הזיכרון הוא אחד הנושאים היותר מדוברים בקרב בני הגיל השלישי. רבים מהם מרגישים שהיכולת שלהם לזכור פרטים נשחקת עם השנים ומחפשים דרכים לשמור עליה, כחלק מהרצון לשמור על כישורי החיים האחרים. הפעילות השבועית של מיזם "מתחברים אליכם" - בשיתוף מפעל הפיס ו"ישראל היום" - עסקה בזיכרון אצל מבוגרים, ועוררה עניין רב.
כ־700 איש התחברו להרצאה המרתקת שהעביר ערן כץ, מהמובילים בישראל בתחום. "מאחר שמדובר במבוגרים ובקהל שהוא לפעמים ביקורתי יותר או כזה שלא תמיד קל לו לשמור על ריכוז לאורך זמן, הופתעתי מכמות האנשים ועוד יותר מזה שהם היו שותפים ומשתתפים", סיפר כץ לאחר סיום ההרצאה, "הם זכרו מה שלימדתי אותם, התגובות היו נהדרות ואני חושב שזה פרויקט נהדר ומבורך כי מאוד חשוב לחבר את האזרחים הוותיקים לפעילויות העשרה, בעיקר בתקופה כזו".
במסגרת הפרויקט, שפרטים עליו ניתן לקבל באמצעות הצטרפות לקבוצת הווטסאפ המיוחדת או באתר "ישראל היום", נערכת ביום שני בכל שבוע פעילות המיועדת לאזרחים הוותיקים, במטרה להפיג את הבדידות, במיוחד בתקופה זו.
"ההרצאה היתה מאוד קלילה והומוריסטית. נתתי להם טיפים כיצד לזכור מגוון של דברים, לדעת להתמקד כשצריך ולהימנע מהסחות דעת שלפעמים מפריעות בגילים מבוגרים. הדגשתי בפניהם את החשיבות של להתלהב ולהתעניין. בגיל מבוגר חושבים לפעמים 'ראינו הכל ושמענו הכל', וקשה ליצור עניין מדברים חדשים. היה נפלא לראות שאנשים מצאו את ההרצאה מרתקת. עשינו תרגילים יחד, לימדתי אותם כל מיני עובדות מעניינות והם זכרו אותן נהדר. בין היתר לימדתי אותם סיפור שאני משתמש בו בהכנה לקראת בחינת בגרות - איך לזכור את חירויות האדם במדינת ישראל, והם הצליחו בכך יפה".
כץ מדגיש כי מה שחשוב מעבר לכל התרגילים והטיפים, זו הידיעה וההבנה שלאנשים בגיל מבוגר יש את הביטחון שאפשר לסמוך על הזיכרון שלהם. "זו המתנה הכי גדולה שהם לוקחים מהרצאה כזו", הוא אומר.
"יש לנו למה לחכות"
בניגוד למה שמקובל לחשוב, מדגיש כץ, יש אמנם ירידה בהרבה תפקודים בגיל מבוגר, ובין היתר בזיכרון, אבל זו לא ירידה דרסטית כל כך כל עוד נאמר אחרת על ידי רופא. "ההוכחה הכי אקטואלית זה ג'ו ביידן בן ה־78 שהולך להיות נשיא ארה"ב. הזיכרון שלו רק הולך להשתפר עם כל הדברים שהוא יצטרך לזכור, והאיש הזה נותן השראה להרבה מבוגרים, שמבינים שאפשר להתחיל בדרך חדשה גם בגיל כזה.
"הירידה בזיכרון היא לא הכרח. יש למבוגרים חשש שזה קורה, אבל לא חייבים שיהיה כך. תחושת הזיכרון היא מאוד סובייקטיבית. אנחנו זוכרים הרבה יותר ממה שנדמה לנו. למשל, מפתחות הבית: אם לא תמצא אותם שלוש פעמים במהלך החודש, אתה תזכור את שלוש הפעמים האלו אבל לא את רוב הפעמים שבהן כן מצאת. ב־99 אחוזים מהמקרים תמצא והלוואי שבכל דבר זה היה כך".
מאות המשתתפים בפעילות הגיבו במהלכה ולאחריה, וסיפרו עד כמה הפיקו ממנה תועלת. רונית רענן כתבה "היתה הרצאה מרתקת ומעניינת גם לצעירים", ואסתי הודתה על כך ש"היתה הרצאה מעניינת שהועברה בצורה נהדרת ועם הרבה חוש הומור".
אורנה הרר ממושב תקומה סיפרה: "זו הפעם השלישית שאני משתתפת בפעילות של 'מתחברים אליכם' ומאוד נהנית. ערן נחשב לגורו של נושא הזיכרון וכשראיתי שהוא מעביר את ההרצאה ידעתי שאצטרף. הטיפים שלו היו מאוד מעניינים לגבי יכולות הריכוז, למשל כל מה שקשור לשימוש באסוציאציות. הוא הסביר לנו איך להרכיב לעצמנו סיפור מפרט אחד שמזכיר את הפרט השני וכך נוכל לזכור הרבה דברים.
"לפעילויות האלו יש מבחינתנו ערך מוסף, בעיקר בימים כאלו שאנחנו המון בבית בגלל ההקפדה על בריאותנו. לפני ההרצאה של ערן בדיוק דיברתי עם בעלי על כך שהערבים נהיים ארוכים מאוד ואנחנו רגילים לצאת לסרטים, הצגות, הרצאות, קונצרטים ועכשיו אין כלום. בגיל הזה כבר קשה למצוא תעסוקה, והתחושה לא קלה. פעילות כזו נותנת לי עניין, אני יודעת שיש לי שעה של כיף שאני מחכה לה".
מנכ"ל מפעל הפיס, עו"ד בני דרייפוס אומר: "אנחנו שמחים לראות את המיזם הכל כך ייחודי הזה תופס תאוצה ונהנים לקרוא את תגובות המשתתפים במגוון הפעילויות. במסגרת המיזם היה חשוב לנו לשלב, לצד התכנים הבידוריים, גם תכנים המותאמים לצורכי האוכלוסייה הוותיקה, וכל זאת בהתאם לעבודת המטה המקצועית והמחקרים שביצענו לפני שיצאנו לדרך עם התוכנית הלאומית להפגת הבדידות. מיזם זה הוא חוליה נוספת בשרשרת הפעולות שאנו מובילים למען האוכלוסייה הוותיקה בישראל, נמשיך להשקיע בנושא מחשבה רבה ומשאבים משמעותיים גם בעתיד".
אורנה הרר. "ערך מוסף"
מחרדה לתקווה
ביום שני הקרוב יעביר הפסיכולוג ערן ברקוביץ' הרצאה על אחד הנושאים שהכי מעסיקים את האזרחים הוותיקים - "שגרה חדשה בימי קורונה - אתגרים, התמודדות ותקווה".
"ההתמחות שלי היא באנשים ברמת סיכון גבוהה לקורונה, כאלו שמתמודדים עם מחלות ומצבים מסוכנים, בעיקר מבוגרים ואוכלוסיות בסיכון", מספר ברקוביץ', "בהרצאה אגע בין היתר במה שנראה כביכול מובן מאליו אבל אני יודע שתמיד חשוב להסביר - מדוע המצב של הקורונה מסובך כל כך. אם ניגע בביקורת שאנשים מעבירים על עצמם - למה כל כך קשה לי להיות בבית ולא לעשות כלום, מדוע קשה לי לישון בלילה. אני מסביר מדוע הקורונה נוגעת בדברים שהכי מפחידים ומטרידים אותנו, המחלות והדברים שבעצם בלתי נראים. כיצד ניתוק מהסביבה וחוסר הוודאות לגבי העתיד משפיעים עלינו ומה עושים כדי להתמודד איתם.
"ההתחלה היא קודם כל להבין מה עובר עלינו ועם מה אנחנו מתמודדים. הייתי רוצה להגיע עם המשתתפים בהרצאה להבנה איך כל דבר גם משפיע על האחר, על הסובבים אותנו. ברגע שאנחנו מודעים יותר, אנחנו יכולים לקטוע את השרשרת הזו.
"אדבר עם המשתתפים בפעילות על תקווה. אחד הדברים הכי חמורים זה חוסר ודאות, כשאנחנו לא יודעים מה יהיה. חוסר הוודאות הוא כמו מסך לבן שעליו אנשים מקרינים את התרחיש הגרוע ביותר מבחינתם, וחשוב להיות מודעים לנטייה הזאת ולדעת איך מתמודדים איתה".
להצטרפות לקבוצת "מתחברים אליכם" ולפרטים נוספים היכנסו ללינק הבא
