אחת מכל ארבע משרתות חובה במשטרה ובמשמר הגבול מוטרדת: מדו"ח חדש של מבקר המדינה עולה כי אחת מכל ארבע משרתות חווה במהלך שנות שירותה לפחות פגיעה מינית אחת. בשירות בתי הסוהר נמצא שארבע מתוך עשר משרתות חובה חוו לפחות פגיעה מינית אחת.
גורמים במערכת אכיפת החוק מותחים ביקורת חריפה על ממצאי הדו״ח, וטוענים כי הנתונים שעליהם הוא מתבסס לא מייצגים את המציאות העכשווית, וכי "הרוח הקודרת" שעולה ממנו עומדת בסתירה לדו"ח של ועדה צה"לית בראשות תא"ל גיא חסון שהוצגה בכנסת.
לפי דו"ח הוועדה הצה"לית, כלל משרתי החובה בשב"ס שבעי רצון משירותם, זוכים ליחס הוגן בכל הנוגע לפרטיותם ביחידה, מתודרכים בנושא הטרדות מיניות ומכירים את ממונת היוהל"ם ביחידתם, ואלו שפנו העידו כי זכו לטיפול טוב ומהיר.
במשרד המבקר משיבים כי מדובר בממצאי עבודה שנעשתה על ידי משרד ייעוץ סטטיסטי, עם בקרות סטטיסטיות מבוססות ומסודרות. לגבי דו״ח חסון אמרו: "שווה לברר מה התשתית שהובילה למסקנות״.
לפי המבקר, כ-70% מהפגיעות במשרתי החובה בוצעו על ידי משרת קבע או מפקד. הדו"ח קובע כי ממצא זה חוזר ונשנה בכל אחד משלושת הגופים - המשטרה, מג"ב ושב"ס. עוד עולה כי במג"ב שיעור הפגיעות מצד משרתי חובה הוא הגדול ביותר מבין שלושת הגופים.
בנוגע להליכים פליליים או משמעתיים, צוין בדו"ח כי בשנים 2021-2019 טיפלה יחידת יוהל"ם ב-442 תלונות על הטרדה מינית של שוטרות ושוטרים בקבע ובחובה. נמצא כי רק שש מאותן תלונות הגיעו לכדי כתב אישום פלילי.
כמו כן, נמצא כי בשנים 2021-2019 שיעור המתלוננים ליוהל"ם משטרה מקרב משרתי החובה היה 34% (149 מתוך 442 תלונות), וזאת אף ששיעורם של משרתי החובה במשטרה מכלל מערך כוח האדם, לרבות מתנדבים ומג"ב, הוא כ-7% בלבד.
במשטרה טוענים כי שיעור הדיווחים הגבוה מעיד דווקא על האמון שיש למשרתי החובה במערכת ובגורמי הטיפול.
לטענת המבקר, מבדיקת 44 כתבי האישום שהגישה מחלקת המשמעת במשטרה לבית הדין למשמעת, עולה כי 17 (39%) מהנפגעים היו משרתי חובה, אף ששיעור משרתי החובה מכלל מערך כוח האדם במשטרה מסתכם, כאמור, בכ-7% בלבד.
כמו כן, בשנים 2021-2019 טיפלה יוהל"ם שב"ס ב-185 תלונות של משרתי קבע וחובה, ונמצא כי מבין התלונות של משרתי החובה, רק במקרה אחד הוגש כתב אישום פלילי. כמו כן, נמצא כי מספר התלונות של סוהרי שירות החובה הוא 68 מכלל 185 התלונות (כ-37%), אף ששיעורם במערך כוח האדם בשב"ס הוא כ-6% בלבד (568 מתוך 9,222).
מבדיקת 12 כתבי האישום שהגיש ענף המשמעת לבית הדין למשמעת בשב"ס בשנים 2019 - 2021, בגין עבירות של הטרדה מינית והתנהגות שאינה הולמת על רקע מיני, עולה כי חמישה מכתבי האישום (כ-42%) עסקו בפגיעה במשרתי חובה. שב"ס ציין בתשובתו למבקר כי משנת 2018 פוטרו מהשירות 31 סוהרים בגין עבירות הטרדה מינית, שמתוכם תשעה בגין אירועים כלפי סוהרי חובה.
כ-15% מסוהרי החובה ציינו בשאלונים כי קיבלו פניות מאסירים ביטחוניים או מבנות זוגם באמצעות הרשתות החברתיות. עם זאת, שום דיווח שקיבל שב"ס על מקרים כאלו בשנים 2022-2019 לא טופל, וזאת, בין היתר, משום ש"האסיר היה משוחרר".
לפי המבקר, עם סיום שירות החובה, נוהלי שב"ס לא חלים עוד על סוהרי החובה, וכך גם אחריותו של אגף הביטחון כלפיהם. "לאחר השחרור, אפוא, אין להם כל הגנה מפני הסכנות הכרוכות בפניות מסוג זה, ובפרט בכל הנוגע לפניות מצד אסירים ביטחוניים, המעוררות בהם תחושת חוסר ביטחון", נטען.
עם זאת, המבקר מצא לנכון לציין לחיוב את הפעולות שבוצעו במשטרה, בשב"ס ובמשרד לביטחון הפנים כדי להגביר את המודעות לנושא, לטפל באירועים של הטרדה מינית ולמזער את מספרם.
כ-5,500 חיילות וחיילים משרתים מדי שנה ביחידות המשרד לביטחון הפנים, שבהן המשטרה, משמר הגבול ושירות בתי הסוהר. ממצאי הדו"ח מבוססים על פגישות שהתקיימו עם כ-150 משרתי חובה, מתוך יותר מ-600 סוהרים וסוהרות בשירות חובה המשרתים כיום בשב"ס. כמו כן, הממצאים נשענים על שאלונים שמילאו 1,907 משוחררים ששרתו במשטרה, במג"ב או בשב"ס בשלוש השנים האחרונות.
מנכ"לית שדולת הנשים, הדס דניאלי ילין, הגיבה לדו"ח ואמרה: "הנתונים המזעזעים שעלו מדו"ח מבקר המדינה מחייבים בדק בית רציני בשב"ס. חיילות וחיילים המשרתים את המדינה חייבים לדעת כי הם פועלים בסביבה מוגנת ובטוחה. צריך לשים לזה סוף".
יו"ר עוצמה יהודית, ח"כ איתמר בן גביר, אמר בתגובה לדו"ח המבקר: "דו"ח המבקר קשה ומצביע על מציאות שאסור לעבור עליה על סדר היום. המצב בו חיילות וחיילי חובה חשופים להטרדות מיניות חמור ביותר ומחייב טיפול מהשורש. בתפקידי כשר לבטחון לאומי אפעל בעניין, כדי ששוטרים, חיילים, חיילות ומשרתי השב"ס ירגישו בטוחים יותר בשירותם למען המדינה".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "המשטרה רואה בחומרה כל פגיעה על רקע מיני ומטפלת בכל דיווח, לצד קיום פעילות מניעה והסברה כל העת. אוכלוסיית משרתי החובה זוכה בהקשר זה לקשב מיוחד. כל דיווח אודות חשד להטרדה מינית או להתנהגות שאינה הולמת, נבדק ביסודיות ומטופל בהתאם, לרבות מעטפת לנפגע/ת והעברה לטיפול הגורם המוסמך.
"העלייה בדיווחים ואופיים מעידה בעיקר על עליה במודעות ובתחושת האמון והבטחון של המשרתים ועל אפס סובלנות כלפי שוטרים המטרידים מינית. נמשיך לפעול לקידום סביבת עבודה מכבדת, מוגנת ובטוחה לכל משרתי הארגון".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה״ל פועל באפס סובלנות כלפי מקרי הטרדות ופגיעה מינית ופועל לשמירת אקלים יחידתי מכבד למשרתיו בכלל היחידות.
המשרתים המוצבים ביחידות המשרד לביטחון הפנים התגייסו מכוח חוק שירות הביטחון ומבצעים שירות משמעותי ומאתגר. צה"ל רואה עצמו כבעל אחריות מרחיבה כלפי כלל משרתיו ובתוך כך כלפי המשרתים ביחידות אלה, ועל כן הורה ראש אגף כוח האדם, אלוף יניב עשור, באוקטובר 2021 על הקמת צוות מיוחד בראשות תא"ל במיל' גיא חסון לבחינת תהליך הגיוס, הליווי ותנאי השרות של המשרתים ביחידות שמחוץ לצה"ל, בדגש על משטרת ישראל ושרות בתי הסוהר".
משב"ס נמסר בתגובה: "אנו גאים בשירות המשמעותי של סוהרי החובה בשב״ס ומאמינים בתרומתם, נשים וגברים כאחד. איננו מקלים ראש באחריותנו לשלומם של כלל המשרתים בארגון. כפי שפורט בדו״ח, רק בשנה האחרונה נחנך קו סיוע ייעודי לסוהרות והארגון עוסק במרץ בהסברה פנים ארגונית ורציפה ליצירת סביבת עבודה מוגנת ומעצימה. בחודשים האחרונים אף הוקם פורום להעצמת נשים בראשות הנציבה. לא בכדי מצא מבקר המדינה מקום לציין ולשבח את העבודה שנעשית בשב"ס בטיפול באירועי הטרדה מינית ומזעור מספרם שכן, כל תלונה נבדקת ומטופלת בהקפדה יתרה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו