בכיר בשב"כ חושף מעט משיטות העבודה של הארגון החשאי, בכל הנוגע לדרך שבה הוא אוסף מידע על מנת לסכל פיגועים בכתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" שפרסם לאחרונה המכון לחקר המתולוגיה של המודיעין, פרסם ר', איש שב"כ שהיה בעבר מנהל במחלקה שעוסקת באיסוף ועיבוד מידע מודיעיני בשב"כ, מאמר שעוסק בתפיסת הסיכול המשולב בשב"כ, שמסכלת כבר עשרות שנים פיגועים רבים.
"במהלך שנת 2019 שירות הביטחון הכללי סיכל מעל ל-560 פיגועים, מתוכם ארבעה פיגועי חטיפה ועשרה פיגועי התאבדות. ההישג המשמעותי הזה אינו מקרי והוא תוצר של התפתחות ארוכת שנים של תפיסות מקצועיות ויכולות מודיעיניות שנועדו להתאים את פעילות הארגון לאתגרים המשתנים", פתח וכתב.
תפיסת הסיכול המשולב התגבשה לאחר גל פיגועי ההתאבדות ב-1996 והגיעה לשיאה בשנות האינתיפאדה השנייה. "מתחקירי הפיגועים התגבשה התובנה שעל מנת להתמודד באופן אפקטיבי יותר מול איומי הטרור המשמעותיים החדשים נדרש לשפר ולחזק את היכולת לעבד בצורה מהירה ויעילה את כלל המידע שנאסף ולבנות על בסיסו תמונת מודיעין מתכללת". לדברי ר', "תפיסת הסיכול המשולב הפכה לאחת מאבני היסוד של פעילות חטיבות הסיכול", ונעשית היום גם מול איומים אחרים שאינם טרור – חתרנות וריגול.
חטיבות הסיכול של השב"כ, הסביר ר', מורכבות מחמש מחלקות דיסיפלינריות – דסק, יומינט, הפקה, חוקרים וכריית מידע. הכוח המניע המשמעותי יותר בחטיה הסיכולית לקידום משימות הפעלת הכוח הוא החלוקה היעודית לפר"י – פורום ראשי יחידות ולצוותי העבודה האינטגרטיביים. "הפר"י היא יחידה האחראית על אזור רחב, דוגמת עיר, ומורכב מחמישה ענפים מהדיסיפלינות השונות ומטרתו לאסוף מודיעין לטובת סיכול טרור, מבצעים, גיוס וקיום מהלכים אופרטיביים בשטחו".
בתוך הפר"י קיימים צוותי עבודה שבראשם עומד דסקאי שמגדיר את המטרה ועיבוד המודיעין, מפיק שאחראי על תרגום הצי"ח (ציון ידיעות חשובות) לתוכנית כיסוי מודיעינית במקורות שונים ממקורות סיגניט, סייבר ועוד". הרכז אחראי על הפעלה וגיוס סוכנים לצורך המענה, אחראי כור"מ שמפיק מודיעין מביג דאטה וחוקר.
"תפקידו של צוות העבודה האינטגרטיבי אינו רק לאסוף את המודיעין. השב"כ הינו בראש ובראשונה גוף סיכולי, ולכן תפקידו של הצוות גם לתרגם את המודיעין שנאסף אודות היעד לטובת סיכול. כאשר המודיעין שהתקבל ברור ומוצק, מלאכת הסיכול היא פשוטה. האתגר הגדול של הצוות הינו לסכל פיגוע כאשר אין קצה מודיעיני או כאשר קיים קצה חוט בלבד, ולמעשה זה המצב ברוב המקרים. הדרך להתמודד עם קושי זה הינו היכרות עמוקה של חברי הצוות עם היעד".
.jpg)
ההיכרות העמוקה של חברי הצוות עם שגרת פעילות היעדים ודפוסי הפעולה שלהם, אומר ר', משמעותית מאוד לאיסוף המודיעין ולסיכול, כשהבסיס להיכרות זו היא עבודה אינטנסיבית לאורך זמן שלהם מול היעד, לעיתים במשך שנים רבות. "הכרת שגרת הפעילות של יעד פירושה להכיר לפרטי פרטים את הפעילים ביעד, ונדרשים לבחון כיצד התחנות השונות בשגרת הפעילים יכולות לקדם את הרחבת תמונת המודיעין ביעד וכיצד לתרגם זאת בעתיד לפעילות סיכולית.
לצד הכרת השגרה של היעד. היכרות זו תספק מענה בזמן אמת לשאלות קריטיות כדוגמת מהלכים שנוקט יעד להוציא פיגוע, הצטיידות באמל"ח, גיוס מחבלים ואימונים ועוד. "ההיכרות העמוקה עם המודוס האופרנדי (שיטות/דפוסי הפעולה) של היעד קריטית במיוחד לסיכול פיגועים מורכבים".
התהליכים שהובאו במאמר, מבהיר ר', אינם תיאורטיים. "בשנתיים האחרונות נחשפו מספר חוליות חמאס באיו"ש, דבר שהביא לסיכול פיגועי חטיפה ותופת.... להיכרות העמוקה של חברי צוות העבודה היה חלק מכריע בסיכול הפיגועים הללו – היכרות עם האופן שבו היעדים ברצועה מגייסים פעילים בגדה, דרכי התקשרות, אופן העברת שליחים וציוד מעזה לגדה ועוד". ההיכרות אפשרה לצוות לחפש סימנים חריגים וקצה חוט.
"תפיסת הסיכול המשולב בשב"כ באמצעות עבודת צוות העבודה האינטגרטיבי הינה ייחודית בקהילת המודיעין ומהווה מנוע מרכזי של חטיבות הסיכול לסיכול טרור", סיכם ר' את מאמרו. "תהליכי העבודה, המאפשרים לכל דיסציפלינה להעמיק בתחום עיסוקה מחד, ולהיות חלק משמעותי בעבודה המשולבת של היעד מאידך, הם שיוצרים את הערך המוסף".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו