העיניים שוב מחייכות

שנת הקורונה, ובסיומה מערכת בחירות נוספת, חידדו את הפערים בין חלקי החברה הישראלית על דעותיה השונות, ואם בתחילת המשבר נדמה היה ש"כולנו עם אחד", הרי שהמציאות לימדה אחרת. אם תשאלו את קובי אריאלי, ברגע שעם ישראל ילמד שאחדות היא לא משהו שצריך לבוא מתוך מאמץ - יהיה פה גם טוב יותר. 

"החברה הישראלית נמצאת בקונפליקט גדול במשך שנים, בעיקר בגלל תפיסת כור ההיתוך ששלטה פה בארץ בימי המדינה הראשונים", אומר אריאלי, שחזר לאחרונה להופעות הסטנד־אפ ולהרצאות שהוא מעביר בנושא החברה שבה אנו חיים, "אני מדמה את זה למרק, שאיחדו בו את כל המרכיבים עד שאיבדו את הזהות שלהם. עדיף היה לו היינו סלט, שגם הוא מאכל ממרכיבים רבים, אבל כאן הזהות שלהם מודגשת. וזה יעבוד טוב יותר גם כחברה".

אריאלי גדל בתוך החברה החרדית, והעובדה שכבר שנים רבות הוא חי גם בתוך החברה החילונית מאפשרת לו נקודת מבט ייחודית. "באופן אישי החוויה שלי היא להיות איש אמצע, בין שני עולמות - החילוני והדתי. נולדתי, גדלתי ולמדתי במסגרות חרדיות, עד שדחף פנימי כלשהו שלח אותי להתערות בעולם התקשורת הכללי ובכלל בחברה החילונית. מאז אני נמצא בין אלה לבין אלה, גם בקונפליקטים שביניהם וגם בדברים הטובים. אני אחד שיודע ליהנות ממה שיש לכל צד להציע, נוסע באוטו עם מוזיקה של אברהם פריד ועברי לידר לסירוגין...

"חוסר ההיכרות בין הצדדים מייצר הגזמה פרועה ומוליד גם פחדים. שני העולמות האלו שונים מאוד ואין להתכחש לזה, אולי אפילו יותר ממה שאנחנו חושבים, אבל צורת ההתייחסות נגזרת מחוסר ההיכרות. ברגע שהחילוני יכיר טוב יותר את החרדי ולהיפך, הם יגלו עד כמה מצד אחד הם יותר שונים זה מזה מכפי שחשבו, אבל הם גם ישנאו פחות.

"ההיכרות, הקשר האישי, הירידה לפרטים, כל אלו יגרמו להם לרצות להתקרב. זה אולי יישמע קשה, אבל שנאה שמקורה בהיכרות היא הרבה יותר רכה ונסבלת מאשר כזו שמקורה בניכור. אם נכיר יותר זה את זה ולא נתייחס לצד השני בהתבסס על עולמות דמיוניים, נדע להסתדר טוב יותר. השקענו המון שנים במאמצים להיות עם אחד, ובכך יצרנו את ההפרדה הכי גדולה. אם היינו קצת משחררים ואומרים 'תהיה מה שאתה בכיף שלך - דוס, חילוני, ערבי, הומו, מרוקאי, רומני' זה רק היה מביא תועלת".

"נכניס את הקורונה לסוגריים"

אריאל המשיך להעביר את המופע ואת ההרצאות שלו בשנה האחרונה בזום, וכך גם ביום שני האחרון במסגרת המיזם "מתחברים אליכם" של מפעל הפיס בשיתוף "ישראל היום". "התפעלתי מכמות האנשים, ומכך שהקשב היה רב למרות המדיום הבעייתי", הוא אומר, "הרבה מהם היו עם מצלמות פתוחות, והיה נחמד לראות את הפרצופים שלהם וליהנות ממחיאות הכפיים. מדובר באמת במיזם מבורך.

"כמו לכולם גם לי היתה חתיכת שנה מאתגרת. את רוב הזמן ביליתי באוכל ובנטפליקס, אבל גם בהרבה הופעות והרצאות בזום. למען האמת - אישית זה נמאס עלי לחלוטין, זה שואב מהמופיע המון אנרגיה, הרבה יותר מאשר למשל הופעה באולם בקריית מוצקין - כולל הנסיעה והעצירות בדרך בתחנות דלק... אני מעדיף את זה עשרות מונים על הזום. הפידבק של רעם הצחוק באולם עם קהל הוא חלק אינטגרלי מהמוצר שנקרא סטנד־אפ, זה לא איזה בונוס.

"המוצר הוא דיאלוג בלתי פוסק בין האמן לקהל - אני מדבר, הם צוחקים ו'מעוררים' בי את השורה הבאה, ממש כך. בסופו של דבר, בעיקר מחוסר ברירה, מצאתי את הדרכים איך ליצור את הקשר עם הקהל בהופעות דרך הזום, אבל אין כמו הדבר האמיתי, שאליו חזרנו עכשיו, עם ה'מותרות' הנושנים של פתיחת סוכריה בשורה שלוש... עדיין קצת מוזר לראות את המסיכות שהאנשים עוטים אבל העיניים מדברות ושומעים את הצחוק"

אריאלי מגלה כי במופע החדש שלו שיעלה בחורף הבא, ושעל כתיבתו הוא עמל בימים אלו, תזכה הקורונה להתייחסות שולית ביותר: "אני מעריך, והערכתי את זה כבר במהלך המשבר, שחודש אחרי סיום הקורונה לא נרצה לשמוע יותר את המילה הזו. נדחיק כל מה שקשור בה, נתבייש שנסנו בבהלה מפני וירוס בגודל מיקרוסקופי שאיים עלינו לכלותנו. אני מודה שעבור מי שעוסק בסטנד־אפ יש דילמה - האם לייחד במופע החדש פרק מיוחד לקורונה או לא. בהופעה שאני רץ איתה כיום אני מקדיש 20 דקות לקורונה עם כל מיני סיפורים נחמדים ופשלות זום, על היחסים בתוך הבית וכדומה. אבל בחורף הבא המיאוס מהנושא יחגוג, זה יהיה כאילו שנדבר על טמגוצ'י. השנה האחרונה תיכנס לסוגריים".

//צילום: אורי לנץ

הבדידות - תופעה שלא תיעלם

המיזם "מתחברים אליכם" ממשיך את ההצלחה של סדרת הפעילויות הראשונה, שבה השתתפו המתחברים בסדנת בישול, אימוני כושר גופני מגוונים, שירה בציבור, הרצאות בנושא מוזיקה, סדנת צילום בסמארטפון, שיפור הזיכרון ועוד. במסגרת המיזם נפתחה קבוצת ווטסאפ מיוחדת עבור אזרחים ותיקים, ובה אפשר להתעדכן במגוון הפעילויות החווייתיות שייערכו במיוחד עבור  המצטרפים.

האזרחים הוותיקים מוזמנים לקחת חלק בפעילויות ללא עלות ולהצטרף לקבוצת הווטסאפ דרך האמצעים השונים שיופיעו במודעות הפרסום ובאתר "ישראל היום". הפעילויות, שיועברו בשידור חי בזום, ייערכו בימי שני ולקראת כל אחת מהן תישלח הודעה בקבוצה עם כל הפרטים.

מנכ"ל מפעל הפיס, עו"ד בני דרייפוס, מספר כי המיזם הנוכחי הוא עוד חוליה בשרשרת פעולות של מפעל הפיס למען האוכלוסייה הוותיקה, במטרה להילחם בתופעת הבדידות, שלמרבה הצער הפכה שכיחה בכל העולם עוד לפני הקורונה ותישאר גם אחריה.

'מתחברים אליכם' הוא חלק מפעילות כוללת ומגוונת של מפעל הפיס לטובת האוכלוסייה הוותיקה. הראשונה היא שיתוף פעולה עם 15 רשויות ברחבי הארץ. אנחנו מסייעים להם במיפוי האוכלוסייה הוותיקה כדי לוודא שכל מי שזקוק לעזרה מקבל אותה, ומעניקים את כל הסיוע בשילוב עם מומחים. הכוונה היא להרחיב את התוכנית לעוד רשויות.

"למפעל הפיס יש כארבעים אלף צעירים מלגאים ברחבי הארץ, ורבים־רבים מהם לוקחים חלק בפרויקטים שלנו למען אזרחים ותיקים בודדים. במהלך משבר הקורונה, למשל, היו מלגאים שנכנסו לבתי דיור מוגן, ונשארו עם הדיירים כדי לעזור להם בכל מה שצריך ולהפיג את בדידותם. וזו רק דוגמה אחת".

בפעילות הקרובה של "מתחברים אליכם", ביום שני הקרוב, מוזמנים המשתתפים להרצאה מרתקת של הספורטאית הפראלימפית מורן סמואל. מורן, ששיחקה כדורסל מגיל צעיר והיתה בנבחרת ישראל, תספר על היום ששינה את חייה, כאשר בגיל 24 הפכה משותקת. על אף המציאות החדשה שנכפתה עליה היא אזרה תעצומות נפש והחליטה להמשיך בספורט.

מורן זכתה במדליית ארד במשחקים הפראלימפיים בריו 2016, והוכתרה כאלופת העולם שנה קודם לכן ב־2015 בחתירה בסירה. לפני שנתיים זכתה לכבוד גדול כאשר נבחרה להדליק משואה בטקס המרכזי ביום העצמאות, ולאחרונה חזרה עם מדליית כסף מאליפות אירופה, כחלק מההכנות להשתתפותה במשחקים הפראלימפיים בטוקיו בקיץ הקרוב.

רוצים להצטרך לפעילויות הבאות? לחצו כאן