לכל אחד מטרה שונה, יכולות באוויר, ביבשה או בים, אך יש להם תכונה זהה אחת - מדובר בפיתוחים הצבאיים המטורפים והמדהימים ביותר של העם היהודי, והם הצילו חיי אלפים במהלך השנים. לרגל שנת ה-70 של מדינת ישראל אספנו 7 מתוך ההמצאות הגדולות ביותר של מדינתנו.
טיל החץ
מערכת נגד טילים בליסטיים שפותחה בסיוע אמריקני, ומורכבת ממערכת ניהול ירי, מרכז בקרת משגרים, משגר וכמובן הטילים. היא מופעלת על ידי יחידת "מגן חרב", חלק ממערך ההגנה האווירית בצה"ל, שמספק הגנה לישראל מפני ירי תלול מסלול. בתחילת הדרך היו שסברו במערכת הביטחון כי הפרויקט מיותר, בזבזני ולא יעיל, אך לאחר מלחמת המפרץ הוכח כי איום הטילים על ישראל מוחשי ומסוכן. הניסוי הראשון בטיל התרחש בדצמבר 2005 מול חופי בסיס פלמחים והוכתר בהצלחה. לפני כחצי שנה שוגר לראשונה טיל חץ באופן מבצעי נגד טילים סוריים. מחיר טיל בודד הינו כשלושה מיליון דולר.
ניסוי מוצלח בטיל חץ 3 // צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון
טנק המרכבה
כחלק מהלקחים ממלחמת ששת הימים הוחלט לתכנן סדרה של טנקי מערכה ישראליים. הייצור החל ב-1979 ובמהלך השנים פותחו דגמים מתקדמים ומשוכללים של הטנק. הדגם המתקדם ביותר של הטנק הינו מרכבה סימן 4, שנכנסה לצה"ל ב-2004, וכיום נמצאת בשימוש בשתי חטיבות סדירות – 401 ו-7. בניגוד לטנקים אחרים, במרכבה ישנה תפיסת הגנה מירבית לצוות, ולכן בין היתר הוצב המנוע בקדמת הטנק. בצד האחורי ישנו מתחם לנשיאת לוחמי חי"ר, פגזים ויציאה מהירה של הלוחמים. בנוסף ניתן דגש על עבירות הטנק בשטחים המדבריים בדרום וההריים ברמת הגולן ובצפון הארץ.
מרכבה סימן 4
מעיל רוח
מערכת הגנה אקטיבית לטנקים ולרכב קרבי משוריין מתוצרת רפאל. תפקידה הינה לזהות בזמן אמת איום מנשק נגד טנקים, להעריך את מסלול היירוט האופטומלי שלו ולהשמיד אותו. המערכת מיירטת את האיום לפני שזה פוגע בטנק, וכוללת מערכות לגילוי והתראה באמצעות חיישנים, שמטרתן הגנה מלאה מכל הכיוונים. תהליך היירוט מתבצע אך ורק אם המערכת מזהה שהאיום יפגע ברכב. עלות המערכת לטנק אחד היא כ-300 אלף דולר.
הדמיה של מערכת מעיל רוח // צילום: רפאל
כיפת ברזל
המערכת שזכתה בפרס ישראל, ושיוצרה בדחיפת שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ, הצילה בוודאי חיי ישראלים רבים. מדובר על מערכת הגנה אקטיבית ניידת ליירוט רקטות קצרות טווח וכלי טיס בלתי מאוישים. היא פותחה ומיוצרת על ידי חברות רפאל ואלתא. מאז 2014 קיימים בישראל תשע סוללות מבצעיות, שנפרסות לפי צורך באזורים שונים בישראל. בנוסף, הוכרזה בנובמבר 2017 מערכת כיפת ברזל ימית ככשירה לשימוש מבצעי. בשל הצלחתה, המערכת מבוקשת לרכישה בצבאות רבות ברחבי העולם.
כיפת ברזל ימית // צילום: דובר צה"ל
שרביט קסמים
מערכת ליירוט רקטות, טילים לטווח בינוני־ארוך ומטוסים ללא טייס. היא בעלת טיל מיירט דו-שלבי שמתמרן במהירות באמצעות מכ"ם וחיישן אלקטרו-אופטי. הניסוי הראשון במערכת בוצע בנובמבר 2012, במסגרתו יורט בהצלחה טיל המטרה. יעוד המערכת, שמכונה גם "קלע דוד" היא מענה לטילים שבידי חיזבאללה ובעתיד גם לטילים גדולים יותר שבהם מצטייד חמאס. ב-2016 הוקם במערך ההגנה האווירית בחיל האוויר הישראלי גדוד מבצעי ראשון המפעיל את המערכת.
ניסוי בשרביט קסמים // צילום: משרד הביטחון
כלי טיס בלתי מאוישים
בעשרות השנים האחרונות נחשבת מדינת ישראל כמובילה עולמית בתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים, כטב"מים בקיצור, וב-2013 אף הייתה ליצואנית כלי הטיס הגדולה בעולם. עם מכירות של של כ-4.62 מיליארד דולר בשמונה השנים האחרונות, נחשבת ישראל כאמפריה של ממש בתחום. בשנים האחרונות נרשם מירוץ אדיר לייצור של כלי הטיס, שהפכו לנפוצים בצבאות העולם, ומספר עסקאות ענק בוצעו עם צבאות שונים. צה"ל עושה שימוש רב בכלי טיס אלו. בין היתר נעשה שימוש ב"רוכב שמיים" – מיני כטב"מ טקטי שמשמש את הדרג הגדודי וכלים גדולים יותר לדרג החטיבתי. ב-2011 אמר מפקד חיל האוויר דאז כי 25 אחוזים מטיסות החיל נעשות בכלי טיס לא מאויישים. סביר להניח שמספר זה גדל בשנים האחרונות.
רוכב שמיים // צילום: דודו גרינשפן
פרויקט הלביא
פרויקט ישראלי שאפתני לייצור מטוס קרב חד מנועי, שעבר את כל שלבי התכנון ואף יוצרו שלושה אבות טיפוס, ששניים מהם טסו בשמי הארץ. ב-1987 הוחלט על הפסקת הפיתוח לאחר שהתברר שישראל לא תוכל לממן את יצורו לבדה, ושהפרויקט מעלה אותה למסלול התנגשות עם האמריקאים. שנתיים אחרי ביטול הפרויקט השלימה התעשייה האווירית את בניית אב טיפוס שלישי, שהוצג בפני לקוחות פוטנציאלים, אך הוא קורקע סופית בשנות ה-90. אחד הטיעונים להפסקת הפרויקט היה לאחר שחיל האוויר הודיע שיזמין רק 75 מטוסים ולא 150, כפי שהוערך בתחילה, מה שהעלתה משמעותית את עלותו של כל מטוס והפכה את המשך הייצור לפחות כלכלי. השר משה ארנס תיאר את הלביא כ"מטוס הקרב הטוב ביותר בעולם באותה תקופה והיהלום שבכתר ההישגים הטכנולוגיים של ישראל".
מטוס הלביא // צילום: Bukvoed
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו