"סיפורי ילדים טובים הם פלא בכל גיל". ירדן בר־כוכבא ודידי שחר | צילום: אפרת אשל

מישהו מקשיב לי, שומע אותי: הילדים שלנו התחילו להתעניין בפודקאסטים - ויש לזה סיבה טובה

עולם הפודקאסטים לילדים ולנוער מוכיח שגם אצל הצעירים יש מקום לתכנים איכותיים בפורמט של האזנה נטו - בעיקר כשהם עטופים בעולם עשיר וצבעוני • ירדן בר־כוכבא, מנחת הסכתים: "זיהינו צורך מאוד גדול בתוכן על־זמני, שנותן במה לספרות ישראלית מעולה ומעודד יצירתיות" • יובל מלחי, מנחה פודקאסט היסטוריה מצליח: "אמא שאמרו לה לא לכוון גבוה מדי בנוגע לבתה, כתבה לי שהילדה מאזינה ומגלה סקרנות - וזו המתנה הכי גדולה"

זה היה רק עניין של זמן עד שעולם הפודקאסטים יכבוש גם את הילדים ואת הנוער בישראל. לפני כמה עשורים הספידו את הרדיו וטענו שהטלוויזיה - ומאוחר יותר האינטרנט - יכחידו את המדיום המיושן, והנה, מאז היווסדו של הפודקאסט הראשון ב־2003 בארה"ב חלפו 21 שנים ומיליונים ברחבי העולם שוב מקדישים את זמנם להאזנה נטו.

הפודקאסטים הראשונים בישראל, אי־שם בשנת 2004, עסקו בעיקר בעולם הספורט, המוזיקה, החדשות והמדע, והתחום הלך והתפתח מאז, עד שנדמה כי כיום כמעט שאין תאגיד, חברה, ארגון או כלי תקשורת - וגם עסקים פרטיים רבים - שלא ייסד פודקאסט משלו.

בשנים האחרונות גם הילדים התגלו כקהל יעד סקרן, איכותי וצמא לתכנים מעשירים. בחול המועד סוכות (24-17 באוקטובר) צפוי להיערך "פודצ'יק" - פסטיבל ההסכתים הראשון לילדים ולנוער של מרכז ענב לתרבות, ולכבוד האירוע נפגשנו עם כוכבי עולם הפודקאסטים אשר כבשו לאחרונה את לב הצעירים, שכנראה מחפשים קצת יותר עומק מעבר לשיטוט ברשתות החברתיות.

שני שמות בולטים הצפויים לככב בפסטיבל פודצ'יק הם מנחי "ירדן ודידי בפיג'מה", ירדן בר־כוכבא ודידי שחר, שמשתפים פעולה יותר מעשור (במסגרת מופע השירים המצליח "ענן על מקל"). היא שחקנית מפורסמת, במאית וזמרת, והוא מלחין, משורר, זמר ושחקן. הפודקאסט המשותף שלהם ב"כאן הסכתים" עוסק בעולם התוכן של ילדים - ריבים, ימי הולדת, חיפוש זהות - ומגיע עטוף בעולם מלא דמיון, עשיר וצבעוני, של סיפורים ושירים.

צורך בסיסי של הנפש

על היחס הרציני כלפי מושאי ההאזנה תעיד העובדה שמאחורי ההסכת המושקע, המופק בשיתוף קרן גרינספון וספריית פיג'מה, עומדת מערכת שלמה של הפקה וייעוץ מוזיקלי. שחקנים אורחים כמו עידן אלתרמן, ג'וי ריגר, תומר שרון, יובל סגל, יוסי מרשק, נטע רוט ואחרים מתארחים בפרקים, לצד ילדים שתורמים את שאלותיהם הסקרניות.

כל פרק נפתח בפתיח מתוק - "קודם סיפור ואז הולכים לישון", מפציר ילד בירדן ובדידי, והם נענים לו, ופוצחים בשיחה המובילה לסיפורים ולשירים. לאחר שסיימו את הקלטת העונה הראשונה, בת 10 פרקים, עובדים כרגע השניים על התוכן לקראת העונה הבאה.

