משה חוגג ישב בביתו על ספה שחורה, לבוש בגדים שחורים, בחדר גדול שרובו שחור, למעט הבורדו העמוק של משטח שולחן הסנוקר והחולצה הכחולה־אדומה של לאו מסי, הנתונה במסגרת זהב, והבהיר שלא דובים ולא יער. העסקה עם השייח' חמד בן חליפה מאיחוד האמירויות לא התפוצצה, מדובר רק ב"דחייה זמנית", וכמו בכדורגל, "זה לא נגמר עד שזה לא נגמר".
באמצע נובמבר טס חוגג לדובאי כדי לפגוש את השייח'. "הסתכלתי לו בעיניים ואמרתי, 'עזוב את המספרים ועזוב את הכדורגל, אני מבקש שתבין שיכול להתרחש כאן דבר בלתי נתפס'", הוא אומר ועיניו משקפות שהוא נרגש. "אמרתי לו, 'אם מה שמעניין אותך הוא רק כדורגל, לך תקנה קבוצה באנגליה. אבל אם אתה רוצה להשאיר חותם בעולם, להותיר מורשת שתיחקק בדפי ההיסטוריה, גם אחרי שתלך לעולמך - בוא תעשה איתי משהו חשוב באמת. להיות בעלים של כל קבוצה, בכל ליגה בעולם, כולל בישראל, זה משהו אחד. בית"ר ירושלים היא סיפור אחר לגמרי. עם כל אהבתי לכדורגל, אתה יכול לעשות פה משהו שהוא הרבה יותר גדול מכדורגל. הזדמנות היסטורית. הקבוצה של ירושלים, עיר הבירה והעיר הקדושה לשלוש הדתות. אין עוד עיר כזאת. אנחנו נהיה השראה לכל העולם, בכך שנמחיש שיהודים ומוסלמים לא חייבים להיות אויבים'.
"מוחמד עם הכאפייה ומשה עם הכיפה יושבים יחד ביציע הכבוד. איזו עוצמה תהיה לדבר הזה עבור הילדים שלנו. עזבו את המבוגרים, אנחנו מקולקלים. אני התרגשתי מהרעיון שילדים יראו את זה ויקבלו הוכחה לכך שיהודים ומוסלמים יכולים לעשות דברים יפים ביחד.
"הצוות שלו בחן את הנושא בעיניים עסקיות, בהיבטים של כדאיות, הכנסות, הזדמנויות, פוטנציאל. אני ביקשתי לשתף אותו בחזון, בחלום ובתקווה".
כולל החלקים שנוגעים לבית"ר ה"טהורה לעד" משחקנים מוסלמים, לנאצות הגזעניות ביציעים?
"בטח. ישבתי ולימדתי אותו מה זו בית"ר ולמה זה כל כך גדול. אמרתי לו שבסופו של דבר, לא משנה מה אגיד, הוא יבין את זה במלוא העוצמה רק כשזה יקרה, אבל בינתיים, אעשה כמיטב יכולתי כדי שיתחיל להבין. הכנסתי אותו אל תוך ההיסטוריה של המועדון. סיפרתי לו שזה המועדון של העם. זה הימין, זה הליכוד, מפלגת השלטון. ראש הממשלה הוא אוהד הקבוצה. נשיא המדינה אוהד שרוף, וגם היה יו"ר המועדון.
"סיפרתי לו שקיבלנו הצעה מחברת הפקות ישראלית לעשות לנטפליקס סדרה על בית"ר ירושלים. יש סדרות על מנצ'סטר סיטי, על ליברפול, על ברצלונה, יש סדרה מהממת על סאנדרלנד, ועכשיו רוצים סדרה על בית"ר, שתלווה את כל הדבר הזה. אמרתי לו: זה מסר לעולם כולו. הבהרתי לו שזה מה שהוא קונה, לא קבוצת כדורגל. את הפועל תל אביב הציעו לו בחינם. אמרו לו, הנה, קח את המניות בחינם, בלי כסף. אמרתי לו: 'עם הפועל תל אביב אתה לא תעשה היסטוריה. היסטוריה תעשה רק בבית"ר ירושלים'. בשביל לעשות שינוי, לך לאיפה שיש בעיות. לך לאיפה שכואב".
ולא צפית שמה שיכאב יהיו הביקורות סביב העסקה?
"ידעתי שיהיו קבוצות אחרות שינסו להכשיל את המהלך, כי הן לא רוצות תחרות. ידעתי שלה־פמיליה ישתוללו, כי לא אכפת להם מהמועדון, אלא רק מהאג'נדה הגזענית שלהם ומאיך שהיא משרתת רק אותם. אבל לא דמיינתי שההתאחדות לכדורגל ותקשורת הספורט בישראל ייצאו מגדרן כדי להפיל את העסקה. לא העליתי בדעתי שתהיה כזאת התגייסות כדי לפגוע באדם שרוצה לתרום, וכדי להכשיל אותנו.
"כשהשייח' אמר לי שברור לו שיספוג אש ממתנגדי ישראל, כמו טורקיה וקטאר, אני הרגעתי אותו שיוכל להתנחם בכך שמישראל הוא יקבל חיבוק אדיר. טעיתי בענק, באמת לא צפיתי את זה. ואולי הייתי צריך לצפות, בהתחשב ביחס שבית"ר ירושלים מקבלת כל השנים".
יחס ששמור רק לבית"ר ירושלים?
"אין לי שום ספק שאם השייח' היה רוצה לקנות את הפועל תל אביב, זה היה עובר חלק ובקלות, גם מבחינת ההתאחדות לכדורגל וגם מצד התקשורת. אני לא שמח להגיד את זה. אני ווינר, לא אוהב להתמסכן. אבל במקרה הזה מדובר בעובדות. הממסד והתקשורת לא מתים על בית"ר. זאת האמת.
"בשבוע שעבר היתה קטטה אלימה ומכוערת בדרבי החיפאי. הסתכלתי על הדיווחים באתרי האינטרנט וחשבתי לעצמי שאם אוהדים ושחקנים של בית"ר ירושלים היו מעורבים באירוע קטן בהרבה, הדיווחים עליו היו פותחים את מהדורות החדשות. היו חוגגים על זה בלי סוף, כי זה מתלבש בול על הנרטיב. הנה בית"ר ירושלים, השכונה, הבריונים. בחיפה זה לא מתיישב טוב עם הסכֶמות הקיימות".
* * *
מתברר שיש הרבה סימני שאלה בעניינים מהותיים בנוגע לבן חליפה וליכולת שלו לעמוד בעסקה. לפי הפרסומים, להתאחדות ולוועדה להעברת זכויות יש לכאורה מידע שקשור להונאות ולהלבנת הון, ועלו חששות שמדובר באיש קש.
"יש כמה וכמה דברים לא בהירים. אני לא מתכחש לזה שיש בעיות אמיתיות. אם חצי מהדברים שעלו מכיוונים שונים, כמו חברות חקירות שההתאחדות הפעילה, יתבררו כנכונים - אני לא רוצה את זה. אני עדיין בתהליך של בדיקה. אני לא יודע לקבוע אם העסקה תקרה או לא בסוף. כרגע אני בודק".
אולי נמנעה פגיעה במועדון ובך כתוצאה מהעסקה?
"השליטה עדיין אצלי, אז בית"ר לא היתה נפגעת. תראו את זה רגע מנקודת המבט שלי. מסבירים לי שמדובר בבן מלוכה. אני נפגש איתו וכולם פונים אליו, 'הוד מלכותך'. כולם לבושים לבן, חגיגי, צוותים גדולים, משרתים, המון־המון עושר. מכוניות מפוארות, בתים מפוארים, קבלת פנים של מלכים, מובן שיש אמצעים. מעל לכל, אני לא מצאתי ועדיין לא מוצא את המניע. נניח שמדובר ברמאי. בשביל מה לו לעשות את העסקה הזאת?"
יכול להיות שהחלום טשטש קצת את החושים העסקיים שלך?
"בכלל לא. אני לא תמים, היו כמה דברים מוזרים בעיניי. לא אפרט אותם, כי אולי אני טועה ואולי הכל טוב. אם חס ושלום העסקה לא תקרה ויהיו בידיי נתונים ודאיים, יהיה לי מה לומר. אבל כשישבתי וניתחתי את כל המידע שהיה לי בידיים, מה שהיטה את הכף לטובת ביצוע העסקה הוא המניע. אם אין לו כסף והמניעים שלו זרים, סופו של הסיפור להתפוצץ לו בפנים. אם כך, למה מלכתחילה לצאת ולהתראיין למקומות כמו ה'ניו יורק טיימס', לא פחות? אתה יודע שסוף כל בלוף להתגלות. לשם מה לחשוף את עצמך לגמרי ולהצהיר על כוונותיך בבמות הכי חשובות, אם ידיך לא נקיות?
"אני לא השתכנעתי שקיים פה היבט לא נקי. אפילו אם המתווך היה רק רומז לי, בלחישה באוזן, לשלם לו מראש - הייתי קופץ וחושד שהנה הקומבינה. אבל גם זה לא קרה. לא היו בקשות או דרישות מראש, והכל סוכם בצורה מסודרת ומכובדת. יתרה מזאת: ביום ראשון השבוע דיברתי עם מנהל העסקים של השייח', והוא אמר לי שעד סוף החודש הם מעבירים כל מה שהתבקשו בהתאם לסיכומים. כספים, תעודות, הכל".
אז הכל ממשיך כמתוכנן?
"אני רוצה לטוס לדובאי. אני צריך להרגיש ולראות דברים בעיניים שלי, עם עורכי הדין שלי. בגלל שלא ניתן לטוס, ביקשנו דחייה של 21 יום. בהינתן שהשמיים עדיין סגורים, עורך הדין שלי פנה בפנייה טכנית להתאחדות והונחה למשוך את הבקשה, כדי להגיש אותה מחדש כשיתאפשר לטוס. זה הכל.
"כשנודע על משיכת הבקשה הייתי בפגישה. הטלפון שלי תמיד במצב שקט, ובפגישות אני לא פעם מניח אותו הפוך, כדי שלא יגזול מהקשב שלי. באותו יום יצאתי מהפגישה, הצצתי בטלפון ובאמת נבהלתי. לפחות אלף הודעות ושיחות שלא נענו, אני לא מגזים. בית משוגעים. בית"ר זה טירוף תמידי".
בן חליפה נפגע מהביקורת עליו?
"הוא נפגע מזה מאוד, כמו שכל בן אנוש היה נפגע ממטח כזה. אדם בא לתת, ואתם רוצחים אותו. זה הזוי, רק בישראל קורים דברים כאלה. אדם ממדינה זרה בא לתרום מאידיאולוגיה, והתקשורת רוצחת אותו".
ואתה?
"אני מקווה ומאמין שזה לא ישבור אותי, ובאופן כללי, שלא אשבר מכלום. אגיד את זה באופן הכי פשוט: כל עוד רוב אוהדי בית"ר רוצים אותי בבית"ר, אני נשאר בבית"ר. אני יודע ואני אדע מי רוצה ומי לא רוצה אותי בבית"ר. כרגע לה־פמיליה לא רוצים אותי, כי הם בעד הנגד. זה מה שהם יודעים, ואני לא מתרגש מזה".
בדיעבד, מה היית עושה אחרת?
"אולי הייתי מודיע על העסקה כשהיא בשלה יותר. אולי שם קודם את הכסף בנאמנות. אין לי תשובה חותכת, והשקעת מחשבה בעבר היא קצת מיותרת, כי אין לי מכונת זמן. אני ממוקד בהווה".
למה ההתאחדות לכדורגל נגד בית"ר ירושלים?
"אלה דברים הרבה יותר עמוקים וקדומים ממני. תשאלו אוהדי בית"ר ותיקים, והם יגידו לכם שזה המצב כבר שנים. ההתאחדות היא אנשים, ויש שם אנשים שהם נגד בית"ר. אני לא יודע לתת תשובה מוחלטת. אולי יש יריבויות ספורטיביות, אם כי לדעתי זה בעיקר פוליטי. בית"ר מזוהה עם הימין, והממסד בישראל הוא עדיין שמאל".
צמרת הממסד הפוליטי הוא ימין. ציפית שתגיע תמיכה מכיוונם?
"ציפיתי וגם קיבלתי, מחלקם. הנשיא ריבלין העניק חיבוק פומבי אדיר ליוזמה, ואני מודה לו על זה, וגם ראש הממשלה צייץ בערבית".
התאכזבת שלא עשה יותר מזה?
"אולי הוא לא רוצה לריב עם לה־פמיליה לפני הבחירות. אני לא באמת יודע, זאת רק פרשנות אישית שלי".
אבנר נתניהו מצייץ בביקורתיות על בית"ר. בעקבות העסקה הוא צייץ שיש יותר מדי סנסציות בבית"ר והתעסקות בנושאים לא מקצועיים, במקום השקעה בנוער, בסקאוטינג, במתקנים.
"אבנר נתניהו הוא אמנם הבן של ראש הממשלה, אבל הוא לא שונה משאר האוהדים שלנו שיש להם דעה והם מביעים אותה. בסך הכל, אבנר הוא אוהד חיובי ובא ממקום טוב.
"אני לא מכיר אותו אישית, אבל ברור לי שהוא אוהב את הקבוצה, שהוא אינטליגנטי, ובטח שלא גזען. ובכל זאת, למרות שאבא שלו הוא ראש הממשלה, לדעתו האישית אין משקל יתר".
* * *
חוגג (39) מתיישב מול פסנתר כנף שחור, שניצב בסלון הבית בקומה ה־11 במגדל דירות ליד כיכר המדינה. הוא פוקק את מפרקי אצבעות ידיו, כפי שהוא מרבה לעשות, ולא רק כהכנה לנגינה בפסנתר, ופוצח בנגינת "הפרח בגני", מודע לכך שקונצ'רטו לפסנתר של זוהר ארגוב הוא מפתיע, במידה רבה כמו חוגג עצמו.
הוא גדל ביישוב מיתר, למד במקיף ז' בבאר שבע, ועד היום בחינה אחת בתנ"ך מפרידה בינו לבין תעודת בגרות מלאה. אמו ילידת באר שבע ועסקה באמנות, כמורה בחוגים וכבעלת חנות מתנות. אביו עלה לישראל מתוניס בילדותו, היה קצין לוגיסטיקה בחיל האוויר בשירות קבע ולאחר מכן עבד במשרד הביטחון. חוגג שירת שבע שנים בצה"ל ובתפקידו האחרון היה מפקד פלוגה ביחידת הכלבנים עוקץ. לאחר שחרורו עבר בשנת 2007 אל עולמות הטכנולוגיה והאינטרנט, בלי שעת לימוד פורמלית אחת של תחום כלשהו הנכלל בהם.
נקודת מפנה משמעותית בראשית הקריירה שלו נרשמה ב־2010 עם הקמת מובלי, אפליקציה לשיתוף תמונות, ובאותה עת חדשנית ביותר ודומה לאינסטגרם שהוקמה באותה תקופה. ב־2017 נסגרה מובלי סופית, גם כי סיכוייה להצלחה אפסו מול אינסטגרם שעברה שנים קודם לידי מארק צוקרברג. במקביל, במרוצת אותן שנים צמחו והתרבו עסקיו של חוגג. בין היתר, הקים את קרן ההון סיכון סינגולריטים, שאיתה הוא משקיע עד היום בחברות שונות.
לצד כמה אקזיטים מרשימים, דרכו העסקית של חוגג כוללת גם טענות נגדו. בתחילת השבוע, למשל, פורסם כי בית המשפט הורה על מינוי מפרק לאחת החברות שבשליטתו.
חלק ניכר מהונו עשה חוגג בזירות של טכנולוגיית בלוקצ'יין ומטבעות קריפטוגרפיים, בפרט ביטקוין, שאליהן נכנס כבר ב־2013, כשהיו אפילו יותר אפופי מסתורין מהיום. האמורפיות של המטבעות המוצפנים, תפיסתם כמתעתעים, נטולי צורה וצבע, הכרה וחותמת ממסדית, תרמו לא מעט לממד הבלתי פתור בדמותו.
"בהתחלה לא באמת הבנתי מה מגלמת הטכנולוגיה הזאת", הוא מספר, "ההצלחה שלי היתה בעיקר בזכות מזל. לא חקרתי את המשמעויות הפוליטיות של הטכנולוגיה, עד שנת 2017, שהיתה שנה עסקית מעולה שלי. משעה שבאמת הבנתי את המשמעות הפוליטית והרעיונית שבטכנולוגיה, התאהבתי. קידמתי את זה בכל הכוח בחברה שלי, והפכנו להיות בטופ חמש בתחום בעולם".
מהי המשמעות הפוליטית?
"הביטקוין בעצם אומר שאנחנו לא באמת חופשיים ושולטים בכסף שלנו, והוא מפקיע את היכולת הבלעדית של המדינה להדפיס כסף ולשלוט בכסף. המדינה יכולה לקחת מאיתנו הכל. רק הביטקוין הוא באמת שלנו ורק אותו אי אפשר לקחת, כי הוא סיסמה בראש.
"זה המטבע האמיתי, כל שאר המטבעות הם בולשיט. שקל, דולר, ין יפני, יורו - הכל המצאות. הדינר העיראקי התרסק בשנייה שתפסו את סדאם חוסיין כי באותו רגע פקעה היכולת של השלטון לאכוף את הסמכות שלו, גם כלכלית. ביטקוין עובד על קונצנזוס עולמי. אין פוטין, אין טראמפ או ביידן. יש אותנו, הקהילה. הכוח של המטבע נובע מהאנשים, מאיתנו.
"הביטקוין עוד לא הגיע לשווי המלא שלו. כרגע הוא שווה 50 אלף דולר. אני לא יודע מה הוא יעשה מחר, או בעוד חצי שנה. אבל אני חותם לכם שאם בעוד חמש שנים הוא לא גבוה דרמטית מערכו היום, אני הולך איתכם למשרד הפנים ומשנה את השם שלי לכל שם שתרצו".
אישית, למה התחברת למטבע הזה?
"כי הוא אנרכיסטי וחופשי ותואם את התפיסות שלי. זו טכנולוגיה מאוד פוליטית ואנטי־צנזוריאלית. אני קפיטליסט, תומך לגמרי בשוק חופשי ומתנגד לרגולציה. אם כי, לדעתי, חובה להכניס רגולציה לתחום הרשתות החברתיות, כי זו דיקטטורה. זה שסגרו לטראמפ את הפה ברשתות, הרבה יותר מפחיד אותי מאיראן. הכוח של צוקרברג יותר גדול מהכוח של נשיא ארה"ב. אני מאמין בתפיסה ביטחונית אגרסיבית, שלא מגישה את הלחי השנייה, אבל מאמין לא פחות בדו קיום, בשלום, בסולידריות ובסובלנות חברתית. אני מתעב גזענות ואפליה וחושב, למשל, שזה הזוי שללהט"בים אין בדיוק את מלוא הזכויות. ממש מפחיד אותי שבשנת 2021 אדם לא יקבל משכנתא כי האהבה שלו היא חד־מינית או אחרת.
"כל הערכים האלה הם לא נחלת השמאל, אני מצביע רק לימין. אני גם מניח תפילין ושומר שבת, אבל חושב שצריך להפריד דת ממדינה. לא ניתן להכפיף את כולם לאותם כללים וחוקים מוכתבי דת".
כשדוהרים קדימה אל מימוש המטרות, האמצעים לא מתערערים לפעמים מבחינה מוסרית? למשל, סימני השאלה בעסקה עם חליפה לא נגעו להיבטים ערכיים?
"סימני השאלה ביחס לעסקה הם לא לגבי דברים שמתנגשים עם המוסר והערכים שלי. אתם רואים את לוח השחמט הזה?" חוגג מצביע על לוח משחק גדול מעץ בהיר. "אני משחק שחמט עם הילד שלי. זה משחק שבו אתה צריך לחשב כמה מהלכים קדימה ולהבין מצוין את היריבים שלך. אם הייתי חסר מוסר ורגש, הייתי הרבה הרבה יותר עשיר היום. אבל יש דרכים שאני לא מוכן ללכת בהן, כי הן לא מוסריות בעיניי. אני לא איש כזה. אני לא כריש, אני לא קר, אני לא חסר רגש. למשל, אני לא עושה עין תחת עין. למרות שזה כתוב בתורה, אני מתנגד לזה בהיבט המוסרי".
בשנים האחרונות יש שורה ארוכה ביותר של תביעות נגדך.
"לא נתקלתי בזה ולא חוויתי את זה בממדים המפלצתיים האלה לפני שרכשתי את בית"ר. יש פה שיטה. הפטנט הוא לא לנצח בבית המשפט. בבית משפט אף אחד לא ניצח ולא ינצח אותי אף פעם. הפוך, אני ניצחתי. לא נוצחתי.
"כשאני נתבע - יוצאים פושים, לא מסתפקים בידיעה סתם. כשאני מנצח - בקושי חצי ידיעה. ניצחתי, ואפילו דאגתי שמנהלי התקשורת שלי יפעלו בנושא - וכלום. התעלמות. השתוללתי מול הצוות שלי, דרשתי שיכניסו את זה. נתבעתי, וכולם פרסמו. עכשיו ניצחתי. למה לא מפרסמים? חוסר ההגינות מצד התקשורת מנוצל נגדי.
"התביעות הן על טענות מופרכות. לא מרמה־גניבה־הונאה, אלא לקח לי, אכל לי, שתה לי. זה פשוט מאוד. יש מטבעות, המטבעות האלה עולים עכשיו במאות אחוזים. לפני שלושה ארבעה חודשים הביטקוין היה ב־8,000 דולר, ועכשיו הוא 50 אלף. אבל כמו שהוא עלה וכולם מוחאים כפיים, לפעמים יש את הדרך ההפוכה, והוא יכול לרדת באותה מידה. את זה אנשים לא אוהבים. גם אני לא אוהב את זה.
"יש מי שמבינים את אופי הפעילות, ויש מי שאומרים לעצמם, 'רגע, יש פה כיס, בוא נוציא משהו'. להוכיח בבית משפט לוקח שנים, ושם הם לא יכולים להוכיח משהו שהוא לא אמת. אבל בינתיים, בקלי קלות משחררים תביעה, כותבים מה שרוצים, הולכים לתקשורת שיכולה לצטט מהתביעה כרצונה ואז מפוצצים כותרות. מדובר בסחיטות. ישב איתי אחד מהאנשים שתובע אותי, ושאל אותי, אתה יודע מה זה גרינמייל? כמו בלקמייל, אבל גרין. הוא לא מצמיד לי אקדח לראש, אלא תובע אותי ורץ לתקשורת. סחיטה חוקית.
"יודעים שאני לא רוצה לשבת עם עורכי דין כל היום, ולכן כנראה אלך לפשרה, אשלם, ואחזור לעסוק בטכנולוגיה. אבל זה פרוטקשן. אתה הופך לכספומט. אותם עורכי דין צדים עוד ועוד לקוחות עם אותו סיפור".
לא מעט נסגר אצלך בפשרות שקטות לאורך השנים.
"טעות חמורה שלי. טעות עולם, שאני משלם עליה מחיר כבד. בשנה האחרונה החלטתי שאני לא טועה עם זה יותר. אני הולך עד הסוף".
* * *
את אשתו, ענבל תעיזי, הכיר כבר בנערותו. הוא היה בן 16, היא בת 14, הם גרו באותו רחוב במיתר, "ואני חיזרתי ורדפתי אחריה" מספר חוגג. "לקח שנים עד שהצלחתי. היינו יחד לתקופה לא ארוכה בזמן השירות הצבאי שלי, כשענבל בדיוק השתחררה, נפרדנו, ולפני 11 שנים חזרנו והתחתנו". ענבל היא בעלת גן ילדים לגיל הרך, והם הורים לשלושה - רוי, בן 8, ריין, בת 4, וטום, בן שנה.
לפני שנתיים וחצי רכש את בית"ר ירושלים. "היו לי כל מיני מטרות שסימנתי בחיים, ואחד הדברים הבעייתיים הוא שאתה לפעמים משיג אותן. כשזה קורה בגיל צעיר יחסית, אתה שואל את עצמך, מה עכשיו? וזאת שאלה קשה. הגעתי לסיטואציה כלכלית שהכניסה אותי לתסביך. למה לקום בבוקר? מה יניע אותי?
"הבנתי שאני צריך לעשות משהו חשוב, שלא קשור לכסף. יותר כסף, פחות כסף, זה לא מה שמשנה וזה לא מעניין. תמיד יהיו יותר עשירים ממני, לא משנה כמה כסף אני אעשה. מה שמעניין הוא איזו מורשת אשאיר אחריי. ניתחתי את הסיטואציה, והחלטתי שאני רוצה להשפיע על הרבה אנשים ולעשות טוב".
לעשות טוב דרך בית"ר ירושלים?
"בית"ר עשתה רע. אני חושב שזאת קבוצה מאוד מיוחדת, שבגלל גזענות ותדמית לא טובה, גרמה נזק. נזק תדמיתי. ראיתי שאויבינו משתמשים בקריאות גזעניות של אוהדי בית"ר כדוגמה לישראלים גזענים, שרוצים להרוג את כל הערבים.
"רציתי לתקן משהו, לתקן את הגזענות. ולא בעיר רגילה, אלא בעיר הבירה, בעיר הקודש. אני מאוד מחובר ל'ואהבת לרעך כמוך', וזה הפך לערך המרכזי של המועדון, שמתנוסס על החולצות שלנו, בחדרי ההלבשה, במגרש האימונים. את הערכים האלה אני מקווה לקדם דרך הפלטפורמה המיוחדת הזאת שנקראת בית"ר ירושלים".
הצלחת לקדם את הערכים האלה בבית"ר?
"היום אין את האלימות שהיתה פעם במשחקים של בית"ר. אפס עגול של אלימות, לראשונה בהיסטוריה של המועדון. לפי סקר של הקרן החדשה, ששולחת כבר 15 שנים נציגים לכל המשחקים כדי לתעד קריאות גזעניות, בית"ר ירושלים ניצבה בשנה שעברה במקום הראשון, בצד הנכון של המדד. הכי פחות קריאות גזעניות בכל ליגת העל. בית"ר ירושלים! וזה לא קיבל מספיק תהודה.
"הבאתי לקבוצה את עלי מוחמד. ממהרים להגיד שהוא רק חצי מוסלמי, כי האמא נוצרייה. זאת גזענות כשלעצמה. אבל גם אם הוא 'חצי מוסלמי' - מישהו האמין שיהיה שחקן בבית"ר עם השם מוחמד על הגב? והכי חשוב, שחקן ענק. בא, נותן גולים, מקבל כפיים מהקהל. עשיתי פה משהו משמעותי עם עלי מוחמד, ורוב הקהל של בית"ר אוהב אותו".
חוץ מלה־פמיליה.
"הם פלג קטן, בעייתי וקיצוני, שמונע מתוך אג'נדה, שלדעתי בחלקה היא כלכלית. הם מוכרים קיצוניות ומרוויחים מזה כסף. יש מי שמממן אותם".
מי?
"אני לא אכנס לזה, אבל זה ארגון שהוא חצי כלכלי. הוא לא אידיאולוגי.
"טובת המועדון היא לא העניין עבורם. העיקר הוא קיצוניות ושנאה. הם מתבלים את השנאה במעשים טובים. באים לילד שעשו עליו חרם ושרים ומחבקים אותו. זה יפה מאוד. אדם נזקק, הם תורמים לו אוכל. אחלה. אבל זה כלום לעומת הנזקים שהגזענות, הקיצוניות והשנאה גורמות לנו.
"בהתחלה, במשך תקופה מסוימת, אני התבלבלתי עם לה־פמיליה. פגשתי את האנשים ואמרתי שהם טובים ביסודם. האמנתי שאפשר לטפל בעניין הזה וחיבקתי אותם. נתתי להם כוח. אבל מרגע שראיתי שבסוף השנאה מנצחת אצלם, הבנתי שלא מדובשם ולא מעוקצם. פשוט אסור. זה סרטן. סרטן שצריך לגדוע, וחובה עלי להילחם נגד כל זה".
איך?
"בכל מיני דרכים. למשל, מי שמקלל, אני אתבע אותו אישית על פגיעה במוניטין של המועדון. הצבתי מצלמות כדי לתעד את זה. היו שנתבעו, והיו שקיבלו מכתבי התראה לפני תביעה. והיו ששילמו כסף, חד וחלק. צעקו, השתוללו, עשו רעש, ושילמו".
* * *
אתה לא מפחד? על עצמך, על המשפחה?
"אני לא מפחד ולא חושש למשפחה שלי. אצל אלי טביב כל שני וחמישי רימוני הלם, עליו, על המשפחה. צר לי מאוד לראות את זה. אני רחוק שנות אור מהמצב שלו ולא חושש מזה אפילו לרגע".
למה אתה שונה?
"אני חושב שהשאלה הכי גדולה היא תמיד מאיפה אתה בא. מה מניע אותך. המניע שלי הוא לא לעשות רע לאנשים. רק טוב. אי אפשר לזייף את זה. רואים במעשים, באכפתיות, ולא רק בסכום שאתה משקיע. גאידמק השקיע בבית"ר פי חמישה ממני, אבל גאידמק לא באמת אהב כדורגל. המטרה שלו היתה להיות ראש עיר. אחרי שהוא לא זכה בבחירות, הוא הביא שחקן מוסלמי רק כדי לתקוע לכולם אצבע לעין, וזאת גזענות יותר חמורה מזו של לה־פמיליה. להשתמש באדם המוסלמי ככלי, כבובה.
"אתם יודעים כמה לחץ מופעל עלי להביא לבית"ר שחקן ערבי מוסלמי? אבל אני לא אביא שחקן בגלל שהוא מוסלמי. לא מוכן. אני אביא רק שחקן שיכול לשדרג אותנו, והדת שלו לא מעניינת אותי.
"עלי מוחמד הוא הקשר הכי טוב בארץ. כשיש לו משחק פחות טוב, מתחילים לטעון בקבוצות בפייסבוק שהוא לא שחקן טוב ושצריך לשחרר אותו (פורץ בצחוק). לא יקרה".
עם איזה בעלים לה־פמיליה יחיו בהרמוניה?
"אולי עם איתמר בן גביר. אדרבא, הוא מוזמן לתת הצעה ואני אשקול אותה, אולי. אם בן גביר היה בא ומציע לי לא 100 מיליון שקל אלא 200, אני רוצה להאמין שהייתי מספיק חזק כדי לא למכור. בגלל האיזון הברור בין ערכים לכסף.
"לעומת זאת, אם הקהל של המועדון ירצה להעמיד אלטרנטיבה טובה ממני, או שלא ירצו יותר בדרך שלי, אני אעזוב. באתי לבית"ר רק כדי לתרום ולעשות טוב".
ואולי גם לזכות בקצת פרסום ומעמד, כפי שטוענים עליך.
"לסכם את המניעים שלי לרכישת בית"ר ברצון להתפרסם זה כל כך שטוח ופשטני. זה לא רציני".
* * *
אומרים עליך לאורך השנים שאתה אדם שנוי במחלוקת ו"לא מפוצח".
"אני כבר עשור לא מפוצח. מדובר בדה־לגיטימציה הכי מכוערת שניתן לעשות לאדם. אני לא יכול באמת להסביר את זה, כי זה זר לי, ואני מנסה להבין בעצמי. המבקרים למיניהם יודעים שבמבחן התוצאה, ההון, כנראה יש לי טיפה יותר מלרובם, אומר בצניעות. אני מאוד לא אוהב לומר דברים כאלה ולהיכנס למשחקי אגו. זה לא משקף את אופן ההתבוננות שלי. אני לא משווה בין הון של אחרים לבין ההון שלי כדי לאמוד את ערך העשייה שלי ואת הדרך שעשיתי. אני לא שם, זה לא מעניין. אני מסתכל קודם כל על עצמי.
"הנתונים ידועים לכולם, וזה מטריף רבים מהם. הם יודעים כמה שמתי רק בבית"ר, וזה אוכל אותם. 'איך דווקא הוא כל כך מצליח?' קנאה מעבירה אנשים על דעתם, ומקורה בנפש חלשה ואומללה. אדם מאושר בטוח בעצמו ושלם עם דרכו, לא מלכלך על אחרים. זו דרכם של האומללים.
"ראיתי את אלי טביב מתווכח בטלוויזיה עם איזה כתב, ובנקודה מסוימת אומר לו משהו כמו: 'אני הרבה יותר עשיר ממך, אין לך ולא יהיה לך רבע אחוז ממה שיש לי'. ואני אמרתי לעצמי, כמה קטן וחסר ביטחון אתה, שיוצאות לך מהפה מילים כאלו".
הובעו ספקות גם לגבי גורמים מהסביבה העסקית שלך, או שטענו שהמשקיעים שלך הם לא מהמיינסטרים. למשל, המיליארדר קינס רקישב מקזחסטן.
"'המיליארדר הקזחי', ככה מכנים אותו. איזו גזענות דוחה. אם הוא היה אנגלי או אמריקני, המסגור היה לגמרי אחר. מדובר באדם מקסים, אוהב ישראל, שהשקיע יותר מ־100 מיליון דולר בסטארטאפים בישראל. הוא הולך איתי מ־2012, והוא כמו אח שלי. זה אדם שנתן בי אמון מתחילת הדרך, ומאז יש לו מניות בכל חברה שאני מקים. כל יום, כשאני מניח תפילין, אני תמיד מברך גם אותו. הוא מוסלמי ומנשק מזוזות כשהוא מבקר בישראל. דמות שמנפצת דעות קדומות. לצערי הרב, הוא לא אוהב כדורגל. אלף פעמים אמרתי לו, בוא תהיה אתה זה שמשקיע יחד איתי בבית"ר".
* * *
אמרת לאחרונה שבגלל שאתה לא בוגר 8200 ואתה מרוקאי־תוניסאי, היחס אליך הוא אחר. אתה באמת מאמין בזה?
"יש בישראל גזענות, ולא רק אצל אוהדי בית"ר. יש גזענות בחלונות הגבוהים. זה יעבור יום אחד, אני מקווה שלילדים או לנכדים שלנו המציאות תהיה אחרת".
אתה נפגע מהיחס אליך?
"אני בן אדם שלוקח ללב הכל. אבל הכל. ניצחונות, הפסדים, הצלחות, כישלונות. אצלי הכל הולך ישר ללב. זה בא לידי ביטוי גם בעצבים וגם בדמעות. עם העסקים שלי היו רגעים שהתרסקתי לרצפה בדמעות ושאלתי למה זה לא מצליח, עבדתי כל כך קשה ולא הולך. כשיש רצף של הצלחות, אתה לא מעריך את זה מספיק. כשיש רצף של כישלונות, אתה לא זוכר שהצלחת.
"2017 היתה שנה שבה זרקתי לסל בעיניים עצומות, ותמיד קלעתי. 2016 היתה הפוכה. חברות נסגרו, עובדים עזבו, והפסדתי הרבה מאוד כסף. היו לי שנים קשות בקריירה. ואז כן, אתה מתרסק בדמעות".
ובבית"ר?
"בבית"ר אני לא קורס, אני נלחם. אבל ברור שהיו לי המון לילות ללא שינה אחרי הפסדים.
"אני לוקח ללב את אי־הכרת הטוב. זה בלתי נתפס מבחינתי. אם יש איזה מיליארדר שיכול לעשות לבית"ר טוב יותר ממני - בבקשה. אם מישהו יבוא ויגיד לי: 'חוגג, תודה על הכל, עכשיו אני רוצה להשקיע פי שלושה ממה שאתה השקעת, ויודע לעשות טוב ממך עבור המועדון', אני לא אעצור אותו ולא אפגע במועדון. אבל אין מישהו כזה. אני לא אומר את הדברים האלה ביהירות. באמת אין, אף אחד לא בא. אין מתנדבים.
"בגלל שאני בגובה העיניים ולא מסתובב עם האף למעלה, זה הופך אותי לחשוף יותר. היו מי שיעצו לי להיות לא נגיש. להקיף את עצמי בחומה של אנשים, שיחצצו ביני לבין העולם. אני לא כזה. לא מנותק, לא תופס מעצמי מורם מעם. אבל זה גורם לפעמים לעיתונאים ולאוהדים להתבלבל.
"הלו, טיפה קרדיט. לא ירשתי את הכסף, ולא זכיתי בו בלוטו. מעט הערכה. כל זה לא קרה מעצמו, וגם יכולתי לשמור הכל לעצמי ולביתי. יכולתי לא לתת שקל לאף מטרה חברתית.
"לקחתי כסף רב והשקעתי אותו למען הקהילה. אני מקדיש זמן ומשאבים ומשלם מחיר כבד. לכן אני מקווה לקצת הכרת הטוב. יש רבים שמעריכים, ויש כמה מבולבלים לגמרי. בעל בית של מועדון צריך להתוות דרך, ולדאוג שיהיה כסף ובזמן. ברגע שעשה את אלה, הוא צריך לקבל הוקרה והכרת הטוב. אני לא שחקן על הדשא, ובכל זאת אני הרבה פעמים נשפט על זה שהקבוצה מפסידה".
וזה קורה לא מעט. 12 שנים בית"ר לא זכתה באליפות.
"אבל ב־12 השנים האלה אני הראשון שהביא תואר בשנה שעברה. נכון, גביע הטוטו, השלישי בחשיבותו, ובכל זאת, תואר ראשון. יש שניים, אולי שלושה בעלים בליגת העל, ששמים תקציבים שאני לא יודע לשים. מיטש גולדהאר הוא מיליארדר, ושם 150 מיליון שקל בשנה, אני לא יודע לעשות את זה. בשנה שעברה התקציב היה 80 מיליון, וכמעט 50 מיליון שמתי מהכיס. אבל אני לא מתכוון לחזור על זה. אני לא עשיר כמו גולדהאר, ואני לא יודע להפסיד 100 מיליון שקל בשנה. אני מופסד בשנתיים וחצי האלה ביותר מ־100 מיליון שקל, אבל יש דברים יותר חשובים, ויש הישגים שהם לא רק גביע טוטו".
תוכל להחזיק את המועדון לאורך שנים?
"כן. ואני רוצה להביא את המועדון למצב שייצר הכנסות בעצמו. מכבי תל אביב, מכבי חיפה והפועל באר שבע מייצרות הכנסות ב־50 עד 100 אחוז יותר מבית"ר ירושלים. במקרה של מכבי תל אביב, זה אפילו 200 אחוזים יותר. ועדיין הקהל של בית"ר הוא הכי גדול בארץ. אני לומד את זה ועובד כדי לתקן את המצב".
איך עושים את זה?
"אני עדיין לומד את זה. אם הקבוצה תייצר 45-40 מיליון שקלים בשנה, גס וואט? יו דונט ניד דה אוונר. המועדון יהיה חזק בפני עצמו. ממכירת כרטיסים, ממנויים. שיא המנויים של בית"ר נשבר בשנה שעברה, אבל הקבוצה יחסית חלשה בזה עדיין. להפועל באר שבע יש 14 אלף מנויים, לעומת 10,000 מנויים לבית"ר, וזה כשלנו יש קהל כפול בגודלו מהקהל של באר שבע. הלכה למעשה, לבית"ר יש פחות מנויים מאשר לכל הקבוצות הגדולות האחרות.
"מכבי חיפה לקחה תואר אחד בעשר השנים האחרונות, ועדיין סמי עופר תמיד מלא. טדי לא מלא, זה לא בסדר ודורש טיפול".
* * *
אתה עדיין כועס על עומר אצילי שבחר במכבי חיפה ולא בבית"ר?
"אני לא כועס עליו, אני מאוכזב ממנו. מאוכזב לראות שאין כבר רומנטיקה בכדורגל. אלי אוחנה חזר מאירופה לליגה הארצית. יש יותר רומנטי ויפה מזה? גם אליניב ברדה חזר לבאר שבע, למרות שהיו לו הרבה הצעות, ממכבי ת"א, ממכבי חיפה, מהפועל ת"א".
בתקופה שנטען שניצל מינית קטינה, אתה לא החתמת אותו בבית"ר.
"באותה נקודת זמן התיק עדיין לא נסגר. עשיתי בדיקות דרך קשרים שלי ונאמר לי מפורשות שהתיק עומד להיסגר מחוסר אשמה, אבל לקח זמן עד שזה נקבע באופן רשמי.
"אני קצת כועס על עצמי בנושא הזה. הלכתי נגד מה שהאמנתי בו, שאדם חף מפשע עד שהוכח אחרת. היה לי ברור וגם הבהרתי שאם יוחתם ואז יוגש כתב אישום, אני מייד אשחרר אותו. טעיתי, יכולתי להחתים אותו, ולא עשיתי את זה.
למה?
"כי יוסי בניון לא הסכים. אני מאוד אוהב ומעריך את יוסי. הוא אדם יוצא דופן, אדם ישר, טוב ומוכשר. אבל בגלל שיש לו ילדה, בת גילה של הנערה, הוא לא הסכים לשמוע על זה. ישבתי איתו שעות ואמרתי לו 'אדם חף מפשע עד שהוכח אחרת. אם זה לא נכון, אתה עושה לו עוול. זה לא הוגן'. אבל הוא התנגד התנגדות מוחלטת ואמר לי שאם אני מחתים את אצילי, הוא עוזב. בחרתי ביוסי על פני אצילי וטעיתי, כי מנהל מקצועי הוא לא מנהל המוסר. אם יש מנהל מוסר לבית"ר זה אני. אני מתווה את הדרך הערכית של המועדון. מנהל מקצועי צריך להגיד אם השחקן טוב מקצועית או לא, ובניון לא הטיל ספק במקצועיות של אצילי. הוא אמר שמקצועית הוא מתאים מאוד, אבל מוסרית הוא לא מוכן שיהיה במועדון. הייתי במלכוד קשה ובחרתי ביוסי".
מה אוחנה עושה בפועל, כיו"ר המועדון?
"הוא מטפל בכל מהכל, גם במחלקת הנוער וגם בבוגרים. הקשר בינינו מצוין, ואני מתייעץ איתו ברכש ובכל נושא".
השקעת 1.4 מיליון כדי להביא את ירדן שוע. אתה מרוצה?
"אני מרוצה מירדן ושרק ימשיך ככה. הוא שחקן מצוין, מתנהג יפה, לא מאחר וכל הסיפורים שהיו סביבו - אין דבר מהם בבית"ר".
מהו הניצחון החלומי מבחינתך בבית"ר?
"ניצחון אמיתי מבחינתי הוא לא שיא אחד. זה לא איזה קליימקס של אורגזמה. בחלום שלי בית"ר מכניסה כספים כמו מכבי תל אביב, יש לה תשתיות חזקות בנוער ובסקאוטינג, וקהל שהולך איתה באש ובמים, אבל באמת, לא בסיסמאות. לא קיצוניות, ולא אג'נדות נסתרות, רק כדורגל. בית"ר טהורה לעד באהבה שלה. מועדון עם קהל מורעל מאהבה.
"אני מאמין בכדורגל שהאוהדים שלנו אוהבים. אני מת על זה שבית"ר היא התקפית. כדורגל טכני, התקפי, גולים. ואז גם תואר יהיה הדובדבן של הכל, ומשם נמשיך גם לבתים באירופה".
אחרי בית"ר תגיע הפוליטיקה? קיבלת הצעות?
"פנו אלי פעם אחת אבל זה לא רלוונטי בשלב הזה. יום אחד, יכול להיות".
תמיד הצבעת ליכוד?
"תמיד הצבעתי ימין. לא תמיד ליכוד. באחת הבחירות האחרונות לא הצבעתי ליכוד".
כלומר, הצבעת ימינה?
"כן".
ולמי תצביע בבחירות הקרובות?
"עדיין לא החלטתי".
כשהוצע לאלי אוחנה להצטרף לבית היהודי, הביקורת היתה קשה וגרמה לו לחזור בו מכל אפשרות לשקול את ההצעה. זה מה שיקרה גם לך?
"ההתנפלות הזאת היתה קשה מאוד, מכוערת. זאת גם גזענות. 'הוא מרוקאי, הוא כדורגלן'. כל כך אוהבים פה להקטין אנשים.
"לי זה לא יקרה. יש מי שיאהב אותי ויש מי שפחות יאהב אותי, אני לא חושב שאפשר לא להעריך את הדרך ואת העשייה שלי, גם אם לא מסכימים איתי. ואי אפשר לומר עלי שאני לא מנהיג. הנהגתי בבית הספר, הנהגתי בצבא, אני מנהיג היום בחברות השונות שלי".
אז אתה רוצה להיות ראש ממשלה?
"אני רוצה לעשות טוב ובמהות שלי, לאורך החיים שלי, אני הובלתי. אני מאוד שאפתן, אני אוהב לפתור בעיות, ולכן אני מניח שאם הייתי נכנס למערכת, הייתי שואף בסופו של דבר להוביל אותה. אבל אני עדיין לא בן 40. וחוץ מהעשייה בבית"ר ירושלים נשארו לי כמה מטרות בעולם העסקי שאני רוצה להגשים, לפני שאני חושב על מהלך כזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
