שנת הלימודים האקדמית תשפ"ד היתה אמורה להיפתח באוקטובר 2023, אבל כמו כל תחום כמעט בחיי הציבור הישראלי, גם כאן הורגשה היטב הטלטלה שחוותה המדינה ב־7 באוקטובר. אירועי השבת השחורה והמלחמה שבעקבותיה השפיעו על היכולת ועל הרצון של הסטודנטים להמשיך בלימודיהם או להתחיל תואר ראשון, על יחסי האמון בין המוסדות האקדמיים לבין הסטודנטים, על הבחירות במקצועות הלימוד לקראת שנת הלימודים הבאה ועל דרישות השוק שאליו יצאו בוגרי האקדמיה.
מאז תחילת המלחמה בוצע גיוס נרחב לשירות מילואים של אנשי אקדמיה, בהם אנשי סגל רבים וסטודנטים. היה ברור שההשפעה על המערכת תהיה מיידית, ושנדרשת היערכות מיוחדת למצב החדש. "היה לנו חשש שהשנה הזאת תלך לאיבוד, זו היתה יכולה להיות קטסטרופה אם לא היינו מתעקשים שתצא לדרך", אומרת ורדה בן־שאול, ממלאת מקום מנכ"ל המל"ג ות"ת (המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתקצוב ותכנון). "עם כל הקושי והכאב, לפספס שנה זה אומר שיש שנה שלמה שבה אתה לא מייצר אנשי מקצוע כמו מהנדסים, רופאים, אחיות, מורים ועוד.
"היו אנשים שאמרו 'תוותרו על השנה', אבל אסור היה לנהוג כך כי המשמעות היא לאבד שנתון, וגם לא ניתן לדחוס סטודנטים משני מחזורים בשנה אחת. צריך לזכור שסטודנט שנכנס היום למערכת ההשכלה הגבוהה יסיים את התואר הראשון רק בעוד שלוש או ארבע שנים".
לדבריה, עיקר הפגיעה תורגש בשנת הלימודים הנוכחית, ובמיוחד נכונים הדברים לגבי מי שהיו אמורים להתחיל שנה א'. "בהחלט יש סטודנטים שהיו אמורים להתחיל ללמוד לראשונה והחליטו לדחות את הלימודים כי אין להם ראש לזה כרגע. הם אומרים 'אני צריך לנשום, לעכל את מה שעברתי' - אבל לא מוותרים לחלוטין על הלימודים. המוסדות נותנים מענה לכל מי שחוזר ללימודים, גם בהיבט הפדגוגי, גם בהיבט הכלכלי, וגם שמים דגש על עזרה נפשית מתוך הנחה שמי שחוזר - לא חוזר כפי שהיה. גם בנות ובני זוג של חיילי וחיילות מילואים מקבלים כמעט אותן הזכויות שמקבלים המילואימניקים, כי יש הבנה שהקשיים שלהם לא פחותים והמענה הוא גם עבורם.
"המטרה שלנו היא לא לגלוש עם חומר הלימוד לשנת הלימודים הבאה אלא להשלים אותו במהלך התקופה הקרובה, גם במחצית השנייה של השנה וגם בסמסטר הקיץ. זה יהיה מחיר קשה מבחינת הסטודנטים שיצטרכו להקדיש את הקיץ ללימודים במקום לעבוד או לנפוש, אבל המטרה היא להגיע לשנה הבאה ללא פערים. הכל בהנחה שהמלחמה לא תגלוש אל תוך הקיץ ולא תפתח זירה נוספת בצפון".
שקט יותר, רגיש יותר
הסטודנטים, ברובם צעירים, משתייכים לשכבות הגיל שנקראו ראשונות למילואים. חלקם אפילו לא המתינו לקריאה וירדו דרומה מייד עם היוודע ממדי האסון. המכללות הפרטיות, אלו שממומנות מכספי הסטודנטים (באופן כמעט בלעדי), החלו את הלימודים כבר בנובמבר, ואחריהן פתחו את השערים גם המכללות הציבוריות. האוניברסיטאות, המתוקצבות על ידי המדינה, החלו את הלימודים ב־31 בדצמבר (פרט לטכניון שהמתין עוד כשבועיים).
כל המוסדות הבטיחו תוכנית חזרה מותאמת לסטודנטים שנותרו במילואים ולא הצליחו להגיע לפתיחת שנת הלימודים. באוניברסיטאות אף הודיעו כי עבור משרתי המילואים והקבע תיפתח שנת הלימודים בפעימה שנייה, שבמסגרתה ייערך עבורם "שבוע חזרה לכשירות אקדמית" במוסדות. בשבוע זה ירוכז מאמץ של משאבי מוסדות הלימוד, כדי להביא את המשרתים שיצטרפו לנקודת פתיחה שוויונית.
מספר הסטודנטים שילמדו במוסדות להשכלה גבוהה בתשפ"ד צפוי לעמוד על כ־332 אלף, מתוכם משרתים במילואים כ־55 אלף סטודנטים (כ־18% מכלל הסטודנטים). אף שדובר על שחרורם לרגל פתיחת השנה, עשרות אלפי סטודנטים במדים עדיין נלחמים בעזה, מגינים על גבול הצפון או באזור יהודה ושומרון. ההערכה האחרונה מדברת על כך שיש כ־25 אלף סטודנטים שנמצאים בשירות מילואים פעיל בזמן שהלימודים כבר החלו. אחרים, גם אם השתחררו וחזרו הביתה, צריכים לטפל בלא מעט עניינים אישיים לפני שיהיו פנויים ללמידה. בהתחשב בעובדה שהמלחמה בדרום נמשכת והמערכה בצפון לא הושלמה, חלק מהסטודנטים כבר יודעים כי ייקראו שוב לשירות מילואים בעוד כמה שבועות.
כל אלה יוצרים מצב אבסורדי - שנת לימודים שלא באמת התחילה "מלא־מלא", ובה בעת היערכות לשנת הלימודים האקדמית הבאה, תשפ"ה, שתחל בעוד פחות מעשרה חודשים. חלק מהמוסדות כבר החלו לפרסם מידע על ימים פתוחים לסטודנטים, שיתקיימו במהלך החודש הקרוב לאחר שחלקם כבר נערכו בינואר.
ד"ר מיכל שפירא, ראש בית הספר לשיווק ודיגיטל בפקולטה למנהל עסקים בקריה האקדמית אונו, מספרת כי הימים הפתוחים נערכים הפעם בפורמט שונה, צנוע יותר: "בעבר היינו עושים הפנינג של ממש, עכשיו המפגשים הם אישיים יותר, בקבוצות קטנות יותר. הכל נעשה באופן רגיש למצב הכללי במדינה וגם לזה שבו נתונים הסטודנטים. התחושה היא שמועמדים ללימודים רוצים להיפגש אחד־על־אחד עם מרצים ואנשים שיש להם תפקידי מפתח. אנחנו רואים שגובר הצורך במפגשים מהסוג הזה - גם עבור סטודנטים שלא רוצים לשבת בבית בחוסר מעש, שרוצים שיהיה להם לאן לחזור. אמנם יש מלחמה, אך השאיפות לא נעצרו ולא כבו, ורבים מחפשים מסלול לימודים בשביל להתקדם, להתפתח ולהשיג מקפצה לקריירה".
גם השיווק מול הסטודנטים נעשה אחרת הפעם?
"אני חושבת שמבחינת פרסום עדיין מנסים לחשוב על קונספטים מתאימים ודרכי פנייה נכונות לסטודנטים. אני מניחה שבתחומי לימוד מסוימים, שהמלחמה הפכה אותם רלוונטיים יותר, למשל כאלו המתמקדים בהסברה או בתחומי הטיפול השונים, יושם דגש גם על כך שהצורך בהם יגבר בעקבות המצב. כל הנושא הזה הופך הרבה יותר רגיש, צריך לעשות דברים בזהירות.
"נראה הרבה פחות שיווק אגרסיבי. מובן שצריך להסתכל גם על מי בכלל יכול להגיע לימים פתוחים, וזה לא רק העניין הטכני - יש צעירים שבשלב הזה בכלל לא פנויים ללימודים מכל מיני סיבות, בין אם נפשיות או כלכליות. מצד שני, יש כאלה שעבורם זו הזדמנות בדיוק כמו בתקופת הקורונה, שבה ראינו עלייה במספר הסטודנטים. כיום, כמו אז, זו סיטואציה שבה החיים שלהם משתנים, התוכניות מתבטלות, ורבים מחליטים להשקיע בעצמם ופונים ללימודים כי הם צופים פני עתיד. זה בדיוק כמו שתשעה חודשים אחרי מלחמה יש בייבי בום".
דילמות חדשות
רמת ההשכלה בישראל היתה ונותרה גבוהה ביחס למדינות ה־OECD (על פי דוח EAG). ישראל נחשבת מדינה "עתירת השכלה, והמשמעות היא שאחוז בוגרי התיכון שממשיכים ללימודי תואר ראשון ומעבר לכך גבוה בהרבה מהממוצע במדינות המפותחות (50.6% לעומת 40.4%). נתונים אלו מציבים אותנו במקום השמיני ברשימה, אם כי הפער מהמדינות שמאחורינו הולך ומצטמצם מדי שנה.
הצעירים הישראלים נוהרים ללימודים, אך במצב שנוצר יצטרכו רבים לשאול את עצמם אם הם רוצים בכלל להתחיל ללמוד באקדמיה ומתי. אחת הסיבות לכך היא שעבור רבים החיים כפי שהכירו אותם עד כה השתנו באופן דרמטי - חלק איבדו קרובי משפחה או חברים, אחרים איבדו את ביתם, ויש כאלה שמתמודדים עם קושי נפשי לאחר שנחשפו למראות הקשים.
סטודנטים שהיו אמורים להתחיל השנה את המסלול לתואר ראשון ועדיין לא שוחררו ממילואים מתלבטים אם כדאי להם לדחות את הלימודים בעוד שנה, כי ממילא הפסידו חומר לימוד שלא תמיד אפשר להשלים. אחרים אולי יעמדו בפני שאלות רציניות יותר על מסלול חייהם בעקבות החוויות שחוו, ויש כאלה שפשוט לא יוכלו לעמוד בעול הכספי של מימון הלימודים והמחיה כסטודנטים, לאחר שהכנסתם נפגעה אנושות, בין היתר כי רבים מהם עבדו בענפי המסעדנות, התיירות וחיי הלילה.
קבוצה נוספת היא חיילי הסדיר שהשתחררו או צפויים לסיים את השירות בקרוב. סקר שפורסם ב"ישראל היום" באוגוסט האחרון ונערך בקרב חיילים לקראת שחרור הראה כי 64% מהם מתכוונים להתחיל בלימודי תואר אקדמי בתום השירות. ממצאי הסקר, שערך האגף והקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון, הראו כי כמחצית מהם מתכננים טיול אחרי הצבא, אך הם כבר מכוונים ללימודים, ו־%72 מהם כבר יודעים מה ירצו ללמוד.
פרופ' גל דבוטון, המשנה לרקטור מהמחלקה להנדסת מכונות באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, מסביר: "בתקופת הקורונה העולם היה סגור, לא היתה לצעירים אפשרות לטייל, הם התחילו ללמוד וראינו עלייה במספר הסטודנטים. בתקופת הפוסט־קורונה, שבה העולם נפתח והטיסות לעולם התאפשרו, ראינו ירידה במספרים. כיום, עם התגברות המתח המדיני והאנטישמיות, העולם שוב הפך פחות אטרקטיבי. אנו רואים מקרים של סטודנטים שנרשמו ללימודים אחרי טבח 7 באוקטובר ואחרי שהמלחמה התחילה שאומרים 'אני רוצה ללמוד'. לצד זה אני מניח שבסוף יהיו כמה שלא יגיעו ללמוד השנה, למרות שנרשמו. כרגע מספר ביטולי הלימודים שקיבלנו הוא אפסי".
הם באים עם ציפייה מהמוסדות האקדמיים שיעזרו להם בעקבות האירועים האחרונים?
"יש להם קשיים והם מצפים מהאקדמיה ומהמדינה שיסייעו להם ללמוד, במקביל לטיפול בקשיים. אנחנו, במסגרת הכלים שיש לנו, נערכים לסייע ואני מקווה שהמדינה ויתר הגופים האמונים על הנושא ייתנו להם את כל הסיוע שהם זכאים לו, הם האנשים שהגנו ומגינים עלינו. אני מאוד מקווה שתתאפשר תמיכה בהם גם בשנת הלימודים הבאה.
"שנת הלימודים הבאה תתחיל בעוד עשרה חודשים, הרישום מתחיל בימים אלו, ובפועל הוא נמשך עד תחילת שנת הלימודים (אוקטובר 2024). המסה הקריטית מגיעה באפריל-מאי לאחר קבלת תוצאות הפסיכומטרי וכאשר הם יודעים לאילו מחלקות יוכלו להתקבל, עושים אופטימיזציה של האפשרויות הפתוחות להם ומקבלים החלטה".
על האפשרות שסטודנטים יבחרו לעבור ללמוד בחו"ל הוא אומר: "ההרגשה שלי היא שגם בשנת הלימודים הבאה הם לא יראו בחו"ל מפלט או מקום שכדאי ללמוד בו. מובן שקיימת האפשרות שהם יגידו 'החיים קצרים ואני הולך לחפש את עצמי', אבל אני יכול לומר שיש סטודנטים שהחלו ללמוד בחו"ל ופנו אלינו בבקשה לסיים כאן את התואר. צריך גם לקחת בחשבון שחייל משוחרר, בין אם הוא פגוע פיזית או נפשית, לא יקבל בחו"ל טיפול ולא יתחשבו בצרכיו".
להפוך את העזרה למקצוע
נתונים של המועצה להשכלה גבוהה מראים כי תחומי ההייטק באקדמיה ממשיכים להתחזק. בשנת הלימודים הקודמת (תשפ"ג) היו בסך הכל 37,650 סטודנטים בתוכניות ללימודי הנדסה, שהם כ־18% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון שלמדו באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות. גם מספר הסטודנטים לרפואה גדל בעשור האחרון, למרות שוועד ראשי האוניברסיטאות מערים קשיים על פתיחת בתי ספר נוספים ללימודי רפואה. שינוי חל גם במקצוע הסיעוד (מספר הסטודנטים הכפיל את עצמו בעשור האחרון), ומעניין יהיה לראות אם אירועי 7 באוקטובר והמלחמה, שבהם חלקם של צוותי הרפואה והסיוע היה משמעותי, ישפיע על הבחירות של המועמדים הפוטנציאליים.
"אין לי ספק שיהיו שינויי מגמות, ראינו את זה בקורונה שבמהלכה כל התחומים הרפואיים, כולל בריאות הציבור, הפכו להיות מאוד מבוקשים", אומר פרופ' דבוטון. "אני מניח שגם הפעם נראה תופעה דומה, בעיקר בתחומים הטיפוליים. רפואה, כמו תמיד, היא תחום מבוקש, אבל גם לימודי הסיעוד (אח/אחות) יזכו לעדנה. אחד התחומים שאנחנו כבר חווים בו דרישה גדולה הוא רפואת החירום. מדובר על תחום מקצועי כמו 'עוזר רופא' שהוא פרמדיק עם תואר אקדמי. אנחנו האוניברסיטה הראשונה בארץ שנותנת תואר ראשון ברפואת חירום, עובדים בשיתוף פעולה עם מד"א, והמחלקה מלאה בסטודנטים חדשים.
"את חשיבות התחום הזה ראינו במהלך המלחמה, כאשר כוחות ההצלה בשטח הצליחו להציל חלק גדול מהפצועים בזכות הטיפול שהוענק להם בדקות הראשונות לאחר הפגיעה. אני מאמין שיתעורר עניין רב גם במקצועות ריפוי הגוף והנפש, כולל שיקום, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה, ולצד זה בטיפולים הנפשיים ובטיפול בפוסט־טראומה. מעבר לטיפול האישי שאנחנו מכירים של פסיכולוגים ויועצים, יש הרבה עיסוק בטיפול ברמה חברתית, במשפחות שלמות, בקהילות ובטיפול עירוני - אלו דברים שנוגעים לתחומי העבודה הסוציאלית, סוציולוגיה, חינוך, ועוד. כולנו נפגענו חברתית, והצעירים יצטרכו וירצו לטפל בנושא הזה.
"במקביל, סביר להניח שתחומי ההייטק ימשיכו להיות מאוד מבוקשים, כאשר התחומים של מדעי הנתונים והבינה המלאכותית יובילו גם בשנה הבאה. היכולת לא רק לאגור מידע אלא גם להפיק ממנו תובנות הפכה למיומנות חשובה ומבוקשת בכל תחומי החיים, מהתעשיות הביטחוניות והמודיעין ועד לבריאות הציבור. גם בתחום המדעי־טכנולוגי הביקוש הגדול שאנחנו חווים בשנים האחרונות יימשך, ואולי אף יגבר עקב הקשיים שבהם נתקלנו ועדיין נתקלים במלחמה.
"לצד כל אלו, כשכולם מדברים על כישלון ה'קונספציה' ועל כך שמדינת ישראל נכשלה בהבנה של מה רוצים הסובבים אותנו, יגבר לדעתי העיסוק בתחומים כמו פוליטיקה וממשל והתמחויות בנושאי המזרח התיכון, כולל לימוד של השפה הערבית".
הצפון לומד מרחוק
סטודנטים רבים שנמצאים במילואים הרגישו כי המוסדות האקדמיים והמדינה "מנצלים" אותם בכך ששנת הלימודים נפתחה כשהם עדיין על מדים. החשש הוא שיתפתח משבר אמון בין הצעירים, דור העתיד, לבין המדינה, אולם צריך לזכור כי גם המוסדות עצמם נפגעו כלכלית. המכללות הפרטיות נדרשות כעת להשקיע בסטודנטים שיחזרו מהמלחמה, והמשמעות היא הקצאת משאבים נוספים.
פרופ' אליעזר שלו הוא נשיא המכללה האקדמית תל־חי שבאצבע הגליל. בעקבות הלחימה בצפון וירי הטילים מצד חיזבאללה פונתה המכללה, שבה לומדים כ־5,000 סטודנטים, ונאסר לקיים בה לימודים. כל זאת בעיצומו של ההליך להפוך את תל־חי לאוניברסיטה הראשונה בגליל.
"החלטנו להתחיל את שנת הלימודים כמה שיותר מאוחר, ב־4 בינואר, כדי לאפשר לכמה שיותר סטודנטים להצטרף ולא להפסיד חומר", אומר שלו. "למרות שמאוד חששנו שתהיה ירידה במספר הסטודנטים, זה לא התממש. מכיוון ששני הקמפוסים שלנו בתל־חי אינם בפעילות מרבית, ההוראה הפכה מקוונת, ויש לנו עזרה משני גורמים - גם מהמל"ג וגם ממוסדות אקדמיים אחרים שמארחים אותנו במעבדות לחוקרים, ונותנים כיתות לימוד לסטודנטים שלנו.
"בהיבט הרגשי, הקשר עם הסטודנטים הוא חשוב, לכן הכנסנו מפגשים פיזיים עם מרצים. אנחנו בקשר טלפוני או באמצעות הודעות עם הסטודנטים, וזה מאוד חשוב להם. בהיבט הלימודי - כמו שאר המוסדות הענקנו הקלות, קיצרנו את הסמסטר לעשרה שבועות, ויתרנו על דברים פחות חשובים. צריך לזכור שאי אפשר לדרוש מסטודנט שמשתחרר ממילואים ביום חמישי להתייצב ללימודים ביום ראשון - הוא צריך זמן לפרק את האדרנלין הגבוה".
אתה חושש מחוסר אמון בין הסטודנטים למוסדות האקדמיים?
"היתה באופקים פגישה של נשיאי כל המוסדות עם סטודנטים שיצאו מעזה. הדבר הכואב ביותר ששמעתי הוא סטודנט שאומר שהוא מתחיל להרגיש פראייר. זה פשוט נורא, כמו סכין בבטן לכולנו. המלחמה הזאת היא בעצימות שאף אחד לא חווה, לאנשים שיוצאים משם צריך להצדיע ולדאוג באמת. אספנו תרומות כדי לתת למי שזקוק לכך כסף ללימודים ולמחיה, הכפלנו פי שלושה את התמיכה הכלכלית, הנפשית והאקדמית".
השפעה נוספת של המלחמה היא פגיעה בתקציב המדינה, שאותה ירגישו גם באקדמיה. תחילה תכנן משרד האוצר קיצוץ של 200 מיליון שקלים בתקציב ההשכלה הגבוהה, אך הוא בוטל בהתערבות שר החינוך יואב קיש. עם זאת, כעת גם האוניברסיטאות על הכוונת. שרי החינוך והאוצר הגיעו להסכמה כי תקום ועדה שתבחן את מודל התקצוב בהשכלה הגבוהה במדינת ישראל, בטענה כי שנים רבות הוא לא נבחן וכי יש לבדוק איפה יש בו פערים ואם הוא רלוונטי. לצד זה יש קיצוץ רוחבי של 3% בכל משרדי הממשלה שצפוי לפגוע גם בתחום ההשכלה הגבוהה.
"אי אפשר להתווכח עם זה שמדינת ישראל נמצאת בתקופה לא יציבה, יש ערעור של הביטחון האישי וחשש שדברים יקרסו", אומרת בן שאול. "אבל העתיד של מדינת ישראל הוא ההשכלה הגבוהה, גם המחקר וגם ההכשרה של סטודנטים. גם בימים קשים, כשהראש לא ממש בלימודים, אנחנו אומרים בואו, תעשו מאמץ לחזק את ההשכלה הגבוהה, כי היא זו שמעניקה ביטחון כלכלי, הון אנושי. ההשכלה הגבוהה היא תשתית בסיסית שחייבים לתחזק אותה, בטח את המחקר.
"בסופו של דבר, עם כל חוסר הוודאות, זה מאפשר להיאחז בדבר בטוח, בהמשכיות. מצד אחד מדובר בהכשרה של סטודנטים ומצד שני המחקר שאי אפשר לוותר עליו. חלק משמעותי מהביטחון של מדינת ישראל, מהמערכות ומהתשתיות הטכנולוגיות, נוצר במערכת ההשכלה הגבוהה, באוניברסיטאות, ועל זה כולנו צריכים לשמור, גם בעת מלחמה"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו