החיים על פי טוני רובינס

הסדנאות של טוני רובינס תמיד נראות גדולות מהחיים. אלפי הצופים שרוכשים כרטיסים באלפי דולרים כדי להיות קרובים לגורו ההעצמה האמריקני, בדרך כלל באולמות ענקיים, רוצים לחולל שינוי בעצמם, להתגבר על טראומה או לעבור חוויה משנה חיים.

זה לא תמיד עובד להם. באירוע שנערך בדצמבר 2018, שהקלטה ממנו הגיעה לאתר "באזפיד", סיפרה אחת הנשים בקהל כי חוותה התעללות רגשית מבן זוגה. "מה זו, לעזאזל, התעללות רגשית?" ענה לה רובינס. "האם אנחנו עד כדי כך פאקינג חלשים, שאנשים אחרים לא יכולים לומר לנו תוך סערת רגשות איך הם מרגישים, בלי שנרגיש שהם מתעללים בנו?"

האישה השיבה לרובינס שבן זוגה התעלל בה גם פיזית, והוא שאל אותה: "ואיזה תפקיד את שיחקת (בקשר הזה)? אני לא רומז שקיים תירוץ כלשהו להכות אישה, אבל אני גם רוצה שתדעי, שאנשים לא מתנהגים בצורה מסוימת סתם ככה".

לכל הכתבות, הטורים והמדורים של שישבת

בשלב הזה פנה רובינס אל הקהל, וקבע כי האישה האומללה משקרת לעצמה. אחר כך שאל אותה ישירות: "האם הוא אהב אותך? האם הוא חיפש אותך? האם הוא ניסה להשלים איתך כשאת היית כלבה משוגעת? האם באמת היית Crazy Bitch?"

"נראה שכן", ענתה האישה בקול רועד, והקהל הגיב בצחוק גדול. שירו של מובי - "Why Does My Heart Feel So Bad?" - החל להתנגן ברמקולים.

• • •

טוני רובינס (59) ענק בכל דרך שמסתכלים עליו. הוא מתנשא לגובה 2.01 מ', הדיבור שלו מהיר וחד, והוא מלא בביטחון עצמי בכמויות בלתי נתפסות ובכריזמה של איש מכירות מיומן. בצעירותו המציא שיטה להעצמה עצמית, ומאז הוא מעביר את חוכמתו הלאה, אל חסידיו, שרואים בו גורו של ממש. מעטים יחלקו על כך שהוא המנטור המוערך, המצליח, העשיר והמשפיע ביותר בעולם.

מעריציו מדווחים כי בזכות סדנאות ההעצמה שלו, קיבלו כוחות נפשיים להחליף מקצוע, להשלים עם בני משפחה, להיגמל מהרגלים מזיקים, לסיים מערכות יחסים בעייתיות, ואפילו לחפש את הנשמות התאומות שלהם.

"אנשים יודעים מה הם לא רוצים מעצמם, אבל קשה להם להצביע על הדבר שהם כן רוצים". רובינס באחת הסדנאות שלו בקליפורניה // צילום: GettyImages

אחרי כמעט 40 שנה בעסק, שוויו של רובינס מוערך בחצי מיליארד דולר. האימפריה שלו צמחה לממדיה המשגשגים עוד בשנות ה־90, כשהוא מכר מיליוני קלטות וספרים והפך לכוכב טלוויזיה. יש בבעלותו אי פרטי בפיג'י, מטוס צמוד, שבו הוא מדלג בין מדינות, וגם רשימת מעריצים וחברים מפורסמים, כמו דונלד טראמפ, ביל קלינטון, אופרה ווינפרי, נלסון מנדלה, לאונרדו דיקפריו, מייקל ג'ורדן, סרינה וויליאמס, אנדרה אגאסי, אלישיה קיז, אשר, יו ג'קמן, אווה לונגוריה, קניה ווסט וקים קרדשיאן. סשן העצמה פרטי עם רובינס, כפי שעשו חלק מהאישים הללו, יעלה למעוניין יותר ממיליון דולר.

והוא בהחלט מתמחר את עצמו בגדול. באתר האינטרנט שלו אפשר לרכוש, תמורת 85 אלף דולר, כרטיס חבר מועדון אקסקלוסיבי, שמאפשר למחזיק בו, בין היתר, להיכנס בחינם במשך שנה למגוון הכנסים שהוא מארגן ברחבי העולם, וגם להשתתף בסדנאות קואוצ'ינג. כרטיס כניסה רגיל לאירוע כזה, שנמשך בין ארבעה ימים לשבוע, עולה כמה אלפי דולרים.

המפגשים נערכים לרוב באולמות ובחדרים סגורים, ממוזגים בקור מקפיא, משעות הבוקר המוקדמות ועד הלילה, עם הפסקות קצרות וקצובות לאוכל ולשתייה. זורמים אליהם משתתפים מעשרות מדינות. החודש, למשל, העביר רובינס סמינר בדובאי, משם המשיך לסינגפור, ובחודש הבא ייתן הרצאה מקוצרת של חמש שעות בלבד בהיכל מנורה בתל אביב. זאת תהיה ההופעה הראשונה שלו בישראל, ואם תרצו לבחון את התופעה מקרוב, תידרשו לשלם בין 1,000 ל־5,000 שקלים.

• • •

רובינס גדל בהוליווד של שנות ה־60, בשם אנתוני ג'יי מאחארוביץ'. הוריו התגרשו כשהיה בן 7. בראיונות איתו תיאר את אמו כאישה קשת יום, אלכוהוליסטית ומכורה לסמים. היא התחתנה והתגרשה ארבע פעמים, ולדבריו, היו לו "ארבעה אבות שונים" במהלך חייו.

בנעוריו סבל מגידול שפיר במוחו, שכתוצאה ממנו צמח לגובהו המרשים. הוא נשר מלימודיו בתיכון ועבד למחייתו בעבודות ניקיון. בראיון ל־CNN חשף שאמו התעללה בו וגירשה אותו מהבית כשהיה בן 17.

חייו השתנו כשפגש את המנטור ג'ים רוהן המנוח, שערך לו היכרות עם אמנות הקואוצ'ינג וההעצמה האישית. תחילה עבד רובינס בתור איש מכירות של תוכנית הסמינרים שהפעיל רוהן. כשהבין שזה מה שהוא רוצה לעשות בחייו, המשיך לחקור את התחום, למד שיטות מגוונות ופיתח טכניקות משלו.

"לא טענתי שאני מושלם". רובינס בתחילת דרכו // צילום: GettyImages

כשלמד כיצד להפסיק לחשוב על עצמו כעל קורבן ולהתגבר על הכאב שלו, כפי שהוא מתאר בהרצאותיו, כבר היה רובינס נחוש להעביר הלאה את משנתו. לדבריו, בגיל 24 הרוויח את מיליון הדולרים הראשונים שלו, ודי מהר האפיל על המנטור שלו והפך לאחד הקואוצ'רים הגדולים בעולם. חלק מרבי המכר שכתב תורגמו לעברית, ובהם "להעיר את הענק שבפנים" ו"כוח בלתי מוגבל".

רובינס ידוע כפילנתרופ: על פי פרסום ב"ביזנס אינסיידר", העמותה שלו מאכילה כ־4 מיליון נזקקים בארה"ב מדי שנה בתקופת החגים, אחראית לאספקת מים נקיים ל־100 אלף אנשים בהודו ומסייעת לחסרי בית ולאסירים בשיקום.

מדי פעם חושף רובינס את אורח חייו יוצא הדופן בראיונות בתקשורת, בהרצאות ובסרטונים ביוטיוב. את הבוקר הוא נוהג להתחיל בתרגילי נשימה של כמה דקות. לדבריו, הוא טובל באמבטיות קרח, ומדי פעם גם נוהג להקפיא את גופו בטמפרטורה של מינוס 220 מעלות במשך שלוש דקות, כדי לזרז את חילוף החומרים. הוא נמנע משתיית אלכוהול וקפאין ומאכילת בשר אדום ועוף, ומקפיד על אימוני כושר קבועים.

אילנה כהן (47), אם לארבעה מנס ציונה ומאמנת אישית ועסקית, טסה כבר לשש סדנאות של רובינס בארה"ב. עד 2009 היא החזיקה בתפקיד בכיר בחברה בינלאומית, אבל רצתה לעשות שינוי בחייה, "כי הרגשתי לא מסופקת".

את הסדנאות היא מתארת כ"חוויה יוצאת דופן. הן נמשכות ארבעה ימים, מתוכם טוני נמצא עם המשתתפים במשך יומיים. בשאר הימים יש מרצים אחרים ותרגולים קבוצתיים; מתחלקים לקבוצות עם המאמנים שתחת טוני ומתרגלים את מה שטוני מלמד בהרצאותיו.

"אדם עם נשמה אדירה". אילנה כהן עם רובינס

"טוני מתמקד בשלושה דברים - פוקוס, שפה ופיזיולוגיה. אדם חייב להיות מפוקס במסר שהוא רוצה להעביר; אדם צריך לשכנע את עצמו להאמין בהצלחה של עצמו; ואדם חייב להשתמש ביצירת תנועה, אנרגיה וספורט. שילוב של שלושת האלמנטים הללו מייצר את השינוי אצל המשתתפים בסדנאות. וזה רק על קצה המזלג, כי הנושאים שעולים במהלך הסדנאות עמוקים מאוד".

רגע השיא בכנסים של רובינס הוא אירוע "הטבּלה" שהוא מקיים בכל הסדנאות - טקס הליכה של המשתתפים על גחלים לוהטות, שמסמל את המסע הכואב של המימוש העצמי בחיים האישיים והמקצועיים.

"הליכה על גחלים היא סמל עוצמתי לכל הדברים שאפשר לעשות כשאתה צועד צעדים ראשונים אל השחרור, אל עתיד מספק יותר", נכתב באתר שלו. "זאת המטאפורה האולטימטיבית לעבודה בחיים מאתגרים ומלאי מכשולים. כדי לחצות את האש, עליך להיות בטוח לחלוטין שאתה מסוגל, ואז גם תצליח. כשמאבדים ריכוז, הפחד מתחיל לכרסם, ואתה מתחיל להיתקע".

אילנה כהן אומרת שכאשר שמעה לראשונה שבסדנה של רובינס תתבקש ללכת על גחלים לוהטות, היא צחקה. "אמרתי, 'אין שום סיכוי שאעשה את זה'. הרי מה ההיגיון לפגוע בעצמי ולשרוף את כפות הרגליים שלי?

"אבל בחיים צריך להתמודד עם פחדים. הפחד מונע מאיתנו להשיג מה שאנו רוצים. טוני מוכיח שגם בפעולה הכי לא הגיונית שיש, כמו הליכה על גחלים בטמפרטורה של 2,000 מעלות, אנחנו מסוגלים להתגבר על פחדים ולהראות לעצמנו עד כמה אנחנו חזקים מנטלית.

"ההכנה המוקדמת שלו החדירה בי אנרגיות ואומץ, ועשיתי את זה. הלכתי על גחלים לוחשות בכל אחת מהסדנאות שהשתתפתי בהן, כשכולם מסביבי מעודדים אותי. אחר כך אני עודדתי את האחרים. זאת תחושה משותפת של ניצחון, לכל מי שנמצא באולם.

"הלכתי שש פעמים על גחלים. ברגע שמסיטים את המחשבות השליליות ומכוונים רק לניצחון, אין מצב שלא תצליח. וכל זה הולך איתך הביתה, ועד כמה שזה אולי נשמע מצחיק ולא הגיוני, אלה כלים שמחזקים אותך".

אלא שהליכה על גחלים לא קשורה לאמונה עצמית, אלא דווקא לחוקי החומר. הפיזיקאי דיוויד ווילי הסביר בעבר ל"נשיונל ג'יאוגרפיק" כי אדם לא יכול ללכת על גחלים אדומות או מלובנות מבלי להיכוות, אבל הוא כן יצליח לדרוך על שכבת הפחם שמצפה את הגחלים, כך שבעזרת מספיק אפר שרוף שחוצץ בין כפות הרגליים לבין הגחלים, המשימה אכן אפשרית.

לפחות בשני מקרים בעבר, ההליכה על גחלים באירועים של רובינס הסתבכה. ביולי 2012 דיווח ה"ניו יורק טיימס" על יותר מ־20 משתתפים, שטענו כי נפצעו כשהלכו על גחלים בסדנה שערך רובינס בסן חוזה.

ביוני 2016 פרסם ה"וושינגטון פוסט" כי "חמישה אנשים אושפזו בבית חולים ולפחות 30 אחרים נזקקו לטיפול, לאחר שסבלו מכוויות בכפות רגליהם ובגפיים התחתונות כשניסו ללכת על גחלים לוהטות בכנס של רובינס בדאלאס". לאחר המקרה התייצב רובינס באולפן "בוקר טוב אמריקה" ואמר: "הנה האמת, אף אחד לא נפצע. מישהו שלא הבין את התהליך ראה אנשים שחשב שנפגעו, התקשר ל־911 ואמר, 'תשלחו ארבעה אמבולנסים'". אבל תמונות שצילמו הפצועים עדיין מסתובבות ברשת ומראות שכמה מהם אכן סבלו מכוויות.

עורכי דינו של רובינס אומרים כי "מעט מאוד אנשים דיווחו על פגיעה גופנית משמעותית או על מצב רפואי מסוים, לאורך אלפי אירועים שערך רובינס במשך 40 השנים האחרונות".

• • •

"טוני לא המציא את הגלגל", אומרת אילנה כהן. "הוא מוציא משהו אמיתי מאוד מהנשמה ומהלב, משהו שעובד, ואי אפשר להתווכח עם זה. אין אדם שנכנס לסמינר שלו ויוצא ממנו ללא שינוי. יש כאלה שזה מעיף אותם למרחקים, ויש אחרים שעוברים שינוי מינורי. הוא רק מייצר עבורנו כלים שיגרמו לנו לשנות את חיינו.

"אני הייתי בעמדת מפתח בעבודה, הרווחתי הרבה מאוד כסף, ואחרי הסדנה עזבתי הכל, כי הבנתי איך אני רוצה לחיות. מאז אני מאושרת ברמה שאי אפשר לתאר, והיום אני מאמנת אישית בעצמי. טוני מלמד שכשאתה רוצה לכבוש מטרה, אתה צריך לשרוף את הספינות בדרך. אם תיכשל, אתה צריך למצוא דרך אחרת להצליח. כישלון הוא לא סוף הדרך.

"מדובר בבן אדם מדהים עם נשמה אדירה. נפגשתי איתו לפני כמה שבועות וקיבלתי צמרמורת מהאנרגיות שיש לאיש הזה. אנשים יודעים מה הם לא רוצים מעצמם, אבל קשה להם להצביע על הדבר שהם כן רוצים, והוא מסייע להם בזה. לכן כבר הייתי שש פעמים בסמינרים שלו, ועוד פעם אחת בסמינר מתקדם".

בכל אחת מהסדנאות שבהן נכחה כהן השתתפו, לדבריה, כ־15 אלף איש מ־72 מדינות. ההרצאה מתורגמת סימולטנית לשבע שפות, ובהן עברית.

"ביום הראשון מזהים את הפחדים שתוקעים אותנו, מתגברים עליהם ויוצאים עוצמתיים. ההליכה על הגחלים היא חלק מאותו תהליך.

"היום השני הוא המעבר מהחלום למציאות - שילוב של מדיטציות, קבלת כלים שונים, הפיכת החלום למציאות וביצוע של פעולות פרקטיות. אני נטענתי ביום הזה בעוצמה ובאנרגיה, שאפשרו לי לסגור את הפער בין המקום שבו הייתי לבין המקום ששאפתי להגיע אליו.

"היום השלישי הוא בעצם יום השינוי. טוני מעביר את המשתתפים תהליך 'דיקנס' - תהליך של שינוי אמונות ודפוסים מגבילים. התהליך נועד למנוע את הכאב ואת תחושת הפספוס בעתיד. הוא נקרא כך על שם ספרו של צ'ארלס דיקנס, 'מזמור חג המולד', שבמהלכו רוח רפאים מראה לגיבור הסיפור איך ייראה עתידו אם ימשיך בהתנהגותו.

"משולבת גם שיטת ה־NLP ויש פה פעילות ברמת התת־מודע. התהליך מתנהל בעמידה ונמשך כשעתיים. הוא כואב וסיזיפי. הפיזיולוגיה היא מפתח לשינוי.

"התהליך הזה גורם לך להסתכל אחרת על החיים ולהרגיש כאילו אתה חווה כאן ועכשיו את הכאב שחווית בעבר. זאת הסיבה שאנשים מתפרקים, צורחים ובוכים במהלכו. אבל אז טוני מחזיר את המשתתפים בחזרה למקום שבו הם רוצים להיות - ההצלחה. הוא משתמש בכמה משפטים, מעין מנטרות שפשוט נוגעות בכולם, ומייצר אצל המשתתפים רגשות מטורפים.

"ביום הרביעי מדברים על חיזוק המערכת החיסונית, על ספורט, על אורח חיים בריא ועל דרכים נוספות למלא את הגוף שלנו באנרגיה. איזון של הגוף והנפש.

"בסך הכל טוני היה על הבמה 12 שעות ביום, במשך יומיים. היו המון הפעלות עם מוזיקה, ריקודים ועוד. עוברים תהליך, מתפרקים ונבנים מחדש. ארבעה ימים שלמים של תהליך מובנה".

מה הניע אותך לטוס לאותה סדנה שש פעמים?

"בכל פעם למדתי דברים חדשים, יצאו ממני דברים שלא הכרתי בעצמי. אנשים שואלים אותי, 'איך יכול להיווצר שינוי גדול כזה בארבעה ימים?', ואני תמיד עונה שכאשר אני חוזרת מאירוע של טוני, נוצר אצלי מומנטום מטורף. אבל חשוב להמשיך לתרגל את הדברים ביומיום. זה כמו שריר, שצריך לפתח את המיומנויות שלו. אם תפסיק להתאמן - תלך אחורה".

• • •

אבל הטכניקות של רובינס הובילו אותו לאורך השנים גם לאזורים אפורים. במארס 2018, למשל, הוא דיבר על תנועת #MeTooבאולם בסן חוזה, והצית מחאת רשת סוערת. במהלך הרצאתו חזר והתעקש כי הוא מתנגד למה שכינה "Victimhood" - התקרבנות.

"אם את משתמשת ב־#MeToo כדי לנסות להיות בעלת ערך, אז ודאי כשזה נעשה באמצעות תקיפה ורמיסה של מישהו אחר - לא התקדמת בכך אפילו מילימטר", אמר. "כל מה שעשיתן זה להשתמש בסם שנקרא Significant כדי לגרום לעצמכן להרגיש טוב".

סרטון וידאו של 11 דקות, שהועלה ליוטיוב, מתעד את המשך ההתרחשויות באולם. נאנין מק'קול, שישבה בקהל, קיבלה לידיה את המיקרופון וטענה כי היא מתנגדת לעמדתו.

רובינס השיב לה: "תסתכלי על האנשים כאן ותראי מה זאת העצמה. כעס הוא לא העצמה. מה שאת רואה אלה אנשים שהופכים את עצמם למשמעותיים, לא בכך שהם קובעים כי מישהו אחר טועה".

הוא ניגש אל מק'קול וביקש ממנה לדחוף את האגרוף שלה כנגד האגרוף שלו. הוא החל להדוף אותה בעזרת האגרוף, דחף אותה אחורנית, וכשהחלה להתנגד, שאל למה היא דוחפת אותו בחזרה. "כשאת דוחפת מישהו, זה לא יגרום לך להרגיש בטוחה יותר", אמר לה.

לאחר מכן סיפר: "יום אחד הסביר לי מישהו מפורסם מאוד, אדם רב־עוצמה, כי הוא שרוי בלחץ עצום כי ראיין למשרה אצלו שלושה אנשים: אישה אחת ושני גברים. האישה היתה הכי מתאימה לעבודה, אבל היא היתה מאוד מושכת, והוא אמר לעצמו: 'אני לא יכול שהיא תסתובב לי כאן, כי זה סיכון גבוה מדי'. לכן הוא בחר במישהו אחר. וחוץ ממנו, היו עשרות גברים שסיפרו לי דברים דומים".

עורכי הדין של רובינס שלחו מכתב אזהרה לאישה שהעלתה את הסרטון לאינטרנט ואיימו עליה בהליכים משפטיים, בטענה שהפצת הצילומים היא הפרה של תנאי ההסכם, שעליו חתמה לפני שנכנסה לאירוע - כפי שחותם כל אחד מהמשתתפים. הם דרשו ממנה למחוק לאלתר את הסרטון, והיא בתגובה פרסמה ברשת את המכתב שקיבלה מהם.

כמה ימים לאחר שהסרטון הפך ויראלי, כתב רובינס בחשבון הפייסבוק שלו: "אני מתנצל על כך שרמזתי דברים אחרים, מלבד התפעלותי העמוקה מתנועת #MeToo. תנו לי להבהיר: אני מסכים עם מטרותיה של תנועת #MeToo ועם המסר הבסיסי שלה, העצמה באמצעות אמפתיה".

אולם בהקלטה אחרת, שפורסמה ב"באזפיד" מאירוע סגור שנערך בדצמבר 2018, שוב נשמע רובינס אומר: "בתרבות שלנו כיום מתגמל להתקרבן. היום אנשים יכולים לטעון משהו על מישהו, ומייד כולם יקפצו כדי לתמוך בהם".

עורכי דינו של רובינס אמרו בתגובה לפרסום כי "בעוד 'באזפיד' מנסים להציג את דבריו בצורה שלילית, חשוב מאוד לזכור כי כאשר הוא אומר משהו כמו 'בתרבות שלנו היום מתגמל להתקרבן', זה משום שבמצבים מסוימים, כך הם אכן הדברים".

• • •

רובינס נשוי מאז 2001 לסייג' - שחקנית קנדית, שאותה פגש בסמינר בהוואי אחרי 15 שנות נישואים עם אשתו הראשונה, בקי.

הוא התגאה בעבר בתשומת הלב ובחיזורים שהוא מקבל מהמעריצות שלו. "הן שולחות לי את התחתונים שלהן ומתגנבות לכנסים בלימוזינות כדי לעבור את האבטחה", אמר בשנת 2013 למגזין "פלייבוי". "יש כאלו שמופיעות בבית שלי כדי לשכנע אותי שיש להן הצעה שאי אפשר לסרב לה. בזמנו הייתי מתפתה. לא היו לי תקופות של יובש, זה בטוח. הייתי כמו ילד בחנות ממתקים".

עם אשתו השנייה, סייג'. נפגשו בסמינר שלו // צילום: GettyImages

קייט ריטייס, שעבדה בעבר כעוזרת האישית של רובינס, סיפרה ל"באזפיד" כי נאלצה לעבוד עימו בזמן שהיה עירום, ולא חשה מוטרדת. "התפקיד שלי היה להוציא אותו מהמיטה בבוקר, אז הערתי אותו ושלפתי את התחת העירום שלו מהמיטה", אמרה. "אחר כך הייתי צריכה לדחוף את ישבנו למקלחת ולתוך החליפה שלו".

היא הוסיפה כי במקרים מסוימים, היה רובינס קורא לה לחדר האמבטיה בזמן שהתקלח. "אני מניחה שיש אנשים שיחשבו שזה מוזר, אבל מבחינתי זה היה חלק מהעבודה. כן, יכולתי להיות קורבן, יכולתי לקחת פנייה לנתיב הקורבנוּת, אבל בחרתי שלא".

אולם בתחקיר של העיתונאיות ג'יין בראדלי וקטי בקר, שפורסם לפני ארבעה חודשים באתר "באזפיד", טענו תשע נשים, מעריצות ועובדות שלו לשעבר, כי רובינס חשף את עצמו בפניהן או נגע בהן בניגוד לרצונן. שמונה מהן אמרו כי הוטרדו מהתנהגותו. עורכי הדין של רובינס מסרו בתגובה כי "החברה לא הצליחה לאתר כל רישומים או מידע לגבי אף אחת מהנשים. אף אחד מעולם לא הגיש תלונה בגין הטרדה מינית או תלונה על התעללות נגד מר רובינס במהלך ארבעת העשורים האחרונים".

אחת הנשים שנחשפו בתחקיר היא קימברלי סטוקס, שפגשה את רובינס בשנת 1988, כשהיתה בת 22. לדבריה, היא חוותה התעללות בילדותה, עזבה את הבית בגיל 14 והתגלגלה לרחוב.

היא מכרה תכשיטים שקיבלה בירושה כדי לרכוש כרטיס טיסה וכרטיס כניסה לסדנה של רובינס, ובהמשך התקבלה לעבודה אצלו כאסיסטנטית והתגוררה עימו ועם אשתו הראשונה בביתם בסן דייגו.

סטוקס סיפרה כי קיבלה מרובינס הצעות רומנטיות, ואחרי שדחתה אותן, הוא לקח אותה לטיסה במסוק שלו ושם ניסה לנשק אותה. כעבור כחודש, בזמן שהתקלחה בחדר האמבטיה שלה בביתו, הסיטה את וילון המקלחת, ולטענתה ראתה אותו עומד מולה במגבת.

"בשלב הזה הוא הסיר את המגבת וחשף את עצמו בפניי", סיפרה ל"באזפיד". "צרחתי עליו לצאת מייד. רתחתי מזעם, כי זאת היתה מעילה באמון. אני לא מבלבלת במוח. אם אמרתי 'לא', אז התכוונתי ל'לא'".

• • •

לוסי גלווז סיפרה ל"באזפיד" כי בשנת 2001, בגיל 21, קיבלה מאמה כרטיסים לסמינר של רובינס כמתנת יום הולדת. "אמא שלי מעריצה גדולה של רובינס, ואף השמיעה לי קלטות של מדריך החיים שלו לאורך תקופת ההתבגרות שלי. בכנס שאל רובינס אם מישהי בקהל מעוניינת לעבוד כעוזרת האישית שלו. היו שם כמה נשים שרצו, ואני ביניהן.

"בהמשך הלכתי אליו לראיון עבודה. אני זוכרת שהוא שאל אותי, 'איך את מרגישה לגבי עירום?' ואז הסביר לי שבתפקיד, שמחייב עבודה צמודה איתו, יש סיכוי גבוה שאראה אותו ואת אשתו עירומים. זה הרגיש כאילו הוא מראיין אותי לשלישייה ולא למשרת עוזרת. זה היה ראיון עבודה בעל אופי מיני.

"בצוות של רובינס מספרים לךְ כל הזמן כמה העבודה איתו נוצצת, מספרים לך על ההטבות, ושתמיד יתייחסו אלייך כמלכה. במבט לאחור, אני קולטת איך הוא בחר אנשים צעירים מאוד, כאלה שקל להרשים אותם, כדי שתהיה לו השפעה רבה עליהם".

"מעריצות שולחות לי את התחתונים שלהן ומתגנבות לכנסים". רובינס בוועידת נשים בקליפורניה // צילום: GettyImages

עורכי הדין של רובינס אמרו כי הוא מכחיש לחלוטין "כל אחת מההאשמות הללו, וספציפית מכחיש כל קשר לטענות על ההתנהגות המתוארת בתחקיר". הם טענו כי אין שום רישומים של הנשים על תלונות נגד החברה של רובינס, לא בעל פה ולא בכתב.

לדבריהם, "רובינס מעולם לא היה עירום בכוונה תחילה בפני אנשי צוות. ייתכן שהוא היה עירום בכמה מקרים בביתו או בבתי מלון, או כשהתלבש או התקלח במהלך עבודתו. במקרים מסוימים, ייתכן כי עוזרת אישית היתה נוכחת באותו זמן, מסיבה כלשהי. למר רובינס אין שום זיכרון על הדברים".

סופיה קויקאס פקדה את הסמינר של רובינס בהוואי ב־1991. במהלך לחיצות יד שלו עם תומכיו, הוא הזיז לכאורה את ידה והניח אותה על מפשעתו. "כשהוא לקח את היד שלי, הוא הצמיד אותה לאיבר המין שלו", סיפרה קויקאס ל"באזפיד". "ניסיתי למשוך אותה מהר ככל האפשר, אבל היתה לו אחיזה חזקה כל כך, שהוא לא שחרר לי את היד.

"בהמשך, בשלב ההליכה על הגחלים, הוא הניח את ידו על השד השמאלי שלי, חפן אותו וניער אותו. אחר כך קיבלתי פתק מאחד המאבטחים של רובינס, שבו נכתב: 'טוני חושב שאת חמודה. האם תרצי להכיר אותו לעומק?'. סירבתי".

למרות הכעס, חזרה קויקאס לאירוע של רובינס כעבור כמה שנים. "בזמנו, לא דיברנו על הדברים האלה. חשבנו שפשוט מדובר בסוטה מוזר", היא אומרת. עורכי דינו של רובינס הכחישו בשמו את כל טענותיה.

• • •

מרי לנץ טסה לאירוע של רובינס בתחילת שנות ה־90, אחרי שקראה את ספריו והחשיבה עצמה כמעריצה. היא סיפרה ל"באזפיד" כי רובינס משך אותה לכיוונו כדי להתחבק, נישק אותה על הלחי, ואז כרך את זרועו סביבה, כך שחפן מהצד את השד שלה.

"נדהמתי שהוא מסוגל לעשות את זה מול אלפי אנשים", סיפרה. "הרגשתי שמדובר בהטרדה מינית. אמנם הביטוי הזה לא היה קיים בזמנו, אבל הרגשתי שהוא 'עושה עלי מהלך'".

לטענתה, חודשים לאחר התקרית היא שלחה מכתב תלונה על התנהגותו למשרדי החברה שלו וכתבה כי הוא "הרס לה את כל הסמינר". היא לא קיבלה כל מענה. עורכי הדין של רובינס אמרו בתגובה לטענותיה כי "החברה לא הצליחה לאתר כל רישומים או מידע על מרי לנץ".

מוכר מיליוני קלטות וספרים מדי שנה. ספרו של רובינס, "UNSHAKEABLE" // צילום: GettyImages

שני אנשי אבטחה לשעבר של רובינס סיפרו ל"באזפיד" כי נשלחו לקהל כדי לחפש עבורו נשים מושכות. שתי נשים סיפרו כי היו עדות לכך, או חוו זאת בעצמן. הוא עצמו מכחיש בתוקף כי לקח חלק בכל "התנהגות מינית שאינה הולמת", כמו שליחת אנשים לאתר עבורו נשים, או כי ביצע פניות כאלו באופן אישי.

בסרטון וידאו שפרסם לאחר התחקיר הגיב רובינס בביטול להאשמות של המתלוננות והאשים את אתר "באזפיד" ב"שקר מוחלט". עם זאת, הוא התנצל על כל פגיעה שנגרמה ממעשיו בזמנו ואמר: "מעולם לא טענתי שאני מושלם, ואם יש משהו שאי פעם אמרתי או עשיתי, בכנות, שהעליב מישהו, שפגע ברגשותיו של מישהו, או אם אנשים הרגישו משהו בסגנון הזה, ואני פשוט לא תמכתי בהם - אני מתנצל. זאת בהחלט לא היתה כוונתי. היום אני אדם טוב יותר מאשר הייתי בשנות העשרים והשלושים לחיי".

במכתב פומבי שכתב לעורכי "באזפיד", הוא הוסיף: "אני מודה שעשיתי טעויות במערכות יחסים ובהיבטים אחרים בחיי, אך מעולם לא נהגתי באופן אינטימי, כמתואר בהאשמות הזימתיות והשקריות". 

nirw@israelhayom.co.ilshimonyaish1@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו