סדרת המופת "צ'רנוביל" עוררה סערה ברחבי העולם והעלתה מחדש את השאלה אם עלול להתרחש אסון גרעיני נוסף במאות הכורים הגרעיניים שפעילים כיום במדינות השונות. האסון בצוללת הרוסית הסודית בשבוע שעבר אף חידדה את האיום והגבירה את החשש מפני אסון כבד שעלול לגרום למאות אלפי הרוגים ופצועים.
תא"ל (במיל') עוזי עילם, לשעבר מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית וכיום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בחן יחד עם עמיתו, עו"ד גלעד שר, ראש המכון למשא ומתן יישומי במכון, ובעברו מנה"ל לשכת רה"מ, מה הסיכוי לאסון גרעיני נוסף בעולם, וכמובן גם בישראל.
יש כיום 450 כורים גרעיניים פעילים, ו-60 נוספים מצויים בתהליכי הקמה, ציינו החוקרים. בראש הרשימה – ארצות הברית, צרפת, יפן, סין, רוסיה, דרום קוריאה והודו. יפן מפעילה 41 כורים ובונה שניים חדשים, זאת לאחר האסון בפוקושימה ב-2011. סין מובילה את בניית הכורים החדשים – עם 20 כורים שנמצאים בתהליכי הקמה. רוב מוחלט של מדינות אירופה, כתבו עילם ושר, אינן מקימות כורים חדשים בעיקר בשל התנגדויות ולחצים פוליטיים.
התאונה הקשה בכור בצ'רנוביל באפריל 1986 הייתה התאונה הגרעינית החמורה ביותר במאה ה-20, כפי שידוע לכל. בשל תכנון שגוי של הכורים הסובייטיים, אי עמידה בנהלים, הבנה לא נכונה של המפעילים לגבי המצב ותכנון לקוי של מנגנון הדממת החירום גרמו לשני פיצוצים בליבת הכור ולפיזור כמות ענקית של החומרים הרדיואקטיביים. מאות אלפי בני אדם נפגעו בתאונה הקשה, בהם כמה אלפים שעלו לישראל. כיום נמצאים בישראל כ-1,400 גברים ונשים שפעלו כליקווידטורים – מנטרלים שגויסו לטפל בתאונה הקשה ובנפגעיה.
לצד תאונה זו, שמוכרת ביותר, התרחשו תאונות קשות נוספות שזכו לפרסום רב בזמנו, אולם מעט נשכחו במהלך השנים. במרץ 1979 התרחשה תאונה באחד משני הכורים בתחנת כוח גרעינית בפנסילבניה, בהיעדר מי קרור, בשל כשל במערכת הקירור המשנית ומכיוון שמפעיל בחדר הבקרה כיבה בטעות את מערכת קירור החירום, התפוצצה כיפת הכור ויסודות רדיואקטיביים השתחררו למערכת. בניגוד לאסון צ'רנוביל, בזכות התכנון של הכורים האמריקניים וגם אלו של מדינות במערב נכלאו החומרים הרדיואקטיביים במבנה המאטם של הכור.
27 שנה לאחר אסון צ'רנוביל, במרץ 2011, התרחשה סדרת תאונות בתחנת הכוח הגרעינית בפוקושימה ביפן. צונאמי קטע את החיבור בין הכורים לרשת החשמל והציף את חדרי הגנרטורים לשעת חירום, ולאחר שהופסקה פעולת המשאבות החשמליות המזרימות מי קירור לכור, הכורים החלו להתחמם. ליבות הכורים הותכו עקב החום האדיר, ואירעו כמה התפוצצויות מימן. בשל החשש מפני פליטת חומרים רדיואקטיביים לסביבה, פונתה האוכלוסייה מהאזור. החוקרים ציינו כי למרות התאונות הקשות, אנרגיה גרעינית נחשבת לרוב נקייה, יציבה ומהימנה.
החוקרים ציינו כי הפיתוח המסיבי של מקורות חלופיים לאנרגיה ייקח שנים רבות, ועד שהטמעתם בפועל תציע פתרונות אנרגיה כלכליים ותספק את הצריכה הגואה. לכן, הם קובעים "מבט מפוכח על מאזן מקורות האנרגיה בעולם מצביע על חשיבות האנרגיה הגרעינית כפתרון ביניים זמין ואמין".
התומכים והמתנגדים לכורים גרעיניים מפנים את עיקר תשומת ליבם לדרכים להפעיל את פעולתם של הכורים ללא תקלות. הכורים החדשים שנבנים בימים אלה, קובעים החוקרים, בטוחים, יעילים וכלכליים יותר מהכורים הישנים. בניגוד למה שטוענים מתנגדי הכורים, כי הם יעברו הסבה לצורך צבאי ושימוש כחומר לפצצות גרעין, אומרים החוקרים – הדבר אינו אפשרי. "הסבה כזו אפשרית מבחינה תיאורטית, ואולם היא אינה מעשית ואינה כלכלית, מכמה סיבות: נדרש לשם כך לבנות מפעלים כימיים בהשקעה עתירת הון; מהלך כזה אינו ניתן להסתרה; הוא מפר את האמנה למניעת תפוצה גרעינית NPT. מחברי מאמר זה אינם מכירים ולו מקרה אחד של הסבה כזו".
ומה בנוגע לישראל? "נסיר דאגה ונדגיש: אין בפעילות המחקרית, לא בדימונה ולא בשורק, רמת סיכון דומה לזו הקיימת בכורי הכוח להפקת חשמל. ואף אם יתרחשו תקלות, אין בשום פנים להשוות את חומרתן הצפויה לזו של אלה שהוזכרו לעיל. תשומת לב מיוחדת ניתנת לאחסון בטוח והמשך קירור של הדלק שסיים את תפקידו, הממשיך לפלוט קרינה וחום", קובעים שני החוקרים.
"כמות החומר הבקיע בכור בדימונה קטנה בשני סדרי-גודל מזו של כור להפקת חשמל בעל הספק של 1000 מגה-וואט, ובמרכז בשורק – עוד פחות, כ-5 מגה-וואט. את הכור בדימונה, הבנוי בתוך מאטם, מתחזקים ומשדרגים עד ליום שבו יודמם, ויוחלף במערכת גרעינית חדשה. מתבצעת בו בשגרה ובאורח סדיר הדממה לצורך בדיקות ותחזוקה. במסגרת זו, הוחלפו בעבר חלקים רבים כמו שסתומים, צנרת של מי קירור ועוד. מצבו של מכל הפלדה שבו נמצאים מוטות הדלק הגרעיני, והסופג אף הוא "הפצצה" של נויטרונים, נבדק בכל מחזור תחזוקה. ביום שאנשי הכור יגיעו למסקנה שהמכל עלול לסכן את בטיחות הכור, יושבת הכור כולו", סיכמו החוקרים את המאמר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו