבא, אך צה"ל ישמר את הרפואה הצבאית ביחידות ייחודיות וקרביות, כמו גם בהכשרות. בצה"ל הדגישו אז כי האחריות הכוללת על בריאותם של החיילים תישאר בידי הצבא, אך גורמים במערכת הביטחון טענו כי קופות החולים מנסות "לעשות קופה" על גב המשרתים, ודרשו סכומי כסף שהוגדרו על ידי הגורמים האמונים על כך במערכת הביטחון כלא הגיוניים.

"הכל נופל על אגו"

חבר ועדת שפירא וסגן דובר צה"ל לשעבר, אלוף משנה (מיל') עודד הרשקוביץ, אמר אתמול ל"ישראל היום": "אם חייל חוטף טיל בסג'עיה הוא יקבל את הטיפול הרפואי הכי טוב בעולם, אבל אם יש לו שפעת בקריה - הוא בבעיה". לדבריו, "מנכ"ל מכבי דאז, רן סער, אמר שהוא מוכן לבטח את כל החיילים במכבי, כי מטופלים צעירים הכי משתלמים לקופות. אבל מי שמנסה לעצור את זה - זה חיל הרפואה. אף קצין רפואה ראשי לא רוצה להיות חתום על קיצוץ 50% מהחיל. הכל נופל על אגו. מה שהציל אותם עכשיו זה רק הקורונה".

נציין כי הוועדה התייחסה בדו"ח שהגישה גם לטענה שלפיה חיילי צה"ל מבקרים הרבה יותר אצל רופאים מאשר חבריהם באזרחות, בשל רצונם להוציא גימ"לים. "חרף ההנחה שלפיה חיילי צה"ל צורכים שירותי רפואה ראשונית ושניונית רבים יותר מאזרחים, עלה מהנתונים שהוצגו בפני הוועדה כי לא מתקיים פער של ממש בין היקף מפגשי הרפואה הראשונית והשניונית של חיילים למול אזרחים", נכתב בדו"ח.

על פי הוועדה, ממוצע המפגשים של חייל ברפואה ראשונית הוא 8.3 פעמים בשנה, לעומת 6.8 מפגשים בשנה בקופת החולים מכבי. ברפואה שניונית, ממוצע המפגשים של חייל הוא 2.5 לשנה בהשוואה ל-2.3 בקופת החולים מכבי. עוד מצאה אז הוועדה כי 89% ממבוטחי הקופות היו מרוצים או מרוצים מאוד מרמת השירות של הקופה, לעומת 13% בלבד אצל משרתי החובה ו-26% בקרב משרתי הקבע. חיל הרפואה עשה כברת דרך בשירות שהוא מעניק למשרתים בשנים האחרונות, אך עדיין שביעות הרצון של המשרתים, כפי שמשתקפת מעשרות פניות שהגיעו לידינו, נמוכה.

עם הגשת דו"ח ועדת שפירא, נדמה היה כי הפרטת שירותי הרפואה היא עניין של זמן ומשא ומתן עם הקופות, אך ברבעון הראשון של 2020 פרצה מגפת הקורונה לחיינו, והעמדה של צה"ל בנושא השתנתה.

בספטמבר האחרון, בתשובה לשאלה בנושא הפרטת שירותי הרפואה בצבא בראיון ל"ישראל השבוע", אמר ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה דאז, אלוף איציק תורג'מן, כי ההחלטה להפריט את שירותי הרפואה בצבא ירדה מהפרק בעקבות הקורונה. התכוונו בשיא הרצינות למודל מיקור החוץ, והקורונה עצרה אותנו", אמר אז תורג'מן, וציין כי זו ההמלצה שהוצגה לכוכבי. "ההמלצה שלנו היא שכל עוד הקורונה איתנו, יש להשאיר את הרפואה בתוך הצבא. מה יכול היה לקרות אם היינו מפריטים את הרפואה לפני הקורונה? בתקופה הזו הקמתי מעבדה, הוצאתי משלחת לגינאה, אני עושה את מבצע 'יד ביד', הקמנו מחלקה ברמב"ם, מבצע חיסונים בצה"ל, כל זה – כי זה שלי. אם היינו יוצאים לקופות החולים, כל הגמישות שלנו הייתה נעלמת. לכן אני חושב שאנחנו צריכים להמתין עם המעבר לקופות החולים, ומזל שלא עשינו את זה".