סמל (מיל') ליחי מלכה לא התכוונה להיות גיבורה. היא גם לא חושבת שהיא כזאת. "עשיתי את מה שהיה מצופה ממני", היא אומרת, "והייתי עושה את זה היום שוב אפילו עשר פעמים. בלי היסוס".
מלכה חיסלה מחבל בכיכר אדם, סמוך לרמאללה. זה היה בשיא אינתיפאדת הבודדים, באוקטובר 2015, והגדוד שלה הוקפץ לתגבור בגזרה. היא היתה אז צעירה יחסית, אחרי הכשרה כלוחמת בפיקוד העורף וכמה חודשי פעילות מבצעית. הלוחמת שהיתה איתה, דקלה מגידיש, הצטרפה לפעילות רק שבוע קודם לכן.
"היינו ארבעה לוחמים בפעילות יזומה. שניים היו בתצפית, ושניים בדקו רכבים ואנשים שנכנסו לכפר סמוך. בצהריים ירדנו להחליף את המפקד והחייל שעשו את הבדיקות. בשלב מסוים בדקנו מישהו, ואז הגיע מאחורינו מחבל ודקר את דקלה".
דקלה נפצעה בצוואר. ליחי דרכה את הנשק שלה וירתה שלושה כדורים לעבר המחבל, אבל לא פגעה. "הוא התחיל לברוח. ניסיתי לירות שוב, אבל היה לי מעצור בנשק. כשהוא הבחין בכך, הוא התחיל לרוץ אלי בחזרה והניף את הסכין, אבל אז הצלחתי לתפעל את המעצור ויריתי בו כמה כדורים, עד שנטרלתי אותו".
אחרי שחיסלה את המחבל החלה ליחי, עם חיילת נוספת, לטפל בדקלה, ששכבה על הרצפה מדממת. כעבור זמן קצר הגיע למקום פרמדיק, ודקלה פונתה באמבולנס לבית החולים. חייה ניצלו. השתיים שמרו על קשר גם לאחר האירוע. דקלה אף השתתפה בחתונה של ליחי ועוז, איש קבע שאותו הכירה במהלך פעילות מבצעית בגזרת חברון. לפני חודש נולדה בתם הבכורה, אופיר.
"לא היה לי ספק שאהיה קרבית", אומרת ליחי. "גדלתי בשדרות, והיה לי חשוב להיות חלק מהגנת המדינה. מאז שהייתי קטנה ידעתי שאהיה לוחמת. נאבקתי בצה"ל כדי שיאפשר לי להתגייס ליחידה קרבית, והצלחתי.
"כשסיפרתי במשפחה שאני לוחמת, חשבו שאני צוחקת. שבוע לפני האירוע ביקשתי מאבא שלי שיקנה לי ברכיות. הוא צחק עלי ואמר, 'מה את צריכה אותן, כאילו שאת לוחמת?' אחרי האירוע כולם היו בשוק.
"בעלי מרבה להתגאות בי ובאירוע, אבל מבחינתי, זה משהו שהיה ונגמר. מרגיש לי כאילו זה קרה לפני 100 שנה, אבל אני לא מתחרטת לרגע. הלוואי שהייתי יכולה לחזור לצבא".
כל הכתבות, הטורים והמדורים של שישבת
האירוע המבצעי של ליחי יוצא דופן, אבל היא מייצגת סיפור של דור. בצה"ל משרתות כיום יותר מ־6,000 לוחמות. ביחידות מסוימות, כמו הגדודים של פיקוד העורף, הגנה אווירית ומשמר הגבול, מספר הלוחמות כמעט שווה למספר הלוחמים. בתפקידי הדרכה - בחי"ר, בשריון, בתותחנים ובהנדסה, וגם בתפקידי מ"כיות - התחרות על כל מקום פנוי גבוהה מאוד. גם מספר הבנות הדתיות שמעדיפות בשנים האחרונות להתגייס לצה"ל במקום לעשות שירות לאומי נמצא בעלייה.
כשהרב הצבאי הראשי, תא"ל אייל קרים, טען כי נשים משרתות במקומות שמהם לא חדר מחבל כבר 2,000 שנה, הוא לא שמע על ליחי מלכה. גם לא על הדר כהן והדס מלכא, לוחמות מג"ב שנרצחו בפיגועים בירושלים. וגם לא על מקרים רבים נוספים, שבהם נשים לוחמות סיכלו פיגועים או ביצעו פעילות מבצעית, שהיא לעיתים מעל לכל דמיון. למשל, הנשים שהשתתפו, על פי פרסומים זרים, במבצע המיוחד שכשל בחאן יונס.
ליחי מלכה נולדה בשדרות ולמדה בפנימייה. היא נאבקה בצה"ל כדי להתגייס לשירות קרבי, וכשהצליחה גויסה בנובמבר 2014 לגדודי החילוץ וההצלה של פיקוד העורף. הוכשרה כלוחמת בגדוד קדם, ובאוקטובר 2015 הוקפצה עם היחידה שלה לתגבר את כוחות גבעתי בגזרת רמאללה. על תפקודה באירוע, שבו חיסלה מחבל והצילה את חיי חברתה, קיבלה צל"ש ממפקד חטיבת בנימין.
ראיין: יואב לימור
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו