ההתמודדות של מדינות ערב עם הקורונה היא חידה. במארס 2020, כשארגון הבריאות העולמי הכריז על מגיפה כלל עולמית, ומרחבי העולם זרמו דיווחים על אלפי חולים, קשה היה להתעלם מהנתונים התמוהים שהגיעו מרוב מדינות ערב, המאוכלסות בעשרות מיליוני תושבים ואינן נהנות ממערכת בריאות מפוארת, שלא לומר מתפקדת.
מלבד איראן, שנפגעה מהקורונה באופן קשה ושדיווחה על עשרות אלפי נדבקים ומאות מקרי מוות, רוב מדינות ערב סיפקו נתונים חלקיים ומצומצמים, שלא שיקפו באופן אמיתי את קצב התפשטות המגיפה בתחומן. רבות מהן נמנעו בהתחלה מסגירת הגבולות היבשתיים, הימיים והאוויריים ומהטלת מגבלות תנועה והתקהלות על אזרחיהן. ואולם, מרגע שהתקבלה ההחלטה על הטלת בידוד וסגרים, במדינות שבהן קיימים משטר מרכזי חזק ושלטון מרכזי מתפקד, הצעדים האלה סייעו בבלימת הנגיף, הגם שגרמו לנזקים קשים לכלכלה.
ירדן, לדוגמה, סגרה לחלוטין את גבולותיה האוויריים, היבשתיים והימיים מ־14 במארס ועד תחילת אוגוסט 2020. מאז מתאפשרת כניסה לממלכה רק ממדינות ירוקות, ובכפוף לבדיקת קורונה שלילית. כמו כן הכריזה הממשלה על שורת צעדים למניעת התקהלויות, ובהם סגירה לסירוגין של כל מערכות החינוך, המסחר והשירותים הציבוריים. גם מצרים מנהיגה סגרים והגבלות נקודתיים, בהתאם למוקדי התפרצות המגיפה.
במדינות כמו תימן, לוב, סוריה ועיראק, שבהן מתחוללות מלחמות אזרחים ומיליציות חמושות שולטות בחלקים מהן, וכן בלבנון, הנמצאת בקריסה כלכלית, דווח בחודשים הראשונים של המגיפה על כמה עשרות חולים בלבד - דיווחים שהעלו סימני שאלה באשר לאמינותם. החשש היה כי הסתרת נתוני האמת על קצב התפשטות המגיפה תגרום להחמרת המשבר ההומניטרי הקשה ממילא, ולמצב שבו מערכות הבריאות אינן מצליחות להעניק לחולי הקורונה טיפול רפואי מינימלי.
עם זאת, כל המומחים שעימם שוחחנו מדגישים כי קבלת נתוני אמת ממדינות כאלו היא למעשה בלתי אפשרית, שכן למעט ארגון הבריאות העולמי וארגונים בינלאומיים וולונטריים, אין מי שיבצע מעקב אמין ורציף אחר מספרי החולים ומצבם.
* * *
"אחת הסברות הרווחות בקרב חוקרי תרבויות האסלאם היא שהמספרים הנמוכים המדווחים במדינות ערב נובעים מאורח החיים האסלאמי הנוקשה", אומר האנתרופולוג המצרי ד"ר איימן חאג' יוסף. "במדינות כאלה, אדם שחלה בקורונה עלול להיתפס כמי שאינו מאמין מספיק או כמי שהוענש על ידי אללה בשל חוסר אמונה או מעשים הנוגדים את ערכי האסלאם".
סיבה נוספת למספרים הנמוכים של חולי קורונה במדינות ערב היא הגיל הצעיר של האוכלוסייה, לעומת מדינות במערב. שיעורי התמותה בקרב בני 65 ומעלה במדינות ערב גבוהים (ללא קשר לקורונה), ובמקביל, כך גם שיעורי הילודה - מה שמביא לכך שיותר ממחצית התושבים הם מתחת לגיל 60 ואינם נמצאים בקבוצות הסיכון.
"צעירים שנדבקו בקורונה ופיתחו תסמינים קלים, או לא פיתחו תסמינים כלל, לא הולכים להיבדק מסיבות רבות", מסביר ד"ר חאג' יוסף. "למשל, מערכת בריאות ציבורית לקויה, מצב כלכלי רע, או בושה. בתחילת המגיפה היו הערכות שלא חשוב עד כמה ינסו להסתיר את נתוני האמת, בשלב מסוים ייחשף גודל הזוועה, מתים ייקברו בקברי אחים או שגופותיהם יישרפו, ובתי החולים ייסתמו בחולים ויקרסו. אחר כך התברר שזה לא המצב.
"אמנם ידוע לנו על בתי חולים בלבנון, בירדן, בעיראק, בסוריה ואפילו ברשות הפלשתינית שהגיעו לתפוסה מלאה, ובמזרח קהיר אסלאמיסטים אפילו הציתו את המחלקה לטיפול נמרץ בחולי קורונה לפני שבועיים, ושישה חולים נהרגו. המציתים דאגו להעביר מסר שלפיו חולי הקורונה הם חוטאים, וזה העונש שמגיע להם. אבל מעבר לכך, לא שמענו על מקרים חריגים במדינות ערב".
תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן וכיום חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מטיל ספק באמיתות הנתונים הרשמיים של תחלואת הקורונה במדינות ערב. "על פי הנתונים הרשמיים שלהן, רובן הצליחו לבלום את המגיפה", הוא אומר. "אבל אסור לשכוח שאלה מדינות שאף אחד לא לוקח ברצינות יתרה את הנתונים הרשמיים שלהן, שכן המספרים האמיתיים גדולים בהרבה ממה שמפורסם באופן רשמי על ידי הרשויות".
* * *
עם התפשטות הקורונה, אחד החששות המשמעותיים במערב היה שבמדינות ערביות השרויות בכאוס פוליטי, כלכלי וחברתי תגרום המגיפה לוואקום שלטוני, שעלול להוביל גם לנפילת המשטרים ולעלייתם מחדש של כוחות אסלאמיים קיצוניים או ארגוני טרור כמו דאעש או אל־קאעידה. תחזיות קודרות נוספות דיברו על התבססות של המיליציות השיעיות הפרו־איראניות בסוריה, בלבנון, בתימן ובעיראק, או על שובן לשלטון של מפלגות ותנועות פוליטיות מבית מדרשם של האחים המוסלמים. זה לא קרה.
"שום דבר אמיתי שם לא השתנה בגלל הקורונה", אומר קופרווסר. "רוב המדינות המשיכו להתנהל כסדרן במהלך המגיפה, תוך נקיטת צעדים שונים נגד התפשטותה, כמו סגרים. הקורונה שימשה טיעון של גורמי אופוזיציה שמבקרים את השלטון, אבל לא היוותה איום על יציבות המשטרים. להפך, הייתי אומר שבמידה מסוימת, מכיוון שבמערכה הזאת יש תחושה ש'כולם ביחד', האוכלוסייה התלכדה סביב המשטרים ולא היתה ביקורת משמעותית. במקומות שבהם יש מלחמות פנימיות, כמו סוריה ותימן, הן נמשכו. גם ההפגנות בעיראק ובלבנון נמשכו".
ד"ר מיכאל ברק, מזרחן וחוקר בכיר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי בהרצליה, סבור כי "הקורונה הציבה מראה מול השליטים הערבים והמחישה להם שאיש אינו חסין מפני המגיפה - ולכן, אם ברצונם לשמור על יציבות משטרם, עליהם להקדיש תשומת לב רבה למגיפה ולדרכי ההתמודדות עימה.
"אחד החששות המרכזיים שעלו היה כי המגיפה תשמש שעת כושר לארגוני טרור אסלאמיים, שינסו לנצל את העובדה שמנגנוני הביטחון בכל העולם עסוקים בהתמודדות עם השלטת סדר במרחב הציבורי.
"ארגוני הטרור ראו את נקודת הזמן הזו כאידיאלית, כי מצב של כאוס עולמי הוא העת להגביר את קצב הפיגועים", אומר ברק. "הקורונה העניקה לגורמי טרור אסלאמיים קיצוניים כגון דאעש, אל־קאעידה, חיזבאללה ודומיהם הצדקה־לכאורה לטענה שמדובר באצבע אלוהים - עונש לכופרים. מבחינת דאעש, זה אירוע שמימי, שמסמל את ההבטחה האלוהית שדאעש יעלה שוב, כמו עוף החול, וישוב לגדולתו. אנחנו רואים זאת בהתחזקות הארגון בזירות המשנה שלו, כמו סיני, ניגריה ומערב אפריקה.
"הנראטיב שהארגונים האסלאמיים מספרים לעצמם ולעולם הוא ש'אלוהים שלח חייל בשם קורונה', כלומר ההבטחה האלוהית נמשכת, והכופרים לא מצליחים להתמודד. הם ניצלו את הבהלה והחשש מהקורונה לצורכי תעמולה ושיפור תדמיתם. אל־קאעידה, למשל, שמאז עליית דאעש וחיסול אוסאמה בן לאדן נמצא בירידה בעוצמתו ובפופולריות שלו, ניצל את החשש והחרדה במדינות ערב כדי להפיץ תעמולה אסלאמית.
"הארגון פרסם הודעות באנגלית ובערבית בפלטפורמות אינטרנטיות וברשתות החברתיות, שבהן פנה לאזרחי המערב: 'העולם משתנה, ואתם במערב צריכים לעשות בדק בית. מדוע אנשי המערב נפגעים באופן כל כך קשה מהמגיפה? עשו בדק בית כיצד לשפר את אורח חייכם, כדי שאללה יגן עליכם מפני הקורונה. הדרך היא להתאסלם, שכן הכל מכוון מאלוהים".
* * *
בניגוד למדינות המפותחות, שבהן מערכת בריאות ציבורית מתפקדת ומערך של ביטוח לאומי וסוציאלי, ברוב מדינות ערב אין מערכות בריאות ברמה סבירה ומערכות רווחה או סוכנויות ממשלתיות לטיפול במובטלים. בניסיון להתמודד עם השלכות המגיפה ולמנוע ביקורת ציבורית ותסיסה של הרחוב, נקטו חלק מהמדינות שורת הקלות - כמו חלוקת תלושים לרכישת לחם ומוצרי מזון בסיסיים, חלוקת חבילות של מוצרי יסוד בחינם (אורז, קמח, לחם, שמן, מזון בקופסאות שימורים ומזון יבש), דחייה בתשלומי מסים והקפאה של החזרי הלוואות לבנקים. קרן המטבע העולמית אפשרה לממשלות במדינות ערב לקחת הלוואות כדי לאפשר את ההטבות לציבור.
מהלכים כלכליים וסוציאליים אלה, לצד החשש בציבור מהידבקות והעובדה כי הפרלמנטים פעלו באופן חלקי בלבד, גרמו לכך שכמעט לא נשמעה ביקורת משמעותית על המשטרים. הסגרים והעוצרים שהוטלו מעת לעת אף הביאו לירידה בפעילות הטרור הלאומני ובפעילות הפלילית.
בין שהקורונה היא "אצבע אלוהים" ובין שלאו, ברוב מדינות ערב יחלו בקרוב בחיסון האוכלוסייה שבסיכון. האוכלוסייה הכללית תיכנס למעגל החיסונים רק לקראת סוף מארס. במדינות כמו איראן, לבנון, סוריה, עיראק, לוב, תימן וסודאן, וכן ברשות הפלשתינית, יקבלו מספר משמעותי של חיסונים ממיזם "COVAX", מיזם בינלאומי לשיתוף פעולה. המיזם, שבו שותפות רוב מדינות העולם המבוססות (בכללן ישראל), וכן ארגון הבריאות העולמי, יוניצ"ף, הבנק העולמי, חברות תרופות בינלאומיות ופילנתרופים, נועד להבטיח כי כל מדינה תזכה לקבל חיסונים בחלוקה הוגנת, גם אם אין בידה לשלם עבורם. כל מדינה החברה במיזם מתחייבת להעביר למאגר החיסונים המשותף שיעור מסוים ממנות החיסון שרכשה, עבור מדינות עניות.
הרשות הפלשתינית ועזה
אוכלוסייה כוללת: 4 מיליון
חולים: 144,257 (27,947 למיליון איש)
מתים: 1,519
"הפלשתינים ביהודה ושומרון לקחו את המאבק בקורונה קצת יותר ברצינות מאשר מדינות ערב השכנות, בגלל הדאגה מהשלכות המגיפה על המצב הכלכלי", אומר יוסי קופרווסר. "מצד שני, הם מגיעים כל בוקר שישי לתפילות ענק במסגד אל־אקצא, מתעקשים להתעלם מההנחיות לא להתקהל, ופוגעים בבריאותם ובבריאות היקרים להם. מעבר לכך, הם ראו בקורונה מנוף להשמיץ שוב את ישראל, כאשמה בכל מה שקורה בעולם, בעיקר להם".
בגדה המערבית הוטלו סגרים לסירוגין במוקדי ההתפרצות ונאסרה התנועה בין המחוזות השונים. בעקבות הזינוק בתחלואה הודיע ראש הממשלה הפלשתיני, מוחמד אשתייה, על סגר מלא החל מיום חמישי ולמשך שבועיים, בדומה לנעשה בישראל. תיאסר התנועה בין הערים והמחוזות, בתי המסחר ייסגרו (למעט סופרמרקטים ובתי מרקחת), מערכת החינוך תושבת כולה, ומקומות עבודה חיוניים יעבדו במתכונת מצומצמת של 50 אחוז מכוח האדם, ללא קבלת קהל.
הציבור הפלשתיני לא התרעם נגד החלטות השלטונות. "היה מקרה שבו סוחרים בחברון יצאו נגד ההחלטה להטיל סגר על העיר", אומר קופרווסר. "זה הביא להתנגשות אלימה עם מנגנוני הביטחון, שבסיומה נעצרו כמה עשרות סוחרים. אבל זה היה מקרה חריג".
עם זאת, ההערכה היא כי אלפי בתי עסק ברשות נסגרו, בעיקר בערים שמבוססות על תיירות, כמו בית לחם, יריחו ורמאללה. האבטלה בגדה נעה כיום בין 25 ל־35 אחוז, וברשתות החברתיות בהחלט נמתחת ביקורת על דרך טיפולו של אבו מאזן במשבר.
משרד הבריאות הפלשתיני ברמאללה הודיע כי שני מיליון חיסוני קורונה מסוג "ספוטניק 5" הוזמנו מרוסיה וצפויים להגיע לשטחי הרשות בסוף החודש. מנות חיסון נוספות צפויות להגיע ממיזם "COVAX", וכן כסיוע מישראל. ראשונים יחוסנו אוכלוסיות בסיכון והצוותים הרפואיים. עדיין לא ברור כיצד תתבצע חלוקת מנות החיסון בין הרשות הפלשתינית לבין ממשל חמאס בעזה.
לדברי ד"ר ברק, "המצב בעזה מחמיר מכל הבחינות, הומניטרית, רפואית, כלכלית ותעסוקתית. בנוסף, בעזה יש בעיה קשה של מכורים למשככי כאבים, בעיקר בקרב הצעירים המובטלים. מאחר שחמאס נוקט יד קשה נגד האוכלוסייה, למשל בבידוד חולים מאובחנים במרכזי בידוד שהוקמו בדרום רצועת עזה ושהתנאים בהם מחפירים, או בכך שיש מחסור באוכל, אין טיפול רפואי מתאים אלא בסיסי בלבד ובדיקות קורונה תדירות, והשלמת הבידוד למשך שבועיים נעשית בכפייה ותוך שימוש באיומים על ידי מנגנוני חמאס, סביר להניח שקיימת התמרמרות בקרב התושבים ברצועה. עם זאת, עדיין אי אפשר לומר שמדובר במצב שמסכן את שלטון חמאס.
"הקורונה החריפה את ההגירה השלילית מעזה לאירופה. לפחות כמה עשרות אלפים, ככל הנראה בין 40 ל־60 אלף פלשתינים מהרצועה, היגרו ממנה, בעיקר לטורקיה וכן לאיטליה.
"לצעיר פלשתיני מעזה עולה כ־5,000 דולר לצאת מהרצועה לחו"ל, אולם בקורונה זהו מהלך יקר וקשה יותר, היות שמעבר רפיח סגור רוב הזמן. במעט הפעמים שהמסוף כן נפתח, המצרים מקצים מספר מצומצם של כמה מאות אישורי מעבר, בעוד רשימת ההמתנה מונה אלפים.
"קיימת גם עלייה בשיעור ההתאבדויות, במיוחד בקרב צעירים, שאף השאירו מכתבי פרידה בפייסבוק. ממשל חמאס בעזה אינו מספק מספרים רשמיים על התופעה, בעיקר כי התאבדות היא עבירה חמורה באסלאם, אבל ההערכות של ארגוני סיוע הפועלים בעזה הן של כמה עשרות מתאבדים מדי שנה בגלל המצב הכלכלי, ההתמכרות למשככי כאבים ולסמים, האבטלה והמצב ההומניטרי, שהחריפו כולם בגלל הקורונה".
ירדן
אוכלוסייה: 10 מיליון
חולים: 302,856 (29,532 חולים למיליון איש)
מתים: 3,955
משרד הבריאות הירדני אישר את השימוש בחיסון של חברת פייזר האמריקנית, השלטונות בעמאן כבר חתמו על עסקה עם פייזר לאספקת מנות חיסון שיספיקו לכל אזרחי הממלכה, והחיסונים צפויים להגיע לירדן במהלך פברואר 2021. אז גם יחל מבצע חיסון לכלל האוכלוסייה, ללא תשלום. בירדן, כמו ברוב מדינות ערב, יש מערכת רפואה ציבורית בסיסית, ואילו טיפולים רפואיים ברמה טובה הם פרטיים ועולים כסף רב. לדוגמה, עם פרוץ המגיפה מי שביקשו להיבדק לקורונה נדרשו לשלם 50 דינר ירדני, שהם כ־300 שקלים, עבור הבדיקה.
לדברי ד"ר ברק, "ירדן סבלה עוד לפני הקורונה ממשבר כלכלי וחברתי חמור. יש בה יותר ממיליון פליטים סורים, מה שמאלץ את המשטר להשקיע בתשתיות ובמשרות. הקורונה גרמה גם להפחתת מימון החוץ מצד מדינות המפרץ, בגלל החשש של הירדנים מהאחים המוסלמים, שעלולים להלהיט את האוכלוסייה.
"מכיוון שמדינות המפרץ הפרסי הן מוסלמיות סוניות, כמו הירדנים, הן נהגו לתמוך במצרים, בירדן, בלבנון ובמדינות סוניות נוספות, כדי לשמור על יציבות המשטר ולמנוע הפיכה שלטונית של האחים המוסלמים, שהם דומיננטיים מאוד בירדן. הירדנים לא הוציאו את האחים המוסלמים מחוץ לחוק כפי שעשו המצרים, כדי לא לעורר תסיסה ברחוב הירדני נגד בית המלוכה, אבל חוקקו חוקים ותקנות שהגבילו את כוחה הפוליטי של תנועת האחים המוסלמים בממלכה.
"כעת, המשטר מנסה לפגוע באחים המוסלמים בעזרת כלים פוליטיים. כך, למשל, בבחירות לוועדות בפרלמנט, שנערכו לאחרונה, לראשונה אין שום נציג לאחים המוסלמים. המלך עבדאללה לא סומך על האחים המוסלמים - והמתיחות בממלכה רק גוברת, ותגבר עוד כאשר יחל מבצע החיסונים, שכן אז צפוי להיות תעדוף בחלוקת החיסונים ופלשתינים אזרחי ירדן, שהם הרוב, יקבלו את החיסונים אחרי המיעוט הבדואי, שנהנה מפריבילגיות שלטוניות וחוקתיות. לאור זאת, יש חשש שתהיה תסיסה ותתעורר מתיחות בציבור".
מעבר לכל אלה, הקורונה פגעה קשה בכלכלה הירדנית והחמירה את מצבה עוד יותר. ברבעון הראשון של 2020 הגיע שיעור האבטלה בממלכה ל־19.3 אחוז, כשאת הפגיעה הקשה ביותר ספג ענף התיירות בירדן. בכל שנה מבקרים בממלכה יותר מ־5 מיליון תיירים, שמכניסים למדינה כ־5 מיליארד דולר. על פי נתוני משרד התיירות בירדן, 70 אחוז מתוך 100 אלף איש שעבדו בענף התיירות בממלכה איבדו את פרנסתם בעקבות הקורונה.
נוסף על כך, סגירת הגבולות והשבתת הטיסות בעולם כולו פגעו קשות בענף תיירות המרפא, ששגשג בירדן עד לקורונה והיה מקור הכנסה נאה בסך 2 מיליארד דולר בשנה. כרבע מיליון מטופלים נהגו להגיע לירדן מרחבי העולם לצורך טיפולים רפואיים, ועשרות מיליוני אזרחים המתפרנסים מענף זה איבדו את מקומות העבודה שלהם.
מצרים
אוכלוסייה: 90 מיליון
חולים: 144,583 (1,399 חולים למיליון איש)
מתים: 7,918
במצרים הוטלו סגרים מקומיים רבים, על פי היקף התחלואה. משרד האוצר בקהיר חתם על חוזה לאספקה של 20 מיליון מנות חיסון מהתאגיד הסיני סינופארם, והתקשורת המצרית דיווחה כי 100 אלף מנות של החיסון כבר הגיעו למדינה, אבל עדיין לא הוחל בחיסון הצוותים הרפואיים והאוכלוסייה בסיכון. הנשיא עבד אל־פתאח א־סיסי אמר בנאום לאומה לרגל סוף השנה האזרחית כי החיסונים לאוכלוסייה הכללית יחלו כנראה רק ביולי 2021 ויינתנו בחינם.
א־סיסי לא פירט בנאומו מדוע החיסונים יחלו רק ביולי, אולם על פי הערכות האו"ם וארגונים נוספים, מכיוון שיש במצרים כ־20 מיליון איש נוספים שאינם רשומים, ובהם פליטים, עובדים זרים, מסתננים ואזרחים שלא נרשמו מעולם במפקדי האוכלוסין, הממשלה מבקשת לאגור מספיק חיסונים לרוב האוכלוסייה כדי למנוע כאוס ומהומות.
"רוב ראשי החברה האזרחית במצרים נרתמו לסייע לשלטון", אומר ד"ר מיכאל ברק. "זה כולל את מוסד אל־אזהר, המוסד הדתי החשוב בעולם הסוני, הכנסייה הקופטית, המסדרים הסוּפיים, וכמובן, הצבא. התמיכה שלהם במדיניות שמנהיג הנשיא א־סיסי במאבק בקורונה, הכוללת הטלת סגרים נקודתיים, אגירת חיסונים וחלוקתם בחינם לכלל האוכלוסייה כאשר יהיו מספיק מנות חיסון, והשבתת ענף התיירות, חרף הפגיעה בכלכלה - מחזקת את הלגיטימציה השלטונית שלו בכל הקשור לקורונה.
"מעבר לשיתוף הפעולה הזה, יש במצרים גורמים חתרניים כמו האחים המוסלמים, המצביעים על אופן המאבק במגיפה כעל תעודת עניות ומאשימים את הממסד בכך שאינו מצליח להתמודד עם הקורונה.
"המשבר החמור ביותר במצרים הוא המשבר הכלכלי, שכן עוד לפני הקורונה היה בה גידול אוכלוסין נרחב, בלי פתרונות דיור ותעסוקה מספקים. הקורונה מבליטה את הבעיות הללו, בעיקר בגלל התיירות שנפגעה ובגלל המצרים הרבים שחזרו מהמפרץ לאחר שאיבדו את מקום עבודתם.
"גם מערכת הבריאות נמצאת במשבר חריף, אחרי שהקורונה חשפה אותה במערומיה. כ־250 רופאים ואנשי צוות רפואי נדבקו ומתו. כל אלה מהווים קרקע פורייה לגורמים חתרניים, אבל בשלב זה עדיין יש תמיכה נרחבת בא־סיסי".
המשבר הכלכלי במצרים פגע קשות בתעשיית התיירות המשגשגת במדינה. אחרי שהתאוששה באופן מרשים ממאורעות האביב הערבי וחזרה להכניס למדינה עשרות מיליארדי דולרים בכל שנה, הושבתה התיירות כמעט לחלוטין בתקופת הקורונה. על פי נתוני הלמ"ס במצרים, כ־90 אחוז מהעובדים בענף התיירות ונגזרותיו, שהם יותר מחצי מיליון עובדים, איבדו את מקום עבודתם.
ענף מרכזי נוסף שנפגע בעקבות המגיפה, בעיקר בשל סגירת הגבולות הימיים מעת לעת והירידה בתנועת ספינות המסחר, הוא גביית דמי המעבר בתעלת סואץ. המצרים השקיעו בשנים האחרונות מאות מיליוני דולרים לצורך הרחבת התעלה, כדי לאפשר תנועה רבה יותר של ספינות מסחר ששילמו למדינה אגרות שונות. מאז פרוץ הקורונה ירד נפח התנועה בתעלת סואץ ב־30 אחוז בקירוב, וההכנסות מדמי מעבר ומאגרות שונות הצטמקו בהתאם.
סוריה
אוכלוסייה: 17 מיליון
חולים: 11,890 (671 חולים למיליון איש)
מתים: 741
מלחמת האזרחים הארוכה והיעדר ממשל מרכזי מתפקד בדמשק מביאים לכך שמשרד הבריאות הסורי אינו מפרסם נתונים עדכניים על הקורונה. "המצב בסוריה מורכב מאוד בכל הנוגע להתמודדות עם המגיפה, בגלל התפוררות המדינה לאזורי שליטה נפרדים וחוסר התפקוד של ממשל אסד", אומר ד"ר ברק. "באידליב שבצפון מערב סוריה שולטים כעת בעיקר פרו־טורקים, ויש שם עלייה קבועה בשיעורי ההדבקה.
"זה אמנם מטריד את הארגונים הג'יהאדיסטיים, ששולטים במחוז אידליב בצפון־מערב המדינה סמוך לגבול עם טורקיה, אבל אין להם שום אפשרות או רצון להעניק טיפול רפואי ראוי לתושבים באזורים שבשליטתם. מנגד, מצד ארגוני המורדים והאופוזיציה אנחנו כן רואים ניסיונות להראות שהם מטפלים במגיפה באמצעות הפעלת מרפאות קהילתיות ושיתוף פעולה עם ארגון הבריאות העולמי וארגוני הסיוע השונים, ובהם רופאים ללא גבולות".
מי שמדווח על המאבק בקורונה במדינה הם אנשי ארגון הבריאות העולמי היושבים בדמשק. אלה הודיעו השבוע כי אין כרגע צפי לכמות החיסונים שתגיע לסוריה או מועד ידוע להגעתם. הארגון יסייע לסוריה, ביחד עם סוכנות הילדים של האו"ם (יוניצ"ף) ומיזם "COVAX", לקבל מנות חיסון שיספיקו לפחות ל־3 אחוזים מהאוכלוסייה.
בגלל המצב שבו נמצאת סוריה, מדינה מפורקת שבה אין ממשל מרכזי מתפקד ותשתיות, מי שיחוסנו יהיו ככל הנראה מקומיים שעובדים עבור ארגונים וחברות זרות, שידאגו להם לחיסונים. במהלך השנה יועברו חיסונים נוספים, שצפויים להספיק לכ־20 אחוז נוספים מהאוכלוסייה, בעוד השאר ייאלצו להמתין ולקוות שיהיו חיסונים נוספים מארגוני הסיוע הבינלאומיים, או לנסות לרכוש חיסון בכספם הפרטי.
בגזרת הטיפול הרפואי בחולים, על פי דיווחי משרד הבריאות הסורי בשנה החולפת, פרוטוקול הטיפול הממשלתי במדינה מבוסס על שלוש תרופות עיקריות: כלורוקווין, אזיתרומיצין ואינטרפרון, המשמשות לטיפול בנגיפים ובחיידקים זיהומיים. על פי דיווח של סוכנות הידיעות הצרפתית, בבתי החולים במדינה משתמשים גם בזריקות דקסמתזון - תרופה המשמשת לטיפול במחלות ריאות ונשימה - כדי לטפל בחולי קורונה במצב קשה, נוסף על חמצן ומכשירי הנשמה.
לבנון
אוכלוסייה: 7 מיליון
חולים: 199,925 (29,359 חולים למיליון איש)
מתים: 1,550
כמו בכל תקופת המגיפה, הלבנונים עדיין מדווחים על מספרים נמוכים של חולים מאובחנים, אולם הדבר נובע מכך שכמעט לא מבוצעות בדיקות קורונה יזומות לאוכלוסייה. כמו ברוב מדינות ערב העניות, גם לממשלה בלבנון אין כסף פנוי לרכוש ערכות לגילוי קורונה ולביצוע בדיקות לאזרחים.
בלבנון, כמו ברוב מדינות ערב, אין חוק בריאות ממלכתי ומערכת בריאות ציבורית סבירה ומתפקדת. משרד הבריאות והמדינה מספקים לאזרחים שירותי בריאות בסיסיים בלבד, ללא עלות או בעלות סמלית, ומי שיש באפשרותו לרכוש ביטוח רפואי או לשלם בעבור טיפולים פרטיים, מטופל בהתאם ליכולותיו הכספיות.
כמו כן, לכל עדה בלבנון יש מערך שירותי בריאות משלה. כך, לדוגמה, העדה השיעית בלבנון, הנתמכת על ידי איראן וחיזבאללה, מפעילה בכפרים השיעיים בדרום לבנון רשת מרפאות קהילתיות ואף בתי חולים במימון איראני, שבהם עובדים גם צוותים רפואיים כגון רופאים, מנתחים ואחיות מאיראן, והטיפול הרפואי ניתן אך ורק לבני העדה השיעית. בדומה לכך פועלים גם הנוצרים והמוסלמים הסונים.
עם זאת, משרד הבריאות הלבנוני הודיע בשבוע שעבר על עסקה בסך 18 מיליון דולר עם חברת פייזר, שבמסגרתה תרכוש המדינה 1.5 מיליון מנות חיסון, שיגיעו בחודש הבא ויינתנו בחינם. כמו כן, לבנון הצטרפה למיזם "COVAX", שיספק לה 2.2 מיליון חיסונים ברבעון השלישי של 2021.
משרד הבריאות בלבנון הודיע כי יינתנו חיסונים גם ל־700 אלף הפליטים הסורים, הפלשתינים, היזידים, הכורדים ועוד הנמצאים בלבנון, אולם אלה נמצאים בתחתית שרשרת המזון וייאלצו להמתין להגעת חיסונים נוספים למדינה. נוסף על כך, בעוד המספר ה"רשמי" של משרד הבריאות הוא 700 אלף פליטים, על פי הערכות האו"ם, מספר כל הפליטים בלבנון הוא בין 1.5 מיליון ל־2 מיליון פליטים, נכון למחצית הראשונה של 2020.
לדברי ד"ר מיכאל ברק, "מי שמנסה לנצל את הקורונה לצרכיו הוא חיזבאללה, שמנסה להציג את עצמו כמי שהאינטרס הממלכתי והאינטרס הלאומי חשובים לו. למעשה, הארגון מנצל את הנגיף כדי לחזק את עצמו כגורם לאומי ולטשטש את מעורבותו במלחמת האזרחים בסוריה.
"ובכל זאת, יש ביקורת נגד חיזבאללה שנציגיו בפרלמנט ובממשלת המעבר הם בעלי כוח פוליטי רב - לאחר שאִפשר למטוס איראני לנחות בביירות בתחילת הקורונה. בלבנון היו בעיות לפני הקורונה, שרק החריפו. המדינה נמצאת במשבר כלכלי עמוק, יש בה שחיתות יוצאת דופן - למשל, כשחיזבאללה מעביר כספים לאנשים שלו ולעדה השיעית בלבד, ולא לכל העם. בלבנון יש גם משבר מזון חריף.
"מעבר לכך, הפיצוץ האדיר בנמל ביירות באוגוסט רק החריף את המשבר. כיום יש בלבנון הגירה שלילית משמעותית של בני 24-18. רופאים רבים עזבו את המדינה, והתחושה היא שהתקווה נעלמה והאזרחים מתקשים לשרוד. המצב הזה רק יחריף את המתיחות הבין־עדתית והפנים־עדתית בלבנון, ולא מן הנמנע שהמצב הכלכלי הקשה, המחאה החברתית והמשבר הפוליטי־מנהיגותי שבהם נתונה לבנון יסלימו לכדי עימותים חמושים בין זרמים אתניים במדינה ועד לכדי מלחמת אזרחים נוספת".
איראן
אוכלוסייה: 81 מיליון
חולים: 1,261,903 (14,926 חולים למיליון איש)
מתים: 55,830
איראן היתה המדינה היחידה במזרח התיכון שדיווחה על נתונים מדאיגים בהיקף התחלואה והתמותה מקורונה החל מתחילת התפשטות המגיפה. הרפובליקה האסלאמית נמצאת כעת בעיצומו של הגל השלישי של המגיפה שמכה בה, והעובדה כי טהרן מתמודדת עם סנקציות כלכליות חמורות שהטיל עליה הממשל בוושינגטון, אינה מסייעת למשטר האיראני בבלימת מגיפת הקורונה.
הבנק המרכזי של איראן הודיע כי בתיווך ארגון הבריאות העולמי ומיזם "COVAX", הושג הסכם לרכישת 16.8 מיליון חיסונים מכספים איראניים שהוקפאו בדרום קוריאה. חלק מהכספים הללו יועברו לחברת פייזר לרכישה של מיליוני מנות חיסון. נוסף על כך, האיראנים פועלים להגיע להסכמים לרכישת מיליוני חיסונים מהחברות מודרנה ואסטרהזניקה. המספר שאליו צריכה איראן להגיע כדי לחסן את אוכלוסייתה הוא 120 מיליון מנות, אולם בגלל הסנקציות הכלכליות, בטהרן מתקשים לרכוש חיסונים מכיוון ששום בנק לא מוכן לבצע את העסקה כדי לא להיכלל ברשימה השחורה של ארה"ב.
עד להגעת החיסונים הללו, תייבא איראן מיליוני מנות מהחיסונים שפותחו בסין וברוסיה. לדברי קופרווסר, כדי להמשיך ולבסס את היחסים עם סין לטווח הארוך, איראן היתה מהמדינות היחידות בעולם שאפשרו בתחילת המגיפה כניסה של טיסות מסין, מה שתרם להתפשטות הנגיף.
"כשאנחנו מדברים על סוגיות אסטרטגיות בנושא האיראני, כמו שאלת הסכם הגרעין, שחוזרת לשולחן, האיראנים מצפים שהסינים יהיו בצד שלהם, בין השאר בגלל התנהלותם בנושא הקורונה. זו סיבה נוספת לרכישת החיסון הסיני, נוסף על מחירו הנמוך ביחס לחיסונים שפותחו במערב".
חיסון האוכלוסייה באיראן יחל בשבועות הקרובים, אולם טרם ידוע על תאריך מדויק לתחילתו, בעיקר בשל הסנקציות והקושי של טהרן לבצע עסקאות רכש. כשיחל, הוא צפוי להימשך כמה חודשים.
בנוסף, במשרד הבריאות בטהרן הודיעו בשבוע שעבר על סיום השלב הראשון של הניסויים בחיסון לקורונה מתוצרת מקומית. ראש תוכנית החיסונים של איראן, שבתו היא אחת מ־56 הנסיינים שהתנדבו להשתתף בניסוי, אמר השבוע במסיבת עיתונאים בטהרן כי החיסון צפוי להיות ביעילות של 90 אחוז. לדבריו, הנתונים שנאספו עד כה מראים צפי של 90 אחוז יעילות, כולל נגד המוטציות החדשות שהתגלו בבריטניה ובדרום אפריקה. עם זאת, תהליך אישורו של החיסון המקומי באיראן צפוי להימשך חודשים ארוכים.
מרוקו
אוכלוסייה: 36 מיליון
חולים: 447,081 (12,039 חולים למיליון איש)
מתים: 7,618
במדינה האחרונה שאיתה חתמנו על הסכם שלום, מרוקו, שר הבריאות חאלד עיט טאלב הודיע כי נרכשו 10 מיליון מנות של החיסון הסיני מחברת סינופארם. לדבריו, מנות החיסון יגיעו לממלכה בימים הקרובים, ככל הנראה כבר בתחילת השבוע הקרוב, אז גם יחל מבצע החיסונים לכלל האוכלוסייה.
סעודיה
אוכלוסייה: 34 מיליון
חולים: 363,377 (10,355 חולים למיליון איש)
מתים: 6,272
בסעודיה אישרו לאחרונה את השימוש בחיסון של פייזר ורכשו מיליוני מנות חיסון. הסעודים אינם חושפים את המספר המדויק, וכך גם חברות התרופות. על פי דיווחים בכלי תקשורת בסעודיה, 90 אחוז מהחיסונים הם של פייזר והיתר של מודרנה, אסטרהזניקה, סינופארם הסיני וספוטניק 5 הרוסי.
החיסונים החלו להגיע לממלכה באמצע דצמבר ברכבת אווירית, כאשר שר הבריאות הסעודי, תאופיק אל־רביה, היה אחד הראשונים שקיבלו את החיסון, לפני יותר משבועיים. בדיווחים בכלי תקשורת רשמיים, כגון העיתון הסעודי "עוכאז" וסוכנות הידיעות הרשמית של הממלכה, צוטט אל־רביה כמי שאמר כי "המשך ההתקשרות עם החברות ואספקת החיסונים ייעשו לפי בחינת התוצאות בשטח".
במהלך המגיפה, הסעודים נקטו צעדים חריפים יחסית במלחמה בקורונה, כמו סגירת העלייה לרגל לערי הקודש מכה ומדינה ולכל אתרי הקדושה שבהם, כולל מתחם הכעבה שבו נמצאת האבן השחורה, שנסגרו לחלוטין לכל עולי הרגל ולתיירים מאז אפריל 2020.
מדובר בצעד חסר תקדים, שכן כל מוסלמי צריך להגיע לפחות פעם אחת בחייו למכה והמאמינים נוהגים לעלות לרגל למכה ולמדינה לאורך כל השנה, בעיקר בחודש הרמדאן, מה שלא התאפשר ב־2020 וכפי הנראה לא יתאפשר גם ברמדאן 2021, שיחול בעוד כחמישה חודשים.
"הצעד הזה לא פגע בשום צורה ביציבות השלטון", אומר קופרווסר. "הרבה אנשים דתיים בוודאי לא אהבו את זה, אבל כולם הבינו שבתנאים האלה, העלייה לרגל אינה ריאלית, ולמרות המתיחות בין הזרמים שהשונים באסלאם כגון השיעים (איראן) והסונים (טורקיה והאחים המוסלמים), כל חכמי הדת התייצבו מאחורי ההחלטה, ולכן ניתנה גם גושפנקה דתית לסגירת המקומות הקדושים".
לדברי ד"ר ברק, סעודיה מייחלת לסיום משבר הקורונה בעיקר בגלל ירידת מחירי הנפט, שגורמת לירידה ברווחים ובתשלום המשכורות, שכן חלק ממשכורותיהם של פקידים בכירים ושל עובדים בשירות המדינה מגיע מבונוסים מרווחי תעשיית הנפט. הדבר עורר תחושת התמרמרות גוברת בקרב עובדי מדינה שמשכורתם נפגעה, אולם בשל האיסור להפגין נגד בית המלוכה והממשלה בסעודיה - הביקורת היא לרוב ברשתות החברתיות.
"בגלל המשבר הכלכלי והירידה ברווחי הנפט עוד לפני מגיפת הקורונה, החלו הסעודים להיכנס לשווקים חדשים כגון רכישת חברות תעופה ופיתוח התיירות, למשל הקמת עיר הקיט ניאום ופיתוח מיזמים של אנרגיה סולארית ואנרגיה חלופית.
"בנוסף, במדינה קיימת גם תופעה נרחבת של שנאת זרים, בשל החשש שהפקיסטנים והסורים שעובדים בממלכה מידבקים. חשש זה מתבסס בעיקר על דיווחים בכלי התקשורת הערביים ועל התבטאויות ברשתות החברתיות, שבהם מופצים גם סרטונים מערב הסעודית של ביטויים גזעניים ושל אלימות פיזית ומילולית כלפי עובדים זרים. בהקשר זה חשוב לזכור כי בסעודיה, כמו גם ברוב מדינות ערב, מתנהגים לעובדים זרים כמו לעבדים ואין זכויות בסיסיות או חוקי עבודה מסודרים.
מדינות המפרץ
איחוד האמירויות
אוכלוסייה: 10 מיליון
חולים: 214,732 (21,711 חולים למיליון איש)
מתים: 682
בחריין
אוכלוסייה: 1.5 מיליון
חולים: 93,995 (54,289 חולים למיליון איש)
מתים: 352
קטאר
אוכלוסייה: 3 מיליון
חולים: 145,061 (51,663 חולים למיליון איש)
מתים: 245
עומאן
אוכלוסייה: 5 מיליון
חולים: 129,888 (25,111 חולים למיליון איש)
מתים: 1,504
כוויית
אוכלוסייה: 4 מיליון
חולים: 152,438 (35,427 חולים למיליון איש)
מתים: 938
בעוד ברוב מדינות ערב נאלצו למצוא פתרונות יצירתיים לבלימת הקורונה ולהענקת טיפול רפואי לחולים המאובחנים, חולי הקורונה בבחריין, באיחוד האמירויות, בקטאר, בעמאן ובכוויית זכו לטיפול רפואי מהמעלה הראשונה.
בחריין היתה המדינה הראשונה בעולם שהחלה לחסן את אזרחיה, כבר לפני שלושה שבועות, עוד לפני ישראל, באמצעות מיליוני חיסונים. כמו בסעודיה, גם כאן אין מספר מדויק ורשמי של החיסונים שהגיעו לנסיכות. בפרסומי משרד ההסברה של בחריין נאמר כי הנסיכות ריכזה "מיליוני חיסונים" מסין ומרוסיה, ולאחרונה גם מחברת פייזר. גם מדינות המפרץ האחרות רכשו עשרות מיליוני מנות חיסון מסין, מרוסיה ומהתאגידים פייזר, מודרנה ואסטרהזניקה. חלקן, למשל איחוד האמירויות, הכוללת פדרציה של שש נסיכויות, כבר החלו בחיסון האוכלוסייה הכללית.
גם כוויית אישרה השבוע את השימוש בחיסון של פייזר ורכשה מהחברה מנות חיסון לכל תושבי הנסיכות. משרד הבריאות בכוויית הודיע על רכישת מיליוני מנות חיסון, שיספיקו לכלל האוכלוסייה, אולם לא פרסם מספר מדויק. החיסונים יגיעו לכוויית במהלך הימים הקרובים, כאשר כבר כעת הגיעה כמות של כמה מאות אלפי חיסונים, המיועדת לצוותים חיוניים, שכבר החלו להתחסן. לכלל האוכלוסייה טרם הגיעו החיסונים, אולם כאמור הם צפויים להגיע בימים הקרובים ומבצע החיסונים הכללי יחל כבר החודש.
באיחוד האמירויות נרכשו מיליוני מנות חיסון מהתאגיד הסיני סינופארם, וכבר בסוף דצמבר החלו בחיסון האוכלוסייה. רשויות הבריאות במדינה הודיעו כי גם החיסון הרוסי ספוטניק 5 אושר לשימוש.
בנסיכות קטאר חתמו על חוזים עם כמה יצרניות חיסונים, ובהן פייזר ומודרנה. פייזר כבר החלה להעביר חיסונים לנסיכות, שהחלה השבוע לחסן את כלל האוכלוסייה. כרגע אין תכנון קטארי להעביר חיסונים לעזה, היות שרצועת עזה תקבל חיסונים ממיזם "COVAX".