בר־כוכבא: "הפודקאסט הזה מגיע אחרי שני פודקאסטים שיצרנו לתאגיד ב־2018. זו היתה תחילת עשיית הפודקאסטים בארץ ובמובן מסוים היינו מהחלוצים שלה. היינו צריכים להסביר לחברים מה זה בדיוק ולמה זה טוב.

"הפודקאסט שיצרנו אז, 'ראש מלא סיפורים', התמקד בכל פרק ביצירה של סופר ישראלי מהשורה הראשונה כגון דויד גרוסמן, מאיר שלו, שלומית כהן־אסיף, או 'תנינה' שהיה מורכב מסיפורים קצרים של נורית זרחי, מתוך ספר באותו שם. ראינו שיש צורך מאוד גדול בשטח לתוכן שמע שהוא תוכן על־זמני שתקף תמיד ונותן במה לספרות ישראלית מעולה ונהדרת, ומעודד דמיון ויצירתיות".

תחייה מחודשת. ברקוביץ', צילום: אפרת אשל

סדרת הפודקאסטים זכתה לפופולריות עצומה והגיעה לכ־2 מיליון האזנות במצטבר, נתון מרשים בקנה מידה ישראלי, שמסביר את האמון והקרדיט שניתן לצמד לייצר עוד הסכתים. "הפודקאסט החדש, 'ירדן ודידי בפיג'מה', הוא המשך טבעי של שיתוף הפעולה שלנו.

"אנחנו עוקבים כבר שנים אחרי העשייה המעולה של ספריית 'פיג'מה', ולשמחתנו בשנים האחרונות זכינו לשתף איתם פעולה. הם והתאגיד, זה סוג של נס בעולם התרבות של ימינו. היצירה שלנו לא היתה יכולה לצמוח במקום שבנוי אחרת". 

אתם עוסקים בסיפורים מתוך ספריית פיג'מה, האמנתם שיש קהל לתוכן כזה? 
"ספריית פיג'מה הצליחה להנגיש את עולם הספרים לקהל רחב מאוד של ילדים. הספרים שלהם מגיעים למאות אלפי ילדים ברחבי הארץ, והילדים האלה הם באופן טבעי גם קהל מאזינים להסכת. ועוד דבר - סיפור הוא צורך מאוד בסיסי של הנפש.

"אנחנו כל הזמן מספרים לעצמנו סיפורים על מה שקורה. עבור ילד, סיפור טוב לנפש הוא כמו מזון איכותי לגוף. אז אפשר להשוות אותנו לשפים של הסכתים, וליד הסירים שלנו מונחים חומרי הגלם הטובים ביותר שיכולנו לחלום עליהם".

שחר: "'פיג'מה' אפשרו לנו לבחור מהמאגר הנהדר של ספרי הילדים שהוציאו. בחרנו מתוכו את הספרים שאליהם יכולנו להביא תנופה קולית ומוזיקלית ואיגדנו אותם לפי נושאים מחיי ילדים (וגם מבוגרים), וזו עשייה מאוד מרגשת עבורנו". הפרק שיקליטו השניים בפסטיבל בסוכות יהיה פרק בונוס של העונה הראשונה, והוא יוקלט בשידור חי.

קהל היעד שלהם באופן רשמי הם ילדים בגילי 9-4, "אבל יש לא מעט סבים וסבתות פנסיונרים שכותבים כי הם מאזינים באופן קבוע גם כשהנכדים לא בסביבה. מסתבר שסיפורי ילדים טובים הם פלא בכל גיל", אומרת בר־כוכבא.

אילו תגובות אתם מקבלים על הפרקים? 
שחר: "יש ילדים שמגיעים אלינו אחרי הופעות של 'ענן על מקל', שרץ כבר יותר מעשור על הבמות. הם באים לשתף איזה פרק אהבו ואיפה הם שמעו אותו. הרבה ילדים באים ואומרים 'יש לי אתכם באוטו שלי' כי ההורים משמיעים להם את הפודקאסט בנסיעה. מבחינתם, אנחנו נמצאים שם איתם. הכי מרגש היו הורים מהעוטף שסיפרו לנו שהעבירו איתנו שעות בממ"ד".

איך השפיעה המלחמה על ההקלטות ועל תוכני הפרקים? 
ירדן: "היא נתנה לנו תמריץ למהר ולהוציא את ההסכת כדי להקל על ילדים שמבלים שעות ארוכות במקלטים או בממ"דים. רוב ההקלטות נעשו בזמן המלחמה, ואני חושבת שהיתה לנו תחושה שליחות. ידענו מ'ראש מלא סיפורים' כמה הוא היה משמעותי בקורונה, כתבו לנו אז משפחות כמה זה עוזר להם לשמוע סיפור, כי בסוף סיפור זה הבסיס של האנושיות".

בר־כוכבא: "המלחמה נתנה תמריץ למהר ולהוציא את ההסכת כדי להקל על ילדים שמבלים שעות במקלטים או בממ"דים. רוב ההקלטות נעשו במהלכה והיתה לנו תחושת שליחות, ידענו כמה זה משמעותי לילדים ולהורים"

כיום מקליטים בר־כוכבא ושחר את הפרקים באולפנים שונים, "תלוי איפה יש פחות טילים באותו רגע. חלק מההקלטות בתל אביב ליד ירדן וחלק לידי בכפר ויתקין", אומר שחר. "השלב של יצירת הפסקול וההקלטות של השירים נעשים יחד עם טל בלכרוביץ' באולפן הביתי שלו. טל הוא מהמוזיקאים המובילים בארץ ביצירה של מוזיקה לתיאטרון. הוא שותף יצירתי לכל העשייה שלנו, מעבד ומלחין, וכבר יותר מעשר שנים אנחנו לא זזים לשום מקום בלעדיו". 

לאן הייתם רוצים להתפתח עם הפודקאסט? 
"אנחנו מתרגשים מאוד מהמפגש המתקרב עם הקהל בפסטיבל במרכז ענב. מבחינתנו זו התפתחות נהדרת ואנחנו עובדים כדי שגם יהיה לה המשך אחרי הפסטיבל. עיניים נוצצות של ילדים שמקשיבים לסיפורים הן אור אמיתי בשבילנו". 

שעה קלה, גם על כלכלה

מבט על שכבת הגיל הבוגרת יותר, של בני 17-14, מגלה כי גם כאן הפודקאסטים הפכו למצרך מבוקש. אפי ברקוביץ', רכז מגמת תקשורת בתיכון "רוטברג" ברמת השרון, מבחין בשינויים בשנים האחרונות בקרב התלמידים:

"ברגע שהם אוהבים משהו, הם מחפשים את התוכן הרלוונטי בתחום העניין שלהם. הם מאזינים לפודקאסטים, בשונה מלרדיו, ויש לי תחושה שזו תפיסת תוכן ישנה שהולבשה מחדש. אנחנו רואים שזו הגשת תוכן ישנה שמה שיפה בה זו היכולת שלה לדבר עם הרשתות החברתיות.

"כל פודקאסט פופולרי שמכבד את עצמו מגיע כיום גם עם לבוש ויזואלי בטיקטוק ובאינסטגרם וזה נהיה אופנתי לצלם את האולפן, לשים כתוביות ולגרות אותנו להאזין לתוכנית. יש פה שפה חדשה, ונפלא שזה קורה, כי רגע לפני שהמילה 'פודקאסט' נולדה כולם חזו את מותו של הרדיו, וזה הפך את הקלפים.

"יש תחייה מחדש, זה נהיה טרנדי לשבת מול מיקרופון ולהצטלם באולפן. כשהתלמידים מגיעים לאולפנים שלנו, אולפן פודקאסטים נראה להם מגניב, הם מאמינים ש'אם נשדר פה נוכל לעשות מה שאנחנו רוצים'. הם רוצים לשדר. אז הלבוש החדש הזה טרנדי ואני רואה שזו מגמה שתימשך, כי כל עוד הסלבס שם ואנשים יוצרים תוכן חדש, זה נשאר אקטואלי ורלוונטי".

מה התכנים העיקריים שבני נוער מתעניינים בהם?
"התחומים הכי פופולריים הם ספורט, כל אחד לפי הענף שהוא אוהב. פודקאסטים על קבוצות, על אוהדים וספורט מקצועי, ויש פודקאסטים של סלבס שהנוער אוהב, כי זו דרך לפגוש מפורסמים בעוד סוג של מדיום. וגם פודקאסטים כלכליים. הרבה תלמידים מאזינים כדי להבין בתחום והם רוצים להתמקצע בו.

"בשנתיים האחרונות זה חוזר על עצמו שהם רוצים בעצמם להכין ולהגיש פודקאסטים בנושאים כלכליים. זה חדש לנו. אני רואה את תחומי העניין שלהם משתנים כשאנחנו מכינים איתם פודקאסטים. הם רוצים, כאמור, לדבר על ספורט, זה עדיין הכי פופולרי, אבל גם על טכנולוגיה והשפעתה על החברה, רשתות חברתיות, דימוי גוף וכלכלה. ופה ושם יש דברים נדירים אחרים".
לצחוק עם ההיסטוריה

יובל מלחי (50), היסטוריון ציבורי ומנחה פודקאסטים, היה מהראשונים שזיהו את המגמה. "התחלתי להקליט ב־2008. למדתי בארה"ב יחסים בינלאומיים והיסטוריה בשנות ה־90, אחר כך הוצאתי תעודת הוראה בסמינר הקיבוצים ועבדתי בהייטק שנים. חבר אמר לי 'תתחיל פודקאסט', היו אז מעט מאוד בישראל, ועשיתי את זה כתחביב לאורך שנים, עד שב־2013 החלטתי לעזוב את ההייטק ולהתמקד בפודקאסטים. חשבו שאני קצת משוגע".

יובל מלחי, צילום: אפרת אשל

אבל מלחי, העומד מאחורי עשרות סדרות פודקאסטים למבוגרים, לנוער ולילדים ("היסטוריה לילדים", "ילדין", "הגיבורים הנשכחים", "מלחמת העולם השנייה", "סיפור אחר" ועוד), בחר נכון: "ביקשו מדי פעם שאקליט משהו לילדים והקלטתי, לא ידענו מה זה יוליד וכמה זה יצליח. היה ואקום בתוכן איכותי לשמע לילדים, והפודקאסטים שיצרנו עונים על הצורך הזה, כשגם ילדים וגם הורים יכולים להאזין ביחד".

הלהיט הגדול של מלחי, "היסטוריה לילדים" ("כאן הסכתים"), הפך לשלאגר ענק עם 11 עונות וקרוב ל־300 פרקים באוויר בנושאים מגוונים - החל מהמרד הגדול, עבור במהפכה התעשייתית, אליעזר בן־יהודה, האחיים רייט, מרד בר־כוכבא וצ'רלי צ'פלין.

מלחי: "היסטוריה לילדים נולד ב־2017 אחרי שיצרתי לתאגיד סדרה היסטורית למבוגרים. בהתחלה הפורמט היה סיפורים על היסטוריה".

מה היה התהליך?
"הבנתי שאני רוצה לדבר על היסטוריה ולשמור על פאסון, כי אני בא מתחום ההיסטוריה ורוצה להיות רציני, ומצד שני רוצה גם להצחיק. בהתחלה חשבתי 'מה, אני אהיה היסטוריון שעושה פתאום קולות?', אבל ככל שעשיתי קולות הבנתי שאני מאוד אוהב את זה, וגם שהמאזינים אוהבים את זה, את השילוב בין רצינות להומור. השילוב תפס והצליח.

"אני יכול לעסוק בהיסטוריה של הקרקס, היסטוריה של ממתקים, או ביצחק שדה, ובכל פרק יש הומור כזה או אחר. רק בפרקים שעוסקים בנושאים מאוד רציניים אין".

הקהל של מלחי מגוון ומורכב מילדים בגילי 8 ומעלה, אבל גם מבוגרים מאזינים - כך למד מהתגובות הרבות שמגיעות אליו דרך קבוצות טלגרם ופייסבוק שפתח למאזינים. "ילדים והורים מאזינים לבד או ביחד, הם יכולים לשמוע בזמן נסיעה או בבית, והפודקאסטים מאפשרים דיונים על הנושאים שעלו. חלק מהתגובות שקיבלתי ממש גרמו לי לדמעות.

"הורים כותבים לי שהילדים שלהם מאזינים וחוקרים בעצמם, שהפרקים נגעו בהם וגרמו להם לפריצה. ילדים על הרצף מרגישים נוח לחזור שוב ושוב על פרקים מסוימים, ולספר מה הם שמעו. זה מרגש. הורים שלילדים שלהם לא הולך בביה"ס - קריאה, כתיבה או חשבון - מגלים שהילדים שלהם כן סקרנים, הם מאזינים לפרקים.

"כשאמא כזו, שכבר ראתה שחורות בעתיד כי אמרו לה לא לכוון גבוה מדי בנוגע לילדה שלה, כותבת לי שהילדה פתאום שומעת פודקאסטים ורוצה להאזין לעוד, ושיש בה סקרנות, זו המתנה הכי גדולה שלי".

במקביל ל"היסטוריה לילדים" מלחי עורך ומנחה פודקאסטים נוספים, בהם "ילדין" - הלחם בין ילדים ועריכת דין. על הרעיון להנגיש לילדים את עולם המשפט דרך פודקאסט הוא מספר: "כשהקריה האקדמית אונו פנתה אלי עם הרעיון אמרתי להם שזה לא נראה לי, כי מה יעניין ילדים פשיטת רגל, משפט פלילי, דיני נזיקין? אבל ידעתי שילדים אוהבים סיפורים והבנתי שאם אצליח להפוך פרק לסיפור, זה יהיה הפיצוח".

מלחי יצר את העונה הראשונה מתוך ארבע קיימות, כשבמרכז - ילדים שפוגשים מרצה מהקריה האקדמית ומנהלים איתו שיחה בסוגיות מחיי היום־יום שלהם, בשילוב מושגים ודוגמאות מעולם המשפט.

"יש לנו המון זמן להאזנה בנסיעות באוטו". רבקי (מימין) וצוף וינברג, צילום: אפרת אשל

"יצרנו סיפורים שקורים ביום־יום בבית הספר או בכיתה, או סיפורים שיכולים לקרות כשהילדים נקלעים לצרות. סיפור אחד הוא על ילדים שגונבים אופניים עבור ילד עני, והם לומדים דרכו על רובין הוד, או סיפור שבו לא מכניסים את הכלב שלהם למסעדה למרות שהוא כלב נחייה. ברגע שיש סיפור מתח אפשר להכניס שם המון דברים, מה מותר ומה אסור, מה הם חוקים".

מליחי, נשוי ואב לארבעה ילדים בגילי 18-7, מקליט את הפרקים באולפן הביתי שלו ובדרך בודק על ילדיו חלק מהתכנים, "בעיקר על ארבל, הבת האמצעית (בת 12). היא ממש מעירה לי אילו מילים לא מתאימות לילדים ומה לא ברור מספיק בהסבר שלי, עושה לי סדר.

היא שומעת את הפרקים תוך כדי שהיא עושה משהו אחר בכלל. זה הדהים אותי, ואז הבנתי שזה עובד, והמלצתי גם למורים לתת לתלמידים להאזין לפרקים תוך כדי שהם עושים משהו אחר, מציירים למשל, וככה גם הדמיון פועל תוך כדי".

איך המלחמה השפיעה על הפודקאסטים?
"ראשית - הייתי בצו 8 כמה חודשים טובים, אז לקח לנו המון זמן להוציא את העונה האחרונה של 'ילדין'. והמלחמה גרמה לי לעשות שינויים, להפוך את הפרקים ליותר מצחיקים ומשעשעים. הייתי רוצה לעשות פרקים שיתרחקו מהרע וממלחמות, אני מחפש פרקים על כמה טוב יש בעולם, כי יש המון טוב, זה תלוי במה אנחנו מתמקדים. הקהל של 'היסטוריה לילדים' מבקש פרקים על מלחמות - הייתי מעדיף שיבקשו פרקים על שוקולד".

אולי דווקא בשנה הקשה הזו זה מעניין, כדי לקבל פרספקטיבה היסטורית.
"אני מנסה לתת לילדים פרקים כיפיים. היו פרקים על האולימפיאדה ועל דמויות נשיות שהילדות שלי לא שמעו עליהן כי לא לימדו עליהן בביה"ס, כמו ד"ר הלנה כגן רופאת הילדים הראשונה בארץ, או חנה מייזל־שוחט האגרונומית, שהן נשים חרוצות של עבודה קשה, של אהבת הזולת. לא כל דבר חייב להיות מלחמתי ואלים. אפשר ללמד ילדים שלא כל האנשים בעולם רעים".

לומדים תוך כדי האזנה

לשלוש ממעריצותיו האדוקות של מלחי יש שלל רעיונות לגבי העונה הבאה. "אני אשמח לפרק על ההיסטוריה של מנגה ואנימה", אומרת רבקי וינברג, בת 14 מעפולה. "לפני שנתיים בערך ביקשתי פרק על הארי פוטר כי הייתי ממש מעריצה שלו, רציתי לשמוע עליו הכל, ולפני כשבועיים סוף־סוף הפרק הזה עלה. גיליתי דברים שלא ידעתי, הרבה על ג'יי קיי רולינג עצמה וגם קצת על הארי פוטר,

אבל זו בעיקר הדרך של יובל להעביר דברים.
"אנחנו נוסעים להרבה מקומות רחוקים, אז יש לנו המון זמן באוטו להאזנה. אני לומדת הרבה דברים חדשים, גם על מדינת ישראל וגם על היסטוריה כללית".

שתי האחיות הצעירות לבית וינברג מצרפות בקשות משלהן. "אני הייתי רוצה לבקש פרק על רעיונות לסרטים ואיך הגיעו הסרטים לקולנוע", אומרת רחלי (10), "אני אוהבת להאזין לפודקאסטים וללמוד דברים חדשים. יש הרבה דברים מצחיקים. זה מאוד שונה מבית ספר, שם לומדים עם חוברות ועבודות, וכשאני מאזינה לפרקים אני לומדת תוך כדי כשאני מאזינה".

רחלי זוכרת את הפרק הראשון שלו האזינה בנסיעה משפחתית לפני כשנתיים, אך מי שהחלה את הטרנד המשפחתי היא בכלל האחות הצעירה, צוף (9), שאותה מכנה האם חייקי "המעריצה מס' 1 של פודקאסטים בבית". "עוד לפני שחוגרים חגורת בטיחות, היא מבקשת להאזין לפרק".

"אני מאזינה בשנתיים האחרונות לפרקים", אומרת צוף, "אני אוהבת את הידע, ובנסיעות ארוכות משעמם לי וככה הזמן עובר לי בכיף ומהר. הייתי רוצה לבקש פרק שעוד לא היה על ההיסטוריה של הרפואה, זה נושא שמעניין אותי".

רבקי מספרת שהתחילה להאזין לפודקאסטים במקרה: "זה היה עבור האחים הקטנים שלי, התחלנו עם הפרקים על הפיצה ועל הגלידה מתוך 'היסטוריה לילדים' וגם אני ישר התלהבתי. אני זוכרת אותם עד היום. אני ממש אוהבת לשמוע את הפודקאסט, התכנים מעניינים, דמויות היסטוריות ואנשים מעניינים, ויובל מלמד בצורה מצחיקה ויפה ומעביר את החומר ממש טוב". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר