כמו רבים מאוד התיישב אתמול (שני) בערב תא"ל (במיל') אביגדור קהלני, גיבור קרב עמק הבכא, שזכה בעיטור הגבורה על פועלו, מול מסך הטלוויזיה, וצפה בפרק הבכורה של הסדרה "שעת נעילה" בכאן 11. בניגוד לרוב הצופים, שלא מעט מהם לא היו חיים כלל ב-6 באוקטובר 1973, הוא בא עם ידע עצום על הקרבות העזים שהתחוללו באותם ימים נוראים ברמת הגולן. הוא וחבריו נלחמו על חייהם, ורבים מהם לא שבו.
"בסך הכל אני מחמיא לסדרה", מקדים קהלני ואומר בשיחה ל"ישראל היום". הוא מסביר כי אומנם לא מדובר בסדרה מדוייקת, אך את רוח הקרב היא מעבירה בכל קנה מידה, בפעם הראשונה מאז המלחמה ההיא. "להקשיב לחיילים ולשמוע את התגובות שלהם היה די דומה למציאות. חבר סיפר לי הבוקר שהוא לא ישן כל הלילה אחרי שצפה בפרק כי זה החזיר לו את הפוסט טראומה. אין ספק שזה מכניס מחשבות לעם ישראל, והחוויה עוברת לצופה בבית. זה מחזיר את הכבוד לצה"ל והכבוד ללוחמים על מה שהם עשו לטובת המדינה".
"עצם העובדה שנוגעים בחיילים בפעם הראשונה זה דבר מדהים. מדובר בדברים שלא היו קיימים קודם כל בטלוויזיה הישראלית אלא רק בסרטים וסדרות אמריקאיות. לשמוע ולראות בעיניים את הזעזוע כשמפקד הטנק נהרג מכניס לתוך האירוע. זה מקרב את הציבור לדמויות. ההצלחה של הסדרה היא שנוגעים בה באנשים ולא במהלכים הגדולים ובמלחמות הגנרלים", מסביר קהלני. "היה מרגש לראות את הטנקים, שמזמן כבר יצאו מהימ"חים של צה"ל, פועלים ועובדים במציאות. זה מאוד מרגיש וסביר להניח שהושקע הרבה כסף כדי להשמיש אותם".
קהלני מציין כי הוא מודע שמטרת הסדרה אינה בהכרח להציג מציאות היסטורית מדוייקת, ועל כן אינו מתעכב על טעויות כאלו ואחרות, אך משתף במעט במה שעבר על הלוחמים במהלך קרבות הבלימה ברמת הגולן. "המציאות הייתה הרבה יותר קשה. מטוסים כיסחו לנו את הצורה כל הזמן, הארטילריה ירדה באלפי פגזים, גשם של פגזים. הטנקיסטים חסמו בגופם את האויבים מסביב והביאו לבלימת הסורים. אין ספק בזה. הטנקים שילמו את המחיר היקר ביותר. מרבית המפקדים נהרגו, חיילים נהרגו בכמויות שאין להם אח ורע".
באחת הסצנות הראשונות של הקרבות נראית מחלקת טנקים (שלושה טנקים) נתקלת בשיירת ענק סורית ומחסלת אותה. קהלני מחייך ואומר כי מדובר בסצנה שנועדה להוסיף נפח, אך שאין לה כל סימוכין במציאות. "אין דבר כזה מחלקת טנקים שחיסלה 40 טנקי אויב. אחרי מלחמת ששת הימים שאלו כל אחד כמה טנקים הוא השמיד, והחשבון היה בסוף 6000 טנקים, זאת בזמן שלמצרים היו 1500 טנקים בסך הכל".
"בטנק יש בערך 60 פגזים, והוא לא פוגע בפגז ראשון. בנוסף, הטנקים הללו לא יכלו לירות בלילה בכלל. כששאלו אותי כמה טנקים השמדתי בעמק הבכא אמרתי שאני לא מבין במספרים, שילכו לספור את הטנקים הפגועים. בניגוד לסצנה בסדרה, בעמק הבכא זה לא היה אקראי, זה שינה את פני המערכה. אם הסורים היו עוברים אלינו הם היו דוהרים לכינרת ואף אחד לא היה יכול לעצור אותם. אלו היה 11 טנקים שלהם מול אחד שלנו", הוא מסביר עד כמה הפרופורציות היו בלתי אפשריות. יצויין כי בנוגע לכוח צביקה נוצר מיתוס לפיו הוא חיסל 60 טנקים, אך ככל הנראה המספרים נופחו על ידי עיתון במחנה.
הסדרה מציגה כיצד הלוחמים נמצאים בתפילות יום כיפור כשהחלה ההפגזה, וכיצד מפקד מוצב החרמון ביקש לצאת לחופשה בערב החג. קהלני מספר כי המציאות הייתה שונה בתכלית. "ברמת הגולן לא יצא אף אחד לחופש בערב יום כיפור. מהבוקר ידענו שתהיה מלחמה, אבל חשבנו שהיא תהיה בשש בערב. מתשע או עשר בבוקר כבר היינו עסוקים בקשירת הציוד לטנקים והיינו מוכנים מתחת לרשתות בצומת נפח. לא היה מצב שבו מישהו שיחק כדורגל והמטוסים הפתיעו אותו. זה היה בסיני, לא ברמת הגולן. כמו כן, מפקד מוצב לא יוצא לחופש בערב יום כיפור. זה אבסורד גמור".גם בנוגע לפנתרים השחורים, אומר קהלני, המציאות לא הייתה דומה. "הם לא דיברו במרוקאית. לא נתקלתי ב-25 שנות שירותי בצבא בלוחמים שדיברו ערבית. אין דבר כזה".
בסיכומו של עניין, מרוצה קהלני מהסדרה ומצפה בקוצר רוח לפרקים הבאים. "כל הזמן מדברים על מחדל מחדל מחדל, ושכחו שהיו שם חיילים שעמדו בראש הטנקים. היו חיילים ששילמו שם בדמם. בכל יום זיכרון אני רותח מזעם כשאני רואה אנשים שלא עומדים דום בצפירה ושלא טורחים לבוא לשים פרח על קבר. סליחה, אלו ששוכבים שם נתנו את הכל למען קיומה של המדינה. מישהו שם פרח על הקבר שלהם כדי לומר תודה על מה שעשו? העולם היום ציני וכל אחד עסוק בעצמו. אני מקבל את המציאות הזו, למרות שלא אוהב אותה. אני מקווה שהסדרה תעלה את קרנו של צה"ל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו