פימפ מיי רייד: בנו לנכה צה"ל כלי רכב שמשלב אופנוע ומכונית פאר

היה זה בנובמבר 2016, כשכוח צנחנים עשה את דרכו בין הבתים הצפופים של מחנה הפליטים קלנדיה, בסמוך לירושלים. ואז, הופל על רועי ווילדורף בלוק ענק וריסק את ידו. "נפצעתי מבלוק שהופל עלי מקומה שלישית. אמרו לי בהתחלה שתוך שבועיים אני חוזר אבל המשכתי עם הגבס עוד שבוע ועוד שבוע. לבסוף הסירו את הגבס אחרי חודשיים".

פציעתו של רועי הייתה קשה. היד נתפסה בצורה של הגבס ולא ניתן להזיז אותה, מה שהוביל לכאבים קשים ולפיזיוטרפיה שנמשכת עד היום. "זה כאב בלתי נסבל", הוא מודה. על מנת להקל עליו הוא נתמך בסד, אולם הסד, שאינו מותאם אישית, פעמים רבות גורם לכאבים בעצמו ולקושי רב בהתנהלות היום יומית.

בשל הכאבים העזים מטופל רועי, היום בן 22 וסטודנט במרכז האקדמי פרס, במשככי כאבים חזקים, מה שלא מאפשר לו לנהוג במכונית רגילה, ולהסתמך על אחרים. בנוסף, כל מהמורה בכביש גורמת לו לסבל בלתי יתואר. "הייתי מבקש מחברים שיסיעו אותי אבל בשלב מסויים זה נהיה לא נעים", אומר רועי. "כבר עדיף לפעמים לוותר על נסיעה ולא לבקש עזרה.

מי שנרתם לאתגר היו מפתחי התעשייה האווירית, שהתגייסו למשימה במסגרת פרויקט "Makers for Heroes" של עמותת "Restart". ביום יום עוסקים המהנדסים של החברה בהשבחת כלים שונים ובייצור טכנולוגיות מתקדמות במיוחד, אך הם התגייסו בכל מאודם לפרויקט המאתגר – עובדים לעיתים בערבים ובסופי השבוע כדי לסייע לרועי. את הקלנועית הם בנו בשיתוף עם אילן שרמן, איש התעשייה האווירית לשעבר, בסדנא שלו: "Sherman's playground".

בתחילה בנו המפתחים לרועי סד מיוחד שמנצל את אנרגיית הגוף כבולם זעזועים. הסד, שמותאם אישית, מחבר את היד לגוף באמצעות מגנט כך שהוא לא מושפע מהתזוזות של הגוף ולא מכאיב לו. "במסגרת הפרויקט נקראנו לסייע לרועי, שנפצע בפעילות מבצעית", מספר דודי פרטוק, מהנדס בתעשייה האווירית, שהיה אחד מהמפתחים שבנו את הסד ואת כלי הרכב. "לסד יש מספר יתרונות – הוא מאוד קל, אסטטי ונוח, ומאפשר קיבוע".

לאחר מכן פנו המפתחים ליצור את כלי הרכב. הם לקחו קלנועית סנדרטית, והשתמשו בחלקי אופנוע סוזוקי מתקדם כדי לשפר אותה וליצור מעין רכב שמצד אחד לא נדרש לרישיון נהיגה ומצד שני לא נראה כמו קלנועית סטנדרטית שבו משתמשים קשישים. על מנת לאפשר לרועי נסיעה נוחה ללא כאבים הם הציבו בכלי הרכב המשודרג כיסא של מכונית מרצדס, שנוחה בהרבה מהכיסא המקורי. לקינוח הם עיצבו את כלי הרכב מבחוץ בצורה צעירה ומזמינה. "אנחנו קוראים לזה קל-אופנוע", צוחק פרטוק. כלי הרכב החדש משלב אופנוע מקדימה, כיסא של מכונית פאר וצד אחורי של קלנועית שמאפשר להניח חפצים וכן מכשור לבלימת זעזועים שמונעת כאבים. "היה לנו חשוב שהכלי ייראה מאוד צעיר, מעניין ואטרקטיבי", אומר פרטוק.

דנה פלנר-דרך, ראש תחום שירותים סוציאליים בתעשייה האווירית, מספרת כי מדובר בפרויקט מרגש במיוחד שאותו עשו מהנדסים שלרוב עוסקים בתחום אחר לחלוטין. "חברנו לעמותת ריסטרט ויחד המפתחים שלנו נותנים מענה לפצועי צה"ל ומפתחים עבורם מוצרים שלא קיימים – בדיוק לצרכים שלהם".

"קבוצת מהנדסים שביום יום מפתחים מטוסים, חלליות ודברים נוספים שאסור לדבר עליהם חברו יחד ופתיחו לרועי, נכה צה"ל מדהים, במשך חצי שנה, כלי רכב שאיתו הוא יכול לנסוע. זו הייתה הזדמנות מופלאה לרועי ולמהנדסים לעשות משהו אחר, לראות את האחר. התעשייה האווירית שותפה כבר שלוש שנים לפרויקט במסגרתו מפתחים מוצרים לנכי צה"ל שאי אפשר להשיג אותם בשום דרך אחרת. זו גאווה גדולה לבצע את הפרויקט הזה. אין יותר מרגש מלהעביר את היכולות שלנו הלאה למי שזקוק לזה".

ורועי, מצדו, לא יכול היה להסתיר את השמחה למראה הקולנועית המשודרגת שהעבודה עליה מסתיימת בימים אלו. בשיחה עם "ישראל היום" בעודו יושב על כלי הרכב הוא סיפר כי "במשך שלוש וחצי שנים, מאז הפציעה, אם הייתי צריך ללכת לכל מקום, אם זה לקופת חולים להביא תרופות, לבית חולים או אפילו לביקור אצל חברים, הייתי צריך שמישהו יבוא וייקח אותי. כשנכנסתי לפרויקט הם ייצרו לי את הכלי המדהים הזה".

המהנדסים שלקחו חלק בתוכנית:

דודי פרטוק, טל בלנק, יונתן (שטובי) בלומנטל), רן קרידמן, אורן צוריה, ארז שרמן, יהונתן (יוני) כהן, שחר גבר, אפרים (אפי) פלמנוביץ, ניר קריסטל, דני אהרון, ארז שיפריס, אמיר לייס.

בנוסף סייעו: אילן שרמן וד"ר עומר ישראלי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו