ב-24 במאי 1948 חלף מטוס ספיטפייר מצרי מעל שמי קבוצת יבנה והטיל פצצות קטלניות על היישוב הצעיר. בהפצצה נהרגו גבר, אישה וילדה ונפצעו אנשים נוספים. בהמשך, חזר מטוס האויב לסבב הפצצה נוסף – אך הפעם נתקל בהתנגדות. מה אירע למטוס לאחר מכן והאם אכן הופל כתוצאה מירי מן הקרקע? – על כך סוערות עכשיו הרוחות בקבוצה שתחגוג בקרוב 80 שנה ושוכנת במועצה האזורית השקטה והיפה חבל יבנה.
באתר המורשת של הקבוצה הדתית, תחת הכותרת "הפלת הספיטפייר המצרי בשדות יבנה", מובא סיפורו של אלי (עלי) גרוסמן ז"ל, שטען בראיון כי הוא זה שהפיל את המטוס שתקף את היישוב באמצעות מקלע שהתקין מראש.
"השעה הייתה כמעט 4 אחר הצהריים", שיחזר גרוסמן, "כאשר כלי טייס של האויב, ספיטפייר עם סימנים מצריים, טס מעל לחדר האוכל, בלי שמישהו שם לב או שמע, והפיל את המטען שלו על המבנה". מיד לאחר ההפצצה, מספר גרוסמן, "כל האנשים בחדר האוכל קפצו דרך החלונות והדלתות, ואחרים זרקו את עצמם על הרצפה. אני עצמי מיהרתי לבור באדמה [שבו התקין קודם לכן מקלע ברן], אבל לדאבוני הספיטפייר הסתלק – מותיר אחריו הרס ומוות".
גרוסמן ציפה שהמטוס יחזור, "אחרי שיצטייד מחדש בעוד פצצות ועוד תחמושת, במיוחד לאחר שלא פגש התנגדות מהשטח". ואכן בתוך פחות משעה המטוס הופיע מחדש, והתחיל להפציץ את מגדל המים של הקבוצה.
"אז", מספר גרוסמן, "המטוס פנה לעברי וירה עם כל ארבעת מקלעי הבראונינג בניסיון להשתיק את הירי שלי. החזקתי בהדק ורוקנתי עליו את כל המחסנית, עם 30 קליעי 7.7 מ"מ. ראיתי את הפנים המחייכות והמרושעות של הטייס, את שיניו המבריקות. הוא חבש כובע עור וענד משקפי מגן. ראיתי שהקליעים פגעו בתא הטייס, בכנפיים ובגוף המטוס. הבזקים האירו את השמיים בזמן שהמטוס נעלם".
מה אירע למטוס לאחר מכן? גרוסמן לא ידע, אבל לדבריו, "אנשים מיהרו לגשת אלי עם קריאות 'מזל טוב, מזל טוב, הורדת את המטוס'. הוא התרסק באחד השדות הסמוכים. את זה לא ראיתי, מכיוון שהייתי באזור נמוך יותר, אבל הייתי מרוצה שהבן-ז**ה קיבל את מה שהגיע לו, ושהחיוך נמחק מפרצופו המכוער".
אלא שאת הסיפור הפשוט-לכאורה של גרוסמן, שנפטר לאחרונה מקורונה, מלווה מחלוקת עזה, שהובאה בין היתר בעיתון "הארץ". אין חולק על כך שמטוס מצרי אכן הפציץ את היישוב במהלך מלחמת השחרור ואין חולק על כך ששתיים מהפצצות פגעו בשני בתים סמוכים, בית משפחת וולף ובית משפחת מאיר, וגבו את חייהם של אישה, גבר וילדה – הדסה וולף, אברהם מאיר ובתו רותי מאיר. אגב, האלמן והאלמנה, יוסף וולף והני מאיר, התקרבו עקב הגורל המשותף ונישאו כשנה לאחר מכן.
השאלה שבמחלוקת היא האם המטוס אכן הופל ואם כן, מי אחראי להפלתו. התברר שיש בקבוצה הוותיקה כמה אנשים נוספים – ביניהם אישה שהייתה אז נערה בת 18 חמושה ברובה צ'כי פשוט – שטוענים שהם הם אלו שהפילו את המטוס, בעוד אחרים טוענים שמי שהפיל את המטוס היו בכלל אנשי קיבוץ שכן, חולדה, השוכן במרחק קצר בקו אווירי מקבוצת יבנה, והיווה עם קום המדינה יעד להתקפות מטוסי האויב. טענה אחרת שעלתה הבוקר ברשת ב' היא שמי שחיסל את המטוס היו אנשי קיבוץ גברעם.
לפי גרסה נוספת, המטוס המצרי נפל מעצמו בגלל תקלה טכנית, בעוד אחרים העלו חשש שהמטוס שנפל היה בכלל מטוס ישראלי ולא המטוס המצרי שהפציץ את הקבוצה. אז מי באמת הפיל את המטוס המצרי בקבוצת יבנה והאם הוא באמת הופל? – כנראה שלעולם לא נדע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו