באופן פרדוקסלי, כדי להאיץ את השגת החיסון נגד קורונה, הווירוס צריך להמשיך להשתולל", אומר ד"ר טל זקס, המנהל הרפואי הראשי של חברת "מודרנה" האמריקנית. "ככל שהמצב בשטח יהיה גרוע יותר, כך הנתונים מהמחקר יגיעו מהר יותר, ונהיה קרובים למצב שיש לנו ביד חיסון טוב ואמין".
מודרנה היא מהחברות היחידות בעולם שנמצאות היום בשלב השלישי והמכריע של הניסויים בחיסון. השלב הזה יצא לדרך ב־27 ביולי, והוא אמור לכלול 30 אלף נבדקים מכ־100 מקומות ברחבי ארה"ב. נכון לשבוע שעבר, גויסו כבר 17,458 מתנדבים ומתנדבות, בכל הגילאים. מחציתם מקבלים את החיסון, ומחציתם מקבלים חיסון דמה (פלצבו). מאותו רגע - מחכים לראות אם הם נדבקים.
"היעד שלנו הוא שהנתונים יוכיחו שמי שיחלה בקורונה יהיה בעיקר מקרב קבוצת הביקורת, שקיבלה את הפלצבו, ולא מקרב מקבלי החיסון, ושכל זה יוכיח רמת אפקטיביות גבוהה: למשל, אם בין 50 איש שיחלו, 40 יהיו מקבוצת הביקורת ועשרה מקבוצת הניסוי, המשמעות היא שהחיסון הוא בעל 80 אחוזי אפקטיביות, שזה יפה מאוד".
השעה היא 07:30 בבוקר, שעון ניוטון, עיר קטנה השוכנת ממערב לבוסטון. זקס (54) התעורר מעט מוקדם מהרגיל לכבוד שיחת הזום שלנו, והוא כבר בלבוש ייצוגי, חולצה לבנה מכופתרת ועניבה אדומה. הוא נולד בחיפה, ולפני 24 שנים, לאחר שסיים את לימודי הרפואה וההתמחות באימונולוגיה באוניברסיטת בן־גוריון, העביר את חייו לארה"ב עם משפחתו.
את הפוסט־דוקטורט עשה במכון הלאומי לחקר הסרטן בבת'סדה, ובהמשך עבד כרופא פנימי בבית החולים של אוניברסיטת טמפל, פילדלפיה, וכעמית קליני בתחומי ההמטולוגיה והאונקולוגיה באוניברסיטת פילדלפיה. בשנת 2004 עבר לתחום התעשייה הרפואית, מילא שורה של תפקידים בכירים, ובשנת 2015 מונה למנהל הרפואי הראשי של מודרנה. במשבר הקורונה הוא הפנים של החברה. השיחה שלנו מתנהלת בעברית קולחת, אם כי ניכר בזקס שכבר זמן רב הוא חי ומדבר אנגלית.
נאמר מייד: הוא לא איש בשורות. "אי אפשר לִצפות באופן ודאי מתי נסיים את השלב האחרון והקריטי של הניסויים, כי הכל פונקציה של מספר החולים מקרב קבוצות הניסוי והביקורת. כל עוד החיסונים ניתנים באזורים בארה"ב שבהם עדיין יש הדבקה, אני מניח שבחודשים הקרובים יתחילו להתגבש ממצאים. אם באזורים האלה שיעורי ההדבקה יירדו, יהיו פחות מקרים לבחון, ולכן ייקח יותר זמן לסיים את המחקר".
אפשר לכוון את המחקר בהתאם לשיעורי הנדבקים והחולים בשטח?
"בפירוש כיוונו מראש גם למקומות שבהם שיעורי ההדבקה גבוהים יותר, אבל לא ניתן להבטיח הדבקה מראש, בטח לא כשהיינו צריכים להחליט איפה ייערכו הניסויים שבועות לפני שהחל גיוס המתנדבים.
"מצב ההדבקה יכול להשתנות מיום ליום. לכן עשינו מחקר מאוד גדול, כדי שנוכל להתפרס על פני אזורים נרחבים יותר של ארה"ב. במקביל, אנחנו משתדלים שהתהליך יהיה דינמי, ותוך כדי התנהלות המחקר מנסים לכוון את הגיוס למקומות שבהם שיעורי ההדבקה עולים".
יהיה חיסון בחודשים הקרובים, של מודרנה או של חברה אחרת?
"קשה לי לראות מצב שבחורף יהיה חיסון לקורונה, אולי־אולי לקראת סוף החורף. פשוט לא יהיו לנו מספיק נתונים מהמחקר, וגם אם יהיו נתונים בנקודה כלשהי בחורף, הייצור בלאו הכי לא יהיה בהיקף מספק כדי לחסן באופן משמעותי.
"החורף הקרוב מדאיג אותי. שיעורי ההדבקה בקורונה צפויים לעלות. אני חושש שהחורף עומד להיות בעייתי, וידרוש שמירה הדוקה על הבריאות. אני מציע לכולם להתחסן נגד שפעת. התקווה שלי היא שעד הקיץ נצא מהברוֹך".
מה עם שאר החברות שעובדות על חיסון? 36 סוגי חיסונים נמצאים בתהליכי ניסוי קליניים.
"המצב דומה גם אצל החברות שנמצאות איתנו בקו הראשון, חברת 'אסטרה־זנקה' הבריטית, שעובדת בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת אוקספורד, וחברת 'פייזר' האמריקנית. כולנו במצב דומה. גם כשיינתן האישור לחיסון ויתחיל כבר ייצור המוני, בחודשים הראשונים לא יהיו מספיק מנות חיסונים לכולם.
"בין החברות האחרות יהיו בוודאי כמה שיתקדמו יפה. הן יצטרפו אחר כך, זה בסדר. אני מאחל להן הצלחה, כי כל העולם יזדקק לחיסון. התחרות היא קודם כל מול הווירוס, ורק אחר כך בין החברות".
הרבה לפני שהחיסון של מודרנה הוכח בבירור כיעיל וקיבל אישור לניסוי, חתמו כמה מדינות על הסדר לרכישת חיסונים מהחברה. בין המדינות נמצאת ישראל, וכמובן ארה"ב, שחתמה עם החברה על הסכם בסך 1.525 מיליארד דולר לרכישת 100 מיליון מנות חיסון.
המחקר נערך רק בתחומי ארה"ב. "באופן פרקטי, כשהתחלנו, לא היה צורך לצאת מחוץ לארה"ב. היו כאן מספיק מקרים. אבל חשוב מזה, המחקר נתמך מראשיתו על ידי הממשל ונעשה בשיתוף פעולה עמוק עם מכוני המחקר הלאומיים. כך שיש כמובן חשיבות לזהות האמריקנית של המחקר ולהישגים שאני מקווה ומצפה שישיג".
מה המשמעות של "שיתוף פעולה עמוק"?
"שחלקו הגדול נעשה בפועל על ידי מכוני המחקר הלאומיים - החל מגיוס המתנדבים, הרצת המחקר, וכל בדיקות המעבדה בדם של הנחקרים, כדי לבדוק את רמת הנוגדנים. כמו גופי הממשל, גם המתנדבים משתפים פעולה מרצונם ומתוך אמונה בפלטפורמה שלנו. כולם יחד מוכיחים שאכן מה שקיווינו וצפינו הוא נכון - שהחיסון יעיל, אמין ובטוח".
לפני כחודשיים, ב־14 ביולי, פורסמו ממצאים ראשונים ומוצלחים מהשלב הראשון של המחקר, ולפיהם החיסון הביא לייצור המיוחל של נוגדנים בדם, ברמה הדומה לזו שנמצאה בקרב מי שחלו בקורונה והחלימו, "ואפילו גבוהה ממנה", מציין זקס בסיפוק.
החיסון ניתן בניסוי בשתי זריקות, במרווח של 28 יום ביניהן. על פי זקס, "אחרי הזריקה הראשונה כמעט אין תופעות לוואי. אחרי הזריקה השנייה נרשמו תופעות לוואי, אבל הן היו קלות. קצת כאב ראש, חולשה, צמרמורת, חום לא גבוה במקרים בודדים. בקיצור, ההרגשה היא כאילו חטפת שפעת קלה, שעוברת בתוך יום־יומיים. למעשה, זה סימן טוב. זו עדות לכך שמערכת החיסון מגיבה".
לפני שבועיים פורסמו ממצאים נוספים וחשובים במיוחד מהשלב הראשון של המחקר, שהעידו כי החיסון אפקטיבי גם בקרב אוכלוסיות מבוגרות - אלו שנמצאות בסיכון גבוה לתחלואה ולתמותה מהמחלה.
"אנחנו יודעים שיש הרבה חיסונים שנוטים לאבד מעוצמתם כשהם ניתנים לאנשים מבוגרים וקשישים. מערכת החיסון שלנו נחלשת עם השנים, ולכן גם התגובה לחיסונים חלשה יותר בקרב מבוגרים לעומת צעירים", מסביר זקס. "זה לא המצב בכל החיסונים; חיסון נגד שפעת, למשל, עובד מצוין גם באוכלוסיות מבוגרות.
"במקרה של קורונה, חשוב במיוחד לוודא שהחיסון מסוגל לעבוד ביעילות דומה גם בקרב מבוגרים. בשלב הראשון של המחקר גילינו כי בשתי קבוצות גילאים מבוגרים - של גילאי 71-55 (עשרה נבדקים) ושל גילאי 71 ויותר (עשרה נבדקים) - רמת הנוגדנים שנמצאה אצל מקבלי החיסון היתה דומה לזו שנמצאה אצל צעירים בגילאי 55-18 (15 נבדקים).
"בכל הקבוצות נמצאו בדם רמות נוגדנים לפחות כמו אלה שנמצאו אצל המחלימים מקורונה, ואף גבוהות יותר. זה חשוב, כי נכון להיום, ידוע שמי שחלה בקורונה לא יחלה שוב. גם מבחינת תופעות הלוואי לא נמצא הבדל בין הקבוצות".
עד כמה הממצאים האלה משמעותיים? קבוצות הניסוי היו מאוד קטנות.
"נכון. זו הפעם הראשונה שקבוצות מבוגרות יותר נכללות בבדיקות שלנו, ובסך הכל נראה שהחיסון עובד. בשלב הנוכחי משתתפי הניסוי באים מטווח רחב של גילאים, כולל מבוגרים".
חברת הביומד מודרנה הוקמה בעיר קיימברידג', שליד בוסטון, לפני עשר שנים. לאורך מרבית שנותיה היא מתמקדת בעיקר בפיתוח חיסונים.
בטיפולים אחרים שמפתחת החברה נעשה שיתוף פעולה עם ישראל. "מדובר בטיפולים ניסיוניים בגידולים סרטניים שונים, שמצויים בשלב הראשון ועדיין מוקדם לומר אם יצליחו", אומר זקס. "לא במקרה המחקרים האלה מתרחשים בשתי מדינות, ארה"ב וישראל. בישראל יש תשתית טובה למחקר בתחום הסרטן וחוקרים מצוינים שאפשר לסמוך עליהם בכל הקשור למחקרים קליניים. במקרה הזה אי אפשר להאשים אותי שאני מוטה לטובת ישראל, כי זאת עובדה שהיא ניצבת בחזית המחקר הקליני באונקולוגיה".
לפני כשנתיים הונפקה מודרנה בוול סטריט. מאז תחילת 2020 זינקה המניה שלה בנאסד"ק פי ארבעה, והיא נסחרת בשווי של כ־30 מיליארד דולר. זקס, שמחזיק במניות של החברה, ניצל את העליות החדות, ומתחילת השנה מכר מניות בשווי 40 מיליון דולר. כך עשו גם בכירים נוספים בחברה, ובהם המנכ"ל, סטפן בנסל, ונשיא החברה, סטיבן הודג', שמכרו מניות בשווי של קרוב ל־200 מיליון דולר. לכולם עדיין נותרו אחזקות גבוהות במניות החברה.
מודרנה פיתחה פלטפורמה חדשנית לייצור חיסונים. מרבית החיסונים המשמשים כיום מורכבים מנגיף של מחלה, מוחלש או מומת, המוחדר לגוף וגורם לתאי מערכת החיסון לייצר נוגדנים. אלה מזהים את חלבוני הנגיף, ובתגובה הופכים אותו לבלתי מזיק. הטכנולוגיה של מודרנה מְדמה מצב של הדבקה וגורמת למערכת החיסון לייצר נוגדנים נגד הנגיף, בלי לעשות כל שימוש בנגיף. החיסון מבוסס על מולקולת רנ"א שליח (המורכבת מחומר גנטי דומה לדנ"א) בשם mRNA-1237, הנושאת את המידע הדרוש לגוף כדי לזהות את חלבון הקורונה כפטוגני (גורם מחלות) ולפתח לו נוגדנים.
כל מה שמודרנה נזקקה לו כדי להתחיל מייד בייצור החיסון לקורונה היה הרצף הגנטי של הנגיף SARS-Cov2, שגורם למחלה. מהמידע הזה אפשר ללמוד אילו חלבונים מייצר הנגיף כדי להתרבות בתוך הגוף. כלומר, אילו חלבונים על הגוף ללמוד לזהות כמסוכנים ולפתח נגדם נוגדנים. מכאן נגזר המידע שנושאת מולקולת הרנ"א, כשתהליך הייצור כולו נעשה באופן ממוחשב ואוטומטי, בלי שתידרש אפילו תרבית אחת.
מודרנה נכנסה למירוץ העולמי אחר מציאת חיסון במהירות שיא. ב־11 בינואר פרסמו הרשויות בסין לראשונה את הרצף הגנטי של הנגיף. בתוך יומיים בלבד, ב־13 בינואר, סיימו צוותי החברה, בשיתוף עם המכונים הלאומיים לבריאות של הממשל האמריקני (NIH), לזהות על המעטפת החיצונית של הנגיף את הרצף הגנטי של חלבון מרכזי, שבאמצעותו חודר הנגיף לתאי הגוף. המידע הזה קודד אל מולקולת הרנ"א, שמוזרקת בחיסון ואמורה "ללמד" את הגוף להכיר את החלבון הזר ולשכלל נגדו ארטילריה חיסונית.
במקביל, המכון הלאומי לאלרגיה ולמחלות מידבקות (NIAID), סוכנות ממשלתית האחראית למחקר ביו־רפואי, המהווה חלק מה־NIH, הצהיר על כוונתו לבצע שלב ראשון בניסוי בחיסון של מודרנה. נוסף לו, עיקר המימון של סדרת הייצור הראשונה בוצע בידי Coalition for Epidemic Preparedness Innovations, ארגון ללא מטרת רווח בעל תורמים ציבוריים ופרטיים, ובהם ביל גייטס.
בתחילת מארס אישר מִנהל המזון והתרופות האמריקני, ה־FDA, לפתוח בניסויים קליניים בחיסון של מודרנה. ב־14 במארס גויס הנבדק הראשון לשלב הראשון בניסוי. "השלב הראשון היה מצומצם וכלל כמה עשרות נבדקים", אומר זקס. "הם חולקו לשלוש קבוצות, שכל אחת קיבלה מינון אחר - 25 מיקרוגרם, 100 או 250. המטרה היתה לבחון את בטיחות השימוש ואת האימונוגניות (התגובתיות של מערכת החיסון) בכל אחד מהמינונים".
על פי הממצאים מהשלב הראשון, תופעות הלוואי נצפו אצל 54 אחוזים מהנסיינים שקיבלו מינון של 25 מיקרוגרם, ואצל כל האנשים שקיבלו מינונים של 100 מיקרוגרם ושל 250 מיקרוגרם.
"השלב השני של המחקר, שהחל ב־29 במאי, נועד לוודא את התגובה החיסונית לכל מינון. כלומר, את כמות הנוגדנים שנוצרים בגוף כתוצאה מכל מינון. גילינו שחיסון במינון של 100 מיקרוגרם מצליח להביא לרמת ייצור נוגדנים גדולה מספיק, שגם אם תרד לאורך זמן, החיסון עדיין יהיה אפקטיבי ופעיל. כל זה תקף גם לגבי צעירים וגם לגבי אוכלוסיות מבוגרות ופגיעות יותר.
"השלב השלישי מכריע ומבוצע בהיקפים גדולים מאוד, כי הוא בודק את מה שהכי חשוב: לא רק ייצור נוגדנים, אלא מניעה בפועל של המחלה. לשלב הזה נבחר חיסון במינון של 100 מיקרוגרם".
לאורך השלבים השונים זכתה מודרנה למענקים נדיבים מהממשל עבור פיתוח וייצור החיסונים לניסויים, ניטור המחקרים וניתוחם. מענק אחד, בהיקף 483 מיליון דולר, ניתן באפריל, בשלב הראשון למחקר. מענק שני, בהיקף 472 מיליון דולר, ניתן עם תחילת השלב השלישי.
הפלטפורמה של החברה לייצור חיסונים שימשה אותה בעבר לפיתוח ראשוני של חיסונים נגד נגיפים נוספים, אבל עד כה היא לא הגיעה לשלבים מתקדמים כמו זה של הקורונה ולא נדרשה לאישור
ה־FDA לצורך ייצור המוני. משום שתשתיות הייצור שלה מוגבלות, בחודשים האחרונים חתמה החברה על הסכמים עם חברות שונות, שיאפשרו לה להגיע לייצור של מיליארד מנות חיסון בשנה.
בשלב השלישי של הניסויים מצויות היום גם חברת "פייזר" האמריקנית, המשתפת פעולה עם "ביונטק" הגרמנית, ו"פוסום פארמה" מסין, עם חיסון המבוסס אף הוא על שימוש במולקולות מדמות הדבקה. בחודש יולי חתם הממשל האמריקני עם שלוש החברות על הסכם לרכישת 100 מיליון מנות חיסון תמורת 1.9 מיליארד דולר.
החיסון שפיתחו "אסטרה־זנקה" הבריטית־שבדית ואוניברסיטת אוקספורד מצוי אף הוא בשלב השלישי של ניסויים, והוא נערך בברזיל, בארה"ב, באנגליה, בהודו ובדרום אפריקה. גם הן זכו לתמיכה מהממשל, בסך 1.2 מיליארד דולר.
החברה הסינית הפרטית "סינובק ביוטק" וחברת "סינופארם" שבבעלות ממשלת סין מצויות כל אחת בשלבים מתקדמים של בחינת חיסונים, שהן פיתחו על בסיס שימוש בנגיף מומת. החיסון "ספוטניק 5", שפותח במכון גמילה של משרד הבריאות הרוסי, מצוי גם הוא בשלב השלישי של הניסויים, שכולל 40 אלף נבדקות ונבדקים.
אם יש משהו שסודק מעט את חזותו השלווה של זקס, הוא תופעת ההתנגדות לחיסונים. "הטרגדיה הגדולה תהיה שנצליח להגיע לחיסון שבאמת עובד, ומכל מיני סיבות מופרכות אנשים יגידו 'זה לא בשבילי, אני לא מתחסן'", הוא אומר בכעס.
"אני מאמין שבאופן כללי, חיסון הוא אחד הדברים הכי אפקטיביים שאנחנו יכולים לעשות למען בריאות הילדים שלנו ובריאותנו. המדע הוכיח ומוכיח את זה שוב ושוב. לגיטימי שלא כולם תומכים בחיסונים. לכל אדם יש הזכות להחליט עבור עצמו. אבל במקרה של חיסון, אנחנו נהנים כולנו מהאפקט על האוכלוסייה, ולא רק מהאפקט על עצמנו.
"הציבור מדבר על זה, וצריך לדבר על זה. הבעיה היא שכל שיח ציבורי היום הוא קוטבי: מהר מאוד הוא מתמקם בשני קצוות מנוגדים, וקשה לנהל דיון אמיתי. יש תומכי חיסונים, יש מתנגדי חיסונים, ואין באמת הקשבה או ניסיון להבין. אנשים מתווכחים לא רק על דעות, אלא על עובדות ממש. כן מגיפה או לא מגיפה. בתנאים כאלה של שיח ציבורי קשה להשפיע על אנשים, ובטח שקשה להסביר עד כמה חשוב החיסון.
"בהתחלה לא יהיו מספיק חיסונים, אז מי שלא ירצה להתחסן, שלא יתחסן. ככה יישארו יותר חיסונים למי שכן רוצים, ומי שלא יחוסן, ימשיך להיות בסכנה. הסכנה הזאת תימשך עד שיהיו מספיק אנשים שיתחסנו, והווירוס יעבור מהעולם.
"כל עוד אין חיסונים לכולם, פחות מפריע לי שיש אנשים שמתנגדים עקרונית לחיסונים, או ספציפית לחיסון נגד קורונה. לא רוצים, לא צריך. אבל מרגע שיהיו חיסונים, ורק חלק מהאוכלוסייה יחוסן ויהיה מוגן, הווירוס הזה ימשיך להסתובב ולשגע את העולם, וזה יהיה עצוב".
מה אתה חושב על האנשים שמפקפקים בקיומה של מגיפה ועל תיאוריות הקונספירציה סביב הקורונה?
"חבל על הזמן שלנו", צוחק זקס, "בעידן התקשורת של היום, חשוב מתמיד שנדבר על הנושאים המשמעותיים ושנעשה את זה באחריות, כי יש יותר מדי אנשים שמדברים שטויות. אני מתמקד בנתונים ובמדע".
את אשתו, מירב זקס זילברמן (51), במקור מכפר סבא, הכיר זקס במהלך לימודי הרפואה באוניברסיטת בן־גוריון, כשלמדה לתואר שני בפיזיולוגיה. "היא המוכשרת מבין שנינו", הוא אומר, ומתחיל למנות את תאריה. "יש לה דוקטורט בביוכימיה, תואר שני במחול ובאמנויות הבמה, בעברה היתה רקדנית מקצועית וכוריאוגרפית. יש לה גם תואר במנהל עסקים, ועכשיו סיימה תואר שני בציור וברישום".
בתם, ליהי (24), נולדה בארה"ב לאחר הגעתם. בימים אלה היא מנסה להתקבל לבית ספר לרפואה. בנה של מירב מנישואיה הראשונים, נוי (28), עבד עד לא מכבר כסמנכ"ל אסטרטגיה בחברת כספים גדולה בניו יורק. "הוא הצליח שם מאוד. לאחרונה הוא נישא לרופאה, בשנה השלישית של ההתמחות שלה, ועם או בלי קשר, לפני חודש החליט לנטוש את עולם העסקים ולהתחיל גם הוא ללמוד רפואה".
אמו ואחותו של זקס מתגוררות ברעננה, ואחיו גר בצפון. הוריה של אשתו גרים בכפר סבא. הוא מקפיד לבקר אותם בישראל פעמיים בשנה. "באפריל האחרון היינו אמורים לשכור בית גדול בהרצליה ולארח את המשפחות משני הצדדים לליל הסדר. כמובן שהכל בוטל, ואני מחכה לחיסון הזה גם כדי שנוכל להיות כבר מצידו השני של המשבר ואוכל לפגוש את אמא שלי".
איך נראים ימי העבודה שלך בתקופה האחרונה?
"לא מסעירים. אני קם מוקדם בבוקר ויורד למשרד שלי בבית, מתיישב מול המחשב ומתחיל סדרות של שיחות וידאו וחילופי מיילים. עבודה כמו כולם, במובן זה שאני עובד מהבית, וכל הצוות שלי עובד מהבית. זה דבר שעדיין מדהים אותי. לפני הקורונה לא צפיתי עד כמה אפקטיבית יכולה להיות עבודה מהבית, לפחות בתחומים שאני עוסק בהם. זאת רמת יעילות שלא הייתי מצליח לנבא לפני שנקלענו למצב הנוכחי.
"אני הצווארון הלבן של המחקר. מהמדענים שלא צריכים ללחוץ על אף כפתור, חוץ ממקשי המקלדת. כשהתחלתי לעבוד בתעשייה, ליהי היתה בת 8. באחד הימים היא הצטרפה אלי לעבודה, וכשהגענו למשרדים, היא הסתכלה סביבה זמן ממושך, בשקט, ואז אמרה לי באכזבה: 'אבא, חשבתי שאתה רופא, אבל כל היום אתה סתם יושב ומדבר עם אנשים'.
"כרופא בתעשייה אני באמת במצב מוזר. כסטודנט לרפואה התחנכתי לעבוד עם מטופלים, וכך גם עבדתי שנים. אבל בשנים האחרונות, ובמיוחד בתפקיד הנוכחי, אני לא רואה מטופלים וחולים ולא יכול לראות אותם. אסור לי. אני לא יודע מי המטופל ברמת הפרט, אני מסתכל על מידע רק ברמת האוכלוסייה.
"במחקר הנוכחי לא פגשתי אף אחד מהמשתתפים או מהמשתתפות של הניסוי, מתוך הצורך להבטיח אובייקטיביות ולמנוע אפשרות של הטיה".
מודרנה מונה היום כאלף עובדים. רובם ככולם מגויסים למחקרי הקורונה, חלקם במחקר ובפיתוח וחלק גדול יותר בייצור. צוות העבודה של זקס כולל חוקרים, רופאים, סטטיסטיקאים, מפתחים ומנהלים של מערכי ניסוי קליניים, ניהול מידע ועבודה רגולטורית.
"כמובן שיש מי שצריכים להיות במעבדות ובמפעל, והם עובדים אחרת ממני. יש צוותים שאחראים לניהול הדיונים ולעבודה השוטפת מול הרבה דמויות בגופים שונים של רשויות הממשל, והם עובדים מהמטה שבקיימברידג'. יש חוקרים של החברה שנמצאים בשטח, ב־100 אתרי המחקר שלנו ברחבי ארה"ב. הם נפגשים עם המתנדבים ושותפים לכל מה שנעשה.
"חלק מהאנשים הבכירים ביותר שעובדים על המחקר הצטרפו לחברה אחרי שהשלב הראשון התחיל, ואני מעולם לא לחצתי להם את היד", הוא צוחק. "הם אפילו לא היו במשרדים שלנו. ובכל זאת, כל הצוותים מתפקדים מצוין".
אתה מרגיש את המשא הכבד שיש על הכתפיים שלך?
"כשאומרים משא על הכתפיים, אני מתאר את זה לעצמי באופן ציורי, כמשהו חיצוני שהגוף נושא. ההרגשה שלי היא מאוד פנימית. לחץ פנימי. זה נכון לא רק לגביי, אלא גם לגבי כל השותפים לצוות שלי, ובכלל עובדי החברה. האחריות היא עצומה. לוודא שהכל באמת עובד כמו שצריך, מדויק, אחראי, מקצועי. אסור לפשל פה.
"אבל זה לא לחץ שלילי באופיו, כי הוא ניזון מתחושה של הזדמנות אדירה. אנחנו מכירים את הפלטפורמה הזאת שהמצאנו, עובדים עליה כבר שנים, מאמינים בה. חיכינו ליום שנוכל להוכיח שיש בידינו המצאה משמעותית מאוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
