בנות המלוכה שהשאירו את הכתר בבית - ויצאו לקרב

צה"ל הוא בין הצבאות היחידים בעולם שכיום חלה בו חובת גיוס נשים. ב־20 השנים האחרונות אף עלתה משמעותית מעורבותן של הנשים בתפקידי לחימה, ורוב התפקידים פתוחים לנשים, בין השאר בחיל האוויר, בחובלים, בשריון, במודיעין וביחידות המיוחדות.

אמנם גברים עומדים בראש הצבא, אך הנשים לוחמות בשטח, ובמלחמת חרבות ברזל, לראשונה מאז קום המדינה, הן אף לחמו בתוך רצועת עזה. התרומה הנשית להקמת מדינות ולשמירה על אזרחיהן היא חלק מהאתוס הישראלי - אך גם מההיסטוריה העולמית, שממנה ניבטות אלינו נשים חזקות, ובהן בנות מלוכה שלא היססו לצאת לקרב עבור בני עמן ואמונתן.

מרד בקיסר האכזר

המלכה בודיקה נולדה בשנת 26 לספירה והיתה מלכת שבט האיקני שבאנגליה. כשהרומאים כבשו את האי הבריטי, תחילה הם נתנו לשבטים השונים לחיות את חייהם - אך בסביבות שנת 60 לספירה, לאחר כ־15 שנים של דיכוי וגביית מיסים מוגזמת, בודיקה הנהיגה את צבאה במרד נגד נירון קיסר, מהאכזריים שבשליטי רומא, תוך שהיא נלחמת פנים אל פנים נגד הרומאים, שנודעו בצבאם החזק. כשהיא נחלה תבוסה והבינה שהיא עומדת ליפול בשבי - היא בלעה צמח רעיל. בנותיה, שהיו לוחמת גם הן, ככל הנראה עשו כמוה.

בראש הלוחמים

1,100 שנה מאוחר יותר, בגאורגיה, הוכתרה תמר בגרטיוני למלכה. תמר היתה לא רק פוליטיקאית מוכשרת, אלא גם מנהיגה צבאית נועזת ואמיצה, ששמרה על גבולות המדינה המורחבת כפי שהורישו לה אותם קודמיה, ואף הרחיבה אותם. תקופת שלטונה נחשבת עד היום "תור הזהב" של גאורגיה.

לכל הקרבות שניהלה היא יצאה בראש לוחמיה. אחד מהקרבות הגדולים והמשמעותיים שניהלה היה קרב בסיאן בשנת 1202, נגד הצבא האדיר בן 400 אלף הלוחמים של רוח א־דין, הסולטאן הסלג'וקי של אסיה הקטנה. הסולטאן, שמאס בהתרחבותה של הממלכה הגאורגית, אסף את צבאו וצעד לגאורגיה. בדרכו הוא שלח לתמר המלכה מסרים מאיימים ומעליבים, תוך שהוא מכנה אותה "אישה טיפשה" ו"רוצחת מוסלמים", ואף הצהיר כי אם תתנצל - הוא יסלח לה ויסכים להתחתן איתה. תמר לא נכנעה לפיתוי המפוקפק, עמדה מול האיום והביסה את צבאו. במנוסתו נטש רוח א־דין את כלי הנשק שלו, סוסים ושלל רב.

פרשים חמושים בחרבות

לאקשמי באי, הרני של ג'האנסי, היתה המלכה האחרונה של נסיכות ג'האנסי של האימפריה המראטהית, ומהדמויות הבולטות ביותר של המרד ההודי הגדול. היא שלטה בשנים 1858-1853 והנהיגה מרד נגד הבריטים.

לאקשמי איבדה את בעלה, המלך, וציפתה שבנה התינוק יירש את כס המלכות. אך מכיוון שבנה היה מאומץ, חברת הודו המזרחית הבריטית - חברה מסחרית שלמעשה שלטה בקולוניות ההודיות מטעם האימפריה הבריטית - ראתה בו יורש לא חוקי והשתלטה על הטריטוריה. לאקשמי הובילה כוח של אלפי פרשים חמושים בחרבות ובאקדחים נגד החברה הבריטית. המרד ההודי הגדול של שנת 1857 פרץ בכל תת־היבשת בעקבות פעולתה.

הלחימה התנהלה במשך שנתיים. אמנם הבריטים ניצחו בקרב, אך לאקשמי נלחמה בקרבות כלוחמת נועזת. לפי עדויות שונות, היא נלחמה כשהיא לבושה כגבר. באחד מהקרבות היא נפצעה אנושות, ונפטרה מפצעיה לאחר יומיים. לאחר מותה גופתה נשרפה בטקס ענק.

היא זכורה עד היום כגיבורה. כשהודו הקימה יחידה לנשים בלבד בזמן מלחמת העולם השנייה - היא קראה לה "יחידת הרני של ג'אהנסי", לכבוד המלכה הלוחמת.

"אני עצמי אטול נשק"

אליזבת הראשונה הפכה למלכה בעקבות מותה של אחותה למחצה, מרי טיודור, ובילתה יותר מארבעה עשורים בשלטון בבריטניה. היא היתה משכילה, דיברה שפות רבות והבינה את הפוליטיקה על כל היבטיה. כהכנה למתקפה של הארמדה הספרדית, אליזבת לא היססה ולבשה שריון. מוכנה לקרב, היא יצאה לקראת צבאה ואמרה לחייליה: "יש לי גוף של אישה רפת־כוח, אבל ליבי וקרביי הם של מלך - אני עצמי אטול נשק, אני עצמי אהיה הגנרל שלכם".

הקרב נגד ספרד הוכרע בים. הצי האנגלי הביס את הצי הספרדי, שנותר עם 40 ספינות בלבד. הספרדים כלל לא הגיעו אל חופיה של אנגליה ולא פלשו אליה. כך החלה השליטה האנגלית במרחבי האוקיינוסים, שנמשכה מאות שנים ושאפשרה את הקמתה של האימפריה הבריטית.

נסיכה בשירות הצבא

המסורת שבה המלכים הובילו את צבאותיהם אל הקרב לא פסחה גם על המלכה אליזבת השנייה המנוחה. למעשה, היא היתה האישה הראשונה במשפחת המלוכה שהצטרפה לכוחות כחיילת מהשורה - במלחמת העולם השנייה, עוד בהיותה נסיכה. אביה, המלך ג'ורג' השישי, דאג לביטחונה. היא היתה המלכה העתידית, והוא רצה להגן על בתו. לכן הוא ניסה למצוא עבורה דרכים אחרות לתרום לממלכה, אך אליזבת חשה תחושת חובה בלתי מעורערת להצטרף לצבא.

בגיל 18, בפברואר 1945, היא הצטרפה לשירות העזר, ה־ATS. מטרת היחידה היתה לאפשר לנשים להצטרף לתרומה למולדת כדי שהגברים יוכלו לצאת לחזית. עד יוני 1945 היו בה כ־200 אלף נשים שהגיעו אליה מרחבי האימפריה הבריטית. נשים היו טלפניות, פקידות, נהגות, עובדות דואר ומפקחות תחמושת. 56 אלף נשים עבדו עם יחידות נ"מ, שעקבו אחר מטוסי אויב וכיוונו את המטרה של תותחי נ"מ - אך רק גברים הורשו לירות בהם.

לאחר שהצטרפה ל־ATS, אליזבת נרשמה לקורס נהיגה ותחזוקת רכב ולמדה נהיגה בכלי רכב כבדים, תחזוקת רכבים, מכניקה וקריאת מפות. במהלך הכשרתה היא לבשה מדים, וזכתה ליחס זהה לזה שקיבלו שאר חבריה. זה נתן לה את ההזדמנות להתערבב באופן לא פורמלי עם צעירים ממגוון רקעים, והעניק לה תובנה עצומה על חייהם ועל השקפותיהם של האנשים שיום אחד היא תתבקש למלוך עליהם. היא למדה שבע שעות ביום, והמגבלה היחידה שלה היתה שהיא לא יכלה לישון בבסיס, ונאלצה לחזור בכל לילה לטירת וינדזור.

הקריירה החדשה של המלכה לעתיד הפכה סנסציה תקשורתית. מבחינת הבריטים, היה זה חידוש של ממש לראות נשים משרתות בשירותי החימוש, ואף יותר מכך - לראות נסיכה בסרבל צבאי שמתקנת מנוע או מחליפה צמיגים. הוריה הגאים ואחותה הנסיכה מרגרט ביקרו בבסיס כדי לראות אותה בפעולה.

כדי לעבור את המבחן האחרון שלה, הנסיכה אליזבת נאלצה לנהוג במשאית צבאית כבדה לבדה וללא ליווי - מבחן שהיא סיימה בהצלחה. כעבור חמישה חודשים ניתנה לה דרגה סמלית של מפקדת צעירה, המקבילה לזו של סרן. בכך היא היתה לאישה הראשונה ממשפחת המלוכה הבריטית ששירתה בפועל בצבא הבריטי, אם כי מלכות שקדמו לה עמדו בראש הפיקוד העליון של הצבאות בבריטניה ובקנדה.
מלחמת העולם השנייה הסתיימה לפני שאליזבת הצליחה לעשות שימוש מעשי בכישוריה החדשים, אבל הניסיון שלה בצבא מילא תפקיד מרכזי בעיצוב האופן שבו היא שלטה, ותרם לאתוס של שירות עבור העם לצד חובה בלתי מתפשרת.

ב־8 במאי 1945 הופיעה הנסיכה לבושה במדים על מרפסת ארמון בקינגהאם, לצד משפחת המלוכה, כדי לברך את ההמונים שחגגו את כניעת גרמניה. באותו הערב היא ומרגרט חמקו מהארמון כדי להשתתף בחגיגות עם שאר האזרחים.
במהלך תקופתה כמלכה, אליזבת שמרה על קשר הדוק עם הכוחות המזוינים ופגשה חיילים בבסיסיהם ובאימונים. רבים מהצוות האישי ומצוות הארמון היו קצינים וחיילים לשעבר.

עלתה על מדים

כמו אז, גם היום ממשיך הקשר ההדוק בין הצבא הבריטי לבין בית המלוכה. לפני שתהפוך בעצמה למלכה, הנסיכה מוויילס קייט מידלטון מונתה לשלושה תפקידים חדשים באוגוסט האחרון. היא זכתה בתארים הקומודור הראשי של זרוע האוויר של הצי המלכותי, הקולונל הראשי של משמר הדרגונים הראשון של המלכה, וקומודור האוויר המלכותי לשם כבוד של חיל האוויר המלכותי. המינוי האחרון מחזיק בקשר מיוחד למשפחתה של הנסיכה, שכן סבה, קפטן פיטר מידלטון, שירת בחיל האוויר המלכותי.

עם קבלת התארים, הנסיכה מיהרה לעלות על מדים ולבקר את הגדודים השונים שעליהם היא מפקדת. אמנם היא לא לוחמת בפועל, אך חלק מתפקידה כולל הענקת מדליות וציונים לשבח.

"נרגשת ונחושה"

מי שכן מוכנה לקרב היא הנסיכה ליאונור מספרד, שהשאירה את הכתר בארמון ונרשמה לאקדמיה הצבאית של סרגוסה, שבה תעביר שלוש שנים של אימונים צבאיים אינטנסיביים. זוהי הכשרה חשובה עבור היורשת בת ה־18, וזו אחת מהדרישות מכל מי שעתיד לעמוד בראש בית המלוכה הספרדי. לאחר שתעלה על כס המלכות היא תהיה מפקדת כוחות הצבא. "אני יודעת כמה הצבא חשוב עבור האומה שלנו. זה רגע חשוב בחיי, ואני נרגשת ונחושה ללמוד ולהתאמץ", אמרה עם כניסתה לאקדמיה.