כששולחים לאורלי אקרון הודעת ווטסאפ בפעם הראשונה, מבינים מייד מההודעה החוזרת עד כמה משמעותי המקום שתופס הלגו בחייה.
"היי... אני בטח בונה עכשיו סט לגו חדש, כבר מתפנה ועונה לכם", לשון ההודעה של מי שמחזיקה במאות דגמים שונים.
אורלי גרה בפרדס חנה, בת 45, ואת האהבה הגדולה ללגו גילתה בגיל מאוחר יחסית. "אהבתי לבנות בלגו כמו כל הילדים, אבל החיים לקחו אותי לכל מיני מקומות", היא מספרת, "בשנת 2015 קיבלתי במתנה סט קטן של ארכיטקטורה - אלו סטים שמיועדים בעיקר למבוגרים שאוהבים לגו. בניתי אותו, וממש כמו שאנשים חוזרים בתשובה ורואים את האור - נפלו לי הקוביות והחלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות. התחלתי לבנות עוד ועוד דגמים של ארכיטקטורה ממקומות בכל העולם ופשוט נשאבתי לזה, וכיום יש לי מאות דגמים".
את הדגמים הרבים שבביתה היא בונה לבד, מקדישה לכל אחד את הזמן הראוי לו. "כל הבית שלנו היה מלא בסטים, ברמה שמגיע חבר של אחד הילדים ומאוד מתלהב מדגם כלשהו, ואני אומרת לו 'אם אהבת את זה תלך לחדר השינה ותראה את המטוס, אחר כך תציץ בשירותים ותראה את המנוף', וכן הלאה.
ואז הבנו שאין לנו ברירה אלא להקים מקום שיוכל להכיל את כל האוסף הזה, ופתחנו את 'הקובייה הקסומה', חלל מעל הבית שלנו שמיועד כולו לאהבה הזאת ללגו.
"אני בונה שם בעיקר סטים רשמיים, אבל גם דגמים מהראש. הפרויקט הנוכחי שלי - יחד עם חבר שגם הוא אמן בלגו, רועי - הוא בניית סטים שיספרו את תקומת העם היהודי בארץ ישראל, חוויה לילדים שיוכלו לעבור מסע, מהחלום של הרצל על המרפסת ועד החלום של אומת ההייטק. הסיפור יעבור בכל מיני נקודות חשובות כמו תקופת חומה ומגדל, משפט אייכמן, ייבוש החולה ועוד כל מיני נקודות מעניינות, וזה יהיה פארק אינטראקטיבי מרתק ומלמד".
לצד פרויקט הסיפור הציוני בונים אורלי ורועי את דגל ישראל הגדול ביותר מלגו, יחד עם ילדים עם צרכים מיוחדים מעמותת "חברים לחיים".
בניגוד למה שאולי אפשר היה לשער, הילדים של אורלי פחות מתחברים ללגו. "הם אמנם כבר גדולים - בני 18 ו־14 - אבל אני יכולה להבין אותם. כל הבית היה מלא בדגמים ברמה של 'אסור לרוץ, אסור לזוז, אסור לגעת', ולקחתי את זה מאוד לקצה. בתקופת הקורונה הצעיר קצת בנה בלגו, אבל בסך הכל הם לא התחברו כמוני".
אחד הדגמים האהובים עליה ("אם כי קשה לבחור, כי 'כולם היו בניי'") הוא דגם ישן של מגדל אייפל. "השנה יצא דגם חדש, אבל אני אוהבת במיוחד את זה שיצא ב־2017 וקניתי לעצמי אותו כמתנה לגיל 40, ואהיה שמחה שישמרו אותו לעוד הרבה שנים".
לדבריה, הקסם של הלגו, שנחשב לאחד המשחקים הפופולריים בעולם כבר עשרות שנים, הוא בכך שמדובר בתחביב שווה לכל נפש, על־זמני ומתאים לכל גיל.
"הסבא והנכד יכולים לשחק באותו משחק בדיוק - לא במשהו דומה או בחידוש אלא ממש באותו דבר. הקובייה של לגו נינג'גו שיש היום מתאימה ומתחברת גם ללגו שהיה בשנות ה־70. נוסף על כך, הבנייה מפתחת את הדמיון ואת החשיבה, ובתקופה כזו מוציאה את הילדים מהמסכים.
יש הורים שנדהמים מכך שהילד יושב אצלנו ב'קובייה הקסומה' ומשחק בלגו שעה שלמה, בלי הטלפון, אבל זה בהחלט אפשרי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו