ניסיון קרבי טרי, שינויים טכנולוגים ושילוב בין הזרועות: כך השפיעה המלחמה על הכשרת הקצינים

מלחמת חרבות ברזל הובילה לשינויים דרמטיים בכל צה"ל • יחידות שינו את ייעודן, מערכי הכשרה הותאמו למציאות החדשה, וגופים צבאיים מצאו את עצמם ממלאים משימות שמעולם לא התכוננו אליהן • שלושה מפקדי הכשרות מסבירים את השינויים שהחלו מאז 7 באוקטובר

"אם מסתכלים היום על הקצינים והלוחמים עד 7 באוקטובר, הרוב המוחלט של הצבא לא השתתף במלחמה אמיתית". צילום: דובר צה"ל

עד לפני ארבעה חודשים שימש סגן אלוף יואב ספקטור כמפקד גדוד 101 של הצנחנים. במשך קרוב לשנה לחם ברצועת עזה עם לוחמיו, משבעה באוקטובר ובמשך רוב מלחמת חרבות ברזל. כעת, כמפקד גדוד גפן בבה"ד 1, הוא מנחיל את יסודות הפיקוד לצוערים, כולל לחימה בפועל במהלך הקורס.

"יש פה הרבה עניין של חוסן של הלוחמים", צילום: דובר צה"ל

"אם מסתכלים היום על הקצינים והלוחמים עד שבעה באוקטובר, הרוב המוחלט של הצבא לא השתתף במלחמה אמיתית", אומר ספקטור. "אם אני מסתכל על עצמי, הייתי לוחם בעופרת יצוקה ובצוק איתן, אבל אלו היו מבצעים מוגבלים. הסיפור של חרבות ברזל והלחימה בעזה זה סיפור אחר לגמרי – באורך ובעצימות. זו מלחמה וזה היה ברור מהשנייה הראשונה".

"זה מאוד אינטנסיבי", מתאר ספקטור את הלחימה המתמשכת. "אבל כשאתה נלחם במלחמה, שאתה מבין את צדקת הדרך שלה, כמה היא תשרת אותנו בשנים קדימה ותעצב את המציאות של הילדים שלנו, זה נותן לך דרייב להמשיך גם כשהדרך מתמשכת. יש פה הרבה עניין של חוסן של הלוחמים, שהחוסן שלהם הוא באמת מדהים, ויש פה הרבה עניין של מנהיגות - איך אנחנו המפקדים מובילים מקדימה".

ספקטור מדגיש את האתגר המיוחד של הפיקוד במלחמה מתמשכת. "מפקד במלחמה, גם אם זו שנה שלמה, צריך להיות בכל רגע נתון במיטבו. אין דבר כזה. בין אם קמת בבוקר אחרי חצי שעה שינה, או שקרה אירוע וקפצת אליו - אתה תמיד צריך להיות במיטבך".

סגן אלוף יפתח ספקטור, מג"ד גפן, צילום: דובר צה"ל

אחד הדברים המשמעותיים שמדגיש ספקטור הוא השילוביות בין הזרועות השונות. "העניין של השילוביות ומיצוי כלל היכולות הצבאיות בא לידי ביטוי באופן מאוד משמעותי", הוא מספר. "זה התחיל עוד בהשבת המצב לקדמותו בשבעה באוקטובר, והמשיך בתמרון עצמו - השילוב של כוחות יבשתיים, חיל האוויר, וגם חיל הים באזורים הקרובים לחוף".

בתפקידו הנוכחי כמפקד גדוד גפן, ספקטור רואה הזדמנות ייחודית להעביר את הניסיון המבצעי הטרי לדור הבא של הקצינים. "זו אחת התרומות הכי משמעותיות שאני יכול לתת. אני והמפקדים שאיתי, שהיו בלחימה, מביאים את התובנות שלנו לכל דבר. אני יכול לתת 70 דוגמאות מהשטח לכל נושא שאני מלמד".

השינויים הטכנולוגיים משתלבים גם הם בהכשרה. "קצב הלמידה שלנו בהקשר של רחפנים והגדילה בכמויות האמצעים הוא מטורף", אומר ספקטור. "כבר עכשיו בקורס יש שימוש ברחפנים בכל התרגילים. כשצוער יוצא לאימון, הוא מתרגל עם רחפנים כמו שיקרה בשדה הקרב, וכמו שהם יפגשו במחלקות והצוותים שהם יפקדו עליהם בעוד שלושה חודשים".

"קצב הלמידה שלנו בהקשר של רחפנים והגדילה בכמויות האמצעים הוא מטורף", צילום: התעשייה האווירית

מעניין במיוחד הוא שגם הצוערים עצמם מגיעים עם ניסיון קרבי משמעותי. "רובם המוחלט נלחמו לפחות כמה שבועות במהלך השנה הזו", מציין ספקטור. "יש להם את הלקחים והתובנות שלהם, ושדה הקרב הוא טיפה יותר ברור להם. יש פה באמת מפגש של המון ידע וניסיון מבצעי בכל הדרגים".

"הם מגיעים ברמה הרבה יותר גבוהה מבחינה מקצועית, בניסיון המבצעי ובבגרות", הוא אומר ומדגיש כי "יש להם משהו שלא הייתי יכול ללמד אותם בשום בית ספר - ניסיון קרב אמיתי בקרב ממקור ראשון. את זה אי אפשר להחליף בשום דבר, עם כל הכבוד למורשות קרב היסטוריות. אנחנו נמצאים בתקופה מאוד חשובה ביטחונית למדינת ישראל ולעם ישראל. הקצינים החדשים מבינים את גודל השעה".

"התחלנו לחפש מקומות בהם אנחנו יכולים לתת ערך"

מלחמת חרבות ברזל הובילה לשינויים דרמטיים בכל זרועות צה"ל. יחידות שינו את ייעודן, מערכי הכשרה הותאמו למציאות החדשה, וגופים צבאיים מצאו את עצמם ממלאים משימות שמעולם לא התכוננו אליהן. אחת הדוגמאות המעניינות לכך היא השינוי שעבר קורס חובלים, אחד מקורסי הקצינים היוקרתיים בצה"ל.

א״ל עומרי ארברבוי, מפקד בית הספר לחובלים, צילום: אורן כהן

"טכנית חובלים היא לא יחידה לוחמת אלא יחידת הכשרה", מסביר סא״ל עומרי ארברבוי, מפקד בית הספר לחובלים. "אבל בשבעה באוקטובר היה ברור לכולנו שאנחנו לא מתארגנים למחרת לעוד יום לימודים רגיל". בשעות הראשונות של המלחמה התרחש בקורס תהליך מהיר של התארגנות מחדש. רוב המפקדים בקורס הצטרפו ליחידותיהם המבצעיות, ומי שנותר חיפש ייעוד מחודש לתרומה למאמץ המלחמתי, אף שאינם יחידה מבצעית.

"התחלנו לחפש את המקומות שאנחנו יכולים לתת בהם ערך, והמקומות שהצבא צריך אותנו, שאולי הוא אפילו לא ידע שהוא צריך אותנו", אומר סא"ל ארברבוי. אחד המהלכים המפתיעים ביותר היה הצבת אנשי קורס חובלים במעברים הביטחוניים שמקיפים את יהודה ושומרון. "הבנו שרוב המאבטחים שם, שהם מחברות אזרחיות, הוקפצו בצו 8 למלחמה, והמעברים נשארו שם כמעט בלי יכולת לייצר מעבר נורמלי לאזרחים". צוערי הקורס ומפקדיו עברו הכשרה מהירה ותפסו את מקומם של המאבטחים האזרחיים, תוך שיתוף פעולה עם מג"ב והמשטרה הצבאית.

משימה משמעותית נוספת הייתה השתתפות בלוויות חללי צה"ל. "היו מאות לוויות, והיחידות שבהם שירתו החללים היו בלחימה ולא יכלו להשתתף בהן וללוות את החברים שלהם בדרכם האחרונה", מסביר סא"ל ארברבוי. בעקבות כך, אנשי קורס חובלים נטלו על עצמם את המשימה הרגישה של ייצוג צה"ל בלוויות החללים.

"היום השיח הוא אחר"

כעת, יותר משנה לאחר שבעה באוקטובר, ההכשרות נמשכות כמעט כרגיל, במטרה להכשיר קציני ים איכותיים ככל האפשר, מתוך ראיית העתיד. בניגוד ליחידות אחרות, הוחלט בצה"ל לא לקצר את משך ההכשרה של קורס חובלים. "התקבלה החלטה מאוד מהר, שאני חושב שהיא מאוד חכמה וקשה לקבל אותה בנסיבות הזמן - שלא עוצרים הכשרות", אומר סא"ל ארברבוי. "חלק הרימו גבה כששמעו את החלטה הזו, אבל היום הצוערים האלה כבר מפקדים בים, הם סיימו את הקורס והם עדיין במלחמה. אנחנו צריכים להכשיר קצינים איכותיים מתוך ראיה צופה פני עתיד".

שינוי משמעותי בקורס חובלים, צילום: מאיר פרטוש

יחד עם זאת, נעשו שינויים והתאמות בקורס כתוצאה מהלחימה ברצועה ובלבנון, בין היתר מתוקף הניסיון המבצעי שצברו הקצינים. "אם לפני שנה הייתי עומד מול צוערים ואומר להם 'כל מה שאנחנו עושים פה זה להכין אתכם ליום שבו תפרוץ המלחמה', היום השיח הוא אחר", אומר סא"ל ארברבוי. "אנחנו נמצאים בתוך הנקודה הזו, וכל מי שנמצא פה - המפקדים והצוערים - נמצא בתחושת אחריות ושליחות מאוד גבוהות".

ייחודיות נוספת של הקורס היא שההכשרה המעשית מתבצעת על כלי שיט מבצעיים, מה שמספק לצוערים ניסיון מבצעי שלא יסולא בפז. "אין לנו ספינות הכשרה", מדגיש סא"ל ארברבוי. "כל ההכשרה המעשית שלנו מתבצעת בכלי השיט המבצעיים". במהלך המלחמה, הצוערים מצטרפים לספינות לימים או שבועות, עם משימות הכשרה מוגדרות. "הם מוסמכים על התפקידים שלהם בזמן שהם עושים משימות מבצעיות, זה משהו מאוד ייחודי", הוא מדגיש.

המלחמה גם חיזקה את השילוביות בין חיל הים לבין זרועות היבשה. "במלחמה הזו האגף הימי הפך להיות הרבה יותר משמעותי בשביל מי שנמצא על היבשה. חיל הים נמצא במקום שהוא משפיע ומשתתף בקרב היבשה בצורה הרבה יותר משמעותית, גם בעזה וגם בצפון".

"אחרי כחודש וחצי היה ברור שאנחנו חייבים להכשיר את הטייסים"

בשעה שמסוקי קרב חגים מעל שמי עזה, ובעוד צוותי האוויר מפנים פצועים תחת אש, גם בהכשרת הדור הבא של הטייסים מתחולל שינוי עמוק. המדריכים מבצעים טיסות מבצעיות ביום אחד ולמחרת מכשירים את הצוערים, מנחילים להם ניסיון קרבי שלא הכירו בצה"ל במשך עשרות שנים.

גם בהכשרת הדור הבא של הטייסים מתחולל שינוי עמוק. פינוי פצועים ע"י יחידת 669, צילום: דובר צה"ל

"בשלב הראשון של המלחמה כל המדריכים התפזרו לתפקידים המבצעיים שלהם, וגם הצוערים התפזרו לטייסות כדי לסייע במאמץ המלחמתי, כולל תכנון מטרות ופעולות נוספות. אבל אחרי כחודש וחצי היה ברור שאנחנו חייבים להכשיר את הטייסים", מסביר סא"ל י', מפקד מגמת מסוקים והשכלה בבית הספר לטיסה. "יש לך את ה'כאן ועכשיו', אבל אם לא תמשיך להכשיר, לא יהיה לך בעתיד טייסים שיוכלו לאייש את הטייסות".

המציאות החדשה יצרה דגם ייחודי של מדריכים - לוחמים שחיים בשני עולמות. "אתמול הייתי בטייסת המבצעית שלי, מעל שדה הקרב", מספר י', "והיום אני כאן, מלמד את הדור הבא". זהו מודל שנולד מתוך הכרח, אבל הפך ליתרון משמעותי: הניסיון הקרבי הטרי מחלחל ישירות אל תוך מערך ההכשרה.

בניגוד לבה"ד 1 או לקורס חובלים, את הצוערים בבית הספר בטיסה לא ניתן לשלב במשימות מבצעיות ממשיות, אך המגבלה יצרה גם הזדמנות ייחודית. "פעם היו מביאים מדריכים שיספרו על מלחמות עבר", אומר י', "היום המדריכים נמצאים בתוך טבילת האש. כשאני מלמד צוער איך לנחות, אני יכול לחבר את זה ישירות למשימת פינוי פצועים שביצעתי אתמול".

סא"ל י', מפקד מגמת מסוקים והשכלה בבית הספר לטיסה, צילום: אורן כהן

"יש לך פה מדריכים שצוברים ניסיון מבצעי פנומנלי, מאיראן ותימן ועד עזה ולבנון. בקורס הטייס שלי היו מדריכים שסיפרו לי על מלחמות עבר, כמו מלחמת יום כיפור, וזה נשמע רחוק. כאן המדריכים עוברים טבילת אש יום יומית, וזה משפיע בצורה ממשית על הדרך שבה הם מעבירים את התוכן לצוערים".

תרגילים אקטואלים

המלחמה הביאה גם לשינויים בתוכן ההכשרה. לצד יסודות הטיסה הבלתי משתנים, נוספו אתגרים חדשים – צייד כטב"מים, טיסה תחת איומים משתנים, ותרגילים המדמים את המציאות המבצעית העכשווית. "בשבוע שעבר תרגלנו התמודדות עם כטב"מים", מספר י'. "הצוערים עושים מיד את החיבור - הם רואים את הסרטים מהפעילות המבצעית ומבינים את המשמעות. יש לנו תרגילים אקטואליים מאוד. בשבוע שעבר ביצענו תרגיל שכלל הרבה מאוד טיסות עם משימות לא מתוכננות. משימה רלוונטית מאוד הייתה צייד כטב"ם, כמו שראינו במהלך הלחימה בלבנון".

נדבך מרכזי נוסף הוא בניית החוסן המנטלי. "המלחמה חידדה לנו את הצורך הזה", מסביר י'. "פיתחנו תכנית שלמה שעוסקת בחוסן. אנחנו רוצים טייסים שיודעים להתמודד עם כישלון ולחזור במהירות למקום אפקטיבי - זה קריטי במציאות המבצעית של היום".

מטוסי חיל האוויר מתכוננים למתקפה האיראנית, צילום: דובר צה"ל

המציאות החדשה גם שינתה את אופי שיתוף הפעולה בין הזרועות. "חיל האוויר עושה מאמצים אדירים להיות שם בשביל כל חייל", מדגיש י'. "זה כרוך במחירים ובסיכונים, אבל זה חלק בלתי נפרד מהמשימה".

י' מדגיש את המשימה הגדולה ביותר של מלחמה זו מבחינת הלוחמים והקצינים – באוויר, ביבשה ובים. "אנחנו כאן להשיב את הביטחון, להחזיר את התושבים בצפון ובדרום לביתם ולהשיב את החטופים הביתה. זו המשמרת שלנו, כמדריכים, כלוחמים. וכמי שמעצבים את הדור הזה והדור הבא, אני יכול לומר בפירוש – זה באמת דור מופלא".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר