במטוס אל על: ארונו של הרצל נחת בישראל
כל העיתונים העבריים התחרו ביניהם, השבוע לפני 70 שנים, בכותרות ענק, לתיאור האירוע הדרמטי שהתרחש בישראל ב־16 באוגוסט 1949: הגעת מטוס אל על מאוסטריה ובו ארונו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, מלווה בשבעה קצינים בכירים של צה"ל. בכך קיימה מדינת היהודים את צוואתו בת 45 השנים של הרצל, שנפטר ב־1904, ובה ביקש ש"העם היהודי יעביר את גופי לארץ ישראל".
בהתקרב המטוס לארץ חברו אליו ארבעה מטוסי קרב של צה"ל במטס כבוד, ועם הורדת הארון נערך בנמל התעופה לוד טקס בהשתתפות שרי הממשלה, חברי הכנסת, ראשי רשויות, אלופי צה"ל ועוד. ב־14:30, כשעה לאחר נחיתת המטוס, יצאה שיירה של כלי רכב לכיוון תל אביב, ובראשה 12 אופנועים של צה"ל, כשארונו של הרצל מונח על כלי רכב צבאי עטוף שחורים, מלווה בחיילי משמר כבוד.
לכל הכתבות, הטורים והמדורים של שישבת
בכיכר הכנסת, על חוף ימה של תל אביב, בצמוד לבניין קולנוע "קסם" (מקום מושבה של הכנסת באותם ימים), הוצב הארון על במה גדולה, וסביבו נעמד משמר כבוד נושא חרבות. עם רדת הערב הוארה הכיכר בזרקורים, ועד שעות הבוקר המוקדמות עברו על פני הארון כ־200 אלף אזרחים.
למחרת ב־05:30 יצאה מתל אביב שיירה של כ־80 כלי רכב, ובראשה הארון, שנישא ברכב צבאי פתוח, בדרך למקום קבורתו בהר הרצל בירושלים. לאורך הדרך עמדו המונים וליוו את השיירה בדממה.
בהר הרצל הוקמו 44 תורני דגלים, כמספר שנות חייו של הרצל. הארון הורד לבור הקבר, ובהתאם למשאלתו של הרצל, שלא יושמעו נאומים בהלווייתו, הסתיים הטקס באמירת קדיש, בתפילת "אל מלא רחמים" ובשירת ההמנון הלאומי.
משבר חריף בענף הנעליים: "מחירי העורות גבוהים מדי"
משרד האספקה והקיצוב פעל, במסגרת משטר הצנע, לספק שורה של מוצרי מזון, לבוש, הנעלה וריהוט בסיסיים במחירים מופחתים, כחלק מתוכנית כלכלית ממשלתית שנקראה "לכל". השבוע לפני 70 שנים התברר שתוכניתו של שר האספקה והקיצוב, דב יוסף, בתחום ההנעלה קורסת.
1949: מפעל הנעליים "המגפר" // צילום: זולטן קלוגר, לע"מ
בדיקת מומחי משרד האספקה מצאה שהבעיה העיקרית של ענף הנעליים בישראל קשורה בחומר הגלם, העורות, שמחירם גבוה משמעותית מחישובי כלכלני המשרד. בתגובה לכך, וכדי להסדיר את הענף, הודיע השר יוסף על הקמת חברה ממשלתית שתרכז את המסחר בעורות בפיקוחה. חברה זו תנוהל על ידי נציגים מתחום הייצור, היבוא, השיווק והקמעונאות בענף ההנעלה, נוסף על שני נציגי ממשלה עם זכות וטו בהחלטות. "בכך ניצור סטנדרטיזציה בענף העורות וההנעלה, נפחית את מחירי הנעליים ונבטיח שהלקוח יקבל מוצר טוב במחיר סביר", כך הודיע השר יוסף.
יו"ר איגוד סוחרי העורות, מנחם פשרמן, הגיב בזעם ליוזמה: "לא יקום ולא יהיה! עלויות ניהול החברה, כמו גם הקמת מחסן ארצי מרכזי למסחר בעורות, ייפלו עלינו וינגסו ברווח שלנו. לזה לא נוכל להסכים!" בכנס חירום שערכו סוחרי העורות ב־14 באוגוסט 1949 הוחלט ש"החל ממחר לא ייפתחו בתי המסחר לעורות בכל רחבי הארץ, עד שהממשלה תחזור בה מתוכניתה הזדונית".
גורמים כלכליים הודיעו ש"אי היציבות בענף ההנעלה תגרום לשיתוק מיידי בענף ייצור הנעליים בישראל".
להיט באמריקה: המוזיקה העברית
יוזמה עסקית חדשה בתחום המוזיקה העברית פועלת כבר חודשים אחדים בארה"ב ובישראל ונוחלת, לדברי האחראים לה, הצלחה גדולה. מדובר ב"חברת ההקלטה הישראלית", המשווקת תקליטים עבריים בארה"ב בהשקעה של יותר מ־200 אלף דולר. "ההקלטה נעשית בארץ, בעוד ייצור התקליטים נעשה בארה"ב מחומר חדשני שנקרא 'וינולייט', המצטיין בצליל נקי, נוסף על היותו בלתי שביר לעומת התקליטים הקיימים", הסביר אברהם שפרינגר, ממנהלי החברה, במסיבת עיתונאים שנערכה בתל אביב.
תקליט של החזן לייב גלנץ ששווק באמריקה
באירוע דווח ש"מאות תחנות שידור אמריקניות כבר משמיעות את התקליטים העבריים ומקדמות בהצלחה רבה את קשרי המוזיקה בין אמריקה לישראל". עוד נמסר שעד כה הפיקה וייצרה החברה כמה תקליטים, ברפרטואר מגוון: שירי ארץ ישראל, שירי עונג שבת ותקליטים של מחולות עממיים ישראליים.
"כעת גם נממן הבאת אמנים יהודים מארה"ב לישראל, להקלטת מוזיקה מקורית בעברית וביידיש, בשיתוף תזמורת סימפונית ומקהלות ישראליות", דיווח שפרינגר. הוא מסר, לדוגמה, ש"בארץ נמצא כעת לייב גלנץ, החזן והמלחין הידוע בכל העולם, ובימים הקרובים הוא יקליט כאן תקליט מיוחד שישווק ברחבי ארה"ב".
תלמידי הישיבות שובתים
תלמידי הישיבות ברחבי הארץ הכריזו השבוע לפני 70 שנים על שביתה, במחאה על "חוסר דאגת המוסדות לתקציבים השוטפים הנדרשים". התברר שצורכי הישיבות ב־1949 עמדו על כ־4 מיליון דולר, שמחציתם היו אמורים להיפרע על ידי הסוכנות היהודית, בשיתוף ארגון הג'וינט האמריקני וועד הישיבות. המחצית האחרת היתה אמורה להגיע מגיוס תרומות, שהניבו בפועל סכומים זעומים בלבד, נוסף על קיצוץ בתמיכה החודשית לכל תלמיד ישיבה.
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג
הרב הראשי האשכנזי, יצחק אייזיק הלוי הרצוג (סבו של יצחק בוז'י הרצוג), ששימש גם יו"ר ועד הישיבות, הודיע שבכוונתו לפגוש בארה"ב את אנשי המגבית היהודית המאוחדת ולדרוש "הקצבה ראויה לישיבות, על מנת להתגבר על המשבר הקשה".
נבחרת הכדורגל ממריאה
ב־15 באוגוסט 1949 המריאה נבחרת ישראל בכדורגל לבלגרד, להתחרות נגד נבחרת יוגוסלביה במוקדמות הגביע העולמי. אוהדים רבים הגיעו לנמל התעופה בלוד, לברך את כוכבי הנבחרת - יעקב חודורוב, יצחק שניאור, אלי פוקס ויוסף מרימוביץ'.
אחד האוהדים הניף שלט מחאה: "בתקופת צנע זאת היה עדיף לוותר על ששת פקידי ההתאחדות המתלווים לנבחרת במסעה".
ה"נימוס" של נשות ויצו
השבוע לפני 70 שנים נערך באמפי של רמת גן קונצרט, שבו הופיע בהתנדבות הפסנתרן הצעיר מנחם פרסלר. כל ההכנסות ממכירת הכרטיסים הוקדשו למוסדות ויצו. אלא שלמחרת פורסמה בעיתון "דבר" ביקורת נגד ויצו, שבה נכתב: "נשות הארגון לא טרחו להודות בתשורה כלשהי לפרסלר על תרומתו. ברמת גן יש גנים יפים, מדוע לא טרחו עסקניות ויצו לקטוף כמה פרחים ולהגיש לאמן רב הכישרונות זר צנוע?"
הנעלמים / מקצועות שהיו
מַלָּח עברי
בזמנים ההם היה אפשר למצוא במקצועות הים - מרב חובל ועד ספן - מלחים ישראלים רבים, שמילאו תפקידים שונים באוניות הסוחר העבריות ובצי ספינות התיירות והנופש של חברת "צים". עשרות אוניות הפליגו אז תחת דגל ישראל ליותר ממאה נמלים ברחבי העולם. למרבה הצער, לפני שנים רבות נסגר ענף אוניות הנופש בארץ, וכיום פועלות רק שבע אוניות סוחר תחת דגל ישראל. פחות מ־150 ימאים ישראלים נותרו לעבוד בתחום.
הצרכנייה / פריטים מאז
עגלת "קוגלגר"
עגלות מאולתרות מעץ ששימשו בזמנו את הילדים - מעגלה קטנה בגודל ארגז ירקות של "תנובה" ועד עגלות רחבות שהתאימו לנשיאת 3-2 ילדים. המשותף לכולן היה שהן נעו באמצעות "קוגלגרים", מְסבים כדוריים ששימשו בתפקיד גלגלים, וקולם היה נשמע בכל השכונה כשהעגלה היתה מתגלגלת במורד במהירות. כדי לבלום את העגלה, היה ה"נהג" דורך ברגלו בכוח על חתיכת צמיג, שהיתה מוצמדת למשטח העץ.
איור: איתן קדמי
השק"ם מגיע לנגב
ב־16 באוגוסט 1949 הודיעה הנהלת השק"ם שבתום הכנות שארכו חודשים יתפרסו "החל מהשבוע הבא" שירותי שק"ם גם ברחבי הנגב, עד אילת. בין השאר, יותקנו מקררים עם גנרטור בנקודות צבאיות שונות בדרום, לקירור המשקאות הקלים; בבאר שבע תיפתח חנות שק"ם לחיילים; ומשאיות השק"ם שייצאו לדרום יכילו מבחר גדול יותר של מוצרים, ובהם תמרוקים לחיילות, בושם לגילוח לחיילים וחפיסות שוקולד.
צילום: משה מילנר, לע"מ
יש לכם תמונות או מזכרות מימיה הראשונים של המדינה? כיתבו לנו: shishabat@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו