מעצמת הטכנולוגיה של העולם? היפנים שועטים קדימה

נחיתה ראשונה ביפן תשאיר גם את הטייל המנוסה פעור פה. אלה לא השפה או המראות, אולי גם הם - אבל רמות האוטומציה הגבוהות, שניבטות מכל פינה, מספרות סיפור של אומה שהטכנולוגיה והחדשנות הן חלק ממנה.

לא מדובר רק במשחקים ובמכונות ממכר שונות. דוגמה אחת, שלנו הישראלים תהווה מושא לקנאה, היא תשתית הרכבת המהירה שנחנכה כבר ב־1964. מאז היא הספיקה להוביל יותר ממיליארד נוסעים, בלי שום תאונה או תקלה, עם עיכוב ממוצע של 36 שניות. רקורד מרשים למכונה שיודעת לטוס על הקרקע בכ־500 קמ"ש. זהו לא רק סמל יוצא דופן לחדשנות הטכנולוגית וליעילות של יפן, אלא גם מנוף כלכלי אמיתי. הדבר אמור גם לגבי אנשים שצריכים להגיע למקום עבודתם, וגם לכאלו שסתם מטיילים במדינה.

תן לו לעשות את זה

המקום שבו היפנים עדיין מובילים את העולם הוא הרובוטיקה - תחום שהגיע כמענה לכוח האדם המידלדל של יפן. היום מסוגלים הרובוטים לבצע עבודות שונות ומשונות, וחלקם בתעשייה היפנית גדול ומשמעותי. האוטומציה הרחבה הזו הגדירה שם מחדש את העבודה האנושית ואת אופן השירות שניתן. אם במקומות אחרים עלולים לחשוש שאוטומציה עשויה להשפיע לרעה על האוכלוסייה ולבוא על חשבון עובדים אנושיים - ביפן, עם כמות עובדים שהולכת וקטנה, זה הכרח. הרובוטים הללו לא רק משלימים פערים בכוח העבודה החסר, הם גם יעילים יותר. כשחושבים על איכות עבודה, יכולת חזרתית מדויקת ופרודוקטיביות, מבינים איך האימפריה היפנית זכתה לשגשוג מהיר ויעיל.

יש יתרונות נוספים לאוטומציה. השימוש בה החל כפתרון למחסור, כאמור, אך מצד שני היא תרמה לצמיחה מפתיעה. ההתקדמות המתמשכת של הטכנולוגיה הזו תרמה רבות לכלכלת יפן. כשההסתמכות על ההון האנושי קטנה לעומת מדינות יצרניות משמעותיות בעולם, הרובוטיקה מביאה לא רק תפוקה משופרת אלא גם רווחים גדולים משמעותית. היא גם תורמת ליציבות עבור כל חברה ולחיסכון בכל נושא השכר, תנאים וכדומה.

רובוטיקה ובינה מלאכותית הן רק דוגמה אחת לגישה שהפכה את יפן למעצמה כלכלית. למעשה, משנות ה־70 ועד לתחילת שנות ה־90 המעבר של יפן ממדינה שיודעת לדאוג היטב לעצמה לאחת כזו שמוצריה מגיעים לכל בית בעולם - היה מהלך שאין שני לו בעידן המודרני. ממצלמות עד מכוניות, ממשחקי וידאו ועד מכשירי חשמל, יפן כבשה את צרכני העולם בצורה יעילה ומדויקת, אגב הפיכתה למעצמה כלכלית - שנייה בגודלה אך ורק לארה"ב. אבל מאז, כמה גורמים דחקו את יפן למקום השלישי, וזו הזדמנות מצוינת לתהות למה.

השלמת פערים

אף שבקלות היא יכולה להיחשב למדינה המתקדמת ביותר בעולם, יש משהו בסביבה הדיגיטלית של יפן שעדיין תקוע בעידן אחר. שירותים דיגיטליים, לדוגמה, כאלו שבכל העולם כבר עובדים באופן קל ומקוון - ביפן עדיין כוללים ניירות, עטים ואפילו פקסים. וזה לא משהו שמתאים כל כך לתדמית היפנית המתקדמת. בעוד מבחינה הנדסית טהורה אין לתשתית היפנית אח ורע בעולם, משהו ביכולת שלה לייצר ממשק דיגיטלי שיחבר בין התשתית הזו למשתמש לוקה בחסר.

אחת התיאוריות בנושא הזה כוללת התייחסות לתפקיד הממשלה בעידוד הצמיחה הכלכלית של יפן. חיבור בין עסקים אדירים לביורוקרטיה ממשלתית, שיצר הצלחה כלכלית מופלגת אבל גם כופה קיפאון ותנועה איטית. החיבור בין פוליטיקה לתעשייה יכול לקדם הצלחה ויכול גם להגביל אותה. יפן כמדינה גיבתה את החדשנות, וזה עבד מצוין עד שהעולם שינה את תנאי המשחק. כאשר המשחק עובר ברחבי העולם לעולמות התוכנה והיזמות הפרטית, לשיטה היפנית יש חיסרון רציני. ואכן, לפי לא מעט השוואות, המצב הדיגיטלי של יפן לא מזהיר. האפשרות להשלים תהליכים באופן מקוון, לדוגמה, נמוכה למדי. דוגמה אחרת יכולה להיות לימודי תוכנה שנחשבים פחות מרשימים ביפן מאשר לימודים בתחומי הניהול. לפי פרסומים שונים, במהלך הקורונה המצב האמור קיבל משמעות נוספת. מבצע החיסונים הראשון ביפן נסמך על תקשורת אנלוגית ועל מרשמים כתובים על נייר. עבודה מהבית, בימי הקורונה הראשונים, דרשה מהעובד להגיע למשרד, להחתים כרטיס ולחזור להמשיך לעבוד מהבית. גם מי שביקרו באולימפיאדת טוקיו התפלאו מההתמודדות עם מערך הטפסים והאפליקציות שאותם נדרשו להוריד. הדברים האלו תוקנו ושופרו, אבל יכולים להדגים היטב את הפער האדיר שיש ביפן בין היכולת ההנדסית העמוקה לבין תהליכים שנראים לנו טבעיים מאוד.

דוגמאות לשחיקה הזו בעליונות היפנית אפשר למצוא בקלות יחסית. היפנים המציאו את קונסולת המשחקים ונהנו מבדידות בתחום, עד שהאמריקנים נכנסו לתמונה. הטכנולוגיה הסלולרית ביפן הקדימה את זמנה שנות אור לעומת שאר העולם. אבל היתרון הזה לא נשמר זמן רב: העולם הדביק מהר את הקצב, וברגע שהטלפון הסלולרי הפך לחכם - היפנים נותרו מאחור. יש לא מעט דוגמאות לשחיקה בעליונות הזו בכל חדר בבית כמעט, או בחניה. אם ניכנס היום למילה האחרונה של תעשיית הרכב היפנית, מכונית יוקרה שעלותה מאות אלפי שקלים, נגלה שיקוף מושלם של המציאות הזו. מכונית מרשימה ורבת יכולת, מוניטין ואמינות ללא עוררין, והכל עטוף בהרכבה מדויקת עם מיטב יכולת הבנייה והגימור היפניים. הכל מרשים מאוד ובמונחים מסוימים אף יאפיל על מתחרות מסורתיות מהמערב. רק כשנפעיל את מערכת המולטימדיה, ונבקש להבין את הממשק - זה שמחבר אותנו אל המכונה - נגלה משהו ארכאי. תפריטים נושנים למראה ולא תמיד ברורים לתפעול, לעומת מסכי הענק הברורים עם הגרפיקה החדשנית. זהו, אם תרצו, הפער בין היכולת היפנית לגלות, לתכנן ולייצר, לבין היכולת שלה לתקשר.

מלחמת המעצמות

למרות האיומים הברורים מכיוון סין, דרום קוריאה ועוד, צריך לזכור דבר אחד: יפן היא עדיין הכלכלה השלישית בגודלה בעולם והיא עדיין מעצמה טכנולוגית אדירה, אולי המשמעותית בעולם. יש דברים שרק היפנים יודעים לעשות. אולי רוב מסכי הטלוויזיה בעולם מגיעים ממדינות שכנות, אבל הפולימרים לרכיבים של מסכים - כולם מקורם ביפן, וזו רק דוגמה אחת. מי שחושב שהפערים שציינו לאורך הכתבה כאן כדי להישאר, ימצא כי טעות בידו.

היפנים מגיבים, והם עושים את זה מהר, כהרגלם. ממשלת יפן החלה להזרים תקציבי ענק לעידוד חברות הזנק מקומיות, וזה רק צעד אחד שבו החברה השמרנית היפנית מזדרזת להדביק את הפער הזה. מעבר לעובדה הזו, יפן עדיין מובילה את העולם בתחומים רבים, בעיקר בכל הקשור לרובוטיקה ולאוטונומיה. בעולם שצועד בנחישות למקומות האלו, סביר להניח שמעמדה של יפן יתחזק עוד יותר, כמעצמת הטכנולוגיה של העולם.