"תחושת השליחות בשמיים": למרות ניסיון התאבדות של אמו ופציעה אנושה של אביו, סגן א' יסיים קורס טיס

במסדר הכנפיים שיתקיים היום, סגן א' יעמוד ברחבת המסדרים בבסיס חיל האוויר ויקבל את כנפיו, כסמל להשלמת קורס הטיס מספר 188 במגמת נווטי קרב.

המסע שעבר עד לרגע הזה היה מורכב ומאתגר במיוחד, והוא התמודד עם מצבים אישיים קשים ועם הכשרה צבאית תובענית. סגן א', בן 21 מחיפה, לא תכנן להגיע לקורס הטיס, ואף עבר גיבוש מטכ"ל בהצלחה - אך כשהתקבל הוא התאהב בתחום.

"ניסיתי לנהל את הבית"

שנה לאחר מכן התרחש אירוע שטלטל אותו: "הייתי בבית בסוף שבוע במהלך הקורס. אמא שלי אמרה שהיא לא מרגישה טוב ושהיא הולכת לישון". שבע שעות מאוחר יותר סבתו התקשרה ואמרה שהאם לא עונה, וסגן א' ניגש לבדוק מה קרה.

"ראיתי שהיא לא מגיבה, ואחרי הרבה שכנועים הבנתי שהיא בלעה המון כדורים ושתתה הרבה אלכוהול". הבן מיהר להתייעץ עם הורים של חבריו לקורס, שהם רופאים, ולאחר מכן הבהיל את אמו לבית החולים. אז גם גילה כי ניסיון ההתאבדות של אמו, שכבר שנים רבות סובלת מדיכאון קליני, אינו הראשון.

בחודשים שלאחר מכן הוא לקח על עצמו לעקוב מקרוב אחרי מצבה הבריאותי של אמו. "ניסיתי לנהל את הבית מרחוק, לארגן לאמא אשפוז יום, כי היא לא מודעת לסכנה שבה היא נמצאת ואני חייב לעשות משהו".

מכה אחר מכה

חצי שנה עברה, ואז הוא ספג מכה קשה נוספת: אביו, רוכב אופני שטח חובב, נפגע אנושות בתאונת דרכים. "הוא היה מורדם ומונשם במשך 50 יום, ולאחר מכן החל שיקום. גם לי זה לא היה פשוט. הייתי בשלב הטיסות, והייתי צריך להתנתק מהבית לכל השבוע - ואז לחזור הביתה ולעבור מסע רגשי מטורף".

למרבה השמחה אביו השתקם לחלוטין, ולאחרונה אף חזר מתחרות הג'ירו באיטליה שבה השתתף. למרות הקשיים האישיים, סגן א' הצליח להתמיד ולהתקדם בקורס הטיס, וגם הבין כי הוא צריך לשתף את חבריו במה שמתרחש בחייו האישיים.

"בשלב מסוים התחלתי להיפתח ולשתף את החברים בקורס במה שעובר עלי. הבנתי שהחוזק האמיתי מגיע מהקבוצה. אף אחד הוא לא איש ברזל, ומי שיוציאו אותך מהמצבים הקשים הם החברים שלך".

זו גם הסיבה לכך שהוא מתראיין בנושא הרגיש ומספר את סיפורו: "סיפור מורכב יכול לעזור לצעירים עם סיפורים קשים מהבית, שרוצים להתגייס וחוששים. הם צריכים להבין שאפשר להתגבר, שכל סיטואציה היא בשליטתך". המלחמה, שפרצה בזמן שהיה בקורס, שינתה את התפיסה של סגן א' ושל חבריו: "המלחמה שינתה לגמרי את רמת המוטיבציה שלי. היא שינתה את הפרספקטיבה שלי לגבי התפקיד, ולמה אני עושה אותו. הבנתי שאני פה מסיבה מאוד טובה, שאני חייב להיות פה. תחושת השליחות שלנו בשמיים".

במהלך המלחמה, סגן א' היה חלק מצוות שהוביל כיתות כוננות בקריות. "היינו מפקדים על חבר'ה יותר צעירים בקורס, ופיקדנו על הלוויות של נופלים. זו היתה חוויה מאוד לא פשוטה, אבל משמעותית. המלחמה העניקה לי משמעות רבה ותחושת שליחות".סגן א' מסיים השבוע את הקורס במגמת נווטי קרב, והוא יודע שהדרך עוד ארוכה והאתגרים הגדולים עוד לפניו. "עוד לא קיבלתי שיבוץ, אבל אני מחכה ממש בקוצר רוח להמשך השירות. אני מאוד מצפה לתרום ולהיות חלק מהמערך המבצעי של חיל האוויר".