כשיענדו ל-י' את דרגות הקצונה על רחבת המסדרים בבית הספר לקצינים ההתרגשות תגיע לשיא. הוא ייזכר בילד הבעייתי שגדל בחינוך המיוחד, זה שרק מעטים האמינו בו. הדרך שלו יכלה הייתה להיות שונה.
הוא יביט אל יציע האורחים שם יישבו יחד כל אלו שהאמינו בו לאורך הדרך ותמכו בו. "למדתי בבית הספר 'שלב' בבית שמש, בית ספר לחינוך מיוחד, ילדים שבאים מבתים מפורקים, אבות בבית סוהר, אמהות נרקומניות. ילדים עם עבר פלילי. זה לא בית ספר שמגיעים אליו מרצון, רק בצו הרווחה או בית המשפט. משם זה או לדרך ההצלחה או למוסד סגור. העתיד של רבים מהילדים שם הוא רק בפשע", הוא מסביר.
י' התגייס לחטיבת הקומנדו, ליחידה מובחרת. זה היה הניצחון הגדול של הילד, שגדל בהתנחלות מכמש, וכבר כילד בגן החלו לצוץ הבעיות. "לא התאמתי למסגרת, הייתי אלים. שובר דלתות, בורח. הכל שעמם אותי", הוא מספר, "כשהגעתי לבית הספר היסודי לא הסתדרתי. הייתי אלים למורים ולילדים. בכיתה ב' כבר עישנתי סיגריות. בכיתה ב' זרקו אותי מבית הספר".
אני נגד העולם
הוא החל לנדוד בין בתי הספר. בכל פעם המסגרת בחרה לא להתמודד עם הילד הבעייתי. "הייתי יושב עם החברה הגדולים ביישוב. פורץ איתם למקוואות לגנוב קופות צדקה, למכולת ביישוב, למעון. גונבים כסף לממן את האלכוהול והסיגריות". המורים העדיפו ש-י' לא יהיה בכיתה, למען השקט של הילדים האחרים. בכיתה ה' כבר נשר מבית הספר ונשאר בבית. משלים את החומר הלימודי בבית. בכיתה ו' הועבר לחינוך המיוחד, "הרגשתי שזה אני נגד העולם. אני המסכן שלוקחים לפגישות וטיפולים. הגעתי ביום הראשון והמנהלת אמרה לי זה כמו דלת מסתובבת. רכשת כרטיס כניסה, אם אתה רוצה לצאת מפה אתה צריך לרכוש את כרטיס היציאה בהתנהגות טובה. זה משפט שמלווה אותי עד היום".
אבל הדרך לא היתה קלה. בתחילה נחשף לסמים ואלימות בבית הספר ונלחם על מקומו בקטטות. י' למד בבית הספר שלוש שנים, הוא שיפר את התנהגותו, והצליח להשתלב בבית ספר רגיל, הפרס למי שמתנהג טוב. אלא שבאחת הקטטות בבית הספר נדקר בגב בידי תלמיד אחר ומסלול הקידום נעצר והוא חזר לנקודת ההתחלה.
"הרגשתי שהכל קורס. השילוב בוטל. ראיתי שחור. ילד שהיה מתפרע היה נכנס לכיתת השעייה שזה חדר של שלוש מטר על שלוש מטר, בלי הפסקות. רק לומדים. מי שמתפרע הצוות מרתק אותו בכח, כמה אנשי צוות שצריך. מכניסים אותך לחדר פסק זמן, שזה בעצם צינוק של מטר על מטר עם חלון סורגים. שאלתי את עצמי איפה אני רוצה להיות. השתפרתי ועברתי בכיתה ט' לבית ספר רגיל".
אלא שבפני י' היתה עוד דרך ארוכה. בכיתה ט' כשהוא בבית ספר רגיל, הוא השתמש בכלים שקיבל בבית הספר שלב, אבל לא בטובים שבהם. "התחלתי להסתובב במועדוני נוער. לשתות אלכוהול וגם סמים. גייסנו כסף מאנשים ברחוב בטענה שאנחנו צריכים לעזור להורים. לא היה עלי פיקוח. ערבבתי את המורים. רצו שוב לזרוק אותי מהמסגרת. ובכיתה י' החלטתי לעבור לישיבת חברותא, שם לא ביקשו ציונים אלא רק ראיון אישי. פעם ראשונה דיברו איתי בגובה העיניים. אמרו לי שאני שווה בין שווים, שאני כמו כולם".
יזם היי טק מהיישוב שבו גר אימץ אותו, וישב אתו לשיחות רבות. י' עלה על דרך המלך. המורים החלו להאמין בו. הוא סיים את הלימודים והמשיך לישיבה. בגיל 20 התגייס לצה"ל. "קיבלתי מיונים ליחידה מיוחדת. עברתי את הגיבוש. והצלחתי להגיע אחרי דרך לא קלה לחטיבת הקומנדו. עד שיצאתי לקורס קצינים. אמא ואבא שלי גרושים, שניהם האמינו בי. היו מעט מורים ומשפחות של חברים שתמכו בי, שלא אמרו לילדים שלהם לא לשחק איתי ולהתרחק ממני. על מגרש המסדרים זאת תהיה סגירת מעגל אדירה מבחינתי. והאנשים שהאמינו בי – יהיו שם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו