"הבנתי שיש לי אחריות להצלת ממשלת הימין, אז זזתי הצידה"

שבוע סוער מאוד עבר על הרב רפי פרץ. למעשה, לא רק שבוע אחד. כבר כמה שבועות מכה בו הפוליטיקה הישראלית ללא רחם. פרסומים מתנגחים על החלטות שקיבל במשרד החינוך, מאמרים ארסיים על מידת חרד"ליותו, סקרים ולחצים מבית לפנות את מקומו, והמשא ומתן המתיש שעבר בדרך לאיחוד בימין - שדרש ממנו לא מעט ויתורים. 

תוסיפו לכל אלה ציטוטים שנויים במחלוקת מתוך שיחות שניהלה לכאורה אשתו, שהדהדו במהדורות החדשות, וגם התבטאות לא מוצלחת על "טיפולי המרה" שהעסיקה מדינה שלמה - ותבינו את עוצמת הסערות.

לכל הכתבות, הטורים והמדורים של שישבת

הרב פרץ, ראש מכינה ואיש חינוך, "נקלע לסיטואציה" של פוליטיקה. השקיות השחורות מתחת לעיניו כמעט צועקות "למה הייתי צריך את זה". החיוך הלבבי מתחילת דרכו לפני חודשים ספורים הפך לעבוד - כמו בעולם הטיס שהוא מכיר - על אוטומט. והפה, הפה זהיר במיוחד.

בשבועות האחרונים עמד הרב פרץ, או בשמו המוכר יותר בציונות הדתית, "הרב רפי", במוקד ההתרחשות הפוליטית סביב סוגיית האיחוד בימין וחזרתה של איילת שקד לזירה. לא מעט כותרות עסקו בוויכוח ובמתיחות בין השניים, ובשאלת האיחוד הגדול. ביום ראשון הודיע פרץ שהוא מוותר על מקומו בראשות רשימה מאוחדת. ביום שני כבר סגרו את ההסכם לריצה משותפת, כששקד עומדת בראש. 

"המגעים היו ברוח טובה"

"אני רגוע ושלם עם מה שקרה ביממה הזו בתחילת השבוע", אומר הרב פרץ בראיון ראשון אחרי האיחוד. "זה היה שבוע מיוחד, שבוע שבו היינו צריכים לעמוד בהתחייבות שלנו לציבור לעשות חיבורים. ראינו מול עינינו אחריות לאומית, ועם זה ניגשתי לשבוע הזה. כשהבנתי שלהצלת ממשלת הימין ולחיזוק מקומה האיתן של הציונות הדתית אצטרך לזוז הצידה - החלטתי שאזוז הצידה". 

כמה קשה היה המשא ומתן? עד כמה הפערים היו באמת משמעותיים? 

"היו הרבה פערים, הרבה מחשבות ודיונים, הכל היה ברוח טובה. נפגשתי כמה פעמים עם איילת ונפתלי בנט, עוד לפני השבוע הזה. הגענו לכל מיני צמתים, הבנו שהדרך היחידה לפתור אותם היא לשבת במרתון".

במשך שבועות ארוכים זרם הרבה רעל ביניכם. האשימו אותך שאתה לא מוותר לשקד על המקום הראשון, למרות הסקרים, ושאתה מי שתוקע את האיחוד. 

"הייתי עם הפנים קדימה. מה שהיה חשוב לי ועניין אותי זה שותפות לממשלת ימין איתנה, חזקה בראשות נתניהו. חשוב לי שזה יקרה, ואני מבין שבשביל זה צריך לא לאבד שום קול בדרך. עסקנו בהרבה משאים ומתנים כדי לבצע חבירות. לשמחתי, עם הימין החדש זה הבשיל".

היו רגעים שבהם המשא ומתן היה על סף פיצוץ? 

"המשא ומתן נחלץ ויצא לדרך כשהחלטתי שאני מפנה את המקום הראשון לאיילת. לאחר מכן ישבנו ביחד והגענו להישגים טובים מאוד. לא ויתרנו על המיקום שלנו ברשימה. רצינו חמישה מקומות בשמינייה הראשונה ושישה מקומות בעשירייה הראשונה - ולזה הגענו. אני חושב שכשנבוא לבוחרינו, הם יראו שמדובר בהצעה הגונה. כל אחד שילם מחיר בדרך".

מי ניצח ומי הפסיד?

"אפשר לומר שיצאנו כל אחד לא עם מלוא תאוותו בידו". 

תיקו?

"כן. מי שהרוויח זה עם ישראל, וזה העיקר מבחינתי. אם הייתי רוצה לדאוג לעצמי, הייתי עושה דברים אחרת. אולי אפילו נשאר בבית". את המשפט האחרון מלווה הרב פרץ בצחוק גדול. 

ביום ההסכם על איחוד הימין, עם בצלאל סמוטריץ', נפתלי בנט ואיילת שקד. "הבנו שהדרך היחידה לפתור את הצמתים היא לשבת במרתון"

למעשה, אתם ויתרתם פעמיים, גם על ראשות הרשימה וגם על המיקומים. רצית שהימין החדש של בנט ושקד יקבל רק שלושה מקומות בעשירייה, והם קיבלו ארבעה מקומות. 

"גם על ארבעה מקומות זה היה אחרי הרבה דיונים. אני לא מרגיש שהפסדנו. אני בטוח שאחדות היא קלף מנצח". 

היה ויכוח על סוגיית ההמלצה על נתניהו להרכיב ממשלה. התעקשת שיהיה כתוב שממליצים רק עליו. הם רצו להמליץ על "מועמד ימין".

"זה נכון, התעקשתי שנמליץ על נתניהו כראש ממשלה. זה היה תנאי מבחינתי". 

למה?

"כי אני חושב שהוא עושה את עבודתו נאמנה. זכיתי לראות אותו בחודשים האחרונים מקרוב, ואני רואה את העבודה שלו, את החשיבה שלו. הוא גורם להרבה ברכה וקידוש שמו של עם ישראל בעולם. הוא מבין את סוגיית ארץ ישראל, הוא לא יפנה יישובים, והוא יעמוד איתן מול טראמפ. אנחנו זקוקים לראש ממשלה שיעמוד בעמידה איתנה כזאת".

למה הם לא רצו להמליץ עליו?

"תשאל אותם. בסופו של דבר, זה לא היה חד־צדדי. כולנו הסכמנו והלכנו על זה".

יש אמירות בימין שיוצאות נגד התמיכה האבסולוטית בנתניהו. הוא מעביר כספים לחמאס, פינה את עמונה, לא מפנה את חאן אל־אחמר. לא בדיוק ממלא אחר האג'נדה שלכם.

"לא אמרתי שיש בו את כל התגלמות המחשבות שאני חושב, אבל פוליטית הוא הכי קרוב לעמדות. הוא הכי נאמן לימין, לארץ ישראל, לערכי המסורת היהודית".

במשא ומתן היה דיון אם לתקוף אותו במהלך הקמפיין. דרשת שלא. ניצחת?

"לא נתקוף אותו. הקמפיין הקודם שלנו, וזה הנוכחי, לא מדברים סרה על הזולת. בפעם שעברה דיברנו מעט על העזיבה של הבית היהודי (של בנט ושקד; י"ש), אבל חוץ מזה אנחנו מדברים טוב על עצמנו, על הזולת, על ראש הממשלה. אנחנו מאמינים שזה קמפיין אמיתי. אנחנו בטוב, ומי שירצה - שיחבור לזה".

שקד ובנט לא סתם חוששים. בשנים הקודמות נתניהו בדק קודם עם בוז'י הרצוג לפני הציונות הדתית. גם בקואליציה שבה היו שותפים לבני ולפיד, בנט היה צריך לעשות את "ברית האחים" המפורסמת, כדי שהציונות הדתית תהיה בפנים. אין לך חשש שגם הפעם הוא יפנה לאחרים?

"אם נצליח במשימה להביא 61 ח"כים, נוכל לבנות ממשלה. אני בטוח שראש הממשלה יראה בנו שותפים טבעיים וירצה לבנות איתנו את הממשלה הבאה".

ואם לא תצליחו?

"אז יצטרכו לשבור את הראש מה לעשות. יצטרכו איחודים נוספים".

אתה מעריך שאפשר בלי אביגדור ליברמן?

"כבר היינו שם. אם היה עוד קול אחד - היינו שם. הבסיס שלנו יציב על 61 בלי ליברמן. אחת המטרות באחדות שעשינו היא להגיע ל־61 מנדטים. הכוונה בחיבור הזה היא לא להשיג את הסכום המינימלי של חיבור, אנחנו רוצים להביא רוח של אחדות. רוח של הליכה משותפת, רוח שאיתה נגרום להרבה ציבורים להצטרף אלינו.

"הבסיס של הציונות הדתית הוא 15 מנדטים. אם נצליח להגיע גם למעטפת של המסורתיים - אולי אפילו 17 מנדטים. נהיה במקום אחר לגמרי. אנחנו בהחלט מאמינים שאפשר להגיע לשם. ליברמן גדל בארבעה־חמישה מנדטים. חלק מהעניין הוא לא לתת לו להכריע מי ירכיב את הממשלה, אלא להחזיר ממנו קולות אלינו. אנחנו הימין היחיד מימין לנתניהו. כל אחד יכול לראות בנו בית. 

"בתור אדם שגורש מביתו, אני אומר לך שליברמן יוביל אותנו להתנתקות ב'. אנחנו רואים את הוועידה שמארגן הנשיא טראמפ. זו יוזמה מבורכת, אבל אם תהיה ממשלת שמאל - התוצאות להתיישבות עלולות להיות הרסניות".

ליברמן. "לקחת לו קולות" // צילום: אורן בן חקון

ואולי אתם טועים? ריצה ביחד תביא, לפי ההערכות, שמונה מנדטים. אילו כל מפלגה היתה רצה לבד, כל אחת היתה מביאה חמישה. הייתם גדלים. 

"אולי היינו מביאים חמישה ואולי שנינו לא היינו עוברים את אחוז החסימה. אסור לקחת סיכון. אנחנו צריכים 9 (הכוונה למנדטים; י"ש) ביד מאשר 10 על העץ".

"אני מרגיש אהדה גדולה"

הרב רפי פרץ (63) מתגורר ביישוב חולות חלוצה שבנגב המערבי. הוא נשוי למיכל (60) ולהם 12 ילדים - הבכור שבהם בן 41 והצעיר בן 15. את מספר נכדיו הוא לא מונה מחשש לעין הרע. 

הוא נולד למשפחה מרוקאית מסורתית שמבחינה דתית היתה "רגל פה, רגל שם", כהגדרתו. גדל בשכונת קריית היובל בירושלים, התקבל לישיבה התיכונית היוקרתית באותם ימים, "נתיב מאיר", ולמד "בכיתת האלופים" - עם אלופי צה"ל במילואים ח"כ אלעזר שטרן, יאיר נוה ופרופ' ישי בר. בנערותו נחשב לאתלט מצטיין. ב־1973, כשהיה בן 17, הוכתר לאלוף ישראל בקרב 10. 

בצבא שירת בחיל האוויר כטייס מסוקים, והשתחרר בדרגת רס"ן. במסגרת שירות המילואים הכשיר טייסים בבית הספר לטיסה. אחרי שחרורו למד בירושלים בישיבת מרכז הרב ובישיבת הכותל, שם הוסמך לרבנות. ב־1992 הקים את המכינה "עצם" בעצמונה, שלצד המכינה בעלי נחשבה לאחת מנושאות הדגל והחלוצות של המכינות הקדם־צבאיות. 

ב־7 במארס 2002, במהלך האינתיפאדה השנייה, חדר מחבל ליישוב עצמונה, נכנס למכינת "עצם" ורצח חמישה מתלמידיו של הרב פרץ. עשרה תלמידים נוספים שלו נהרגו במשך השנים בפעולות ובמבצעים צבאיים. בהם האחים אלירז ואוריאל פרץ ז"ל. מאז יש לו "קשר מאוד חזק", כדבריו, עם אמם השכולה, מרים פרץ. 

ביוני 2010 נקרא לחזור לשירות בצה"ל כרב הצבאי הראשי, ועלה לכותרות על רקע סוגיית פקודת השירות המשותף, שהיתה יוזמה שלו. הפקודה, שבחנה את השילוב הראוי בין גברים לנשים בצבא, ספגה ביקורת רבה משני הצדדים: מרבנים שטענו שהיא לא טובה מספיק ומארגוני הנשים שטענו שהיא מדירה נשים. 

אירוע משמעותי נוסף נרשם במהלך שירותו כרב הצבאי הראשי סביב סוגיית הנעדרים במבצע צוק איתן. מתוקף תפקידו, פרץ הוא שקבע את מותם של סגן הדר גולדין ז"ל וסמ"ר אורון שאול ז"ל, והוא שבישר את בשורת האיוב לבני המשפחות. עד היום הוא שומר, לדבריו, על קשר עם שמחה גולדין, אביו של הדר, ועם משפחות הנעדרים.

חודשים ספורים לפני הבחירות האחרונות, אחרי עזיבתם של איילת שקד ונפתלי בנט את הבית היהודי, נקרא פרץ לדגל - לנסות להציל את המפלגה הציונית־דתית, שעל פי הסקרים לא עברה כלל את אחוז החסימה. בקלפי זה נגמר בחמישה מנדטים, שהביאו לו את מינויו לתפקיד שר החינוך ולחבר הקבינט.

נחזור למשא ומתן לאיחוד הימין. עד כמה היה קשה לך לוותר על המקום הראשון לטובת שקד?

"היה קשה, אבל לא קשה במובן האישי. חשבתי שבראש הציונות הדתית צריך לעמוד מישהו שצמח מתוכה. אבל עכשיו פותחים אופק חדש של ימין מאוחד, שבו מאפשרים לאלקטורט לנצח. העניין הציבורי גובר על העניין האישי. החיבור הזה הוא חיבור עד הבחירות. כשהבנתי מצד האחריות הלאומית שככה צריך לעשות - זה מה שעשיתי". 

מה קרה פתאום, שגרם לך להבין את זה אחרי שבועות של התנגדות?

"למדנו לקח מהבחירות הקודמות, שיש סכנה לא לעבור את אחוז החסימה. לאט־לאט הבנתי מהי התמונה, מסקרים, מבדיקות פופולריות. אנחנו רוצים להביא עוד מנדטים כדי שממשלת הימין תנצח, וזה מה שהיה צריך לעשות". 

במו"מ עם איילת שקד. "גילינו אחריות לאומית"

בראיון בערוץ 12, לפני שלושה שבועות, אמרת ש"מנדטים זה לא העיקר". עכשיו אתה נשמע אחרת. 

"מנדטים מעניינים אותי, והבנתי שלא נוכל להגיע למספר המנדטים בשום דרך אחרת. מה שמעניין אותי זו האחריות הלאומית". 

אבל הימין החדש כלל לא עברו את אחוז החסימה, בניגוד אליכם. למה אתם הייתם צריכים לוותר? חשת לחץ מהרחוב? לחץ ציבורי? 

"לא היה לחץ במובן של גל שמתגלגל ברחוב. זו תחושה אמיתית, עמוקה, שאנחנו צריכים לעשות הכל כדי שממשלת הימין תנצח. בבחירות הקודמות מי שפיצל הפסיד, ומי שהתאחד ניצח".

לאורך כל השבועות האחרונים לא נשמעו יותר מדי קולות שקראו לך להתעקש ולא לוותר, אפילו לא של רבנים מהמפלגה שלך. נעלבת?

"אני ענייני לגמרי. זה לא עושה לי כלום. הבנתי שצריך לגלות אחריות פנימית ולאומית בעת הזאת. כשהבנתי שהאחריות הזאת אומרת שככה מצילים את שלטון הימין - פיניתי את מקומי".

למה, לדעתך, איילת שקד מביאה יותר מנדטים? כי היא אישה? כי היא חילונית?

"זו שאלה שצריך לשאול אחרים. אולי עיתונאים. השתדלתי לקבל את הנתונים כמו שהם. לא לחקור. אולי יום אחד אחקור את זה". 

מה אמרו בסביבתך על הוויתור?

"מסביבי אני מרגיש אהדה גדולה מאוד למהלך הזה ולאחדות הזאת. הציבור השתוקק לאחדות. בטוח שזה מעלה גל חדש, שיביא הרבה ברכה לאיחוד הזה והרבה ברכה לשלטון הימין".

לא מעט חילונים ימנים אומרים "אין לי למי להצביע". יש כאלה שלא רוצים את נתניהו, אבל גם לא מעוניינים ברשימה דתית־חרד"לית עם אנשים שמדברים על מדינת הלכה ועל טיפולי המרה.

"הציונות הדתית משדרת לכל גוני החברה. אני איש הפריפריה, גר בעוטף עזה, כל מי שסביבי זה אחים, דתיים וחילונים. אין לי מושג חרד"לי בחיים שלי. אלפי תלמידים מהמכינה שלי הם אנשי כל הארץ, אנשי המרכז. יש ציבור גדול שיודע שאנחנו באים בצורה מאוזנת, אוהבת, מאמינה ומניפה את הדגלים שלנו בגאון. דגלים של תורת ישראל, ארץ ישראל, מדינת ישראל". 

ומה יעשה חילוני שלא מתחבר לדברים האלה?

"לא אסתיר את הדגלים האלה. אלו הדגלים שלנו, מי שטוב לו - מוזמן, נחבק אותו. מי שלא? זה בסדר גמור, אני מכבד. מותר ללכת למחוזות אחרים". 

אדם חילוני לא מתחבר ל"מדינת הלכה".

"זה לא בדגלים שלי. הדגל שלי הוא שליחות, נאמנות, מסורת ישראל, אהבת העם והארץ. אני מקווה שנצליח בחודשים הקרובים ובשנים הקרובות להראות שאנחנו אוהבי העם הזה באמת. מאמינים בו. חילונים לא צריכים לפחד מאיתנו. הפוך, עם איילת שקד ודמויות נוספות שאפשר להזדהות איתן לכולם יש מקום".

העניין הדתי משמעותי.

"אני לא אדם שמחפף. לא מחפף בשליחות שלי, לא מחפף בנאמנות לארץ ישראל, לא מחפף בשירות הצבאי, ולא מחפף בלהיות אדם דתי. כשלא מחפפים, זה דבר טוב. למדתי במרכז הרב. אני קשור בהמון עולמות, גם החרדיים, גם ליהדות פלורליסטית. אני אוהב את כל העולמות האלה, שומע ומקשיב לכולם".

מה יקרה עם הרשימה המאוחדת שלכם אחרי הבחירות?

"אנחנו לא מתכננים להמשיך ביחד. זה הרי בלוק טכני. אולי לאורך המשא ומתן הקואליציוני, אבל אין כוונה להמשיך אחר כך ביחד".

אחרי החיבור, בליכוד הוציאו נגדכם הודעה חריפה שמדובר בחיבור פיקטיבי, ושהעובדה שלא הכנסתם את עוצמה יהודית מסכנת את שלטון הימין ותביא להפלתו. מה חשבת על זה?

"עשינו מאמץ. אף אחד לא עשה מאמץ כזה. באופן אישי עשיתי מאמץ עצום לחבור לעוצמה יהודית ולהבליג על הרבה דברים שהיו בדרך, על צורת הדיבור שלהם. לפני האיחוד הגדול אמרתי, בואו נשים הכל בצד ונחבור, קחו הצעה למקומות 4 ו־8" (הגיליון ירד לדפוס לפני סגירת הרשימות הסופיות; י"ש). 

"לא מדבר בשפה הזאת"

ביום ראשון השבוע שוב חטף הרב פרץ כותרות כואבות, מבחינתו, כשהפרשן הפוליטי עמית סגל פרסם בחדשות 12 ציטוטים מפי אשתו, מיכל פרץ, חלקם בהקלטות בקולה, ולפיהם נתניהו ואשתו לחצו עליו, לכאורה, שלא להתאחד עם שקד. על פי הפרסום, אמרה מיכל: "נתניהו הבטיח שאם הוא (רפי) לא מוותר לאיילת, הוא יהיה שר החינוך. ואם יוותר, הוא לא יהיה. הסיבה היא ששרה אומרת שאיילת היא זו שתפרה את התיקים לנתניהו".

בשיחה אחרת עם בכיר באיחוד הימין, צוטטה מיכל פרץ כמי שמנסה לשכנעו מדוע איחוד הוא רעיון רע: "את הבית היהודי הוא (נתניהו) ייקח (לממשלה), את איילת הוא לא ייקח... זה בדיוק מה שהוא רוצה... הוא אמר לנו את זה בהרבה צורות".

על פי הפרסום, בשיחה נוספת טענה פרץ כי "אם הוא (נתניהו) הולך לאחדות עם גנץ, אז הוא ייקח אותנו איתו. לכן חשוב מי יהיה הראשון. אני אומרת לך את זה בוודאות שכן. הוא ילך עם גנץ ואיתנו וזהו, וככה הוא ירכיב ממשלה. ביבי רוצה אותנו מאוד. ביבי רוצה שהרב רפי יהיה שר החינוך. ביבי רוצה את זה".

פרץ מגיב על הפרסום: "לא חשבתי שבפוליטיקה אצטרך להתעסק בלשון הרע וברכילות. אני מתייעץ עם הרבה אנשים, ואני גאה שהיתה לי זכות לדבר גם עם אשתי, שהיא שותפה לי. אבל את ההכרעות וההחלטות שלי אני מקבל לבד. בשום תפקיד לא שמעתי תלונות שאשתי מקבלת החלטות, עד שהגעתי לפוליטיקה והבנתי שחלק מהזמן צריך להתעסק בלשון הרע. זה לא נעים, אבל עוברים גם את זה".

מה חשבת כששמעת על ההקלטות והציטוטים?

"שזה לשון הרע ורכילות. זה לא התחום שלי. אני לא מדבר בשפה הזאת. הפוליטיקה שלי לא נמצאת במחוזות האלה". 

מיכל ואתה נפגעתם אישית? 

"כשהדברים הם דברי אמת, זה מגיע אליך, אבל כשאני יודע שמדובר ברכילות ובלשון הרע - זה רחוק. אני שמח שיש לי אישה שיש לי עצה טובה איתה".

מה לגבי תוכן הדברים? לדבריה, נתניהו הבטיח לך שאם לא תלך לאיחוד תמשיך להיות שר חינוך? זה נכון?

"אני לא זוכר שהוא אמר דבר כזה. בכל מקרה, גם במשא ומתן עתידי אדרוש להיות שר החינוך".

איך היחסים בין נתניהו לאיילת שקד, לראייתך?

"צריך לשאול אותם. אני לא דובר שלהם. ממה שאני ראיתי, כששקד היתה בממשלה יחד איתו, היא היתה שרת משפטים טובה. עשתה עבודה טובה, הביאה שופטים ודיינים טובים ועזרה לחוקים טובים להתגלגל הלאה". 

זה מעניין, כי ראש הממשלה לחץ עליך שלא ללכת לאיחוד.

"לא היו לחצים כאלה. ראש הממשלה ואני מדברים הרבה, הוא לא אמר לא ללכת לאיחוד. זה לא נכון".

היו דיבורים על כך שאמרת בעצמך, או שרבנים אחרים בציונות הדתית אמרו, שאישה לא יכולה לעמוד בראש המפלגה.

"יש בלבול. אני דיברתי על כך שבראש מפלגה של הציונות הדתית, כמו הבית היהודי, צריך לעמוד אדם שצמח בתוך הציונות הדתית. אדם שומר תורה ומצוות. גבר או אישה, זה לא משנה, העיקר שצמח ומכיר את הציונות הדתית. איילת שקד עומדת בראש ימין מאוחד, רשימה רחבה יותר, לא רק דתית, ודאי שאין שום בעיה עם זה".

"איציק שמולי היה מביך"

אני שואל את הרב פרץ עד כמה הוא מתחרט שנכנס לפוליטיקה. בתגובה הוא לוקח נשימה ארוכה. "הגעתי לא ממחוזות פוליטיים. הגעתי במודע, ניתנה לי משימה - לקחת את הציונות הדתית ולהשתדל להרים אותה למקומה הטבעי. המשימה הזו עוד לא נגמרה. אני רוצה להשלים אותה, ונשלים אותה בממשלה הבאה. נשתדל בשנים הקרובות לחזור ולהיות במרכז העניינים".

היית שם דבר בעולם הדתי, טייס במיל', היתה לך מכינה יוקרתית. לפני שאתה נרדם בלילה, אתה שואל את עצמך בלב "למה הייתי צריך את זה"?

"אני הולך לישון מאוחר בלילה, וכשאני הולך לישון אני נרדם מייד. למדתי שאם אתה חייל נאמן לדרך ולחזון שלך - אתה לא צריך לפחד מדרך ארוכה". 

מה זה אומר? שאתה לא מתחרט על שום התבטאות?

"הדבר הכי משמעותי לי זה להסתכל על עצמי במראה ולשאול אם אני נאמן לערכים שלי, לאמת שלי, לשליחות שלקחתי על עצמי. כשהתשובה היא כן, אני אמשיך בכל הכוח. כשזה יהיה מגומגם, אני אפרוש. אני לא מתחרט".

בקבינט הצבעת בעד תוכנית לבניית מאות יחידות דיור לפלשתינים בשטחי C.

 "מה שמתחולל היום בשטחי C בכל הקשור להשתלטות פלשתינים על קרקעות פנויות, זה העדר משילות ומערב פרוע. אסור לישראל להפקיר את עתודות הקרקע האחרונות שלה. בתוך כמה שנים  שטחי C יתמלאו בבנייה פלשתינית ונישאר עם הכותרת ביד.

"התוכנית שאושרה בקבינט מסדירה סוף סוף את הבנייה שם. צה״ל והמינהל האזרחי יאכפו את החוק,  ובכך יישמרו הקרקעות עבור מדינת ישראל בצורה הטובה ביותר".

עד כמה אתה נעלב כשאומרים עליך "הוא לא פוליטיקאי"?

פרץ מרחיב חיוך. "אני דווקא רואה בזה ברכה גדולה. לא באתי מעולם הפוליטיקה, ולא באתי לפוליטיקה כדי להיות פוליטיקאי. באתי כדי לעסוק בחינוך. כדי לדבר על ערכים, לדבר בשפה נקייה.

"במבחן המעשה יצרנו בחצי השנה האחרונה הרבה מאוד איחודים. עשינו הסכמים, יש לנו שני שרים בממשלה, יצרנו שריוּנים, יש הידברות עם הליכוד. עשינו הרבה דברים בדרך שהם פוליטיים בדרכים טובות. זו זכות גדולה לשרת את עם ישראל". 

אתה בטוח שתקבל שוב את משרד החינוך?

"אני בטוח שאבקש אותו שוב. מבחינתי, אני פה במשרד לעשר שנים".

ואם לא תקבל אותו? מה תבקש?

"כל מה שקשור לשטחי העשייה הישראלית. לבנות ולפתח את הארץ, לדאוג לנחשלים. לעסוק בבניין הארץ זה דבר משמעותי לי".

מה הספקת ללמוד בחצי שנה בפוליטיקה? 

"שהמשימה להציל את הבית היהודי בבחירות הסתיימה בהצלחה מרובה, ושאתה לא חייב להיות פופולרי בתקשורת כדי לדעת שאתה בדרך הנכונה. למדתי בפוליטיקה שיעור גדול, שלוותר זה לא נחשב להפסיד, ושבסוף פוליטיקה היא אוסף של אנשים עם רצון טוב לעשות למען ובשביל עם ישראל.

"איילת, נפתלי ובצלאל הם אנשים טובים באמצע הדרך. יש לנו משימה משותפת, ואנו ננצח בה. יש מפלגה שרביעיית ראשיה מכנה עצמה 'קוקפיט'. הם יכולים להמשיך להיות באוויר. אנחנו יוצאים לשטח מהצפון עד הדרום".

בוא נדבר על סערת טיפולי ההמרה.

"כל מי ששמע את הראיון (לדנה ויס, בחדשות 12; י"ש) יודע היטב מה אמרתי. כל הדברים שלי מכוונים לרגישות, לעדינות, ליחס מקרב. אם מישהו פונה ומבקש שנעזור לו - נעזור לו, נפנה אותו לגורם מקצועי, זה כל מה שאמרתי. אני מתכוון לזה.

"היה פה ניסיון ללינץ', תרבות של השתקת דעות אחרות, מכל מה שמריח מסורת ושמרנות. הרי ברגע שיצאה כותרת, אף אחד לא הלך לראות את הראיון, כי מי שראה את הראיון הבין בבירור שלא התכוונתי לדברים הנוראיים שניסו להדביק לי. 

הפגנת מחאה נגד דברי פרץ על טיפולי המרה. "לא התנצלתי, אמרתי דברים ברורים" // צילום: קוקו

"אני נגד טיפולים כאלו, ובעד ליווי רגשי מקצועי לנערים שחווים מצוקה ובאים לבקש את עזרת המחנכים שלהם. כואב לי שהשיח הפוליטי־תקשורתי לא מקשיב בכלל ולא מנסה להבין מה נאמר. רק שני פוליטיקאים התקשרו אלי לברר מה אמרתי לפני שהוציאו תגובה. שמם שמור אצלי והערכתי אליהם גדולה". 

איציק שמולי האשים אותך ביצירת אווירה שגרמה לדקירה מחוץ להוסטל ללהט"בים בתל אביב ביום שישי שעבר. 

"הציבור מזהה פופוליזם זול גם בתקופת בחירות. לא סתם השמאל לא בשלטון כבר שנים. שמולי רקד על הדם של הנדקר כדי לעשות פוליטיקה קטנה. מביך".

מה למדת מכל הפרשה?

"שצריך יותר זהירות. לא לתת את הטריגר להשתלחות ציבורית שבינה לבין מה שהיה אין קשר".

למה אין קשר? אפילו התנצלת אחר כך.

"לא התנצלתי, אמרתי דברים ברורים. אמרתי שאני נגד טיפולי המרה בהיבט האגרסיבי שלהם. אין לי קשר לדבר הזה. הסברתי מה אמרתי במקרה שתלמיד בא ומתייעץ בנושא הזה, איך אני מתייחס אליו. בחיבוק, בהכלה, בתמיכה. אם אני רואה שצריך להפנות לגורמים מקצועיים - אני מפנה". 

"נגד ונדליזם וניפוץ שמשות"

איך אתה נהנה בינתיים במשרד החינוך?

"מקום מרתק ונפלא. עוסקים בעיקר בבניין של העתיד של עם ישראל ומדינת ישראל. איך ייראה הדור הבא".

אם לשפוט על פי אירועי השבועיים האחרונים בקפריסין, העתיד לא נראה ורוד מדי.

"זה מקרה מזעזע שצריך להרעיד פה את הארץ. אמות המידה המוסריות נרקבו לחלוטין. וזה לא משנה אם הם שוחררו ממעצר. יש כאן התנהגות בלתי מוסרית בעליל, שצריכה להדיר שינה מעיני ההורים והמורים. זה שהתייחסו לבחורה כמו חפץ, זה דבר נורא. נערים בגיל תיכון צריכים לצאת לטייל ברחבי הארץ, להתנדב איפה שאפשר ולא לטוס לכל מיני בילויים מפוקפקים. אני לא מבין למה הורים מאשרים לילדים שלהם לנסוע למקומות הללו. זו השחתה של הנפש. חסרים מקומות אחרים שאפשר לנפוש בהם?"

מה יחסך למחאת יוצאי אתיופיה? גם גזענות היא עניין של חינוך. 

"המחאה שלהם מגיעה ממקום של כאב. אני מבין אותו. באמת יש צורך בתיקון עמוק בנושא. אני מכיר את העדה מקרוב. הם אנשי מעשה, מקסימים, אנשים שאוהבים את הארץ ואת המדינה וכואב להם על היחס כלפיהם. במשרד החינוך אנחנו עושים המון על מנת לתקן את המצב, תקציבים אדירים מופנים לכך. רק השבוע העברנו בממשלה תקציב למלגות לכיתה י"ג עבור יוצאי העדה".

מה חשבת על האלימות שנקטו חלק מהמפגינים?

"הפגנה זה דבר לגיטימי ומבורך, התפרעות על רכבים וניפוץ שמשות זה כבר ונדליזם ואלימות. זו עליית מדרגה, ולזה אני מתנגד. אבל שוב אני מדגיש, כיום חל צמצום של הפערים הלימודיים והתרחב היקף השתתפותם במסגרות של החינוך הבלתי פורמלי - חוגים אחר הצהריים, תנועות נוער ומנהיגות צעירה. ככה נוביל לשינוי ולשוויון המיוחל". 

judash0@walla.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו