ביום חמישי שעבר התמלא בניין רשת ברמת החייל שבתל אביב במאבטחים של שירות הביטחון הכללי והמשטרה, שהפכו את האזור לסטרילי במיוחד. ראש הממשלה בנימין נתניהו היה אמור להגיע לראיון בתוכנית החדשה של שרון גל ורני רהב. הנעליים צוחצחו, השאלות היו מוכנות, וההתרגשות באולפן הגיעה לשיא.
"הכל היה מוכן וכולנו חיכינו לו", אומר רהב, "אבל ברגע האחרון הוא צלצל באופן אישי לעדכן שלא יוכל להגיע בגלל המצב הביטחוני. אמרתי לו שאנחנו לא כועסים ומבינים שזאת שעה חשובה לעם ישראל, ושיישאר בקריה ויעשה את עבודתו".
לא התאכזבת? בכל זאת, ראיון עם ראש הממשלה עוזר לרייטינג.
"ממש לא התאכזבתי, אפילו בפרומיל, ואתה יכול לשאול את הצוות שלי. אמרתי להם: 'מדינת ישראל לפני הכל'. הוא ראש הממשלה ושר הביטחון, והוא צריך לנהל את המדינה. הייתי שמח מאוד שיבוא, אם היה יכול, אבל הוא לא בא והכל בסדר. הרייטינג לא מעניין אותי".
מה היית שואל אותו?
"הרבה שאלות שהכנתי, אבל זה לא הוגן להגיד אותן פה".
דומה יותר לראיון שלו עם קרן מרציאנו או לראיון שלכם עם רעייתו שרה?
"מישהו שהוא לא נבחר ציבור לא מקבל אותו ראיון כמו נבחר ציבור. אדם שהוא לא נבחר ציבור לא צריך לתת דין וחשבון, אדם שהוא נבחר ציבור - צריך".
* * * * *
לצד עשרות יצירות האמנות הפזורות במשרדו של רהב בקומה ה־24 במגדל המוזיאון במרכז תל אביב ("יש לנו את אוסף האמנות השישי בגודלו בארץ"), ממוסגרות גם שלל תמונות שלו לצד פוליטיקאים מכל צבעי הקשת הפוליטית. דברור ויחסי ציבור מעולם לא הספיקו לו, ולאורך השנים הקפיד לתחזק מערכות יחסים עם בכירי המחוקקים. הוא מעורב וגם מייעץ בסתר, אבל שומר את הקלפים הפוליטיים קרוב לחזה.
"הבחירות האלה הן הבחירות הקשות ביותר לחברה הישראלית מאז רצח רבין, כי כל מפלגה לקחה אותן לאקסטרים ברמות שאין לתאר. כולם מתחרים אחד בשני מי אכזרי יותר. אני כל הזמן מתפלל שעד הבחירות לא תהיה אלימות, אבל יש לי חשש כזה".
מה דעתך על היחסים בין ראש הממשלה לתקשורת?
"אני חושב שהטעות שלו היא שהוא לא נפגש עם התקשורת לעיתים תכופות. אילו הייתי יועץ התקשורת שלו, הייתי אומר לו: 'אדוני, כל בוקר קפה ועוגה עם עיתונאי, כדי שיבינו אותך יותר'. זה לא אומר שתהיה עליו פחות ביקורת, אבל לפחות הוא יוכל להסביר את עצמו.
"ברגע שאתה לא מדבר עם עיתונאי ולא מעביר את המסרים בצורה מסודרת, ברגע שאתה לא מכבד אותו, אתה לא יכול לצפות ממנו שיכבד אותך. בהיבט הזה אני יכול להבין את התקשורת".
אתה חושב שלראש ממשלה יש זמן לארוחות בוקר יומיומיות עם עיתונאים?
"בעידן הזה, שבו התקשורת היא הקובעת, ראש ממשלה צריך להקדיש לתקשורת שעה ביום. ראש ממשלה שלא יעשה את זה, יחטוף".
הביקורות עליו קיצוניות או לגיטימיות?
"אני חושב שיש כלפי ראש הממשלה שנאה נוכחית מאזורים מאוד ספציפיים, ופשוט לא יכול להבין את זה. לאחרונה ראיתי שיש גם שנאה כלפי גבי אשכנזי, ואני לא מבין למה. אנחנו מומחים בלקחת את הגיבורים שלנו ולהצליף בהם בשוט באמצע היום. אני באופן אישי סולד מזה.
"התקשורת בישראל היא כבר מזמן לא תקשורת מדווחת אלא תקשורת דעתנית, שאומרת את דעתה ורוצה שעם ישראל יחשוב בדיוק כמוה, לטוב ולרע. יש היום עיתונאים שחושבים שדעתם צריכה להיות דעת הציבור, ואני בא ואומר להם: אתם טועים. אתם עיתונאים, ואתם צריכים לדווח ולתחקר, אבל לא להביע את דעתכם האישית. אל תהיו משטרת דעות".
יטענו שאתה קורא לסתימת פיות.
"אף אחד לא סותם את הפה, מדינת ישראל היא דמוקרטית אמיתית, העיתונות היא חופשית, ואני מאמין שזכותם של עיתונאים לבקר עיתונאים אחרים, אבל תנו את הרספקט לאזרח שיודע למי הוא רוצה להקשיב".
השנאה הזאת שאתה מתאר כלפי ראש ממשלה, זה משהו חדש?
"מה אתה חושב שעשו ליצחק רבין? יואל מרקוס נתן לו כל יום שוט חשמלי, בתקופה שמדינה שלמה קראה כל מאמר שלו. מה שהוא עשה ליצחק רבין, אף אחד לא עשה. ואותו דן שילון, שהיום מנסה לשחק אותה 'עיתונאי מעל', מה שהוא עשה ללאה רבין, רק אלוהים יסלח לו. מי שהשלים ביניהם בסוף הייתי אני, אבל לא אשכח איזה פה הוא פתח עליה בכל מהדורות החדשות ואיך טינף עליה".
מה חשבת על הראיון של קרן מרציאנו עם ביבי?
"ראיון לפנתיאון. היא ראיינה אותו בצורה מקצועית, ברמה, למרות שנודע לה על זה רבע שעה קודם. היא היתה במיטבה ועשתה עבודה מצוינת. שאלה את כל השאלות והיתה מעל ומעבר. חשבתי שגם הוא היה מעולה והתראיין מצוין. זה ראיון שצריך ללמוד בבית ספר לתקשורת".
מה אתה חושב על התפקוד שלו כראש ממשלה?
"אפשר להגיד על ביבי מה שרוצים, אבל הוא ראש ממשלה שעובד. בנושא הכלכלה הישראלית, הגרעין האיראני, היחסים עם פוטין וטראמפ, הוא עושה עבודה מצוינת".
ויש מי שטוען שהשיסוי בחברה מתחיל ממנו.
"אני חושב שהשיסוי מגיע מכל הצדדים, וכל אחד צריך לעשות את חשבון הנפש שלו. מה שכן, השמאל הרדיקלי בישראל לא נותן לאף אחד להביע דעה שהיא לא מהשמאל הרדיקלי, ואם כן, נכנסים באמא שלהם. זה דבר שאסור שיקרה. למה אנשים לא יכולים להמשיך לקבל חופש ביטוי ולהגיד מה שהם חושבים?"
ראש ממשלה יכול לכהן תחת כתבי אישום?
"החוק במדינת ישראל הוא חוק ואי אפשר לקבל אותו רק כשבא לך. חלק מהאנשים פה לוקחים את החוק איך שבא להם. אם הוא בא להם טוב, הם אומרים 'יש חוק'. אם הוא בא להם רע, הם אומרים ש'זה לא מוסרי'. החוק אומר שראש ממשלה בישראל רשאי להישאר עד שיש פסק דין חלוט בבית המשפט העליון בירושלים, ואם זה לא קרה, זכותו להמשיך לכהן. החוק הוא לא תוכנית כבקשתנו, ואני מבקש מאזרחי ישראל לכבד את החוק, לא רק כשנוח לנו".
מה אתה חושב על ההתבטאויות של יאיר נתניהו ברשתות החברתיות?
"אם הוא היה שואל אותי, הייתי מייעץ לו לא להתבטא. אבל מכיוון שהוא לא שאל אותי ואין שום סיבה שישאל אותי, לא אמרתי לו את זה. מצד שני, אני יכול להבין אותו, כבן שרואה שנכנסים באמא ובאבא שלו יום־יום, שעה־שעה, והוא רוצה להגן על ההורים שלו. אני יכול להבין לליבו. הילד הזה חרד לגורל הוריו ונלחם את מלחמתם".
* * * * *
לפני כחודש חזר רהב לטלוויזיה אחרי ארבע שנים. הפעם הקודמת שלו היתה כשופט ב"הכוכב הבא", והפעם יש לו תוכנית משלו, עם שרון גל (רשת 13, שישי, 18:00). הזרקור הופנה לכיוונו כבר כשנודע שהמרואיינת הראשונה בתוכנית תהיה רעייתו של ראש הממשלה, שרה נתניהו.
"הגשנו בקשה ללשכה וקיבלנו תשובה חיובית, ובזה זה נגמר", אומר רהב. "אני לא הייתי מעורב בסגירת הראיון"
למה לדעתך היא בחרה דווקא בכם?
"אנחנו בידידות יותר מ־25 שנה. הייתי בבר המצוות של שני הילדים שלהם, והיא שמעה שיש תוכנית ושמחה לבוא".
יכול להיות שהיא ידעה מראש שאצלכם היא תקבל ראיון עדין יותר?
"אני ממש לא אילנה דיין, לא רביב דרוקר, לא קרן מרציאנו, לא אילה חסון, לא דנה וייס ולא אמנון אברמוביץ'. אני רני רהב, איש יחסי ציבור, אני עושה תוכנית כמו שאני אוהב, ואין לי עניין להתחפש לעיתונאי חוקר. שרון הוא עיתונאי משכמו ומעלה, אבל גם הוא יודע שזו תוכנית לשישי־שבת והוא מכבד את המעמד הזה ולא בא עם ארבעה סכינים בין השיניים. אין לי עניין להעליב שום מרואיין שלנו, וגם שרון לא רוצה להעליב אנשים, כי זו לא תוכנית משפילה אלא תוכנית מחבקת שבאה בחיוך".
אבל בכל זאת יש לכם מחויבות לצופים בבית, שאולי היו רוצים לדעת מה יש למרואיינים להגיד בשורה ארוכה של נושאים.
"אנחנו שואלים שאלות, אבל אנחנו לא משטרה צבאית. אני חושב ששאלנו את שרה נתניהו שאלות נוקבות מאוד. לא עשינו לה הקלות. נכון שלא צעקנו עליה באולפן, כי אני לא אצעק על רעיית ראש הממשלה באולפן. מבחינתי זה לצעוק על דגל ישראל.
"אחרי הראיון הרבה אנשים כתבו לי בפייסבוק: 'רני, רצינו להכיר את שרה נתניהו האחרת, ובזכות הראיון הזה הכרנו שרה אחרת'. עכשיו שהציבור ישפוט. כן אוהבים אותה, לא אוהבים אותה, כן מאמינים לה, לא מאמינים לה. הציבור לא מטומטם, ומה שהוא יחליט, זו זכותו".
דוּוח שהיא קיבלה את הקלטת לירושלים ואישרה את הראיון. היה או לא היה?
"בוקרה פיל מישמיש. שקר וכזב, לא היה ולא נברא. פשוט עלילה. לא היו תנאים לראיון הזה".
דיברתם איתה אחרי שידור הראיון?
"כן, היא התקשרה אחרי השידור לומר שקיבלה תגובות מכל הארץ, והודתה על זה. אגב, אני הזמנתי גם את הנשים של גנץ, אשכנזי ולפיד לתוכנית שלנו".
המבקרים קראו לזה "מופע ליקוקים ציני ובזוי", "מחפיר", "טיל רעל לטלוויזיה".
"אתה רואה כאן את האוזן שלי? אתה רואה שאני נלחם כאן כל בוקר להסיר שערות באוזניים? הביקורת הזאת לא מטרידה גם את השערה האחרונה שלא הצלחתי להוריד, ויש אחת כזאת. זה מה־זה לא מטריד אותי ולא מעניין אותי.
"אני כל כך מחושל, ותמיד אומר לעצמי, איפה הם ואיפה אני. הם בביקורת שלהם, שאולי פרומיל מהאוכלוסייה קראה, ואני בתוכנית טלוויזיה שעם ישראל רואה. בפייסבוק אני עם יותר מ־100 אלף איש, בטוויטר עם יותר מ־20 אלף. שיהיו בריאים, נשימה עמוקה והלאה.
"כל מי שכתב את הביקורת הזאת הוא אחד שרוצה בעצמו תוכנית טלוויזיה של שעתיים והיה רוצה בעצמו לראיין את שרה נתניהו. אין אחד שלא רוצה, ומי שאומר אחרת, משקר. כל החברים שלי בתקשורת אמרו לי: 'רני, היינו עושים בדיוק אותו הדבר'".
אתה מרגיש שלפעמים מבקרים אותך פרסונלית ולא עניינית?
"בוודאי. הביקורת היא ממש לא עניינית, וחלקה הגדול מתחיל מקנאה. אתה רואה את זה בין השורות, אתה רואה שזו קנאה ולא יותר מזה. בינתיים אני זה שיושב בקומה 24 במגדל המוזיאון ולא הם".
הרמת פעם טלפון למבקר?
"אף פעם לא. אבל בפירוש ניצלתי את האפשרויות שלי לומר מה דעתי על מבקר כזה או אחר".
אתה מתכוון לתגובה שלך לליאור שליין, שקטל את הראיון ב"גב האומה"?
"ליאור שליין תקף אותנו באופן מאוד לא ענייני ומאוד ברוטלי. לכן הראיתי לו שהפה שלי הוא בדיוק כמו שלו, והכוח שלי הוא בדיוק כמו שלו. רק שכאשר אני פותח את הפה שלי עליו, זה פי שבעה יותר חזק, כי יש לו המון אויבים שהיו מאושרים ממה שהוא חטף ממני. אני לא מוכן שמישהו ידבר עלי דברי בלע כאלה, והוא היה צריך לקבל את סטירת הלחי שלו".
איך היו היחסים שלכם עד אז?
"אני אישית מאוד אוהב אותו ואת בת זוגו מרב מיכאלי. אני זה שבארוחה אצלי בבית ניבא שיום אחד מרב תהיה חברת כנסת, וצדקתי. והיא חברת כנסת מעולה, מהטובות שיש.
"אני חושב שהוא לקח את הראיון הזה רחוק מאוד. אפשר היה להביע ביקורת עניינית, ולא הייתי אומר מילה. אבל מה שהוא עשה היה השתלחות חסרת רסן, ואדם שמשתלח בי בלי רסן, אני משתלח פי שלושה. תן לי כל אדם במדינה, ואני מחסל אותו בתוך דקה. אבל החוכמה היא לא לחסל, אלא להבין, לשמוע, להקשיב, לחבק, ואם יש ביקורת, לומר אותה. אני מקשיב לביקורת כל עוד היא הוגנת. הגעתי לאן שהגעתי בזכות הביקורת".
העובדה ששתי התוכניות משודרות באותו ערוץ העצימה את התחושה שלך?
"אני הופתעתי שזה היה בתוך הבית, זה לא מקובל. לדעתי היה פה ניסיון שלו להראות לנו שהוא חזק יותר מהמנכ"ל יוסי ורשבסקי (מנכ"ל רשת; ע"ס). אני במקום יוסי הייתי נוהג אחרת, אבל זו זכותו, ואני מכבד את הפלורליזם שלו".
הרמת טלפון לוורשבסקי?
"לא. בזמן צילומי התוכנית שלנו הוא היה באולפן, ואמרתי לו: 'אני הולך לענות לאדון שליין, וחסר לכם לצנזר אותי, כי זה היה מזעזע', וזה מה שהיה".
מה היית עושה במקום ורשבסקי?
"אני אדם מאוד דמוקרטי וליברלי. אני חושב שמותר להביע ביקורת, אבל במקרה הזה, איטס נוט דאן. אין קשר בין תוכנית לתוכנית, לכל אחת מערכת משלה, ועדיין אי אפשר בתוך הבית שלך לעשות דבר כזה. זה לא הגיוני".
אז איך אתה אומר אחרי כל הדברים האלה שאתה אוהב את שליין?
"כי זה לא מעניין אותי בהיבט האישי. אני בטוח שאם מחר אראה אותו, אני זה שיבוא להגיד שלום, והוא זה שלא ירצה להגיד לי שלום. אתה יודע מה מצחיק? האנשים האלה שעושים סאטירה הם הראשונים שהם כמו עכברים קטנים, מפחדים מביקורת עליהם והולכים ברחוב כמו עלה נידף ברוח. הם פוחדים פחד מוות מביקורת, ודווקא אנחנו, האנשים שהם מבקרים, יודעים לעמוד מול זה. אם מחר בבוקר תהיה ביקורת על אחד מהסאטיריקנים, הוא יהיה באשפוז כי הוא לא יוכל לעמוד בזה".
תפגוש אותו מחר ותגיד לו שלום?
"באהבה, כי הוא אדם מקסים, שנון וחכם".
מרשת 13 נמסר בתגובה: "בדיוק כמו שהיה נהוג בערוץ עשר, רשת 13 היא חברה חופשית ופלורליסטית, על כל המשתמע מכך״.
ליאור שליין מסר בתגובה: ״מצחיק״.
"כשגילו את רמות הסוכר שלי נבהלתי מאוד. מאותו רגע לא טעמתי יותר סוכר". רהב צילום: פיני סילוק
למה בעצם אתה צריך את התוכנית הזאת?
"מאז ומתמיד רציתי תוכנית אירוח משלי, כדי שתהיה לי במה להגיד את ה'אני מאמין' שלי. תוכנית שבאה מאהבה, שמחבקת אנשים ומראה אנשים שאנחנו לא רואים, כמו האיש בשוק ועובדי הזבל בפתח תקווה והקופאית בסופר. אלה אנשים שאני רואה כל הזמן, אבל חלק מהמכרים שלי בכלל לא שם לב שהם קיימים, ואותי זה מרתיח.
"כשאני רואה את הבן אדם שמנקה את הזבל ברחוב, אני אומר, וואו, הוא כמוני, הוא אותו בן אדם, יש לו אותו הלב ואותם רגשות, והייתי רוצה לדעת מה הוא מרגיש. אני שמח שבערוץ 13 הלכו איתי".
אתה לא הולך ברחוב ומתחיל לדבר עם כל עובד תברואה שאתה פוגש.
"מי שמכיר אותי באמת, יודע שאני כזה. אני תמיד אגיד שלום למי שעומד בדרכי, ולא משנה אם זה נסיך, מלך או אדם רגיל מן היישוב. אני אומר 'שלום, מה נשמע?' והם מחייכים אלי. מי שעושה לי כבוד, אני מעניק לו פי שניים. אני חי לפי המוטו שצריך להצדיע לכל אדם שעובד".
אתה נתקל גם בתגובות טובות פחות ברחוב?
"היו פעמים שקיבלתי תגובות קשות, וגם להן עניתי. לא פעם ולא פעמיים עצרו לידי ואמרו לי מה הם חושבים עלי, וזה בניגוד להמון התומך והמחבק. על כל 100 אלף תומכים, קם אחד שאומר דברים אחרים, וזה לגיטימי. למזלי הרב, מגיל 13 אני לא נעלב ולא לוקח ללב, ומגיל 24 איבדתי את האגו שלי. זה המזל שלי בחיים".
מה אתה חושב על התחרות הקשה מול אופירה וברקוביץ'?
"אני לא רואה בהם תחרות. הקהל של שש עד שמונה הוא קהל בתולי, ויש מקום לעוד תוכנית, שלא תיקח עוד פרומיל אחד מהתוכנית המתחרה בערוץ 12 אלא תביא קהל חדש. בעבר ידעו מה זה סביח רק באזור שבו אני גדלתי. כשפתחו עוד סביח, זה רק הרחיב את החשיפה. היום בכל הארץ כבר יודעים מה זה סביח. כך לגבי הרייטינג".
אין לך שאיפה להעביר צופים?
"אני ממש לא שם. כשהקמתי את 'רהב תקשורת' לא צלצלתי ללקוח אחד. עד היום, בלי עין הרע, כולם פנו אלינו, לא להפך.
"אין לי שאיפה לקחת צופים מאופירה וברקוביץ' או לגעת בהם, כבודם במקומו מונח, הם זוג שאני באופן אישי אוהב מאוד. הם עושים תוכנית טובה, ואני לא מבין את הביקורת שהם חוטפים. אחרי התוכנית הראשונה שלי ושל שרון התעוררתי וראיתי שהרייטינג שלהם לא נפגע, אבל אנחנו הבאנו ארבעה עד שמונה אחוזים, שלא צפו קודם בטלוויזיה בשעה הזאת".
באחת התוכניות הרייטינג שלהם היה פי שלושה משלכם.
"כי היה להם מרואיין שמשך רייטינג (רוני מאנה; ע"ס). עם ישראל שונא אנשים שמטנפים, אבל מצד שני, מקשיב להם. אז הרייטינג קפץ בגלל הטינופת שנשפכה".
אתה מתחבר לסגנון הזה?
"כל מה שהקהל אוהב, אני אומר אמן. אני חושב שיש להם תוכנית טובה מאוד, ואני גם שולח להם מרואיינים ואוהב שהלקוחות שלי מתראיינים שם".
אייל גולן, שאתה מייצג, התארח בתוכנית שלהם בדיוק בזמן התוכנית הראשונה שלך. זה עבר את האישור שלך?
"לא. מאחר שאופירה ואייל חברים קרובים מאוד, יש לנו נוהל שאייל יכול ללכת להתראיין אצלה בלי שזה יעבור דרכי. אני מצדיע לחברות הזאת, כי אופירה עטפה אותו ודאגה לו, והיא חברה נהדרת. טוב שהוא הלך לשם, כי אייל לא יכול להיות בתוכנית שלי, אני לא ארגיש נוח.
"אנשים שאלו אותי, 'מה, אתה לא כועס?'. אמרתי להם, על מה לכעוס? על זה שהוא הלך לתוכנית עם רייטינג מדהים?"
אתה מיתמם. הרי הם הביאו אותו כדי להתחרות בך.
"לא עדכנתי את אייל בתוכנית החדשה שלי. אני לא מעדכן אף אחד מהלקוחות הפרטיים שלי בחיי האישיים. הוא אדם חופשי, וטוב שהוא עשה את זה. אני לא אומר לך את זה סתם כדי למרוח אותך, זה אמיתי ואתה רואה את זה על הפנים שלי. אני אשמח שהוא ילך אליה עוד ועוד, כי היא אוהבת אותו, ואני רוצה שלטאלנט שלי יהיה רק את הכי טוב".
דיווחו שיש ביניכם מתיחות.
"זו עלילת דם שאין בה אמת".
מה הסיפור של הדגל של איי מרשל על השולחן?
"אני חושב שמחובתי להעלות את נס איי מרשל בכל תוכנית אפשרית, ואם יש לי תוכנית טלוויזיה ואני הקונסול שלהם, אני רוצה שעם ישראל יזכור שיש מדינה כזאת. זה חלק מהשינוי שרציתי לעשות.
"לדעתי דגל ישראל צריך להיות בכל בית במדינה, בדיוק כמו באמריקה. אנחנו גאים בדגל שלנו, ובכל בית בישראל צריך להיות דגל מעל הבית שלו. בבית שלי יש דגל שמתנוסס כל הזמן".
את מי לא תראיין בתוכנית שלך?
"לקוחות שלי. זה לא יקרה".
אם קים קרדשיאן, שאתה מייצג את החברה שהיא פרזנטורית שלה, תרצה לבוא אליך לתוכנית, תגיד לה לא?
"נכון".
מה חשבת על ביטול הביקור שלה בישראל?
"זו היתה אכזבה, כי רצינו מאוד שהיא תבוא, אבל צריך גם לכבד את ההחלטה שלה לא לבוא. אני מקווה שהיא תבוא בקרוב".
לפחות התפנה לך זמן?
"אני תמיד עובד. מה שרהב עושים בשבוע, כל המשרדים עושים בשנה. היו לנו השבוע 40 מסיבות עיתונאים. כל משרדי יחסי הציבור יחד לא עושים דבר כזה".
* * * * *
כמעט כל ביקורת על רהב מסתיימת אצלו איכשהו גם במילה טובה. עד שזה מגיע לירון ברלד, הקומיקאי שמגלם את דמותו ב"ארץ נהדרת".
"בזמנו טל פרידמן חיקה אותי, והוא היה מצוין. אבל החיקוי של ברלד הוא משהו שהוא ממש לא אני. כל ה'מיליון דולר' זה לא קשור אלי, וזה פתטי. אחרי שראיתי את הסרטונים שברלד מעלה לסטורי, אני בז לו באופן אישי. הוא מעלה לאינסטגרם שלו דברים איומים. קשה לי מאוד לדעת שילדים רואים דברים הזויים שהוא עושה. זה מזעזע.
"אחר כך כל יפי הנפש אומרים, 'הוא מסכן ואומלל', אבל בעיניי זה סוג של פתטיות ועולב. אף אחד לא עושה לזה סוף, כי אנשים מפחדים לגעת במוגלה ומפחדים להתעמת כדי שלא יגידו שהם נגד חופש הביטוי. אני אמרתי את דעתי לכל האנשים הרלוונטיים, וזה עדיין קורה".
יכול להיות שאתה פשוט לא אוהב את החיקוי?
"לא נכון, הם מתייחסים רק לאנשים שעושים משהו בחברה הישראלית, ואין לי בעיה עם זה. אבל זה שהם נותנים במה לאדם שאין לו מקום בחברה מקומם אותי".
יצא לך לדבר איתו?
"הוא תמיד מספר שכשהוא פנה אלי, הוא הופתע מאוד שעזרתי לו עם אבא שלו. הוא לא מפסיק להודות על זה. אבל מצד שני, אדם כמוהו שמעלה את מה שהוא מעלה, זה חמור ביותר ואי אפשר לעבור על זה לסדר היום. הוא חייב עזרה".
תגובתו של סוכנו של ירון ברלד לדברים לא התקבלה.
צילום: ניר פקין
בניגוד לרבים מעמיתיו, רהב נחשב ליחצן בפרופיל גבוה, אייטם בעצמו, בסגנון כזה שגרם בעבר לכמה מהקולגות שלו להרים גבה. דווקא כשאני שואל אותו על יכולות ההתראיינות של יו"ר כחול לבן, בני גנץ, הוא מנצל את זה כדי לעקוץ את המתחרים.
"אני לא נוהג לעשות ביקורת על אנשים שאני מכבד ואוהב. מה שכן - אני רואה שאחיי ואחיותיי היחצנים עושים את זה נהדר כשמדובר בי. כל אלה שדיברו עלי מאחורי הגב על זה שאני בפרונט, 'בזמן שאנחנו היחצנים צריכים להיות מאחורי הקלעים', רצים היום בין האולפנים וחולמים להיות פרשנים פוליטיים. העיקר לדבר.
"אני מפרגן להם בשמחה רבה, אבל אני רק מזכיר להם שאני עשיתי את זה לפני 30 שנה. מה הם אמרו עלי אז".
מה השתנה?
"כולם הבינו שצריך לצאת החוצה. גם התקשורת מבינה שהמקצוע של אנשי יחסי ציבור הוא מהותי ומזמינה הרבה דוברים להתראיין".
איפה נגמרת הפרסונה רני רהב ומתחיל הלקוח?
"בחיים שלי לא התראיינתי על שום לקוח בטלוויזיה או ברדיו. אף פעם לא עירבתי את הלקוח שלי, ואם צריך אני אשכב על הגדר בשביל הלקוח ואקח את האש עלי. זה התפקיד שלי בחיים. תירו בי ולא בו, זאת האסטרטגיה שלי".
פוליטיקאים מתייעצים איתך בסתר?
"מאז שהקמנו את החברה החלטתי לא לייצג פוליטיקאים, אבל יכול להיות שמחר אשנה את זה. יש הרבה מאוד התייעצויות בסתר. יש למשרד הזה גישה בדלתות נסתרות שאתה אפילו לא יודע שהם היו פה, וגם הבית שלי בסביון מקבל אותם מוקדם בבוקר או מאוחר בלילה.
"באים לפה להתייעצות הגדולים שבגדולים, כי הם יודעים שהעצה שלי תהיה אמיתית, בלי קשר לדעתי הפוליטית האישית. והם גם יודעים שזה לעולם לא ייצא החוצה".
אתה גובה על זה תשלום?
"חס וחלילה. אני לא לוקח כסף גם מאנשים רגילים שבאים להתייעץ".
זו הסיבה שאתה לא חושף את דעותיך האישיות?
"אני בן אדם א־פוליטי".
מה עמדותיך לגבי גנץ?
"כל אדם שיכול היה להמשיך לעשות עסקים ולהרוויח מיליונים אבל בחר לבוא לעשות לעמו, כל הכבוד לו. זה רלוונטי גם לביבי, גבי אשכנזי, יאיר לפיד ואבי גבאי".
* * * * *
מה אתה חושב על אמנים שמביעים את דעתם וחוטפים על זה?
"אמן שהוא לא אמן מחאה צריך להביא שמחה לעמו, ולא משנה אם הוא שחקן תיאטרון, שחקן קולנוע או זמר. הקהל שלו רוצה לשמוע את המוזיקה שלו או לראות את ההצגות שלו, לא לשמוע מה דעתו על השלום ועל הימין והשמאל.
"אני חושב שאמן שמביע את דעתו הפוליטית עושה טעות מרה, כי אחר כך הוא מקבל על הראש, הוא כועס, הוא נעלב. ואמנים הם לא אנשים חזקים, אלא אנשים עם לב חלש. ואני שואל את עצמי, בשביל מה לכם? אתה אף פעם לא יודע אם המעריצים שלך הם ימין או שמאל, אז למה לך להיכנס לזה?"
לפני כשלושה שבועות רותם סלע, הפרזנטורית של קסטרו, אחד הלקוחות הגדולים והוותיקים של רהב, התבטאה נגד מדיניות הממשלה ועוררה סערה. "מתי לעזאזל מישהו בממשלה הזאת ישדר לציבור שישראל מדינת כל אזרחיה, וכל בני האדם נולדו שווים?" כתבה הדוגמנית והמנחה, "גם הערבים, רחמנא ליצלן, הם בני אדם".
הפוסט הזה עורר סערה, הגיע לכלי התקשורת בעולם ותפס תאוצה כשראש הממשלה שיגר תגובה: "רותם היקרה, תיקון חשוב. מדינת ישראל היא לא מדינת כלל אזרחיה. ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, ושלו בלבד".
מהדברים שאמרת קודם על אמנים אפשר להסיק שהיית גם נגד הפוסט של רותם.
"דווקא הייתי בעד. רותם הביעה דעה של אישה חשובה בחברה הישראלית, שזעקה מחאה. שרוצה לדעת שכולנו בני אדם ונוצרנו בידי האל, ואין בישראל הבדל בין דת, גזע ומין. אני איתה, וכל הכבוד לה שהיא הלכה על זה. היא לא אמרה אם היא בעד או נגד ראש הממשלה".
היא כתבה מפורשות נגד הממשלה, וזו הסיבה שהתגובות נגדה היו באווירה פוליטית ולא חברתית.
"אמן בסדר הגודל של רותם סלע, שמדינה שלמה סוגדת לה, יכול להביע דעה או שמשהו מפריע לו. יש הבדל בין מחאה חברתית למחאה פוליטית. רותם נשארה בתחום החברתי, וזה לגיטימי ואפילו חשוב.
"בארץ אנשים מייד לוקחים את זה לימין ושמאל, ואני אומר: רגע, אל תיקחו את זה למקום הפוליטי, אלא למקום הכואב של בני אנוש.
"בציבור הישראלי יש רעה חולה: אנשים יושבים על המקלדת ומתחילים לחלק ציונים לכל אחד. מקללים קללות איומות. רותם לא אמרה למי היא מצביעה".
אני יכול להניח שהיא לא מצביעה לביבי.
"אני הבנתי ממנה שהיא כואבת מצב שנוצר. אם היא היתה קובעת עובדה, לא הייתי תומך בה. אגב, אין לי מושג למי היא מצביעה וזה לא מעניין אותי, כי היא קודם כל חברה שלי".
דיברת איתה אחרי?
"בטח. ותמכתי בה".
יכול להיות שאתה מגן עליה כי אתם עובדים יחד?
"היא לא מיוצגת שלי, אלא רק פרזנטורית של קסטרו. אבל בראש ובראשונה היא חברה שלי".
מה חשבת על הדברים של אושרת קוטלר?
"להגיד את מה שהיא אמרה, כשבסוף היום חלק מהציבור ראה בזה עלבון לצה"ל, זו טעות. היא התנצלה על כך, וברגע שהיא התנצלה קיבלתי את זה. אתה לא יכול לקחת לה את זה שהיא עיתונאית מצוינת. מי שלא עושה, לא טועה".
מה אתה חושב על חוק הלאום?
"אני מאוד בעדו, רק צריך לעשות שם שינויים בנוגע לדרוזים, כי הם חלק מהדם שלנו. זה חוק שבלעדיו אנחנו יכולים לאבד את הרוב במדינה בקרוב מאוד, ואסור שזה יקרה. אין לנו מדינה אחרת, ולא להתבלבל: בשום מדינה לא רוצים אותנו. יש לנו רק מדינה אחת שהיא שלנו, ואנחנו חייבים לשמור עליה 24 שעות ביממה. כי אם לא, היא לא תהיה שלנו.
"תמיד רציתי במה להגיד את ה'אני מאמין' שלי" צילום: פיני סילוק
"בוא נקרא לילד בשמו, ולכל יפי הנפש: תהיו ריאליים. יש ערבים מדהימים, ויש ערבים שמקומם לא בארץ ישראל, כי הם עוכרי ישראל. יש יהודים מדהימים, ויש יהודים שלא הייתי נותן להם להיות כאן, למשל נטורי קרתא, שהייתי מסלק מהמדינה על האונייה הראשונה, וכל תומכי ה־BDS שלא הייתי נותן להם להיכנס, וכל אדם שיוצא נגד המדינה לא הייתי מכניס לפה, וכל פרופסור שיוצא נגד צה"ל לא הייתי מכניס למוסד אקדמי. אין ליברל ודמוקרט ממני, עד שזה מגיע למדינה שלי. כי אין לי מדינה אחרת".
הטענה נגד החוק היא שהוא מפלה ערבים.
"בנושא ערביי ישראל הייתי עושה שינוי, כדי לא לפגוע חלילה באלה שמאמינים במדינת ישראל".
איך אתה עושה את החלוקה?
"המחוקק יצטרך לחשוב על זה ולעשות את השינוי הקטן והחשוב הזה, תוך שאנחנו מבינים שאין לנו מדינה אחרת. לא לשחק אותה יפי נפש".
אתה חושב שיש לנו פרטנר לשלום?
"נפגשתי בעבר עם מוחמד דחלאן והבנתי מהר מאוד שהפרטנרים שלנו לשלום לא בדיוק נמצאים כרגע. אני מצפה מהעם הפלשתיני לעשות שינוי בתוך עמו, בעיקר בעזה, ששם יש 2 מיליון פלשתינים, מתוכם 1.9 מיליון מצפים לשלום עם מדינת ישראל.
"אני מצפה ליום שנעשה שלום, אבל עדיין יש שם 100 אלף אנשי חמאס שאונסים את כל השאר נגד מדינת ישראל, וזה דבר מזעזע. אבל אנחנו לא יכולים להשמיד את כל עזה.
"האוכלוסייה הפלשתינית ברמאללה וביריחו חיה נהדר, וצריך להגיע להסדר נוסף כדי לסיים את מה שרבין ופרס התחילו. אני מקווה מאוד שראש הממשלה של מדינת ישראל יסיים את הדבר הזה. שתי מדינות לשני עמים וכמה שיותר מהר, ולא לתת שטחים בלי שיהיו לנו ערבויות".
קיבלת הצעות ממפלגות לרוץ איתן?
"קיבלתי הצעות משתי מפלגות וסירבתי. אני לא אספר מי הציע, כי השיחות האישיות שלי לא יוצאות ממני, וזה הולך איתי לקבר. אבל בשלב הזה של החיים אני לא רוצה לעשות את זה. אני חולה על העבודה שלי, אני אוהב את התפקיד שלי, אני נהנה לטפל בלקוחות שלנו".
זה גם לא ישתלם לך כלכלית.
"אין קשר. אתה לא יודע כמה אני נהנה לבוא לפה".
הייתי רוצה להיות פעם ראש ממשלה?
"אולי ביום מן הימים, כשאחליט שסיימתי את תפקידי ב'רהב תקשורת' ואני רוצה להתחיל לעשות עבור הציבור מירושלים. אבל כרגע זה לא על סדר היום שלי. אני אסתפק קודם בלהיות חבר כנסת. אבל גם זה מוקדם לי. אני חושב שההשפעה שלי בציבור היא גדולה במה שאני עושה היום".
* * * * *
מה היית משנה בישראל?
"את שיטת ההצבעה. אזרחי ישראל צריכים לצאת לרחובות ולדרוש בחירה ישירה של ראש הממשלה, אחרת תהיה כאן קטסטרופה. האנשים שחיים פה יהיו שבויים בידי מיעוט, ואסור שבמדינה דמוקרטית המיעוט ישלוט על הרוב. זה מזעזע אותי יום־יום, שעה־שעה".
מה חשבת על הבושם "פשיזם" של איילת שקד?
"כשראיינתי אותה, שאלתי אותה אם היא דוגמנית או שרת המשפטים. היא עשתה את זה במודעות מוחלטת, והקמפיין הזה הביא אותה לכל טלוויזיה בעולם. קהל היעד שלה הוא מאוד ספציפי, והיא כנראה דיברה אליו".
מה אתה חושב על השינויים החוקתיים שהיא עשתה?
"אני חושב שהיא שרה חזקה, שחוללה שינויים גדולים מאוד, לטוב ולרע. הרבה דברים שהיא חוקקה היו נכונים, ויש דברים שהייתי עושה אחרת. היא יודעת מה אני לא אוהב, אני לא חוסך את זה ממנה".
מה אתה חושב על כוכב הבחירות, משה פייגלין?
"הציבור הגדול שמצביע לו לא בדיוק מבין במה הוא דוגל. חלק מהקהילה הגאה לא יודע שהוא נגד נישואים חד־מיניים. תל אביב רוצה מריחואנה חוקית, והיא תעשה הכל כדי להשיג את זה. הוא כנראה קיבל טיפ מעולה על הנושא הזה של העישון. בסקרים יש לו שישה־שבעה מנדטים, אי אפשר להתווכח על זה".
כבר היו ניסיונות כאלה בעבר וזה לא עבד.
"עם ישראל התפכח, והוא כבר לא מוכן ללכת כמו עדר. אם הוא רוצה מריחואנה, הוא יתעקש על זה".
איך אתה עם עישונים?
"לא עישנתי סיגריה אחת כל חיי, ושום סם".
שמעתי שהחמאת לשלי יחימוביץ'. אפשר להגיד שהיא כבר לא "רעה, רעה, רעה"?
"היא היתה רעה רעה רעה בנקודת הזמן שבה הדברים נאמרו, והיום היא עושה את עבודתה והיא פרלמנטרית נהדרת. בתחום הסוציאלי היא דאגה לפועלים ברמה גבוהה מאוד, ואני לא מתבייש להגיד את זה. היא עושה עבודה מצוינת למען החלש בישראל".
* * * * *
רהב (54) נשוי להילה, מנכ"לית החברה. יש להם ילד אחד - רועי (25), ש"עוסק בסטארט־אפ בינלאומי הקשור בהנפקת המטבע הסוברני הראשון של איי מרשל. מלבד היותו יחצן על, רהב הוא גם הקונסול של איי מרשל בישראל. לאחרונה אובחן כחולה סוכרת, שמסבירה את פחית הרדבול ללא סוכר שמונחת על השולחן. מאז האבחון הוא מקפיד על תפריט נטול סוכר וגלוטן. התוצאה עד כה: עשרה ק"ג פחות.
בטקס נישואיו להילה ב־1992, לצד יצחק רבין ז"ל. "תמיד אגיד שלום למי שעומד בדרכי, ולא משנה אם זה נסיך, מלך או אדם רגיל מן היישוב"
"באיחור של שלוש שנים עשיתי בדיקת סקר, וגילו שרמת הסוכר שלי 300. נבהלתי מאוד, ומאותו רגע לא טעמתי יותר סוכר. היום אני מזריק אינסולין, עד שאצא מכלל סכנה".
התמודדות קשה?
"אני מתמודד עם זה יפה. אלה החיים, מה לעשות? צריך לעצור את זה. כי אם לא אעצור את זה, זה ייגמר רע מאוד".
פוגע בתפקוד?
"חס וחלילה, אני זמין 24 שעות".
אתה מטופל אצל פסיכולוג?
"מעולם לא הייתי אצל פסיכולוג, פסיכיאטר, מגדת עתידות או רב".
המשרד של רהב הוקם ב־1991 ביחד עם ברוך איבצ'ר. לדבריו, יש לו 170 לקוחות ו־50 עובדים. הוא מתחייב לא לייצג "רוצחים, גנבים וקרימינלים" ומגדיר את עצמו כחיית רשתות חברתיות ("בכל לילה לפני השינה אני מכין 15 פוסטים, ומחלקת המדיה שלנו אחראית להעלות אותם במהלך היום שאחרי").
היום שלו מתחיל בעשרה ל־6 בבוקר ומסתיים ב־1 בלילה. "אחרי ארוחת הצהריים, כשהעיניים מתחילות להתגלגל, אני לוקח 5-6 דקות מנוחה, וחוזר לתפקד עד הלילה בלי בעיה בכלל.
"ב־30 השנים האחרונות אנחנו המשרד הגדול ביותר בישראל, שנותן את התנאים הטובים ביותר למנהלים שלנו. אנחנו החברה היחידה ביחסי ציבור שנותנת ארוחת צהריים מלאה לעובדים שלה ותנאים ששום חברה לא נותנת.
"כל מנהל אצלנו מקבל רכב, מה שלא קורה בשום חברה אחרת. כשאתה שואל עובדים של משרדים אחרים מה השאיפה שלהם, הם אומרים שהיו רוצים לבוא לעבוד פה. תנאי הסף שלנו הוא מי שעבד לפחות שלוש שנים בחברה אחרת".
איך אתה בוחר לקוח?
"אתה תגיע לשיחה, ואחריה נחליט אם אתה מתאים לנו ואם אנחנו מתאימים לך. הסינון פה הוא מאוד־מאוד קפדני, ואני מסרב הרבה".
* * * * *
אחד האתגרים הגדולים של רהב בשנים האחרונות היה אייל גולן, שהסתבך בפרשת הקטינות. "אם הייתי יודע שאבא שלו ייכנס לעבוד בחברה שלו, הייתי נעמד על הרגליים האחוריות כדי שזה לא יקרה", אומר רהב. "אבא שלו עשה מעשה שלא ייעשה, ולשמחתי קיבל את העונש שלו. אני לעולם לא אסלח לו על הנזק שגרם לבן שלו".
בדיעבד לא היה כדאי לאייל לבוא ולהגיד, "אני עוצר לחשוב על המעשים שלי", במקום להתעמת עם כל העולם?
"אייל לא עשה שום דבר. הוא עשה הכל באופן הכי אלגנטי והכי טוב שיש. אני מעריץ גדול של נשים, אבל אני חושב שאם יש נשים שמשקרות בקשר לגילן רק כדי לזכות באהבה או ביחס מאדם אחר, ולא משנה אם הוא מפורסם כמו אייל או אלמוני - זה נזק שנשים עושות לעצמן, ואסור שזה יקרה.
"במקום שאישה תוקיע אישה אחרת ששיקרה ואמרה שהיא בת 25 למרות שהיא בת 17 - היו כאלו שכעסו עליו".
ההתעסקות בנושא הזה מפריעה לך?
"בראיונות כבר לא שואלים אותו על זה, כי כמה עוד אפשר לדוש בזה. כאילו, את מי זה מעניין. הבן אדם התנצל כאחריות מיניסטריאלית, כי הוא הרי לא עשה שום דבר. די.
"אני מאמין מאוד ביושרה של אנשים, ומישהו פה צריך לעשות חשבון. אייל כבר עשה את חשבון הנפש שלו".
הוא הצליח לשחזר את מעמדו מלפני הפרשה?
"מעמדו היום מעולה. עכשיו צלצלו לבשר לי שהוא נבחר לזמר ה־70 של ישראל, לפני אריק איינשטיין ושלמה ארצי. מאוד שמחתי והתרגשתי. ממש ירדו לי דמעות. אמרתי לעצמי, 'עשינו את זה'. תמיד ידעתי שהוא מספר אחת".
מתי הרגשת שהוא חוזר לעצמו?
"חמישה חודשים לאחר הפרשה הוא כבר נבחר לזמר השנה. צר לי שכמה טהרנים באזורים מאוד ספציפיים בתל אביב השתמשו בזה כדי להעביר את האג'נדה שלהם. האג'נדה שלהם היא בחלקה חשובה, אבל לא על חשבון אדם חף מפשע. זה מעשה שלא ייעשה".
עם הילה. "היום שלי מתחיל בעשרה ל־6 בבוקר"
הוא מתנהג אחרת מאז המקרה?
"קודם כל הוא שינה את כל פקודות המטכ"ל במכונית שלו. אין יותר לנסוע במכונית ולדבר ככה על אישה. טאלנט נוסע במרצדס שלו, ולא נוסע עם הצוות. פה זה מתחיל, ופה זה נגמר. אני מקווה שכולם הפנימו את זה".
משהו נסדק במותג שנקרא אייל גולן?
"אין לי ספק שמשהו שם נפגע, אבל הציבור הבין שמדובר בעלילה, והציבור אמר את דברו".
אתה באופן אישי חושב שהוא משמעותי יותר מאריק איינשטיין?
"אני חושב שאריק הוא זמר חשוב לתרבות הישראלית ונעמי שמר ועוזי חיטמן הם עמודי תווך, אני המעריץ הכי גדול בעולם של אילנית ושל יהורם גאון ושל שלמה ארצי, והכי־הכי גדול של אייל גולן, שמביא שמחה לכל בית במדינת ישראל. אייל גולן נמצא איתם בעשירייה של האורים ותומים של המוזיקה העברית".
מה אתה חושב על הזוגיות החדשה שלו?
"אם כיף לו אז כיף לו. אף אחד לא מתייעץ איתי על זוגיות. הם נראים זוג מאושר".
אבל אתה כן מחליט אם הזוגיות הזאת צריכה להיות בפרונט או לא.
"ממש לא. זו החלטה שלו. אייל מאוד מפרגן לבת הזוג שלו. גם לרוסלנה הוא פרגן כשהלכה ל'הישרדות'".
את ההזמנה למסיבת ההפתעה שהוא הכין לה קיבלנו ממך.
"קיבלת ממוראל, שאחראית אצלי על תיק אייל גולן, לא קיבלת את זה מרני רהב. בפירוש, תפקידנו שכל מה שאייל עושה, עם ישראל יידע. אם אייל עושה מסיבת יום הולדת, טבעי שמנהל המחלקה יוציא את ההזמנה".
אף שמדובר באירוע פרטי?
"בעידן הזה, כשאייל גולן עושה מסיבת הפתעה לבת זוגו, זה לא משהו שאפשר לשמור. כי ברגע שלא תנהל את זה, זה יהיה ברשתות החברתיות, ואתה כעיתונאי תתקשר לצרוח 'למה לא קיבלתי את ההזמנה הזאת ולמה לא ידעתי'. ובצדק. התפקיד שלי הוא לבוא וליידע אתכם. תרצה - תפרסם, לא תרצה - לא תפרסם. לא קיבלת למחרת שיחת טלפון שאומרת לך שזה מהותי וחשוב ולמה לא פרסמת. בעניין הזה אנחנו ספקי שירות. אם זה היה קורה באי ביוון, לא היינו מְתקשרים את זה".
יכול להיות שיש פה גם שיקולים אסטרטגיים?
"שום קשר לאסטרטגיה. זה כמו שאמרו עלי בזמנו ששידכתי בין אייל לרוסלנה. אין דבר יותר פתטי מזה. פשוט מטורפים. אבל איך אתה יכול להילחם בזה?"
מה דעתך על עומר אדם?
"זמר צעיר מוכשר עם שירים נהדרים, אבל עדיין, כל שיר של אייל מושמע בכל מקום. יש מקום לכולם, אבל אייל מוביל על כולם".
אתה בטח יודע שהכרטיסים להופעות של עומר אדם נגמרים בתוך דקות.
"אני לא יודע מה זה נגמרים. האם מכרת לבד או לוועד עובדים כזה או אחר, או לספסרים שמוכרים את הכרטיסים, כי ככה יותר נוח. עומר עושה הופעה פעם ברבעון, ואייל כל יום. כשאייל הופיע 12 הופעות עם משה פרץ בהיכל מנורה, לא היה מקום לשבת, וכשאייל עושה קיסריה, הכל נמכר.
"אייל הוא האמן המושמע ביותר והנקנה ביותר בישראל אֶבר. אייל גולן זה לעוד הרבה מאוד שנים כמוביל ולידו יכולים להיות עוד אנשים, וזה בסדר גמור. טוב שיש לך את המגוון הזה, אחרת איך נרקוד במסיבות? אתה לא יכול לרקוד רק אייל גולן, אלא הרבה אייל גולן וקצת מהאחרים, ואז יש מסיבה מזרחית מדהימה. אייל נמצא שמה (מצביע למעלה), וכל האחרים נמצאים במקום אחר (מצביע נמוך יותר). אני מאחל בהצלחה לכולם".
אתה מאזין למוזיקה ים־תיכונית?
"חולה על מוזיקה מזרחית כי זה עושה לי טוב. מצד שני, אני חולה על נעמי שמר, שהיתה חברה שלי והיתה באה אלינו לארוחות ערב בסביון. וגם אהוד מנור".
יש סיכוי שהם מתהפכים עכשיו בקברם, שהזכרת אותם באותה נשימה עם אייל גולן.
"להפך, גם הם היו כותבים לו שירים. נעמי היתה משוררת לאומית, שאני משוכנע שהיתה כותבת גם לאייל גולן, כי כל משורר רוצה שהשירים שלו יופצו כמה שיותר. אם היא היתה רואה שהוא זמר כל כך אהוב, היא היתה כותבת לו שיר. גם אהוד מנור בוודאי היה כותב לו".
erans@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו