שש שנים אחרי שחזרו ל"המירוץ למיליון", היו בטוחים וובה ואלה, הצמד עם הקסם הטלוויזיוני הבלתי נגמר, שהסטריאוטיפים המיושנים נמצאים כבר הרחק מאחוריהם, ושבעונת האולסטארס הנוכחית הם לא יתמודדו שוב על תקן "הרוסים" או "העולים החדשים".
אבל אז הגיעו תשדירי הפרומו לקראת עליית העונה, ומשפט טעון אחד שאמרה למצלמות המתמודדת יעל כרמון, מהצמד יעל ויוסיאל, הנחית אותם על קרקע המציאות: "אלה ו־וובה הפכו ליותר רוסים".
"זה משפט מה זה מעצבן. מאוד", מגיבה אלה. "זה משפט גזעני, ואני לא מבינה למה הכניסו אותו לפרומו. הוא ממש גזעני".
וובה: "זו לא רק גזענות. במשפט הזה היא בעצם דורשת מאיתנו שנשנה את עצמנו, אבל למה? אני ישראלי, אני חי פה, יש לי משפחה כאן וזאת המדינה הראשונה שלי שאני חי בה כעצמאי. זה שנולדתי וגדלתי ברוסיה לא אומר שאני פחות ישראלי מיעל".
הבנתם למה בעצם היא אמרה את זה?
וובה: "כנראה כי דיברנו גם קצת ברוסית".
אלה: "היא אפילו לא יודעת שכשאני מדברת עם וובה ברוסית, הוא לא מבין מה אני אומרת, ואני מעדיפה להסביר לו בעברית".
וובה: "ברוסיה אומרים 'אתה מישראל', ובארץ אומרים לנו 'אתה רוסי'. מאוד עצוב שהיא לא מקבלת אותנו כמו שאנחנו, וחבל שיש לה כאלה סטנדרטים על אנשים".
אלה: "הוא מתכוון לסטריאוטיפים".
אלה, איך הרגשת כשצפית בפרומו?
"התעצבנתי מאוד, ואני אגיד לך למה. כשאני מצטלמת אני נזהרת מיליון פעם לא לצאת גזענית, אבל למה היא לא נזהרה, ולמה הכניסו את זה? אם היא היתה אומרת את זה מולנו, הייתי עונה לה".
למה לא הגבתם לה ברשת?
וובה: "לא רצינו להעליב אותה".
אלה: "וובה התקשר אלי אחרי השידור ואמר לי, 'למה היא אומרת עלינו דבר כזה? זה כמו שאנחנו נגיד שהיא נהייתה יותר ישראלית'. זאת השוואה מיותרת".
קיבלתם תגובות נוספות שלדעתכם הן גזעניות?
וובה: "אלה קיבלה באינסטגרם תגובה של מישהו רוסי, שכתב שהוא צופה בנו ומתבייש להיות רוסי".
אלה: "שלא יהיה רוסי. נסתדר בלעדיו".
וובה: "אני מודה שאני מופתע שעדיין יש תגובות כאלה. בעונה הראשונה שבה השתתפנו חשבנו שיגידו, 'הנה הרוסים האלה, ומה הכניסו אותם לתוכנית?' אבל הפעם ניגשנו לצפייה ולא חשבנו שיהיו הערות כאלה. ופתאום הוא כתב נגדנו סטטוס".
אלה, נעלבת מהרוסי באינסטגרם?
אלה: "אני על ציפרלקס. לא אכפת לי".
ביומיום אתם חווים גזענות?
אלה: "אומרים לי שאני רוסייה עם נשמה של מרוקאית. ואני בכלל אוקראינית".
וובה: "כל מי שדובר רוסית, מבחינת הישראלים הוא מרוסיה. בארץ לא מכירים חחושקה (אוקראינית בסלנג מעליב)".
אלה: "גם חחושקה זו מילה לא יפה. זה כמו שאני אגיד לאפרו־אמריקנים 'כושים'. אבל אני לא נפגעת מזה".
וובה: "כושים אסור להגיד? אמא'לה, איך הכל מסובך בחיים האלה".
***
וובה ליזרוביץ' (33), שעובד כטכנאי, עלה לישראל מרוסיה ב־2002, בגיל 16. אמו נפטרה מסרטן כשהיה בן 5. "אני זוכר שהגעתי אליה לבית החולים והתחלתי לבכות", הוא משחזר. "היא אמרה לי שהרופא מחליף לה את השעון, כדי להרגיע אותי, והוסיפה שהיא עוד מעט תחזור הביתה. אבל היא לא חזרה".
איך היה לגדול בלי אמא?
"אני לא יודע מה זה לגדול עם אמא, כך שאני לא כל כך יכול לענות. אני זוכר שאבא שלי היה מביא הביתה אמא אחרת, הייתי עושה בעיות, לא קשוב לכל אישה שהוא הביא, כי רציתי רק את אמא שלי.
"בשלב מסוים אבא שלי שאל אותי אם אני רוצה לעלות לישראל, ועניתי שכן. העלייה היתה לי קלה וטובה. למדתי בארץ בתיכון מקיף א' באשדוד ומאוד התלהבתי, כי קיבלו אותי מאוד יפה. הכרתי הרבה חברה ישראלים ורוסים, והתחברנו".
בתום הלימודים התגייס לחיל הים, אך השתחרר אחרי שנה אחת בשל קשיי פרנסה.
שמו במקור הוא ולדימיר, אבל כולם מכירים אותו כוובה. "כשאמא שלי ילדה אותי, היא צעקה לאבא שלי בחלון 'וובה נולד'. בעברית קוראים לי זאב, אבל מה לי ולזאב?"
הוא נשוי למריה (34), מעצבת פנים, שלה הציע נישואים בגמר העונה הרביעית של "המירוץ למיליון". הם גרים בפתח תקווה ומגדלים בת, ניקה (4 וחצי). "אנחנו רוצים עוד ילדים, שיהיה שמח", הוא מתלהב. "אבל עכשיו, עם כל הקורונה, זאת תקופה לא פשוטה. ובכלל, קשה לי לראות אנשים שמזלזלים ולא מתייחסים להנחיות. יש הרבה דברים מפחידים, אבל אנחנו מתמודדים".
אלה אייבינדר (31) עלתה לארץ ב־2008, היישר לפתח תקווה. "בניגוד לוובה, אצלי העלייה היתה קשה, כי עליתי לבד ונאלצתי להיפרד מאמא שלי, שנשארה באוקראינה", היא מספרת. "בילדותי היה לי הכל והייתי מפונקת. לאבא שלי תמיד היו עסקים, והוא כל הזמן הסתובב בחו"ל. היו לו חנויות קוסמטיקה, והוא סחר גם בפירות ים.
"תמיד היו לי בובות ומשחקים, ועד גיל 18 אבא היה שולח לי פעם בחודשיים בגדים. בבית הספר שלי הייתי המתלבשת הכי טובה, כשאף אחד סביבי לא ידע מה זה 'מנגו' ו'זארה'. אני זוכרת שכל החברות לקחו ממני בגדים ואף פעם לא החזירו.
"כשעליתי לארץ, בגיל 20, הבנתי שכדי לממן את עצמי ולחיות כמו שאני רגילה, אני צריכה לעבוד 20 שעות ביממה. זה היה שונה ממה שהתרגלתי אליו. בפעם ראשונה בחיים שאבא שלי אמר לי, 'לכי תעבדי'.
"לא היה לי טוב. הייתי באה לעבודה בסופרמרקט ויודעת שאני בטוח הולכת לריב היום עם מישהו. כל הזמן בכיתי בטלפון לאמא שלי, 'אני רוצה לחזור הביתה, לא רוצה להישאר יותר בארץ'. עד שהכרתי את וובה בעבודה, התחברנו - ואז פיטרו אותנו, כי שנינו לא היינו רציניים".
היא מתגוררת ברמת גן, עם שותפה, ועובדת כמזכירה רפואית בתחום האסתטיקה. "כל המשכורת שלי הולכת על טיפולים עצמיים", היא מספרת. "עשיתי ניתוח אף, הגדלת חזה, חומצות היאלורוניות בעצמות הלחיים ובשפתיים".
וובה: "מישהי כתבה שאלה עשתה את כל הניתוחים שאפשר. תציין שהיא לא עשתה עדיין הכל, כי בציבור כבר חושבים שהיא רובוט מרוב ניתוחים".
אלה: "אם היה לי כסף, הייתי עושה עוד".
את נראית כיום שונה לגמרי מאשר בעונה הרביעית.
"אני לא נראית טוב בתוכנית הנוכחית. האקס שלי שלח לי הודעה, 'מאמי, את כזאת שווה, איך יצאת שוב מכוערת' (צוחקת)".
וובה: "היא יפה, אבל איך שאני הכרתי אותה - היא היתה יותר יפה".
אלה: "לדעתי אני נראית הרבה יותר טוב היום מאשר בעונה הקודמת. לפני הצילומים עשיתי החלקה ויצאתי ממנה עם שיער ג'ינג'י, אז צבעתי כמעט לשחור כדי להסתיר את הג'ינג'י".
וובה הוא שהתחיל עם אלה בעבודה בסופרמרקט, והקשר הרומנטי ביניהם נמשך שבועיים. אבל גורל הריאליטי חיבר ביניהם לשנים רבות נוספות קדימה.
וובה: "כשהכרתי אותה, היא היתה מאוד משקיעה במראה שלה. היתה מגיעה לעבודה בסופר על עקבים, חצאית ועם ראש למעלה, כדי שהסנטר יימתח".
אלה: "הייתי מאחרת לעבודה 40 דקות, העיקר שאגיע מאופרת. היום אני יוצאת עם פיג'מה ומגבת על הראש. כבר פחות אכפת לי, ואין לי זמן".
וובה: "היא נראתה אז כמו טופ מודל על המסלול, ובגלל זה נדלקתי עליה. אני זוכר שאיך שהיא יצאה החוצה לעשן - יצאתי אחריה וביקשתי ממנה מצית. תראי איך המצית ההוא הציל אותנו".
אלה: "חבל שיצאתי לעשן (צוחקת)".
כמה זמן הפלרטוט ביניכם נמשך?
אלה: "זה נגמר בתוך שבועיים. הפכנו מהר לחברים טובים בלבד".
וובה: "לא היינו זוג. היינו חברים שאוהבים לצחוק ולהסתלבט יחד".
אלה: "הכרתי לו את החברה שלי, והם התחילו לצאת. היה לנו שמח יחד, עד שפיטרו אותנו מהעבודה".
.jpeg)
וובה, אם לא היית נשוי, יש סיכוי שהייתם חוזרים?
שניהם חורצים יחד: "לא".
וובה: "אתה רואה? שנינו כבר יודעים את התשובה אוטומטית. הגוף שלנו פולט את התשובה".
דווקא נראה מבחוץ שאתם מתאימים.
אלה: "ממש לא מתאימים. אני אוהבת מרוקאים".
וובה: "גבר שאין לו יאכטה במרינה בהרצליה - שלא יתקרב אליה".
אלה: "אל תכתוב את זה, שלא יחשבו שאני טיפוס חומרני, למרות שאני כן (צוחקת). הכי חשוב לי להסתדר עם הגבר שמולי. אני נראית פתוחה בתוכנית, אבל במציאות אני אדם ממש סגור, לא נפתחת. קשה לי להתחבר לאנשים חדשים. כמעט כל החברות שלי רוסיות, ועם גברים בכלל קשה לי להסתדר".
למה?
אלה: "כי אני אדם שאוהב חופש. בשבילי לגור עם גבר זה גיהינום. אני מעדיפה לגור בנפרד".
וובה: "היא רוצה גבר שייתן לה דירה, לא יגור איתה, אבל יביא לה פרחים פעם בשבוע. זה כמובן נאמר בצחוק".
אלה: "ברור שבצחוק".
וובה: "שקרנית (צוחק)".
***
לחיינו הם פרצו בסוף 2014, בעונה הרביעית של "המירוץ למיליון" ברשת. שני עולים חדשים, רוסי ואוקראינית, עם מבטא כבד, עברית קלוקלת, שמות לא מעוברתים וסטיילינג מיושן. לא היה אפשר שלא להתאהב בהם. אז וגם היום. כשנפתחו הליהוקים לעונת האולסטארס, לכולם היה ברור ששני האקסים חייבים להיות שם.
אלה: "אלי התקשרו קודם ושאלו אם ארצה להשתתף באולסטארס. אני מייד אמרתי, 'אפשר עם מישהו אחר ולא עם וובה?' כי כבר לא היינו אז בקשר. המלהקת אמרה שאי אפשר. העלינו לקו את וובה, ואמרתי לו, 'וובה, תתכונן, אנחנו נוסעים שוב".
וובה: "בדיוק הייתי עם אשתי בגן של הבת. אמרתי לאלה ולמלהקת, 'מה אתן רוצות ממני? החוזה שלי הסתיים ואני סיימתי את התפקיד שלי'. אבל הן התעקשו. שאלתי את אשתי מה לענות להן, והיא אמרה לי שאסע. אם היא היתה אומרת 'לא' - לא הייתי נוסע".
איך אשתך הסכימה מייד, בלי פקפוקים?
"אשתי מכירה את אלה ומכירה אותי, והיא יודעת שאין לה שום סיבה לקנא. היא יודעת שאני ואלה כמו אח ואחות".
אלה: "אנחנו כמו שני גברים".
וובה: "סוף־סוף את מסכימה שאת כמו גבר. אשתי זרמה עם זה ואמרה 'למה לא'".
אלה, לך לא היו שום התלבטויות?
אלה: "אני מייד אמרתי שאני הולכת. היתה לי תחושת בטן שאני זוכה הפעם, הרגשה טובה. לא יודעת מאיפה זה הגיע".
למעשה, הייתם כוכבי העונה הרביעית. מה עבר עליכם מאז?
אלה: "אני שונאת את השאלה הזאת, מה עבר עלינו בחמש השנים האחרונות. מה יכול לעבור עלינו? משאית".
וובה: "היינו שנה אחת קצת מפורסמים, ואז חזרנו לחיים הרגילים שלנו. זה מה שיקרה גם אחרי האולסטארס. היה כיף ועברנו חוויה. אם החוויה תמשיך - אחלה. ואם לא, אז חוזרים שוב לחיים הרגילים".
אלה: "אין לנו אפילו סוכן. אני חשבתי שעונת האולסטארס תעלה בעוד כמה חודשים, כך שלא הייתי מוכנה נפשית. רציתי לרזות לפני שהעונה תעלה. מה שכן, לא הופתעתי שלקחו אותנו שוב. ידעתי שזה יקרה יום אחד".
איך התכוננתם לעונה הזאת?
וובה: "אנחנו ספונטניים, כך שמבחינתנו לא היה מה ללמוד או להתכונן".
אלה: "היינו רק צריכים להתחבר מחדש, כי לא היינו כל השנים בקשר. אז בחודש שלפני הצילומים נפגשנו והתחברנו".
איך היה המירוץ עצמו?
וובה: "לשנינו היה מאוד קשה להמתין לרגע ההזנקה. היינו מתוחים וחיכינו להפתעה שבטח תגיע. זה היה מלחיץ".
אלה: "לפני העונה הרביעית התאמנתי פיזית לקראת המשימות. הפעם לא התאמנתי בכלל, והיה לי קשה מבחינה גופנית".
דווקא נראה שאתם לא מתאמצים במיוחד במשימות.
וובה: "בעונה הרביעית החוויה היתה ראשונית, אבל הפעם הגענו כשאנחנו מכירים את התוכנית. החלטנו שאנחנו רוצים יותר ליהנות".
אלה: "בכל שלב היינו בטוחים שאנחנו הולכים הביתה, ותמיד היינו מוכנים לרגע ההדחה שלנו. אני מזכירה לך שבעונה הקודמת הגענו עד לחצי הגמר".
בדומה לעונה הקודמת בהשתתפותם, גם הפעם התמודד הצמד עם "עצור" מצד המשתתפים האחרים. מדובר בנוהל שבו רשאים זוגות לעצור זמנית את התקדמותם של מתמודדים אחרים, ובכך להגדיל את הסיכוי שיודחו. "זה היה הפחד הכי גדול שלי, שנקבל שוב פרסות ועצורים", מודה אלה.
וובה: "אני דווקא אמרתי לאלה, 'אל תדאגי, לא יעצרו אותנו, כי אנחנו ממילא חלשים'. אבל מהר מאוד גילינו שמירוץ בלי לשים 'עצור' לוובה ואלה - זה לא מירוץ".
אלה: "זה היה נורא מעצבן. רציתי להרוג את הזוג ששם לנו את העצור. לא דיברתי איתם אחר כך. יצאנו יחד למסיבות, ופתאום שמים לנו עצור. אין לי הסבר לזה".
נעלבתם?
וובה: "כן, אי אפשר שלא להיפגע מזה".
אלה: "אני לא הבנתי למה דווקא אנחנו. הרי אני בת 30 פלוס, ובקושי זזתי".
***
החלק הכי קשה במירוץ, כך שניהם מסכימים, היה "להסתדר אחד עם השני", ולמעשה, מהרגע שחזרו לארץ, בסיום הצילומים, לא דיברו זה עם זה כלל. "למעשה, כמו שלפני המירוץ לא דיברנו, גם כשחזרנו לארץ - שוב לא דיברנו", מסבירה אלה.
וובה: "היתה משימה בפיליפינים שבה היינו צריכים לזהות שירים ישראליים, וזה היה ממש קשה. בעונה הקודמת שלנו היינו צריכים לזהות את 'יונתן הקטן', אבל שנינו לא גדלנו בארץ ולא הכרנו את שיר הילדים הזה. במירוץ הנוכחי היו שירים יותר חדשים, אבל גם אותם לא הכרנו, והאחים בן ואורי שפלן עזרו לנו".
אלה: "אני הייתי בטוחה שזה הסוף שלנו, וקיבלנו את זה ברוח טובה. יש ישראלים שלא שומעים מוזיקה מזרחית, אז למה שאנחנו נשמע?"
את לא שומעת ים־תיכונית?
אלה: "רק אייל גולן".
וובה: "אשתי שומעת".
אלה, סיפרו לי שהיה לך קשר של פלרטוטים עם עומר, מצמד האחים נטע ועומר ברזני.
אלה: "כן, אבל אפילו לא התנשקנו. רק התחבקנו. בבית המלון אסור היה למתמודדים לצאת מהחדרים, אז וובה היה שומר מחוץ לדלת, כשעומר היה מגיע, כך שלא יפריעו לנו".
וובה: "עומר נדלק על אלה כשעשינו היכרות בין הזוגות".
אלה, עומר הוא הטעם שלך?
וובה: "עומר הוא החלום שלה".
אלה: "יש לו גוף יפה, למה לא? הוא חתיך מאוד. כשהוא יצא מהמים באחת המשימות, אמרתי להפקה בצחוק, 'אפשר להחליף זוגות?'"
למה הרומן לא המשיך בארץ?
אלה: "עומר אמר שאני לא רצינית. הוא התקשר אלי כמה פעמים אחרי המירוץ וקבענו להיפגש - אבל זה לא יצא".
וובה: "שייקח אותך לשבת לפגוש את ההורים".
אלה: "נראה לי שהוא מפחד ממני, אבל זה מאוחר כבר".
כלומר, את תפוסה?
"לפעמים".
מזהים אתכם ברחוב?
אלה: "כן, אבל לפעמים אני מעדיפה לשים עלי משקפיים כהים. בעונה הקודמת קיבלתי חרדות מזה שזיהו אותי, כי אני לא אדם סוציאלי, וכשניגשים אלי אנשים שאני לא מכירה - אני לא מרגישה בנוח".
וובה: "בגלל הקורונה אי אפשר להצטלם בסלפי עם אנשים, וגם פחות מזהים אותנו עם המסיכות".
אלה: "אני שונאת את המסיכה הזאת, כי היא עושה לי אקנה. אבל עכשיו אני שמחה שהיא קיימת".
אלה, בראיון בעבר סיפרת שקראו לך בעבודה "שרמוטה", קללה שלא הכרת, והעלבון דרבן אותך להופיע בטלוויזיה, כדי להוכיח ש"את שווה לכולם".
"כן, אבל מאז זה השתנה חבל על הזמן. היום אני מקבלת תגובות יפות, וזה אושר. כולם מפרגים, למרות שהיתה אחת שכתבה בתגובה לצילום שלי ושל וובה, 'איך היא יכולה לחייך עם כל הבוטוקס שלה'. כתבתי לה, 'מאמי, בשפתיים לא עושים בוטוקס'. היא נבהלה ומייד כתבה לי, 'אני מתה עלייך'.
"אני מודה לכולם על ההודעות התומכות. לקבל פרגון זה הכי כיף, וזה עולה על כל דבר לא נעים אחר שכותבים".
וובה: "ותודה גם לאלה, על הסבלנות וההקשבה".
אלה: "לא הייתי מקשיבה".
וובה, אני מניח שבמירוץ הזה היית על תקן המבוגר האחראי.
"זה מה שהיה צריך לקרות, אבל בפועל זה לא קרה".
מה השתנה במותג שלכם בין העונה הקודמת לעונת האולסטארס?
אלה: "ההומור שלנו על המסך עבר אבולוציה. לדעתי הוא נהיה עוד יותר טוב. בעונה הקודמת לא אהבתי את עצמי ולא היה לי מצחיק, אבל עכשיו אני פיפי".
וובה: "היום אנחנו מקבלים ואוהבים את עצמנו יותר מאשר בעונה ההיא. בפעם שעברה היינו מודאגים איך ניראה ואיך נצא על המסך, ועכשיו אנחנו אוהבים את עצמנו כמו שאנחנו. כבר לא משנה לנו מה יגידו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
