חיילות בגדוד 727 | צילום: אורן כהן

זמן הלביאות

המילה לביאה עשתה קאמבק במלחמה הזאת, אך דימוי הלביאות לא נולד ב־7 באוקטובר, וגם לא בישראל • רוביק רוזנטל מברר את שורש המושג והתופעה

אירועי 7 באוקטובר השאירו אותנו כואבים וחרדים לעתיד. לצד זה, הם זעזעו את האתוס הישראלי. הקיבוצים, שהיו במשך תקופה ארוכה שק חבטות נוסח "הפריבילגים" או "הנדל"ניסטים עם בריכות השחייה", חזרו לאתוס הלאומי ונחשפו כיישובי ספר של קהילות עובדות. לאתוס נכנסו בפריצה מרשימה הנשים. מכל הגילים, בכל התפקידים, בחזית ובעורף, בסיפורי גבורה ובאימי השבי. וגם דימוי מפתח הוצמד להן: לביאות.

דימוי הלביאות לא נולד ב־7 באוקטובר. בפברואר 2023, למשל, נכתב באתר "וואלה!" על "לביאות: הלוחמות שחיסלו את המחבלים ביריחו משחזרות". כאן הלביאות הן המרכיב הנשי של "לביאי הבקעה". קבוצת "לביאות ורודות ישראל" היא קבוצת חתירה בסירות דרקון של מחלימות מסרטן השד. The Lionesses, הלביאות, הוא שמה של נבחרת כדורגל הנשים של אנגליה. זהו גם שמה של סדרת טלוויזיה אמריקנית שמשודרת בימים אלה, ששמה בעברית "הלביאות: משימות מיוחדות".

חיילות בגדוד 727, צילום: אורן כהן

לאחר השבת השחורה המונח התפשט כאש בשדה קוצים. חנוך דאום יצר את הסרט "הלביאות", ובו הציג ארבע לוחמות. אחת מהן היא שפרה, שאותה הוא מציג כ"לביאה אמיתית, אם לעשרה, שחילצה אנשים מהטבח בנובה במשך שעות ארוכות". דורון ברוש כתב ב"מעריב": "יחידת החיסול הנשית בסדרה החדשה (שהוזכרה לעיל; ר"ר) לא מדגדגת את הלביאות האמיתיות מיחידות הטנקים של צה"ל... ואני לא זוכר שמישהו מהקצינים, למשל, היה יותר מרשים בשטח מהמ"פ הזעירה שניתחה כהלכה את סביבת הקרב, פיצלה את כוחותיה לפי צורכי המצב וירתה ופגעה וחיסלה מחבלים בכל פינה".

לאחר 7 באוקטובר קמו ארגונים שאימצו את המונח. העיתונות מספרת על "יועצת אסטרטגית, אשת תקשורת, אשת חינוך ואשת קולינריה שהקימו את חמ"ל 'לביאות הברזל' ביום הראשון למלחמה, ובתוך שבועיים גייסו יותר ממיליון שקלים מהקהילות היהודיות בתפוצות עבור חיילי צה"ל". מייד לאחר 7 באוקטובר קבוצה של אימהות מקיסריה שנקראת "לביאות בעורף" פתחה חמ"ל, שמטרתו לבשל אוכל של בית לחיילים בכל גזרות המלחמה. ובפתח תקווה מפטרלת בחוצות העיר חבורת "לביאות נווה גן".

The Lionesses, הלביאות, הוא שמה של נבחרת כדורגל הנשים של אנגליה. זהו גם שמה של סדרת טלוויזיה אמריקנית המשודרת בימים אלה, ששמה בעברית "הלביאות: משימות מיוחדות"

האתוס של נשים גיבורות מלווה את ההיסטוריה האנושית - מהאמזונות של יוון העתיקה, דרך יעל ודבורה מהתנ"ך וז'אן ד'ארק מצרפת, ועד לחנה סנש וחביבה רייך הצנחניות, ורבות נוספות. השפה מגלה לנו שהאתוס אינו מובן מאליו. "גיבור" או "גבורה" קשורים בקשר משמעות ל"גבר". מלחמה, לכאורה, היא עניין לגברים בלבד, היא מרכיב יסוד של אתוס הגבריות. במחקר שלי על שפת הצבא מצאתי שהצבא אמנם מקדם נשים לתפקידי לחימה - אבל החיילים הגברים מתקשים לקבל את האתגר הזה על גבריותם. אישה גיבורה היא היוצאת מן הכלל המעידה על כלל עתיק: נשים נועדו למטבח ולגידול הילדים הבנים, שיהפכו ללוחמים בבוא העת. הימים האחרונים סדקו סופית את הקליפה הגברית הזו.

לא נמרה

מדוע נבחר דווקא דימוי הלביאות? התשובה פשוטה לכאורה: הלביאה היא הנקבה של האריה, שהוא הדימוי המוביל לגבר החזק, הגיבור, מלך החיות. בעוד "לביא" היא אחת מהמילים הנרדפות לאריה, לצד כפיר, שחל ועוד, "לביאה" יש רק אחת. היא מופיעה במקרא פעמיים, בכתיב מוזר: "וְאָמַרְתָּ מָה אִמְּךָ, לְבִיָּא בֵּין אֲרָיוֹת, רָבָצָה בְּתוֹךְ כְּפִרִים, רִבְּתָה גוּרֶֽיהָ" (יחזקאל יט), וכן בספר נחום. בהקשר המקראי הלביאה היא עדיין האם שגבורתה מתבטאת בכך שהיא שומרת על הגורים. הדימוי החדש של הלביאה מתייחס ליציאה של האישה מתחום המשפחה אל זירות הקרב והעורף.

הלביאה אינה בעל החיים היחיד ממשפחת החתולים שמשמש דימוי לגבורה או לכוח, ושזוכה גם לגרסה נשית. האישה החזקה נדמית גם כנמרה. כך, סטודיו למחול מפרסם את עצמו במילים: "אני מגדלת נמרות! נשים חזקות שיודעות לנווט את הדרך בעולם בעוצמה". כתבת אופנה מזמינה ל"ערב נמרות עם נשות עוטף עזה! כשנפלו מאות טילים על תושבי הדרום, כתבתי במדור שכשאני רואה את בגדי הנמר בכל החנויות - אני חושבת על זה שנשות העוטף הן הנמרות האמיתיות". ארגון "נמרות" משחק על ראשי תיבות - נשים מדברות רפואה - ויש גם "נמרות" שהיא "תנועה שנוצרה מנשים עבור נשים", שמשמשת אתר היכרות פנים־נשי.

את הפנתרים השחורים ירשנו מארה"ב, וגם כאן יש גרסה נשית: קבוצת כדורגל באשדוד קוראת לעצמה "מכבי פנתרות". נועה קירל שרה: "אני פנתרה / אני ערה וכולם ישנים / הם אומרים שאני מוזרה / אני אומרת שהם רגילים / חגורה שחורה / אל תלמדו אותי תרגילים / אני נולדתי ככה אשכרה / והיום כבר כולם יודעים / אני פנתרה". ובל נשכח את הקוגריות - נשים מבוגרות שוחרות מין עם בחורים צעירים. "קוגר" הוא אריה מדברי, שם נרדף לפומה. ואם בענייני אהבים עסקינן - בעקבות השפה הצרפתית, החתולה היא גם סמל מין, "חתולת מין" או chatte en chaleur, ובאנגלית - pussycat. אבל זו כבר גבורה מסוג אחר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר