מודיעין וזוגיות: סיפור האהבה של צ' וע'

סיפור האהבה בין רס"ן צ' לסרן ע' פרח דרך שירותם הצבאי כקמ"נים. לכבוד ט"ו באב, שוחחנו איתם ושאלנו איך מקיימים זוגיות ואהבה כששני הצדדים כמעט לא נמצאים בבית.

רס"ן צ', קמ"ן חטיבת בנימין, וסרן ע', קמ"נית חטיבת הקומנדו הבאה, נפגשו במהלך שירותם הצבאי והתחתנו אחרי היכרות של שנה. סיפור האהבה המרגש שלהם, שתלוי גם ביכולת שלהם להיפגש בין משמרת למשמרת ובין אירוע ביטחוני לאירוע ביטחוני, מלמד שכשיש אהבה, היא פורחת גם בתנאים הקשים ביותר וגם כשבני הזוג עסוקים לאורך היממה בפעילות הקשורה למלחמת חרבות ברזל.

על הדרך שבה הם הכירו מספר צ': "עשיתי תפקידים שונים באמ"ן באוגדת איו"ש וע' עברה שם הכשרת מודיעין במסלול הצטיינות שנקרא חבצלות. יצא לי שם לעבוד איתה ולהכיר אותה, ושנינו הערכנו מאוד אחד את השנייה. אלא שבמשך השירות המשותף לא קרה כלום. יום אחרי שסיימתי את התפקיד שלי, ע' יזמה איתי שיחה והציעה שננסה לצאת יחד. חשבתי על זה יום אחד והסכמתי כי היא אדם מרשים מאוד. ככה יצאנו שנה, ואחרי שנה נסעתי איתה לבקר חלקים מהמשפחה שלה שמתגוררים בצרפת ושם הצעתי לה נישואים."

על היכולת לקיים זוגיות כששני בני הזוג קצינים שמצויים כל הזמן בפעילות מבצעית, מספרת ע': "להתראות פחות זה לריב פחות, אבל ביתר רצינות אכן מדובר במציאות מאתגרת. צ' סוגר בבסיס כל שבת שלישית וגם לי יש תורנויות ארוכות מאוד כל יום. אבל לנו זה עובד טוב יותר מאשר ללוחמי מילואים שמגיעים, כי אנחנו מראש ידענו למה אנחנו נכנסים. גם עשינו אחד עם השני תיאום ציפיות, וכבר בדייט הראשון צ' אמר לי שהוא רוצה להיות קמ"ן חטיבה ושאקח את זה בחשבון. מעבר לכך, מה שעוזר זו העובדה שלשנינו יש עולם עשיר משל עצמו. כל אחד משקיע בעולם הזה וכך אנחנו לא רק תלויים אחד בשני."

ע' וצ' גם ציינו שהם משתדלים לשוחח כל לילה וגם לכתוב אחד לשנייה כשזה מתאפשר, כך שהם משמרים את הקשר הזוגי בין משמרת למשמרת.
שאלנו את הזוג גם על השנה האחרונה המאתגרת של מלחמת 'חרבות ברזל', וע' מספרת: "ראשית, היינו מתורגלים לפני כן במצבים מורכבים, לכן היה לנו יותר קל ממי שהגיע מבחוץ. בכל מקרה, בהתחלה צ' עשה 70 יום רצופים בבסיס ואני גם עבדתי סביב השעון, לכן עברתי להתגורר בבית של ההורים שלו. כמובן זה לא קל, אבל אנחנו מבינים על מה אנחנו נלחמים ולמה אנחנו מקריבים את הזמן שלנו. עם זאת, כשהמלחמה התארכה זה היה קשה, אבל הצלחנו לקיים שגרה של פגישות והשירות הפך לקצת יותר קל."

צ' מציין שבגלל המצב המיוחד שלו ושל ע', הוא חווה כל יום ראשון 'שביזות יום א'' כאילו הוא היה לוחם פשוט. בהקשר לעשייה הארוכה בצבא הוא מציין: "כיוון שאנחנו מראש היינו חלק מהמסגרת, ידענו לאן אנחנו נכנסים וזה היה לנו יותר קל. כשאתה צריך להגיע למחבל שרוצה לעשות פיגוע ואתה תופס אותו, אז הסיפוק הגדול מזכיר לך למה אתה בצה"ל."

לשאלה האם המערכת מסביבם באה קצת לקראתם, עונה צ': "כתפיסה, אנחנו לא מבקשים הקלות וגם מתנגדים להצעות כאלו. איתנו משרתים כעת לוחמי מילואים עם שבעה ילדים בבית. אנשי המילואים גם משאירים עסק שצריך להמשיך לתפקד באזרחות שלהם. אנחנו לעומת זאת זוג צעיר וגם מקום העבודה שלנו הוא צה"ל, ולכן אנחנו מעדיפים שאנשי המילואים ייקחו את החופשות שיש."

בנוגע להחלטה על שירות משמעותי בצה"ל, מספרת ע' כי הדחף לתת קיים אצלה כבר בחינוך מהבית: "ההורים שלי שניהם עלו לארץ מאידיאולוגיה, הם רופאים והם עבדו בצבא במקצועות האלו. אבא שלי עדיין עובד בצבא כשהוא בן 60, ככה שיש לי דחיפה חזקה לשרת כבר מהבית. גם באולפנא שבה למדתי, הרב דחף אותי להתגייס ורק התלבטתי בין להתגייס ולהיות קרבית לבין לעסוק במודיעין. החלטתי שמודיעין זה המקום שבו אתרום הכי הרבה. אני שמחה על ההחלטה הזו כי היא הוציאה אותי מהבועה. גדלתי בקצרין בתוך חברה דתית הומוגנית, וכאן בצבא נחשפתי לכל עם ישראל על כל הגוונים והדעות שלו."

כשנשאלו איך הם מפצים על מיעוט המפגשים ביניהם, ענה צ': "כל פעם כשאנחנו נפגשים, אנחנו יוצאים ומפצים על המרחק. ע' בדרך כלל היא היוזמת ואנחנו מתנהלים כך שאנחנו ממצים את הביחד שלנו."

ע' הוסיפה: "צ' למשל אוהד של מכבי תל אביב בכדורגל ואני למדתי להיות גם אוהדת של הקבוצה ושל הכדורסל. עשיתי את זה כדי להיות יותר זמן עם צ'. אנחנו גם יוצאים ביחד לטיולים ולא מתפתים אחרי ההגעה הביתה לשינה על הספה. אנחנו ממש מתאמצים ויוצאים החוצה למסעדות ולדברים אחרים כדי לאסוף כל רגע של זוגיות ולחיות אותו."

בנוגע להמשך הדרך, ע' מספרת שהיא מתלבטת בין המשך השירות שלה לבין יציאה לאזרחות ועיסוק בספורט. צ' מנגד מציין שהוא לא עוסק כרגע בשאלה מה הוא יעשה בעתיד אלא הוא מתמקד רק בהווה שלו. ביחס לכך אומרת ע': "צ' אוהב לפקד ולנהל, ולכן הוא ימצא תפקיד כזה או בצבא או מחוץ לצבא."

לסיום, הזוג שיתף כמה עצות לזוגות אחרים שמצויים במצב דומה לשלהם:

ע': "אחד העקרונות החשובים הוא לא להביא הביתה את הלחץ והעצבים מהעשייה בבסיס. התעצבנת, אתה מאוד טעון - אל תוציא את זה על הזוגיות. כדי לחיות כך צריך לפתח תקשורת טובה ולהגיד כל פעם את כל מה שיש על הלב אחד לשני."

צ': "אנחנו עושים ביחד את כל מה שבדרך כלל בני זוג עושים לבד. אנחנו עושים קניות יחד, מנקים יחד ומנסים להגדיל את המפגשים והעשייה יחד כמה שיותר. למשל, כשזה אפשרי אני מביא את ע' איתי לבסיס בשבתות."