כמה השתתפו בהפגנה?
ב־28 באוקטובר 1949 ערכו מפלגות האופוזיציה מפ"ם ומק"י הפגנה נגד החלטת הממשלה להקים ועדות ייצור בכל מקומות העבודה בארץ. כמה אנשים השתתפו בהפגנה? לכל כלי תקשורת היתה תשובה משלו. עיתון "הצֹפה", בעל האופי הדתי־לאומי, דיווח שבאירוע נכחו אלף איש. העיתונים "דבר" של פועלי ארץ ישראל ו"חרות" של התנועה הרוויזיוניסטית דיווחו על 3,000 מפגינים. "על המשמר", ביטאונה של מפ"ם, הפליג ל־10,000 מפגינים, ואילו "קול העם" של המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) המריא עד לא פחות מ־12 אלף מפגינים. אז מה נתון האמת? את זה כנראה כבר לעולם לא נדע.
תיעוד החפירה הקהילתית הגדולה של רשות העתיקות באושה // צילום: רשות העתיקות
המיל הולך ונעלם
ב־1 בנובמבר 1949 הודיע משרד האוצר שבקרוב יחדלו מטבעות ה־50 וה־100 מיל לשמש מטבע חוקי בישראל, אחרי שהיו בשימוש בארץ החל מ־1927. המיל היה החלק האלף של הלא"י (הלירה הארץ־ישראלית) והיה הבסיס למשחק הטלת המטבע המפורסם "עץ או פלי", שכן מצידו האחד של המטבע היה חקוק "עץ" ומצידו האחר הכתובת "פלשתינה" - או בקיצור פלי.
מטבע מיל
שר האוצר, אליעזר קפלן, הודיע ש"בקרוב יגיעו לישראל גם מטבעות הפרוטה שהוזמנו בחו"ל, ואז יבוטל השימוש בכל מטבעות המיל". מטבע 50 מיל שווה כיום בשוק האספנות כ־60 שקלים, ואילו 100 מיל נמכר תמורת 90 שקלים.
לא חניתם? אין מכונית
מגרש ברחוב הירקון בתל אביב, ששימש את צה"ל, הפך השבוע לפני 70 שנים לחניון פרטי, בתשלום, ובעליו הניחו בלילה הודעה בעניין על שמשות המכוניות לאורך הרחוב. מאחר ששום בעל מכונית לא נענה להזמנה להיכנס לחניון החדש, "נעלמו" בלילה שלמחרת, באופן מסתורי, כל המכוניות שחנו ברחוב. אנשי החניון יידעו את בעלי המכוניות המבוהלים בנוגע למיקום מכוניתם, והרמז נלמד: החניון הפרטי התמלא במכוניות בכל לילה.
בטקס מפואר במעמד 3,000 אורחים, חלקם מחו"ל, נחנך השבוע לפני 70 שנים מכון ויצמן למדע ברחובות. היה זה המוסד השלישי בישראל להשכלה גבוהה, אחרי הטכניון בחיפה והאוניברסיטה העברית בירושלים.
במקור הוקם המוסד האקדמי ברחובות כבר ב־1934, בשם "מכון זיו", על שמו של דניאל זיו, בנם של מייסדי רשת הכלבו מרקס אנד ספנסר, ישראל ורבקה זיו, ששכלו את בנם בגיל צעיר. ב־1944 התארגנו חבריו של ד"ר חיים ויצמן בארה"ב והקימו קרן כדי לאסוף כספים להרחבת המכון. בטקס הנחת אבן הפינה שנערך ב־1946 הוכרז, בהסכמת משפחת זיו, ששם המכון ישונה ל"מכון ויצמן למדע".
• לכל הכתבות של "שישבת"
כשפרצה מלחמת העצמאות, נדהמו ראשי היישוב מהיכולת הדלה של כלי הנשק המועטים שנמצאו ברשות ההגנה. אי לכך יזם דוד בן־גוריון, אז ראש הנהלת הסוכנות היהודית, את הרחבת פעילות "חיל המדע", באמצעות יחידה במכון זיו, שפעלה לשכלל את כלי הנשק ולייצר חדשים.
מועד השקת מכון ויצמן למדע נקבע סמוך ליום הולדתו ה־75 של חיים ויצמן, שכבר כיהן בשלב זה כנשיא המדינה. ב־2 בנובמבר 1949, בשעה 11:00, נכנסו דרך שער מפואר שהוקם במיוחד שתי מכוניות, שבהן ישבו ראש הממשלה בן־גוריון והנשיא ויצמן. דגל הנשיא ודגל המדינה הונפו, וההמנון נוגן לקול שירת אלפי המשתתפים הנרגשים. יו"ר הכנסת, יוסף שפרינצק, הכריז על תואר חדש שיוענק מטעם הכנסת, בשם "חלוציות רבתי", והעניק את התעודה הראשונה לנשיא ויצמן.
במסגרת הנאומים הוקראה גם ברכה שהתקבלה מהפיזיקאי הדגול אלברט איינשטיין, והנשיא חתם את הטקס באומרו: "אנשי המדע של המכון יפעלו בבוא השלום במזרח התיכון גם למען שכנינו, ולטובת האנושות כולה".
מבצע לגיוס בגדים חמים
ב־31 באוקטובר 1949 הוכרז בישראל על "מבצע כסות חורף לעולי תימן", על רקע מבצע "על כנפי נשרים", שהעלה באותם ימים ברכבת אווירית את קהילת יהודי תימן לארץ. העולים שוכנו במחנה אוהלים גדול שהוקם על שטח בסיס צבאי בריטי לשעבר, סמוך לראש העין של היום.
עם תחילת חורף 1949 התברר שלעשרות אלפי העולים מתימן אין לבוש מתאים לימי הקור. עקב כך חברו כמה ארגוני נשים בארץ והקימו, השבוע לפני 70 שנים, כ־200 נקודות איסוף של תרומות בגדים חמים. על לוחות מודעות ברחבי הארץ נתלו כרוזים שהודיעו: "הזמן דוחק, היכן תרומתך? זה הזמן להתגייס ולסייע לעולים מתימן, בלבוש חם ובנעליים טובות". שר העלייה, חיים משה שפירא, מסר ש"הקריאה לסייע לאחינו בני תימן נענית ברוחב לב על ידי הציבור בישראל".
עולים מתימן במחנה ראש העין, 1949 // צילום: זולטן קלוגר, לע''מ
סופר העיתון "דבר", שביקר במחנה, דיווח ש"עשרות אלפי העולים מתימן הגיעו לכאן חסרי כל. כוחם הפיזי חלש, בשל תלאות הדרך הקשות שחוו. הם אמנם מקבלים אוכל טוב יותר מעולים אחרים, כדי לחזק את רוחם ונפשם, אולם בריאות רבים מהם תלויה על בלימה, וללא התגייסות היישוב כולו לסיוע - חייהם בסכנה ממשית".
הטבק גדל בארץ בהצלחה
מר שטול, מומחה אמריקני לגידול טבק באפריקה, הגיע השבוע לפני 70 שנים לביקור בישראל, כאורח משרד החקלאות, כדי לבחון את התקדמות נטיעות הטבק ב"חוות מרדכי", ששכנה באותם ימים בין רחובות לראשון לציון.
בתום סיור מקיף במקום הודיע שטול ש"ניסיונות גידול הטבק מסוג וירג'יניה הצליחו כאן בצורה יוצאת מהכלל". בעקבות ההודעה הודיע נציג משרד החקלאות ש"כבר בחודש הבא תצא משלחת לאמריקה, ללמוד לעומק את תנאי גידול הטבק".
באותה תקופה ערך משרד החקלאות ניסיונות באזורים שונים בארץ, כדי לגדל צמחים שישמשו חומרי גלם לעיבוד במפעלי תעשייה - דוגמת טבק, סלק סוכר, בוטנים, קני סוכר וקיקיון.
קוטפי טבק בשדות ראשון לציון // צילום: באדיבות מוזיאון ראשון לציון
רבים זכרו את "הבהלה לטבק" שפשטה בשנות ה־20 וה־30 ביישובים רבים, ושהולידה מפעלי סיגריות דוגמת "אריאל" בירושלים ו"המעשנה" בתל אביב. ואולם, רוב תעשיית הטבק בארץ כשלה מאז, שכן החקלאים, שהיו חסרי ניסיון בתחום הטבק, השתמשו בזרעים ובחלקות אדמה שלא התאימו לגידולו, נוסף על חוסר הכדאיות הכלכלית בגידול טבק בארץ בשל הצורך הרב בידיים עובדות בענף.
ב־1970 נותרו בארץ כ־30 אלף דונמים לגידול טבק, 90 אחוזים מהם בבעלות ערבים ודרוזים, ועד סוף שנות ה־70 נעלם הענף כליל מנופי הארץ.
הנעלמים / מבנים שהיו
סילו
מבני בטון בגובה עשרות מטרים, ששימשו את היישובים החקלאיים בשנות ה־40 וה־50 לאחסון תבואה או תחמיץ חיטה (למאכל פרות). מבני הסילו היו גאוות היישובים, שהתחרו ביניהם "למי גבוה יותר", וחלקם שימשו גם מגדלי שמירה ותצפית. כיום יש כ־200 מתקני סילו לא פעילים ברחבי הארץ, חלקם הוסבו לגלריות, למגורי סטודנטים או למשרדים.
סילו
הצרכנייה / פריטים מאז
כלי נוי מקרמיקה
ב־1949 פרחו בארץ בתי מלאכה, ובהמשך גם מפעלים, לייצור מוצרי קרמיקה. חלקם ייצרו כלי נוי דוגמת אגרטלים ("ואזות", בתמונה), צלחות קישוט ומאפרות, ורוב העובדים בהם היו נשים, שעיטרו בסבלנות את הכלים. בשנות ה־50 התפתחה בארץ אופנה של חוגי קרמיקה, שאפשרה למשתתפים להפגין יצירתיות ואגב כך גם לחסוך - שכן את כלי הקרמיקה והנוי שיצרו העניקו הלאה כמתנות באירועים שונים.
מי מכיר את הטייס?
התגלגלה לידינו תמונת טייס צעיר, העונד כנפי טיס של חיל האוויר, שצולמה, ככל הנראה, בראשית ימי המדינה. התיעוד נעשה בצבע, דבר נדיר מאוד באותם זמנים. אנו מבקשים את עזרתכם: מי הטייס? מה סוג המטוס שמנועו מציץ לצידו? מה נושא הבחור על שכמו? אנא שלחו את תשובותיכם לכתובת shishabat@israelhayom.co.il, ואנו נפרסם את המידע, כפי שיתקבל מכם, באחד המדורים הבאים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
