קשה מאוד לקיים ראיון עם גילה גמליאל בימים אלה. אחרי ששתקה במשך יותר משבועיים, מחלת הקורונה שבה חלתה עדיין נותנת בה את אותותיה ולא משאירה לה הרבה אוויר. אבל בעיקר אלו הדמעות שחונקות את גרונה והבכי המתפרץ, אחת לכמה דקות.
ספק אם חברה צינית, סקפטית ולפעמים אכזרית כמו החברה הישראלית תקבל את הדמעות של גמליאל בלב פתוח. יגידו שזה תרגיל, שזה משחק, ש"ככה זה אצל הפוליטיקאים", שהיא מנסה לפרוט על נימי הרגש. האמת היא שהראיון הטלפוני עם גמליאל דווקא התחיל מנקודת מוצא של חוזקה וביטחון ואמירות כמו "שום דבר לא יעצור אותי", אבל כשהחלה לתאר את "הצונאמי שעבר עלי", לא יכלה לעצור את רגשותיה.
אורח מחו"ל שהיה מגיע לארץ לפני כשבועיים ופותח טלוויזיה, רדיו, עיתונים או כל רשת חברתית, היה יכול לחשוב שגמליאל היא זו שהפיצה את הקורונה בישראל. מהדורות החדשות נפתחו בדיווחים מיוחדים מתחת לביתה, כתבים נשלחו לאתר את הכיסא שעליו ישבה בבית הכנסת, העיתונים מרחו תמונות שלה וכותרות ענק, הפגנה התקיימה מול ביתה, רבים קראו להתפטרותה, וגם המשטרה התבקשה לבדוק את הנושא. ביום שני האחרון, לאחר קבלת ממצאי הבדיקה, הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי גמליאל לא שיקרה בחקירה האפידמיולוגית, ולכן אין עילה להמשיך לבדוק את הנושא.
"הדבר הכי קשה היה כשחברות של הבת שלי, שהיא בת 11, שאלו אותה על כל הדברים שאמרו עלי", אומרת גמליאל בגרון חנוק. "היא באה אלי ושאלה, 'אמא, למה אומרים שאת שקרנית?'. אמרתי לה, 'אל תדאגי, באבי, האמת תצא לאור'".
"טעיתי בשיקול הדעת"
ביום שני לפני כשבועיים פרסם העיתונאי חיים לוינסון באתר "הארץ" שגמליאל, השרה להגנת הסביבה, הפרה את המגבלות שקבעה הממשלה, התפללה בבית כנסת בטבריה ושיקרה בחקירה האפידמיולוגית. גמליאל, שנדבקה בקורונה, מתגוררת בצפון תל אביב. בבדיקת המשטרה התברר כי גמליאל אכן דיווחה שהיתה בטבריה, אולם בגלל באג במערכת המחשב נכתב בדו"ח כי אמרה ששהתה בתל אביב.
"עברתי ימים לא פשוטים", היא אומרת. "במקום לקחת פסק זמן כדי להחלים, מצאתי את עצמי בעין הסערה, סופגת ביקורת ציבורית קשה מאוד ולא מוצדקת. ביקורת משתלחת, שמבוססת על מידע שקרי ומסולף. אני שמחה שהאמת יצאה לאור, והובהר באופן חד־משמעי שדיברתי אמת בחקירה האפידמיולוגית. כל האמירות המכפישות עלי התבררו כתלושות מהמציאות.
"מה שהיה קשה לי במיוחד הוא שכמעט לא שמעתי קולות שאומרים 'רגע', 'שנייה', אולי צריך לחכות, לראות מה יגלו כל הבדיקות. אף אחד לא נתן צ'אנס לשמוע 'אולי גילה גמליאל אמרה אמת'. זה היה נורא ואיום. שפטו אותי עם יד קלה על ההדק.
"העליהום הזה היה כמו גל עצום ששוטף אותך, ואין לך מספיק אוויר כדי להכיל אותו. אי אפשר לתאר את זה במילים. זה מטורף, חולני, לא אנושי. כל היום כלי תקשורת שולחים אליך עוד ועוד תחקירנים, עם כל מיני שאלות הזויות. עומדים לך מתחת לבית. יש פרסומים מרושעים, כל כך הרבה דברים שהם לא אמת.
"ובעיקר ראיתי מה שזה עושה לבנות שלי, תהל (11) ויעל (9). הן רואות את אמא שלהן חולה בקורונה, חלשה, כואבת. רואות את החולי הזה, ובמקביל, נחשפות לתקשורת. החברות שלהן שואלות אותן שאלות על אמא שלהן. הבת הגדולה שלי התבגרה דרמטית.
"ואני באמת לא מבינה למה. אז נכון, טעיתי בשיקול הדעת. אני מסכימה שהייתי צריכה לפעול לחומרא. אבל ככה למחוק 20 שנה שהשקעתי בעשייה למען המדינה? מאיפה שנאת החינם הזאת?"
פוליטיקאים חוטפים ביקורת, זה לא משהו חדש.
"אבל במקרה שלי היו עוצמות אחרות. היה מותר לומר עלי הכל, כל הזכויות הבסיסיות שלי נרמסו, הזכות לחיסיון רפואי, הזכות לפרטיות, הכל הותר.
"צריך להבין את המצב שלי באותו זמן. נדבקתי בקורונה. שכבתי במיטה עם חום גבוה ותחושה שהבטן שלי נשרפת, כאילו שמו לי תנור בבטן. כל הגוף שלי כאב, לא יכולתי להכניס פירור לפה, כי לא יכולתי לבלוע. הראש התפוצץ, השרירים כאבו, כל הזמן יש לך תחושה שהפה יבש. התעוררתי כמה פעמים בלילה, הייתי גמורה פיזית.
"מדי פעם מרגישים קצת יותר טוב, ואז יותר קשה. המחלה מהתלת בך. ומעל הכל, הקושי הנשימתי. כאילו אין לך מספיק חמצן. כל הדיבורים האלה על 'זה רק שפעת' הם ממש לא נכונים. זה ממש לא שפעת. אני אישה בריאה, אין לי מחלות רקע, לא העליתי בדעתי שהמחלה היא בסדר גודל כזה.
"ואז, פתאום, מגיע הצונאמי הזה. ואני לא מבינה מאיפה זה בא, אחרי שנים שאני משרתת את הציבור עם כל הלב והנשמה".
אני בטוח שיכולת להבין מאיפה זה בא. שרה בממשלה, ששותפה לקבלת החלטות שמקשות את החיים של הציבור, נתפסת כשהיא בעצמה מפרה את החוק ואת ההנחיות.
"לא הפרתי את החוק ואת ההנחיות. יש תקנה שמאפשרת יציאה ממקום שהייה קבוע למקום שהייה קבוע אחר. הכתובת של בעלי, חובב, בתעודת הזהות היא בדירה בשכונה ד' בטבריה שמשמשת אותנו בסופי שבוע, בחגים ובחופש הגדול. עוד לפני הסגר, וחשוב להדגיש שזה היה לפני הסגר. לא חרגתי מההנחיות ומהחוק".
נסעת 150 ק"מ מהבית, כשהיה מותר לצאת רק למרחק של 1,000 מטר.
"כמו שהסברתי, על פי תקנה 2 (17) מותרת 'יציאה ממקום שהייה קבוע אחד למשנהו'. אנחנו היינו בטבריה לפני הסגר, והחלטנו לשהות שם בסגר. זה חוקי ומותר".
התפללת שם בבית כנסת סגור, כשאמרו שאסור להתפלל במקומות סגורים.
"אני אדם מאמין, חשוב לי להיות בבית כנסת ביום כיפור. וגם במקרה של בית הכנסת, הכל היה לפי ההנחיות. לא היתה הוראה לסגור את בתי הכנסת, בתי כנסת ששמרו על ההנחיות והתקנות היו פתוחים. בית הכנסת הזה עמד בתקנות, הדברים נבדקו לפניי ולפנים, על ידי משרד הבריאות, הגנת העורף, עיריית טבריה. זה היה מותר וחוקי להתפלל".
גם אם זה היה חוקי, זה לא נראה טוב.
"נכון. ואני מקבלת את הביקורת הציבורית. אני מבינה שלמרות שפעלתי על פי החוק וההנחיות, טעיתי בשיקול הדעת. לקחתי אחריות, אני עדיין לוקחת אחריות, התנצלתי באופן מלא ומעומק הלב. אמון הציבור הוא דבר שמאוד חשוב לי. אני מבינה שלמרות שההנחיות התירו את מה שעשיתי, הייתי צריכה לנהוג לחומרא, להישאר בתל אביב ולא להיות בטבריה, למרות שזה היה מותר".
"לא מפחדת מאף אחד"
לא מעט נבחרי ציבור הפרו את ההנחיות בחודשים האחרונים, החל מנשיא המדינה, דרך ראש הממשלה, הרמטכ"ל וראש השב"כ, ועד לח"כים כמו אביגדור ליברמן, ניר ברקת ומיקי לוי. אבל נראה שאת הביקורת הקשה ביותר חטפה גמליאל.
"היה ניסיון לעשות לי חיסול ממוקד מכוון ומתוזמן, כדי לעצור את כל הרפורמות שאני מקדמת במשרד להגנת הסביבה. בחמשת החודשים שאני במשרד יש מהפכות של ממש, שלא נעשו עשרות שנים. אלו רפורמות שמעבירות עשרות מיליארדי שקלים מבעלי הון לציבור הרחב, ויש בעלי הון שחברו יחד כדי לחסל אותן. הם חשבו שיש פה הזדמנות לעשות קמפיין שיגרום לכך שלא אשאר השרה להגנת הסביבה".
על מי את מדברת?
"אני לא רוצה לנקוב בשמות, אבל קח לדוגמה את חוק הפיקדון, שקובע שיהיה פיקדון גם על בקבוקי ליטר וחצי. זה צפוי לחסוך לציבור צרכני המשקאות קרוב ל־60 מיליון שקלים בשנה. אני מבינה שזה עושה נזק גדול לבעלי ההון, אבל זה לטובת הציבור.
"קח לדוגמה את המאבק על מפרץ חיפה. אני מעלה ביום ראשון לאישור הממשלה את הקמת הוועדה לקידום הפינוי של המפעלים המזהמים במפרץ חיפה עד 2025 וטיהור הקרקע עד 2030, כדי שאזרחים יוכלו לנשום אוויר נקי יותר. אלה מאבקים קשים, שלא נוהלו פה במשך שנים, והם גורמים לכך שמשאבים וכסף יעברו מבעלי ההון לציבור.
"כשנכנסתי למשרד, הזהירו אותי שזה משרד מורכב, וכנראה דרכתי על יבלות קשות של בעלי הון שבמשך שנים עשו לעצמם את כל העושר. מרגע שנכנסתי לתפקיד, מנסים להכפיש אותי בכל דרך. מנסים כל הזמן לפרסם עלי תחקירים, כדי לעצור אותי. זה לא משפיע עלי. עיני לא צרה בבעלי ההון, אבל ההחלטות שאני מקדמת נכונות לציבור".
את באמת מאמינה שהביקורת הציבורית נובעת מלחץ של בעלי הון?
"היו לא מעט נבחרי ציבור שכשלו במילוי ההנחיות, ונגד אף אחד לא היה עליהום כזה. נגד אף אחד לא צצו כל כך הרבה קריאות להתפטר. רובם שילמו קנס, ובזה נגמר הסיפור.
"במקרה שלי הפעילו לחץ מטורף על ראש הממשלה כדי שיפטר אותי. הראו לו כל מיני סקרים נגדי. אני מעריכה את העמידה של ראש הממשלה בלחצים האלה. ברור לי שהוא הצליח לעמוד בזה בגלל הניסיון האישי שלו, כי לא עושים משפט שדה. עכשיו אני מרגישה מה שראש הממשלה והמשפחה שלו עוברים מדי יום במשך שנים".
אז כל הפרשה היא ניסיון חיסול?
"ניסו לפגוע ברפורמות שאני מקדמת דרך ניסיון לפגוע בי. זה נכשל. הדרך שלי צודקת, אני עומדת זקופה. כל מי שחשב לקדם את האינטרסים שלו על חשבוני ועל חשבון הציבור לא יצליח. שום דבר לא יניא אותי מלעשות את מה שטוב לאזרחים".
היו טענות שהביקורת היתרה עלייך נובעת מכך שאת אישה. זה יכול להיות?
"לא יודעת, לא נכנסתי לזה".
זה קשור לעובדה שאת בימין?
"אני לא מחפשת את זה. לא מתעסקת בסטריאוטיפים. אני כן יודעת שאנשים הזהירו אותי שכשאתה נלחם בכוחות כלכליים, אתה עלול להסתבך. כל רפורמה שאני עושה גובה מבעלי ההון מיליארדי שקלים ומעבירה אותם לציבור. אני לא מפחדת מאף אחד. אני אעשה רק מה שנכון, עבור סביבה נקייה יותר. כל ארגוני הסביבה תומכים בי".
"מי אני שלא אסלח"
גמליאל דיווחה שהתפללה בטבריה, אבל מכיוון שהיא גרה בתל אביב, התוכנה של משרד הבריאות שינתה אוטומטית את המיקום לתל אביב.
"דקות ספורות אחרי שסיימתי את החקירה האפידמיולוגית, קיבלתי מבול של פניות מהתקשורת. זה היה לא סביר. רק סיימתי את השיחה, וכבר שואלים אותי על כך ששיקרתי בחקירה. אנשים קבעו ששיקרתי. אפילו לא שאלו, לא ביררו, פשוט קבעו.
"מזל גדול שבמערך הסייבר של משרד הבריאות יש אנשים מקצועיים. היה בחור שהתעקש לבדוק את כתב היד של המתשאלת, שכתבה במפורש שהייתי בטבריה, וככה עלו על זה שהיתה בעיה במחשב".
מי לדעתך הדליף מהחקירה האפידמיולוגית?
"שמעתי שיולי אדלשטיין אמר שיבדוק את זה. מצוין. נרמסו זכויות שלי - לחיסיון רפואי, לצנעת הפרט. הכל נרמס".
פוליטיקאים צלצלו לתמוך בך?
"היו קולגות שהתקשרו והוכיחו חברות. בכירים בליכוד, ראשי רשויות. מי שמכיר אותי 21 שנים והאמין בי נתן לי גיבוי. היו המון טלפונים מחברי מרכז. אני כל כך אוהבת אותם, עד עכשיו יש הודעות מאנשים, ועוד לא הספקתי לחזור אליהם ולהגיד להם תודה מעומק הלב. יש ראשי רשויות, חברים, אנשי מפלגה, אנשים שמכירים אותי 20 שנה, זה מחמם את הלב. אני לא אשכח את זה".
ראש הממשלה התקשר?
"אני מעדיפה לא לפרט מי התקשר ומי לא".
יש מישהו שאת לא סולחת לו בסיפור הזה?
"הלב שלי נקי. מי אני שלא אסלח לאנשים. אני רק מקווה שאנשים ילמדו, ושאף אחד לא ישלם את המחיר שאני שילמתי. אני מקווה שאנשים יהיו יותר רגישים".
אילו לקחים הפקת מהאירוע הזה?
"קודם כל, התנצלתי, ואני שוב מתנצלת. כי הפעלתי שיקול דעת לא נכון. הייתי צריכה לנהוג הכי לחומרא שיש. אני מבינה את זה.
"מעבר לכך, למדתי שיעור ענק עד כמה חשוב לשמוע את כל הצדדים. כולנו עוברים תקופה מתוחה, קשה. העצבים של כולם חשופים. ואני מבינה שקודם כל, אני צריכה לפעול למען אהבת חינם. אני מתפללת למען המדינה שלנו ולמען כל האזרחים להרבות אהבת חינם, אמיתית. שתהיה לנו יותר אחדות, גם אם אנחנו חושבים אחרת אחד מהשני, גם אם יש דעות שונות. אני מאחלת ומתפללת שתהיה אהבת חינם.
"בנוסף, אני לוקחת על עצמי לחשוף לציבור את נזקי הקורונה. זה נורא. זו לחלוטין לא מחלה קלה. היא יכולה לפגוע בכל אחד. חייבים לשמור, להיזהר, לחבוש מסיכות ולשמור על ריחוק. אני יודעת שהגוף שלי יתחזק, ושאני אחזור לעצמי. גם פיזית, גם נפשית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
