"אנשים לא יודעים שאנחנו חיילים", פותח סרג'נט טיילור מוריס, ספורטאי אולימפי מטעם הצבא האמריקני את דבריו בסרטון שהפיץ הצבא לרגל אולימפיאדת החורף בדרום קוריאה. "יש לנו הרבה הערכה ללוחמים שמבצעים את הפעילות במדינות השונות ומגנים על מדינתנו. אנחנו רוצים להביא כבוד לארצות הברית בתחומנו".
מאות אלפי חיילים משרתים בצבא האמריקני במגוון תחומים, אך מתברר שישנם גם כאלו שלא עוסקים ביום יום בלחימה, אלא משרתים ביחידת הספורטאים האולימפיים. חלקם לוחמים שעוסקים בנושא בנוסף לשירותם, אחרים מקדישים את כל כולם לספורט, על מנת להגיע למטרה הנכספת – מדליה.
קפטן כריס פוגט מתעורר לפנות בוקר כדי להתאמן יחד עם חייליו, 100 במספר. הוא נשוי ואב לילדה, ותפקידו בצבא האמריקני הוא לאמן לוחמים. בין לבין הוא עוסק באימונים אינטנסיביים על מנת להגיע להישגים אולימפיים. האימונים השתלמו – באולימפיאדה הקודמת, ב-2014, הוא זכה במדליית ארד במרוץ המזחלות. כן, זה שכל ישראלי מכיר מהסרט "ג'מייקה מתחת לאפס".
"אני לא מאוד מוכשר או מאוד חכם, אבל למדתי דבר אחד מאז שאני ילד – אם תשקיע את הזמן ותהיה עיקש תצליח. אתה לא נכנס לקרב בידיעה שתהיה בסדר אלא כדי לנצח". הוא סיפר על הפעם הראשונה שבה התיישב על מזחלת: "בפעם הראשונה שעליתי עליה הייתה מפחידה. אחרי כמה סיבובים התחלתי להרגיש את כוח הג'י ואמרתי שאני צריך לצאת מזה. זה היה מפחיד. בשלב זה כבר יצא לי לקפוץ מתוך מסוקים. החלטתי לנסות שוב ואני שמח שעשיתי זאת".
גם סרג'נט מאט מורטנסן הינו משתתף פעיל בתחום המזחלות. הוא נולד וגדל בלונג איילנד, מקום שבו מעטים בלבד הכירו את הספורט, אך אביו הכיר לו אותו והוא התאהב בתחום. "זה מצריך כוח גופני, אומץ והתמדה כי כשאתה נכשל אתה לא רק מאכזב את עצמך אלא גם את האנשים מסביבך, שתומכים בך".
זו הפעם השנייה שבה הוא יוצא לאולימפיאדת החורף, חוויה אותה הוא מגדיר כ"חלום הגדול ביותר בחיי". לדבריו, התחושה במזחלות דומה לרכבת הרים, "החלק האהוב בספורט הוא האדרנלין בעת היציאה", הוא מספר.
סרג'נט מוריס לא הצליח להגיע לתחרויות בפעם הקודמת, והוא מקווה הפעם לעשות היסטוריה. "זה יהפוך את 16 השנים האחרונות בחיי לשוות משהו", הוא אומר ומשגר מסר לחיילי הצבא האמריקני ולאתלטים בכלל: "תדעו שהכל אפשרי, רק תשימו את העיניים על המטרה. אם תעבדו קשה מספיק תצליחו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו