לוחמים בגדודי החי"ר וביחידות המובחרות קובלים כבר זמן רב כי הוראות הפתיחה באש והמסרים שאותם הם מקבלים ממפקדיהם מבלבלים, מה שמוביל לכך שבאירוע אמת הם לעיתים לא יודעים כיצד לפעול.
דבר זה עלה ביתר שאת בעקבות אירוע גניבת הנשק מלוחם חטיבת הקומנדו. למרות שתחקיר צה"ל קבע כי לא נפל פגם ערכי בפעולותיו, לוחמים מציינים שהכתובת היתה על הקיר, שלא מדובר במקרה חד־פעמי גם אם קיצוני יחסית, ובמגמה מתמשכת שמובילה לאובדן הרתעה מוחלט.
"מהיום שאתה מתגייס מפמפמים לך הוראות בטיחות והוראות פתיחה באש. לפני כל שמירה או סיור מדברים על ההוראות ואף אחד לא באמת מבין מתי אפשר ומתי אסור לפתוח באש. ההוראות מבלבלות ודו־כיווניות. כל אירוע גורר תחקירים. חיילים מפחדים להשתמש בנשק שלהם, הם פוחדים מחקירות של הפרקליטות הצבאית וממצ"ח".
מעיון בהוראות הפתיחה באש שהגיעו לידי "ישראל היום", עולה כי אכן קל להתבלבל ולפעול שלא כפי שנדרש, גם במצב של סכנת חיים. זאת ועוד, ישנו הבדל עצום בין ההוראות הפרטניות המיועדות לשטחי יהודה ושומרון, הכוללות מקרים ותגובות לאירועים רבים, לבין אלו שנכתבו לפעילות צבאית בתוך שטחי הקו הירוק שנתונות לפרשנות ומכאן - לבלבול מצד החיילים.
בכל הנוגע למעצר של גנב כלי נשק חם, נכתב בהוראות בתוך הקו, כי "יש לנסות ככל האפשר ללכוד את הגנב תוך הימנעות משימוש בכוח או תוך שימוש בכוח סביר שאינו כרוך בשימוש בנשק". עוד נכתב כי "פתיחה באש תיעשה כאמצעי אחרון, לאחר שלא הועילו אמצעים אחרים". ניתן לבצע ירי רק אם "נעשים מעשים גלויים המבטאים כוונה לתקיפה מיידית ומסוכנת באמצעות נשק חם או דוקרני".
"התחושה היא שהחייל צריך לחכות עד הרגע האחרון ורק אז לירות", אומר פ', לוחם בהכשרת חי"ר.
"אומרים לנו שצריך אמצעי, כוונה ויכולת, אבל תראה את המקרה של לוחם הקומנדו - לא היה את אלו - והם עדיין סיכנו את החייל", קבל ג', והוסיף כי "אין הגדרה ברורה מי האויב וכיצד יש לפעול נגדו".
יו"ר ארגון תורת לחימה, סרן (מיל') איתי אסמן, אמר כי "לא ייתכן שידי המפקדים בשטח יהיו כבולות בשל הנחיות הפצ"ר שנכתבו לאור הפלורוסנט, המגבילות את חופש הפעולה ומסרסות את ההרתעה".
דובר צה"ל מסר בתגובה: "הוראות הפתיחה באש מותאמות לצרכים המבצעיים. במקרה שבו חייל מותקף ונשקפת לו סכנת חיים הוא רשאי לפעול בכל האמצעים ובכללם בירי חי על מנת לנטרל את הסכנה".