מוקדי שירות משודרגים, זמן המתנה מזערי בטלפון, שבמוקדי הסלולר יכולים רק לחלום עליו, ואפשרות להזזת זימונים - כל אלה הם רק חלק משינוי דרמטי שעובר על מערך הגיוס של צה"ל במטרה להביא לעלייה בהגעה ללשכות הגיוס.
בימים אלה נערכים באגף כוח אדם (אכ"א) לקראת גיוס יולי, הגיוס הגדול ביותר בשנה, ובד בבד עושים מהפכה של ממש בתחום צווי הגיוס כדי להנגיש את התחום. "זו לא מהפכה טכנולוגית, זו מהפכה תפיסתית", אומר תא"ל ערן שני, ראש חטיבת תכנון ומינהל כוח האדם בצה"ל, בשיחה עם "ישראל היום".
"הגדלנו את מספר העמדות במוקד השירות שלנו מ־80 נציגי שירות ל־120, נוסף על 30 עמדות דיגיטל", הוא מציין וחושף כי ממוצע זמן המענה לשיחה עומד על חצי דקה בלבד, זאת בעוד במוקדי השירות הגדולים במדינה יש להמתין זמן ארוך בהרבה, אף שהיקף הפניות עומד על 8,000-7,500 שיחות ביום.
כיום מועמד לשירות הביטחון (מלש"ב) יכול לפנות ללשכות השונות בטלפון, באמצעות דואר אלקטרוני ובאפליקציה, ולדברי תא"ל שני, "בתוך כמה שבועות יוכל נער לשלוח לנו מסרון והוא ייענה במסרון". נוסף על כך, יאוחדו מוקדי השירות בחילות השונים למוקד שירות אחד ומסודר.
אחת הבעיות הגדולות שעומדות בפני המגייסים היא שיעור בני הנוער המופיעים לצו ראשון. "50 אחוזים מהם לא מגיעים בזמן שקבעתי. חלקם טובי בנינו, שאחר כך יהיו גם בקורס טיס, אבל זה עניין של תרבות", מתאר תא"ל שני. נוסף על כך, מלש"בים נוטים לספק מסמכים באיחור או לא לספקם בכלל, מה שגורם לעיכובים רבים בלשכות הגיוס ולקשיים במיון.
"היקף הסרבנות הופחת"
בהתאם לכך, בין יולי לאוגוסט יוכלו בני נוער להזיז את הזימונים שנקבעו להם, "כמו בקופת חולים", באמצעות אתר האינטרנט או באפליקציה. "הצבא יאפשר לנערים להחליט מתי להגיע. אנחנו רוצים להפוך אותם ללוחמים ולחיילים הכי טובים שאפשר, מה אכפת לי לאפשר להם להגיע מתי שנוח להם?" אומר תא"ל שני.
כמו כן, באוגוסט הקרוב יוכלו בני הנוער למלא ברשת חלק מהטפסים שאותם הם צריכים למלא כיום בלשכת הגיוס, כדי לחסוך זמן ויעילות. כך הם ימלאו שאלון אישי שכולל פרטים משפחתיים, ואפילו תחביבים. כבר כיום מתאפשר להם לשלוח מסמכים רלוונטיים באמצעות המחשב או באפליקציה, דוגמת אבחונים ומסמכים רפואיים, וכעת תתווסף האפשרות החדשה, שתצמצם משמעותית את זמן השהות בלשכות הגיוס.
מיזם נוסף, "צווים בצוותא", שרץ כפיילוט בבתי ספר בודדים, צפוי להתרחב ולאפשר לכל בתי הספר לשלוח שכבה שלמה ביום מרוכז ללשכת הגיוס, כדי למקסם את הגעת התלמידים, וכך לייעל את המענה על המבחנים הפסיכוטכניים. "שיעור ההתייצבות בצווים כאלו עומד על 98 אחוז. זה משדר רצינות. אפילו הנתונים טובים וגבוהים יותר", מדגיש שני.
ראש חטיבת תכנון ומינהל כוח האדם בצה"ל, תא"ל ערן שני // צילום: גדעון מרקוביץ'
במקביל נדחו מועדי קבלת צו ראשון בשלושה חודשים כדי לעודד פעילות לקראת המבחנים. "אנשים דופקים לעצמם את הנתונים, מזלזלים במבחן - עושים 'אנטר', 'אנטר', כדי ללכת לים ולא מבינים את ההשלכות", מסביר תא"ל שני, "אחר כך הם מתחננים למבחן חוזר אבל אנחנו לא מסוגלים לעמוד בכך, למעט מקרים חריגים מאוד". לכן, הוא מדגיש, "מי שלא מרגיש מוכן כי הוא קם על צד שמאל, שלא יעשה את המבחנים. אבל כשאתה בא זו הפעם היחידה - נגעת נסעת".
בשנים האחרונות החלו בני נוער לקבל את מקום שיבוצם בצה"ל חודשים ארוכים לפני הגיוס, והיחידות השונות שולחות נציגים לביתם כדי להסביר להם על התפקיד. לפי תא"ל שני, כתוצאה מכך מספר סרבני הבקו"ם - חיילים שמסרבים להתפנות מכיוון שלא קיבלו את השיבוץ שרצו - ירד באופן משמעותי. "אנחנו רוצים להוריד את סף המתח והלחץ. לפני חמש שנים היקף הסרבנות ביום הגיוס עמד על מספר תלת־ספרתי, היום מדובר בבודדים".
"לא תוכנית כבקשתך"
עם זאת, תא"ל שני חושף כי לשינויים המהותיים בגיוס ובשירות למלש"בים יש התנגדות בתוך מערכת הביטחון ובקרב קציני עבר. "שאלו אותי למה הצבא משקיע בזה מיליונים. יש כאלו שאומרים שהשתגענו, שאנחנו שואלים יותר מדי את הנוער. אבל קרה לנו משהו. הנוער השתנה, הוא חשוף לרשתות חברתיות. הנוער היום לא פחות ערכי מבעבר, אבל הוא תזזיתי ורוצה תשובות כאן ועכשיו. השיח לא יכול להתנהל כפי שהיה בעבר. יש קו ישיר בין רמת השירות שלנו למוטיבציה לשרת בכלל ובתפקידים קרביים בפרט. אנחנו לא יכולים להישאר מנותקים ומנוכרים", הוא מנמק.
בדבריו מתייחס תא"ל שני גם לרמת המוטיבציה לשירות קרבי, שהגיעה בשנה שעברה לשפל שלילי של עשור, אך הוא לא מודאג. לדבריו, בניגוד לטענות, "רוב בני הנוער שמתאימים לשירות קרבי הולכים ליחידות כאלה. אמנם אנו מאפשרים ליחידות הטכנולוגיות של הצבא לקבל חיילים בעלי פרופיל קרבי, ובלבד שאלו אנשים עם כישורים ייחודיים מאוד, אך היקף האנשים שצריכים להיות לוחמים ומגיעים לאזור של סייבר ואמ"ן קטן מאוד".
מה שמעורר את זעמו הם הורים שמבקשים לשלוח נער בעל פרופיל קרבי לשירות עורפי: "אלו אמירות שמוציאות אותי מדעתי. מי יהיה מפקד פלוגה? אלה שפחות חכמים או טובים?"
הוא מוסיף כי "זה שהמוטיבציה לקרבי יורדת לא אומר שהם לא מגיעים לשם, בסופו של דבר. נניח שבני הנוער רוצים להיות פחות קרביים, זה אומר שאשלח פחות? הצבא הוא לא תוכנית לבקשתך או תוכנית ריאליטי. עם כל הכבוד להנגשה, לצבא יש תפקיד אחד - להגן על מדינת ישראל ולשמור על תושביה".
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
