עוד לפני שעלתה בטלוויזיה בישראל, הסדרה החדשה של כאן 11, "שעת נעילה", כבר הספיקה להימכר לארה"ב. דרמת מלחמת יום כיפור, שכתב רון לשם ("אופוריה") וביים ירון זילברמן ("ימים נוראים"), ונחשבת להפקה הטלוויזיונית היקרה ביותר שנעשתה בישראל אי פעם, נרכשה על ידי שירות הסטרימינג החדש HBO מקס, שהושק בארה"ב על ידי קבוצת וורנר.
הרכישה הזאת באה שבועות אחדים אחרי שסדרת הריגול "טהרן", גם היא של כאן 11, עלתה בשירות הסטרימינג של אפל. אף כי נתוני הצפייה בסטרימינג אינם מדוּוחים, אפל השקיעה מיליונים בקידום הסדרה בשלטי חוצות ובפרסומות בטלוויזיה, כולל במהלך משחקי הפלייאוף של ליגת ה־NBA. נוסף על "טהרן", שעלתה בגרסתה המקורית עם תרגום, צפויות לעלות בארה"ב בשבועות הקרובים גם "לאבד את אליס", בגרסה המקורית, וסדרה עתידית בשם "דיבוקים" של יס וערוץ קנאל פלוס הצרפתי.
שתי סדרות של יס שנמצאות בשלבי הפקה מתקדמים: "על הספקטרום", שקיבלה לפני חודשיים הזמנה רשמית לעונה מלאה באמזון, ועיבוד לסדרה "כבודו", שיעלה בדצמבר ברשת שואוטיים בכיכובו של בריאן קרנסטון ("שובר שורות"). סדרות ישראליות שנמצאות בפיתוח הן עיבוד של "לה פמיליה" (ערוץ 10 ואולפני הרצליה) ב־CBS; עיבוד של "מלכות" (הוט), שטרם הוכרז לה גוף שידור בארה"ב; ו"בשבילה גיבורים עפים" (קשת), ששודרה לפני שנתיים בשפת המקור בנטפליקס, וביולי הוכרז שאפל טי.וי תפיק לה גרסה אמריקנית.
HBO שידרה בשנה האחרונה את העיבוד ל"אופוריה" של הוט, שזכה לרייטינג של 5.6 מיליון צופים (הנחשב גבוה לערוץ כבלים בתשלום) ולביקורות מצוינות, וגרף שלושה פרסי אמי, כולל לשחקנית הראשית בסדרת דרמה, זנדאיה. צילומי העונה השנייה נדחו בגלל הקורונה, אבל HBO הודיעה על פרק ספיישל שישודר לקראת חג המולד ועל פרק ספיישל נוסף שיוכרז בהמשך, כדי למלא את הפער בין העונות.
ואולם, בדיקה מעמיקה של 72 הפורמטים הישראליים שנמכרו לחברות אמריקניות מאז 2006, מעלה כי רק תשעה שודרו יותר מעונה אחת: עיבודים אמריקניים של "בטיפול", "חטופים", "החממה", "אופוריה", "נראה אותך" ו"דה פור"; והסדרות "פאודה", "המדרשה" ו"שטיסל" בגרסה המקורית בעברית. ארבעה פורמטים שודרו עונה אחת וייתכן שיעלו לעונה נוספת: "הנערים", "טהרן", "ג'ודה" ו"צל של אמת". 14 פורמטים בוטלו בתום עונה אחת או פחות, 12 בוטלו אחרי פיילוט, ו־24 לא הופקו. תשעה פורמטים עדיין לא עלו.
בין הפורמטים שנמכרו בולטת הדומיננטיות של קשת, עם 21 פורמטים. אחריה הוט (16), יס (12), ערוץ 10 (11 פורמטים), רשת (9 פורמטים) והערוץ הראשון/כאן 11 (3 פורמטים).
* * *
פורצת הדרך של התוכן הישראלי בארה"ב היתה "בטיפול", שנוצרה עבור הוט ונמכרה ב־2006 ל־HBO. הסדרה זכתה לעיבוד אמריקני בשם "In Treatment" (כשגבריאל ביירן במקום אסי דיין בכיסא המטפל) ועלתה ב־2008. היא שודרה במשך שלוש עונות (אחת יותר מהמקור הישראלי), שבמהלכן גרפה שתי זכיות באמי לשחקנים דיאן וויסט וגלין טורמן, ופרס גלובוס הזהב לגבריאל ביירן. לפני שבועיים הודיעה HBO כי הסדרה תשוב לעונה רביעית ב־2021, בהובלת השחקנית זוכת האמי אוזו אדובה ("כתום זה השחור החדש") בתפקיד הראשי של המטפלת.
הסדרה "חטופים", שיצר גידי רף עבור קשת, העלתה את ישראל באופן רשמי על המפה בהוליווד, כשנרכשה ב־2009 על ידי אולפני פוקס. היא הפכה ל"הומלנד", עלתה ברשת שואוטיים בסתיו 2011, וזכתה מאז להצלחה ענקית, כולל פרסים רבים במהלך השנים.
"'בטיפול' בנויה על רעיון די פשוט, שמזכיר דיאלוג מתוך מחזה תיאטרון", אומר סקוט רוקסבורו, עורך בדסק הבינלאומי של "הוליווד ריפורטר". "היא לא תלוית מקום או זמן, כך שאתה אומר לעצמך שהיא היתה יכולה להגיע מכל מדינה בעולם. אבל מתברר שרק בישראל עלו על ההברקה הזאת.
"כשהסדרה שודרה בישראל, היא זכתה להכרה ולתשומת לב של גורמים בתעשייה, שהבינו שצריך לעקוב אחר הנעשה אצלכם. עם 'הומלנד', אף אחד כבר לא היה יכול להישאר אדיש".
לדברי רוקסבורו, "לא היה עיבוד של סדרה ישראלית שהצליח להשתוות לשיאים של 'בטיפול' ו'הומלנד'. כשאני חושב על העיבודים המצליחים והמשמעותיים, מדובר בשלושה־ארבעה.
לקשת, למשל, היה את 'The A Word' בשנת 2016, עיבוד בריטי ל'פלפלים צהובים', ששודר בארה"ב כסדרה של BBC בערוץ סאנדנס. למרות שזו היתה הפקה בריטית ולא אמריקנית, החשיבות היתה ביכולת האסטרטגית של קשת להראות לקניינים שיש לה רעיונות מגוונים שיכולים לקבל גרסאות מקומיות".
אחת התקוות הגדולות של תחילת העשור הקודם היתה "רמזור", שיצרו אדיר מילר ורן שריג עבור קשת. הסדרה זכתה ב־2010 בפרס האמי הבינלאומי לסדרה הקומית הטובה ביותר, מה שהאיץ את פוקס להעלות במהירות גרסה אמריקנית בשם "Traffic Light". הסדרה יצאה לדרך בפברואר 2011 עם רייטינג לא מרשים של 4.5 מיליון צופים וביקורות צוננות, וצנחה עד 2.3 מיליון בפרק האחרון. היא בוטלה אחרי עונה אחת בת 13 פרקים.
* הסדרה בגרסה המקורית בעברית
** הסדרה נמכרה לחברת הפקה אמריקנית ולא נמצא גוף שידור
בקיץ 2012 העלתה CBS עיבוד נוסף לפורמט של קשת: הדוקו־ריאליטי "שלוש", שבו ליווה אסי עזר שלוש נשים שמחפשות אהבה. אבל "3" האמריקנית ירדה מהאוויר אחרי שני פרקים, בגלל רייטינג מאכזב של 2 מיליון צופים, מה שהוגדר אז כהשקה החלשה ביותר בתולדות CBS. החברה העלתה לאינטרנט את שאר הפרקים שהופקו, והגדירה את "3" כסדרת רשת.
ביולי 2013 עלתה ב־TBS גרסה של "נראה אותך" (קשת), שעשועון המצלמה הנסתרת, שאותו הנחו בישראל שי גולדשטיין ואבי נוסבאום. בארה"ב קראו לזה "Deal With It" והשתמשו בקומיקאי האווי מנדל, השופט הוותיק ביותר ב"גוט טאלנט", ובסלבס אורחים, שנתנו את ההוראות באוזנייה. אחרי שלוש עונות, רשת TBS החליטה להוריד אותה.
גם "סברי מרנן" של קשת זכתה לעיבוד אמריקני. היא עלתה באפריל 2015 ברשת הכבלים TBS בשם "Your Family Or Mine", כשריצ'רד דרייפוס נכנס לנעליו של טוביה צפיר (פנחס רוזן הפך ללואי ווסטון), ואד באגלי ג'וניור בתפקיד של יהורם גאון (סילבן חסון הפך לגיל דארנין). גם במקרה הזה, הרייטינג והבאזז לא היו מספקים לרשת TBS, והסדרה ירדה אחרי עונה אחת של עשרה פרקים.
* * *
מייד אחרי השקת "הכוכב הבא" בישראל, באוקטובר 2013, הציגה קשת את הפורמט בכנס "מיפ־קום", שוק הפורמטים היוקרתי בקאן, ומכרה אותו ל־17 מדינות. בארה"ב הוא נרכש על ידי רשת ABC והוצג כממשיך דרכן של "אמריקן איידול" ו"דה וויס" בז'אנר תחרויות השירה.
הגרסה האמריקנית, "Rising Star", שבה שפטו בין היתר זמרת הפופ קֶשה והראפר לודקריס, הושקה עם 5 מיליון צופים בלבד. רשת NBC שיבצה מולה ספיישל של "גוט טאלנט", שמשך 8 מיליון צופים.
התוכנית ירדה במספר הצופים מדי שבוע וקיבלה ביקורות רעות, בעיקר סביב העובדה שבחוף המזרחי הצביעו באפליקציה בשידור חי והשפיעו על התוכנית, ואילו בחוף המערבי ראו שידור מוקלט, אחרי ההכרעות. היא קרטעה במשך עשרה שבועות, עד לגמר, וירדה מהמסך. רשת ITV הבריטית החליטה לבטל את הגרסה שתכננה בבריטניה, ואילו בצרפת ובגרמניה הוחלט לקצר את העונות שכבר היו במהלך שידור, בעקבות רייטינג נמוך מהצפוי.
"קשת מיהרו עם ההכרזות שמדובר בלהיט עם אלמנט אינטראקטיבי, שיהיה הדור הבא של ריאליטי השירה", אומר רוקסבורו. "הפורמט הצליח במדינות כמו ברזיל, אינדונזיה והודו, ואין ספק שקצב המכירות היה מרשים, אבל בסופו של דבר, הטכנולוגיה סיבכה את העניינים. בחלק מהמדינות היו תקלות עם האפליקציה, והקהל איבד עניין. ברגע שיש לך פלופ גדול בארה"ב, אף אחד כבר לא רוצה לגעת בו. זו היתה פגיעה קשה במוניטין. למרות זאת, קשת המשיכה למכור פורמטים".
"קשת אינטרנשיונל", זרוע ההפצה וההפקה הגלובלית של הזכיינית, הוקמה בשנת 2012, ומאז עומד בראשה אלון שטרוזמן, שכיהן לפני כן כסמנכ"ל התוכן של הוט וכסגן נשיא למדיה דיגיטלית בפוקס הבינלאומית. לקשת אינטרנשיונל שלוחות בלונדון, בלוס אנג'לס, בניו יורק, במינכן ובהונג קונג, עם קרוב ל־30 עובדים, והיא פעילה במכירות בכל העולם, וגם בפיתוח תכנים מקוריים ללא קשר לישראל.
"לקשת ולחברות ישראליות אחרות יש יתרון משמעותי במגרש הגלובלי: העובדה שהן מייצרות תכנים ויש להן ערוץ משלהן", אומר רוקסבורו. "אין גורמים מתווכים, כמו במדינות רבות, שבהן חברות ההפקות והאולפנים הם חיצוניים ואינם שייכים לגוף המשדר.
"האסטרטגיה של קשת היא למכור פורמט ברגע שהוא עולה בישראל, תוך יצירת נרטיב שיווקי שמדובר בלהיט. כך הם עשו עם 'הכוכב הבא', עם 'בום!' ועם '2025', שאותה הם ניסו מאוד לדחוף בשנה שעברה במסגרת הכנס השנתי שהם מקיימים בירושלים, INTV. הבטיחו לקניינים ולעיתונאים זרים שמדובר בתוכנית מצליחה, אבל זה לא עורר עניין, ובסופו של דבר, זה ירד גם בישראל אחרי עונה אחת מקרטעת".
עד כמה ישראל היא יעד מבוקש לציידי הפורמטים בהוליווד?
"בהוליווד מחפשים כל הזמן אחר הדבר הגדול הבא בטלוויזיה, ומהבחינה הזאת, לישראל בהחלט יש מקום של כבוד ליד השולחן. יש כבר מפיקים, כותבים ואפילו שחקנים ישראלים, ששמותיהם מוכרים במסדרונות של האולפנים, בסוכנויות הטאלנטים וברשתות הטלוויזיה. יש גופים מישראל עם נוכחות קבועה בלוס אנג'לס, יש כאלה עם נציגים בניו יורק או בלונדון, רבים נמצאים על הקו.
"אחת התובנות מהעשור האחרון היא שישראל חזקה בדרמות איכות. לא בריאליטי, לא בבידור מיינסטרים, ולא בסדרות קלילות לקהל הרחב. כשאתה בוחן סדרות ישראליות, אתה לא מתעכב על דרמות משטרה, למשל, כי כאלה יש בכל מקום. אתה מחפש את התוכן הייחודי".
רוקסבורו מוצא דמיון רב בין ישראל לדנמרק. "שתיהן מדינות קטנות עם שוק מצומצם ותקציבים מוגבלים, שבלטו בזכות תסריטים עוצמתיים וראייה שיווקית של המושכים בחוטים לפתח שיתופי פעולה עם מדינות אחרות, כדי לייצא פורמטים בצורה יעילה יותר".
דנמרק ייצאה לארה"ב את הסדרה "ההריגה", ששודרה גם בשפת המקור וגם בעיבוד אמריקני, ואת "הגשר", ששודרה בשפת המקור וזכתה להצלחה בינלאומית.
"ישראל ודנמרק הן לא מדינות שבאופן טבעי חושבים עליהן כעל כוח מוביל ליצוא פורמטים, בניגוד למדינות דוברות אנגלית, כמו אנגליה ואוסטרליה, שהן ברירת המחדל של כל מפיק אמריקני. לבריטים אמנם יש הוכחות של עשרות שנים, אבל הייתי אומר שהישראלים כבר הצדיקו את מקומם בהוליווד".
* הסדרה בגרסה המקורית בעברית
** הסדרה נמכרה לחברת הפקה אמריקנית ולא נמצא גוף שידור
* * *
רוקסבורו מדגיש כי רכישת פורמטים היא עסק צדדי של גופי השידור והאולפנים הגדולים. אלה פועלים בראש ובראשונה לסגור עסקאות כדי להבטיח לעצמם את הזכויות להפקה פוטנציאלית של הפורמט, אבל זו לעולם לא ערובה או התחייבות לכך שהסדרה תצא לפועל.
"לרוב אין מצב של מלחמת בידינג בין גופי שידור שנלחמים על אותה התוכנית. בניגוד למה שחושבים, אפילו סדרות דרמה אמריקניות לא מייצרות מלחמות בידינג כשהן מופצות בעולם. יש אנשים בתעשייה, מתווכים, שתפקידם לאתר רעיונות מקוריים, והם אלה שמקדמים סימולטנית את האינטרסים של המוכר והקונה".
ומה קורה ברגע שהם איתרו תוכנית שנראית להם ראויה לגוף שידור מסוים?
"הדרך עד המרקע ארוכה מאוד. ראשית, דרושים אישורים מצד הבכירים בגוף השידור, אישורים קריאטיביים ואישורים פיננסיים. אחר כך צריך לייחל להזמנת פיילוט, פרק בודד. רק אחרי צפייה בו מחליטים אם להזמין את הסדרה לעונה שלמה, או לא להעלות אותה כלל. כלומר, גם כשיש צילומים בפועל, לא בטוח שתצא מהם סדרה שתשודר בטלוויזיה, ושכל הפרקים ישודרו.
"הסכום הראשוני לשריוּן הזכויות הוא סכום סמלי, שניתן כמקדמה. בכל מקרה לא מדובר בסכומים גדולים, קל וחומר כשמדובר בישראל, שהיא שוק קטן עם תקציבי הפקה מוגבלים. עלות הפקה של סדרה ישראלית היא שבריר אחוז לעומת סדרות ממדינות כמו גרמניה או בריטניה. הבריטים, לדוגמה, מוכרים פורמטים בכל העולם במשך דורות, אבל בניגוד לישראל, אצלם לא תשמע על זה מילה עד שהסדרה באמת יוצאת לפועל".
כלומר?
"נציגי הטלוויזיה מישראל הם אנשי עסקים ממולחים. הם ממהרים להכריז על רכישה ולייצר סביבם באזז, אומרים במעמד המכירה שמדובר בלהיט בישראל, ואחרי שהם מוכרים את הזכויות הראשוניות, הם רצים לספר לחבר'ה 'כבשנו את אמריקה'. זה דפוס פעולה ייחודי לישראלים", הוא צוחק. "בפועל, חלק גדול מהרכישות הללו לא יתממש לכדי סדרה".
לאורך השנים פורסמו שלל ידיעות על סדרות ישראליות שנמכרו לארה"ב ויעברו עיבוד מחודש באנגלית, אך רובן ככולן אבדו בלי להשאיר עקבות. כך קרה לסדרות של הוט "עספור", "הבורר", "זגורי אימפריה" ו"ילדי ראש הממשלה"; לפני ארבע שנים הכריזה הוט על פיתוח גרסה אמריקנית ל"איש חשוב מאוד", ובהמשך אף דוּוח כי השחקן זאק אפרון במשא ומתן על כניסה לנעליו של יהודה לוי. בסופו של דבר, הסדרה לא הופקה.
ב־2015 הוכרז כי פוקס תפיק גרסה אמריקנית של הסדרה "כפולים", אבל זו לא יצאה אל הפועל (במארס האחרון פורסם שהסדרה תעובד באפל טי.וי, עם אומה תורמן בתפקיד ראשי). באותה שנה עלתה ברשת NBC סדרת הריגול "Allegiance", גרסה אמריקנית ל"תא גורדין" (קשת ויס). הסדרה הורדה מהאוויר אחרי חמישה פרקים בגלל רייטינג מאכזב, ושמונת הפרקים הנוספים שהופקו שודרו באינטרנט.
גרסאות אמריקניות ל"שחקן זר" (קשת), "החיים זה לא הכל", "לתפוס את השמיים" ו"מרחק נגיעה" של רשת לא הופקו, למרות שהוכרזו. פיילוטים של "תמרות עשן" (הוט), "יום האם" (קשת), "נבסו" (רשת) ו"בלתי הפיך" (רשת, עם דיוויד שווימר מ"חברים") צולמו, אבל לא התקבלו להפקה. גרסה אמריקנית למיני־סדרה "נבלות" (הוט), על פי ספרו של יורם קניוק, היתה בפיתוח באפל טי.וי, וריצ'רד גיר היה אמור לככב בה. אבל הפרויקט בוטל סופית לפני שנה.
יס מכרה בארה"ב סדרות כמו "זנזורי" ו"רביעיית רן", שפיילוטים שלהן לא התקבלו, ו"נויורק", שהאופציה עליה נרכשה, אבל לא הגיעה אפילו לכדי פיילוט. לפני ארבע שנים הוכרז על עיבוד באמזון ל"שטיסל", בשם "אמעס" (אמת בהגייה יידישאית), שעליו הופקדה מרתה קאופמן, יוצרת "חברים". התוכנית לא יצאה לפועל.
נטפליקס העלתה גרסה אמריקנית לדרמת הנוער "החממה" של יס וענני תקשורת, ששודרה במשך ארבע עונות וירדה במארס האחרון, וגרסה של "השוטר הטוב" (עם ג'וש גרובן וטוני דנזה כמקביליהם של יובל סמו ומשה איבגי) - אך זו בוטלה בנובמבר 2018, שישה שבועות אחרי שעלתה. בינואר עלה בערוץ הכבלים של פרמאונט עיבוד ל"תאג"ד" בשם "68 וויסקי", אך הוא בוטל בתום עונה אחת.
בערוץ 10 התגאו בזמנו במכירות לארה"ב של הסדרות "אהבה זה כואב", "האמת העירומה" של האחים ברבש, "חברות" של ליטל שוורץ, "ישראל" של קטורזה ו"מלבי אקספרס" של מיקי גבע. מאז ההכרזות, אף אחת מהסדרות לא הגיעה לשלב הביצוע.
בתחילת הקיץ הודיעה רשת ABC על ביטול הסדרה "האופה והיפה", הגרסה האמריקנית של "להיות איתה", שיצר אסי עזר לקשת. הסדרה עלתה בארה"ב באפריל האחרון ושרדה עונה אחת.
ריאליטי השירה "דה פור" של רשת וחברת ההפקות ארמוזה, הושק בארה"ב לפני ישראל. הרייטינג היה סביר בלבד, 3.5 מיליון צופים בשתי העונות ששודרו בזו אחר זו בפוקס ב־2018. העונה השנייה המאכזבת סתמה סופית את הגולל על התוכנית, עוד לפני הכישלון בארץ. פורמט אחר של ארמוזה, הדוקו־ריאליטי "מחוברים", עלה בארה"ב ב־2015 באתר AOL ולא עורר עניין.
* * *
"פאודה" של יס, שנמכרה לנטפליקס, היתה פורצת דרך, מאחר ששודרה בשפת המקור ולא עברה עיבוד אמריקני. "עד אז, סדרות זרות היו בחזקת נישה", אומר רוקסבורו. "והנה באה סדרה דוברת עברית וערבית, משודרת בארה"ב בשפת המקור ומתקבלת באהדה. זה חיזק את ההבנה שלא היתה סיבה לעיבוד מקומי.
"בדרך כלל, סדרות אקשן שמתרחשות במזרח התיכון נעשות על ידי חברת הפקות אמריקנית, שלא מבינה את הנפשות הפועלות, והאותנטיות נפגמת. אפילו על 'הומלנד' נמתחה ביקורת במדינות ערב ונשמעו טענות לאסלאמופוביה. זה לא קרה ל'פאודה'. מה שפועל לזכותה הם תנאי ההפקה בישראל וצמד היוצרים, ליאור רז ואבי יששכרוף, שיצרו בדיוק מה שהם הכירו משירותם הצבאי. זה רק הוכיח שההחלטה לא לעשות עיבוד אמריקני היתה מוצדקת.
"אפשר לחלוק על נקודת המבט הישראלית כפי שהיא מוצגת בסדרה, אבל 'פאודה' הצליחה, כי הצופים הרגישו שהיא לקוחה מהמציאות, מצולמת בלוקיישנים אמיתיים, ולא באיזה אולפן מפואר בלוס אנג'לס. אין מדינה אחרת שיכולה לייצר סדרה על נושא כזה ברמת דיוק כזאת".
"פאודה" גם פתחה דלתות בהוליווד ליוצרים ליאור רז ואבי יששכרוף, שקיבלו חוזה מנטפליקס להפקת סדרה חדשה בשם "פגע וברח". צילומי הסדרה החלו בפברואר השנה בתל אביב ובניו יורק עם שחקנים ישראלים ואמריקנים, אבל נעצרו בגלל הקורונה.
בעקבות ההצלחה של "פאודה" החלו רשתות בארה"ב לגלות עניין בסדרות זרות בשפת המקור, ללא צורך בעיבוד מקומי. נטפליקס, למשל, הפיצה ב־2019 את "שטיסל" המקורית, על שתי עונותיה. שרת התוכן Hulu העלה את "חטופים" בגרסה המקורית.
"במקרים רבים הרכישה מבטאת הכרה בקניין אינטלקטואלי של היוצר המקורי, כדי שאף אחד לא יוכל לבוא בעתיד ולטעון שסדרה מסוימת דומה באופן חשוד לסדרה ששודרה במדינה אחרת", אומר עו"ד מארק ליטבק, המתמחה בניהול עסקאות בתעשיית הבידור, מעניק ייעוץ משפטי לנטפליקס ומרצה באוניברסיטאות בקליפורניה. "מאחר שזה לא יקר במיוחד, האמריקנים מעדיפים פשוט לרכוש זכויות.
"הליך רכישת זכויות הוא דומה בכל המדיות - בין שמדובר בפורמט טלוויזיה או בסרט קולנוע ובין שביצירה ספרותית. מן הסתם, לעבד רומן של סטיבן קינג מעורר עניין בקרב קונים פוטנציאליים ויימכר במיליונים, ויצירה עצמאית זרה ממדינה קטנה תימכר בהרבה פחות.
"מפיק אמריקני שרוצה לרכוש זכויות לפורמט ישראלי מציע חוזה ראשוני עם אופציות עתידיות. כלומר, הוא משריין את קבלת הזכויות הבלעדיות ושולף את הפורמט אל מחוץ לשוק. זה לא חוזה שחייב לצאת לפועל, רק אופציה. התשלום הוא עשרה אחוזים משווי העסקה, שמבטיח בלעדיות לפרק זמן מוגדר מראש. במהלכו יש אופציה להפיק גרסה, ואם נגמרה התקופה, אפשר להיפרד או להאריך את האופציה.
"תשלום ראשוני עבור זכויות יהיה בסביבות 20 אלף דולר, ואם הסדרה נכנסת להפקה, עוד כ־70 אלף דולר. ואז יש תמלוגים לכל פרק. אם הסדרה מצליחה ומשודרת מספר רב של עונות, מגיעים כבר לסכומים גבוהים של עשרות מיליוני דולרים. זה קורה בשלבים מוגדרים מאוד. אבל אף אחד לא מקבל סכום כסף גדול, אלא אם כן הסדרה באמת עולה לאוויר ומצליחה".
מה הסיכוי שסדרה באמת תעלה לאוויר?
"בקולנוע רק אחד מתוך עשרה חוזי אופציות לעיבוד של סרט מתממש, בטלוויזיה זה עוד פחות. גם אז חשוב לצרף להפקה שמות מוכרים, כדי לחזק את ההיתכנות. מה שפועל לטובת היוצרים הוא הרעב לתוכן שנוצר מהתחרות בין פלטפורמות הסטרימינג ובינן לבין הרשתות הוותיקות.
"נטפליקס רכשה תכנים במשך שנים, עד שהבינה שעליה לייצר סדרות וסרטים בעצמה - כי התכנים של חברות אחרות, כמו דיסני או יוניברסל, הולכים כבר לשירותים החדשים שהן השיקו. אפל ודיסני השיקו שירותי סטרימינג, יוניברסל ורשת NBC השיקו את שירות Peacock. התחרות היא על הצפת הצופים בעוד ועוד תוכן, בטח כשיש לך שירות סטרימינג משלך ברחבי העולם, ואין צורך לעבור דרך מפיצים".
* * *
* הסדרה בגרסה המקורית בעברית
** הסדרה נמכרה לחברת הפקה אמריקנית ולא נמצא גוף שידור
"מכירה של סדרה לארה"ב לא אומרת בהכרח שהסדרה באמת תעלה לאוויר", אומר אלון ארניה, מפיק ישראלי ותיק בהוליווד, שנמנה עם מפיקי "כבודו" האמריקנית וגם "טהרן". "זאת סטטיסטיקה פשוטה, לא רק לפורמטים מישראל: ברוב המקרים, אין בכלל תוצאה סופית.
"כולנו נמצאים במשחק הזה של לנסות לשפר את הסיכויים שלנו. אין הרבה הפקות, כמו שיש הרבה רעיונות בפיתוח מדי שנה. זה עובד בגלים. אחרי 'בטיפול' נרכשו המון פורמטים, אולי אפילו יותר מדי, ואולי כי היה מי שדחף את זה היטב. עם השנים, האולפנים האמריקניים הבינו שרק חלק קטן מהרכישות מגיע באמת לכדי ביצוע. החוכמה היא לא רק לשים ידיים על פורמט, אלא להבין אם יש אלמנטים נוספים וחבילה סביב הפורמט. היום הם כבר זהירים הרבה יותר, כדי להבטיח את הצלחת הקנייה.
"עיבודים הם עבודת רגליים טכנית של מפיקים: אתה מייצר סדרה חדשה לגמרי. נכון, היא מבוססת על פורמט, כמו שיכול להיות בעיבוד לסרט או לספר. אבל העבודה שצריכה להיעשות היא לחבר אלמנטים בשטח, תסריטאים, מפיקים נוספים, שחקנים, גוף שידור, וכמובן - כסף. זה מה שאני עושה כל יום, מהבוקר עד הערב".
ארניה הגיע לארה"ב בשנות ה־90 ועבד תחילה במחלקות פיתוח באולפני קולנוע, לפני שהחל לימודי תואר שני בכתיבה באוניברסיטת ניו יורק. "בשעות היום לימדתי בעצמי כתיבת פיצ'רים באוניברסיטה, ובלילה הייתי כותב פיילוטים כדי להתחיל את המסע שלי בטלוויזיה. מכרתי כמה רעיונות לפיתוח, אבל במהלך הדרך התחיל האקשן של הפורמטים, והחלטתי להיכנס לעולם הזה של עיבודים, לא רק מישראל.
"פניתי למפיקים מאירופה, הצעתי שאעבוד על סדרה אחת שלהם, כדי שייתנו לי הזדמנות. זה קרה עם סדרה בשם "אלמנה אדומה" מהולנד (סדרה ששודרה באביב 2013 ברשת ABC למשך עונה אחת; ד"כ). הסדרה עזרה לי ביצירת קשרים עם אנשים שעובדים בתוכן".
ההצלחה הגדולה הראשונה שלו היתה עם העיבוד ל"בני ערובה" של ערוץ 10, שעלה ב־CBS בסתיו 2013. למרות שהיתה מועמדת בטקס נבחרי הקהל בקטגוריית הסדרה החדשה האהובה, "בני ערובה" האמריקנית, בכיכובה של טוני קולט (בתפקיד שגילמה במקור איילת זורר), בוטלה בתום עונה אחת בגלל סדרה אחרת ששובצה מולה אצל המתחרים ועקפה אותה בטבלאות הרייטינג, "הרשימה השחורה".
"הרימייק הופק עוד לפני הסדרה בישראל, בגלל הקשיים הכלכליים שערוץ 10 נקלע אליהם", מספר ארניה. "לא חיכינו שהסדרה תצולם כדי למכור אותה, הרגשתי ביטחון שאפשר כבר ללכת איתה לאמריקנים. כתבתי את העיבוד האמריקני, שנמכר ל־CBS ולמפיק ג'רי ברוקהיימר. זה היה הפיילוט היחיד מבין 12, שקיבל אור ירוק מ־CBS לעלות כסדרה בסתיו.
"אבל הפלטפורמה לא היתה נכונה. עד אז היו שתי אפשרויות: או לכוון מסחרית לרשתות הארציות, או ללכת ל־HBO, שהפיקו מעט סדרות. בנטפליקס פילסו את דרך האמצע".
ריבוי גופי השידור משחק לטובת שוק הפורמטים?
"באופן אירוני, יש כיום יותר קונים, אבל התחרות גדלה משמעותית. רף הכניסה הפך להיות גבוה, זה לא טיול בפארק למכור סדרה. בענף הטלוויזיה יש היום 500 דרמות שמשודרות, הרמה גבוהה ועלויות ההפקה יקרות.
"לכן עובדים בחבילות, כמו שקורה בקולנוע - שהולך על תאגידי גיבורי על, והרבה פחות דרמות קטנות מבעבר. יש הערכה מטורפת לישראל, כמו בהייטק, רק שכאן לא מגלגלים מיליארדים. בעשור האחרון הוכחנו שזה לא מקרי ולא חד־פעמי. הפוטנציאל העסקי קיים. אני מאמין שנראה בעתיד עוד עסקאות רבות, של סדרות מקור ועיבודים. השמיים הם הגבול". √
תגובות
מקשת 12 נמסר: "קשת אינטרנשיונל מדורגת כחברת ההפצה החמישית בגודלה בעולם לתוכן מתוסרט (ממוקמת בין FOX ל־ABC, לפי דירוג K7), עם עשרות פורמטים וסדרות ישראליות שנמכרו ברחבי העולם כקלטות (בגרסאות המקור הישראליות) ואלפי פרקים שמופקים ברחבי העולם ברימייקים מקומיים. יותר מעשר סדרות מתוסרטות ופורמטים לא מתוסרטים של קשת אינטרנשיונל הפכו לעיבודים רק בארה"ב, יותר מכל גוף שידור ישראלי.
"התוכן הישראלי שבר את מחסום השפה וזכה להכרה ולהוקרה, פרסים ומועמדויות בטקסי האמי, גלובוס הזהב ופסטיבל קאן, תוך יצירת שרשרת ערך ליוצרים וליוצרות הישראלים, לתעשייה המקומית ולמקומה של ישראל כשחקנית מרכזית בשוק הבינלאומי.
"אנחנו שמחים לראות בשנים האחרונות הצלחות נוספות של יוצרים וגופי שידור ישראליים, המעלות את קרנה של ישראל בעולם".
מיס נמסר: "למרות שהוקמה רק לפני כשלוש שנים, הצליחה yes Studios, זרוע ההפצה והמכירה של יס בעולם, להגיע לשורה ארוכה של הישגים בינלאומיים ממשיים וחסרי תקדים. היא משמשת שגרירת תוכן ישראלי פורץ דרך של תעשיית הטלוויזיה הישראלית כולה, באמצעות השתתפות וזכיות בפסטיבלים החשובים בעולם ודרך רשימה של סדרות מבית יס, שנמכרו בעולם ושמו את ישראל על מפת הטלוויזיה העולמית, כמו 'פאודה' - שנבחרה לאחת מ־30 הסדרות הבינלאומיות של העשור על ידי ה'ניו יורק טיימס', ומשודרת ביותר מ־190 מדינות".
מרשת 13 נמסר: "לרשת תוכניות ופורמטים שנמכרו בהצלחה לטריטוריות רבות בעולם, ולא רק לארה"ב".
מהוט נמסר פירוט של כל הפורמטים שמכרה החברה בעולם.
