כבר בפרק הראשון הצליחו התסריטאים של "פשוט ככה" לעצבן את המעריצים. מיליונים ברחבי העולם ציפו בכיליון עיניים להמשך עלילותיהן של קארי, שרלוט ומירנדה, וחששו שהתסריטאים יהרגו את דמותה של סמנתה, לאחר שהשחקנית קים קטרל סירבה להצטרף לאיחוד בגלל סכסוך עם שרה ג'סיקה פרקר. אבל הם לא הבינו מאיפה זה בא להם: מיסטר ביג (כריס נות'), בן זוגה המיתולוגי של קארי והדמות הגברית המרכזית בסדרה, מת מהתקף לב לאחר אימון על אופני כושר.
התגובות הנזעמות ברשתות החברתיות לא איחרו לבוא. מניית "פלוטון", יצרנית אופני הכושר שעליהם רכב ביג לפני מותו, צנחה ב־11 אחוזים בן־לילה. שווי המניה המשיך להתרסק למחרת והגיע לשפל של 75 אחוזים משוויה לפני שנה, ובחברה מיהרו לצלם פרסומת בזק בכיכובו של נות', שמבטיח ללקוחות שהוא בריא ושלם.
"לא אני הרגתי את ביג!", מתגונן יוצר הסדרה, מייקל פטריק קינג, בראיון זום ל"שישבת" מביתו בניו יורק. "ביג סבל מבעיות לב וחטף התקף לב. זאת היתה החלטה אמיצה ומרעישה, אבל לרגע לא היססתי, כי זה הרגיש נכון לסדרה החדשה שעומדת בפני עצמה.
"הסיבה היחידה לחזור למסך היתה שנוכל לספר עלילות חדשות. בחרנו אפילו בשם חדש, ולא 'סקס והעיר', כדי שהצופים יבינו שלא מדובר באותה סדרה. את סיפור האהבה של קארי וביג אנחנו כבר מכירים, אבל גם אחרי שהם התאחדו סופית בסצנה האחרונה של הסדרה המקורית, קארי מודה ש'מערכת היחסים הכי מאתגרת ואוהבת היא שלנו עם עצמנו'.
"לכן רצינו להחזיר את קארי לרווקוּת, דווקא באמצע שנות ה־50 לחייה. זה נותן פתאום שפע של כיוונים חדשים לסדרה, כולם מתרגשים מהרעיון לראות אותה שוב כרווקה ולדעת לאן זה ייקח אותה. ומעל הכל, יש לה את חברות האמת שמלוות אותה כל השנים".
• • •
מחשש להדלפה של הטוויסט בפרק הראשון, נקט שירות הסטרימינג HBO מקס צעד יוצא דופן - ולא שלח את הפרק לצפייה מקדימה של עיתונאים. היוצרים ואנשי יחסי הציבור היו בטוחים שהציפייה והבאזז סביב הסדרה כבר יביאו את הרייטינג.
אבל למי שעקב בשנים האחרונות אחר הניסיונות לשמר את הגחלת של "סקס והעיר", גורלו של ביג לא בא בהפתעה גמורה. התרחיש המבאס כבר נחשף בתסריט שהיה אמור להפוך לסרט ההמשך השלישי לסדרה (אחרי שני סרטים, שלמרות הביקורות הצוננות רשמו הצלחה כלכלית עם 713 מיליון דולר בקופות) ובוטל לבסוף, לאחר שקטרל סירבה לקחת בו חלק.
לדבריו של קינג, "הפיל הוורוד בחדר, שכולם תוהים לגביו מההתחלה, הוא בדיוק הסיבה שהמשפט הרביעי בדקה הראשונה של הסדרה החדשה הוא על סמנתה. היא דמות נהדרת, לא רציתי להתעלם מקיומה, ואין אף שחקנית שמסוגלת להתחרות בקים קטרל המדהימה.
"ידעתי שהקהל ואני, שאוהבים את הדמות, לא נוכל להתחיל את המסע החדש כל עוד לא נעשה סדר ונקבל תשובה על השאלה 'איפה היא?'. העובדה שאנחנו מסבירים מייד בהתחלה שהיא עברה ללונדון מנמיכה את הלהבות ועוזרת להרגיע את הצופים. הכל בסדר, לא הרגנו אותה. מייד אחר כך, בסצנה השנייה, קארי ומירנדה מדברות עליה שוב, כדי להבהיר שהיתה שם חברות אמיתית. כלומר, לכבד את הנוכחות של הדמות בלי להתעלם מהעובדה שפיזית היא איננה.
"הרעיון הגיע מחיי האישיים: היה לי חבר קרוב, שהקשר איתו נותק בגלל ויכוח על עניינים כספיים. זה גם מה שקרה בין קארי לסמנתה. הסדרה משקפת מציאות. לכולנו יש אדם מהעבר שחשבנו שיהיה חבר שלנו לנצח, אבל הקשר איתו נותק. גם בפרק השני יש התייחסות לסמנתה, כשהיא שולחת פרחים להלוויה של ביג. זו סצנה שנועדה לגרום לצופים להפנים בעדינות את המציאות החדשה".
בכלל, נדמה שהסחות דעת היו שם המשחק בצילומים של "פשוט ככה". שובן של שלוש הגיבורות מאחת הסדרות האהובות ביותר מתחילת המילניום לוותה בהרבה מאוד צילומי פפראצי מלוקיישנים ברחבי ניו יורק, שכללו גם את נות'. כעת מתברר שהמפיקים צילמו גם סצנות מזויפות, כדי לשמר את העלילה האמיתית בסוד.
"זה נעשה בראש ובראשונה למען המעריצים", אומרת לנו קריסטין דייוויס, הלא היא שרלוט גולדנבלט. "רצינו שהם ייהנו, אבל שלא יידעו למה לצפות".
שרלוט היא גם הדמות הנסערת ביותר ממותו של ביג והיא לא מפסיקה להתייפח, בזמן שקארי המיוסרת מנסה לעכל את העובדה שהיא אלמנה. "שרלוט תמיד היתה הרגשנית שבחבורה", ממשיכה דייוויס. "זה לא רחוק ממי שאני במציאות, ולא במקרה מייקל כתב את זה ככה. שרלוט בוכה גם בשביל קארי, וגם כי היא מרגישה אשמה במותו של מיסטר ביג.
"בסופו של דבר, זה המאורע שפותח את הסדרה והוא מתכתב עם מה שכולנו עברנו בשנתיים הללו של המגיפה. עדיין לא יצאנו מזה, וכבר יש איזושהי התפרצות של רגש כתוצאה מהלחץ ומהאובדן שרבים עברו בגלל הקורונה".
• • •
נקודת המוצא של "פשוט ככה" (ימי חמישי בבוקר בצמוד לשידור בארה"ב ב־HOT VOD ו־NEXT TV, וב־22:30 ב־HOT3), שבה קארי חוזרת לשוק הפנויים־פנויות אחרי שאיבדה את אהבת חייה - נכתבה במתכוון ברוח הפוליטיקלי קורקט שמאפיינת את שאר הסדרה. וזאת, כמובן, קונטרה ל"סקס והעיר", שהואשמה לא פעם בהתייחסות סטריאוטיפית לנטיות מיניות, בהתעלמות מסוגיות פוליטיות וחברתיות ובתפיסות מיושנות של זוגיות. הפעם בולט העיסוק בסוגיות אקטואליות, ויש גם ייצוג הולם למגוון של זהויות מגדריות ואתניות.
קארי, למשל, שהיתה ב"סקס והעיר" בעלת טור שבועי בענייני אהבה וסקס, ובהמשך סופרת מצליחה שמתמחה בנושאי זוגיות, מיישרת קו עם הטרנד הנוכחי ומשתתפת בפודקאסט בהנחיית צ'ה דיאז (בגילומה של שרה רמירז, "האנטומיה של גריי") - דמות א־בינארית, שזהותה המגדרית אינה רק "גבר" או "אישה".
הדמות הזאת מעוררת את סקרנותה של מירנדה, שלצד ההתמודדות עם בנה המתבגר בריידי בן ה־17, איבדה עניין בחייה הזוגיים, ואף מודה שהיא ובעלה סטיב (דייוויד אייגנברג) לא עושים סקס כבר שנים.
העלילה הזו מזכירה קצת את המהפך שעברה השחקנית שמגלמת את מירנדה, סינתיה ניקסון (55): ב־2003 היא התגרשה מבעלה אחרי 15 שנות נישואים ושני ילדים, ופצחה במערכת יחסים עם כריסטין מרינוני, אחראית במינהל החינוך בניו יורק. השתיים נישאו ב־2012, ומגדלות ביחד בן משותף. ניקסון, שמזדהה בתור קווירית, חשפה לפני שלוש שנים כי בנה הבכור מנישואיה הראשונים, סמואל, הוא טרנסג'נדר.
"היתרון בגילום דמות במשך זמן ממושך, הוא שהתסריטאים מכירים אותי", מספרת ניקסון, שמגיעה לראיון בתסרוקת בלונדינית, בניגוד לשיער האפור שלה בסדרה. "מייקל נוהג לתפור את התפקיד למידותיו של השחקן. אני התאהבתי באישה אחרי שהייתי בחיי רק עם גברים, וגם אצל מירנדה אפשר לזהות עניין הולך וגובר באופציות חדשות.
"תמיד שאלו אותי כמה אני דומה למירנדה. בעבר הייתי עונה ששתינו מאוד בטוחות בשכל שלנו, אבל שמעבר לזה אין לנו שום דבר במשותף. ככל שעברו השנים, והדמות של מירנדה הפכה לאמא ולטיפוס ביתי וזוגי, שיניתי את התשובה ועניתי שאנחנו זהות.
"אני מרגישה שבזכותה התבגרתי והפכתי לאדם שאני היום. מירנדה מנסה להיות ערנית לשינויים החברתיים, בודקת איך להתנסח ולהתנהל בעולם, ובדרך היא עושה שגיאות. וזה בסדר. אם מעדת, סימן שאתה הולך ולא עומד במקום".
ניקסון, שזכתה ב־2004 באמי על תפקידה ב"סקס והעיר הגדולה", חזרה לכותרות לפני שלוש שנים כשהתמודדה מול אנדרו קואומו על מועמדות המפלגה הדמוקרטית במרוץ לתפקיד מושל ניו יורק, והפסידה. באוגוסט האחרון נאלץ קואומו להתפטר מתפקידו בצל שורה של האשמות על הטרדות מיניות, ובמקומו מונתה סגניתו, קת'י הוקול, שהפכה לאישה הראשונה שמכהנת כמושלת ניו יורק.
"אני גאה שהתמודדתי מולו", אומרת ניקסון. "בארבע השנים שעברו מאז, האגנ'דה שלי יושמה בחקיקה - הרחבה של שוויון הזכויות לקהילת הלהט"ב, ועדה לטיפול בנושאים אקולוגיים, שיפור הרכבת התחתית. זה אומר הכל.
"גדלתי בניו יורק, מעולם לא גרתי בשום עיר אחרת. ניו יורק היא מקום נהדר, כי היא גדולה ותוססת ומלאת אפשרויות וצבעים וטעמים. לא בכדי היא מוקד עלייה לרגל מכל רחבי העולם וגונבת את ההצגה בכל פעם מחדש, גם בסדרה.
"כשעלינו לאוויר, ב־1998, היו כאלה שאמרו שזו סדרה סרת טעם ולא אמינה, כי מוצגות בה נשים שמדברות על סקס בצורה בוטה מדי, שוכבות עם גברים ורצות לספר לחברות. היו גם כאלה שאמרו שהדמויות הן למעשה גברים הומוסקסואלים מופקרים בלי מעצור ללשונם, במסווה של נשים ראוותניות במנהטן. בדיעבד, שברנו מוסכמות והקדמנו את זמננו.
"אבל העולם השתנה מאוד, וחייהן של הדמויות מתרחבים. זאת היתה סדרה מאוד לבנה בסיבוב הראשון, ועכשיו בירכנו על ההזדמנות לשנות את זה. אני גם חושבת שזה מדהים שצירפנו שחקניות בנות גילנו, ולא דמויות בנות 25. אני מקווה שגם הפעם אנחנו סוללים דרך חדשה".
ואת גם מביימת לראשונה בסדרה.
"כפי שלא האמנתי שנחזור שוב לדמויות, בטח שלא ציפיתי שתינתן לי עוד במה להשמיע את קולי (ניקסון ודייוויס הן גם מפיקות בסדרה החדשה; ד"כ). מאז שיצא הסרט השני של 'סקס והעיר' התחלתי לביים בתיאטרון, והתאהבתי. הרגיש לי כמו התפתחות טבעית לקריירת המשחק שלי, שהתחילה בגיל 11.
"ההצעה לביים את אחד הפרקים (השישי; ד"כ) הגיעה כבר בתחילת העבודה על הסדרה החדשה, ומייד קפצתי על ההזדמנות. זה גם פועל יוצא של התבגרות: ככל שעוברות השנים, ואתה מבין שלא תחיה לנצח, אתה פחות מהסס לנסות דברים חדשים. מה כבר יכול להיות? אלינור רוזוולט אמרה שאדם אמיץ הוא לא זה שאינו מפחד, אלא זה שמפחד ובכל זאת עושה".
הביקורות עד כה טוענות שמירנדה האסרטיבית הפכה לאישה חסרת ביטחון.
"אני חושבת שהיא פשוט מנסה דברים חדשים. נכון שהיא פרשה משותפות במשרד עורכי דין מצליח לטובת האימהוּת והתא המשפחתי, ובמבט לאחור היא לא לגמרי מרוצה מההחלטה הזאת, אבל היא התעוררה מחדש. כל מה שקרה במדינה שלה בשנים האחרונות - החל משלטון טראמפ ועד למחאות בעקבות רצח ג'ורג' פלויד - נגע בה, כמו שזה נגע באנשים רבים.
"הרבה לבנים בארה"ב מבינים כעת שהשתיקה שלהם בכל הנוגע לקהילה השחורה גרמה לכאב גדול, והם מנסים להבין איך אפשר להתחיל להציף את הדברים. המעבר הזה תמיד קצת מגושם, ומירנדה חוזרת לספסל הלימודים לצד סטודנטים שצעירים ממנה בשלושה עשורים. אבל היא לגמרי בטוחה לעצמה".
כפי שמשתקף בבחירה בשיער אפור?
"זה, למשל, משהו שאני לא חולקת איתה. השיער שלי הוא בלונד דהוי בגוון שיבולת שועל, ואני פשוט מוסיפה גוונים אצל הספר. אבל הוא לא ממש האפיר.
"אני מעריצה נשים ששיערן מאפיר ומחליטות שלא לצבוע אותו. זאת הצהרה. וזה הפך לטרנד במהלך הקורונה, כשנשים לא יכלו ללכת למספרה, ועם הזמן בחרו להשאיר את האפור הטבעי. אין מתאימה יותר ממירנדה כדי לסמל זאת".
בניגוד למירנדה, בחייה של שרלוט אין הפתעות. היא נשואה פלוס שתיים, מקיימת חיי משפחה סדירים ודואגת שהכל יהיה מוקפד ומסודר. עם זאת, באחד הפרקים היא מציינת שהיא זקוקה ליותר חברים שאינם "וניל", קרי לבנים משעממים, וחוברת לליסה טוד ווקסלי, יוצרת סרטים תיעודיים אפרו־אמריקנית אופנתית משכונת פארק אבניו היוקרתית (בגילומה של ניקול ארי פרקר).
"השינוי הכי גדול בסדרה הוא שהתחדשנו בחברות נוספות", מחייכת דייוויס. "זה משהו שקורה באופן מאוד אורגני לכולנו במרוצת השנים. בסך הכל עברו קצת יותר מעשר שנים מאז הפעם האחרונה שהקהל פגש את הדמויות, בסרט הקולנוע השני.
"שרלוט מכירה את ליסה דרך בית הספר שבו לומדת הבת שלה, וזה אכן משהו שקורה במציאות - שנשים מתחברות ומפתחות קשרים דרך הילדים. כך גם ראיית העולם מתרחבת, וזה משמעותי במיוחד עבור הנשים שאנחנו מגלמות בנקודה מאוד מסוימת בחייהן.
"שרלוט תמיד מוכרחה להיות בשליטה, ומהר מאוד צצים בדרכה אתגרים בלתי צפויים. למשל, ההורות. יש לה שתי בנות מתבגרות, והיא לא שולטת במי שהן הופכות להיות. אבל זה הרבה יותר מזה: אני לא חושבת שיש בסדרות טלוויזיה הרבה דמויות של נשים בנות 50 ומעלה שמוצגות בצורה כל כך נאמנה למציאות, ושהצופים באמת מקבלים הצצה לעולמן המלא והעשיר. כלומר, לא רק דמות משנית שהיא 'אמא של'.
"זה משהו שהיה מאוד קריטי בכתיבה של הדמויות הפעם. כולנו מגלמות נשים בנות גילנו, אנחנו לא מעמידות פנים שאנחנו צעירות מאשר במציאות. החיים ממשיכים גם בעשור השישי לחיינו, ואנשים בגילנו לא נעלמים גם כשאין להם ייצוג על המסך. אני שמחה שיש לי חלק באג'נדה הזו".
השינוי המשמעותי ביותר בחייה של שרלוט התרחש בעונה האחרונה של "סקס והעיר", כשמצאה סוף־סוף את בחיר ליבה, עורך הדין היהודי הארי גולדנבלט (אוואן הנדלר), שטיפל בגירושיה מטריי מקדוגל (קייל מקלכלן). שרלוט החליטה להתגייר למענו, ובהמשך אימצו השניים תינוקת מסין בשם לילי. הסוף הטוב ששרלוט הרומנטיקנית ייחלה לו התגשם, ואף המשיך בסרט הראשון, אז היא הצליחה להרות בעצמה וילדה בת שנייה, רוז.
בניגוד לדמותה, דייוויס (56) מעולם לא נישאה, והרזומה הרומנטי שלה כולל מערכות יחסים לא ארוכות עם אלק בולדווין, ג'ף גולדבלום, לייב שרייבר והתסריטאי אהרון סורקין. היא מתגוררת בלוס אנג'לס ומגדלת שני ילדים מאומצים ממוצא אפריקני, וילסון (3) וג'מה (10).
"קשה להיזכר בחיים שלי לפני הסדרה, העולם שלי השתנה לגמרי", היא אומרת. "מה שהתחיל בתור תפקיד קטן בפרויקט קטן לערוץ כבלים הפך לקאלט שאוהבים בכל רחבי העולם. בתור שחקנית זה משהו שאי אפשר לדמיין. נס. וזה עוד יותר נס שאנחנו חוזרות עכשיו אחרי כל כך הרבה שנים.
"התפקיד בסדרה חשף אותי לעולם. זכיתי לטייל ולפגוש אנשים שמרגישים שהם מכירים אותי כי צפו בי בטלוויזיה ואהבו את הדמות שלי. מעל הכל, זה העניק לי יציבות במובנים רבים, כולל הרווחה שאני יכולה להעניק לילדיי, וחיבור לכל החיים עם הצוות הקריאייטיבי, וכמובן עם אחיותיי לדרך, שרה ג'סיקה וסינתיה, שזה נדיר מאוד במקצוע המשחק. זאת מתנה שלא נגמרת".
• • •
דייוויס סיפרה בעבר כי היא אדם מאמין אך אינה משתייכת לדת מסוימת. במהלך השיחה בזום בולט משמאלה עץ אשוח מקושט לקראת חג המולד. "כששרלוט עברה גיור הייתי צריכה לעשות שיעורי בית, כי לא ממש הכרתי ערכים בסיסיים ביהדות. הצמידו לי ייעוץ מיוחד. זה מרכיב בדמות שאני נוצרת בליבי. אני מוקפת חברים יהודים־אמריקנים, כולל מפיקים בסדרה. אחת החברות הכי טובות שלי היא יהודייה ממנהטן.
"בפרקים הבאים יהיו עוד כמה נגיעות באספקטים האלה של שרלוט והמשפחה שלה, זה משהו שהיא לוקחת ברצינות, בטח בתור גיורת. אני רק מקווה שאצליח להסב לכם גאווה, אני אוהבת את ישראל. אתה זוכר את הקמפיין שעשיתי ב־2008 לחברת טיפוח? לקחו אותי אז לים המלח, והיה כיף".
אילו תגובות זכורות לך במיוחד לאורך השנים?
"גברים תמיד נהגו לדבר איתי על הסדרה, ולהדגיש שהחברה שלהם 'הכריחה אותם לצפות בפרק'. הם לא ששו להודות שרצו לצפות בסדרה בעצמם, אבל כן אזרו אומץ לשאול ולהתעניין. היה מרענן לשמוע איך הם התייחסו לכל מיני נושאים שקשורים לסקס ולדינמיקה בין המינים מנקודת מבטם.
"גם הפעם, אחרי הקרנת הבכורה בניו יורק בשבוע שעבר, פנו אלי יותר גברים מנשים. בסופו של דבר זה מעיד על כך שהתסריט טוב, שהעלילה מצליחה לייצר עניין ולהציף שאלות. הפעם גם הקפדנו לא להזניח אף אחד, ובפרקים הבאים יהיו דברים שגברים רבים יתחברו אליהם.
"אחרי הפרק הראשון של הסדרה החדשה קיבלנו, כצפוי, כל מיני הערות על המראה החיצוני שלנו. לפעמים אני מבליגה ולא טורחת להתעכב על הדברים הללו, כי כשאנשים מעירים, זה מעיד בעיקר עליהם. אבל יש ימים פחות טובים, שנמאס לי מהביקורות, בעיקר כשהן מופנות לעבר החברות שלי.
"אנחנו לא משקרות לגבי הגיל שלנו, אלו הזהויות של הדמויות, שמשקפות נשים אמיתיות שאני שמחה שקיימות במציאות. אז לפעמים רואים שיער אפור, וכל הדיון הוא סביב זה. אני משתדלת לחיות עם זה בשלום".
מה דעתך על היחס של החברה לרווקוּת מאוחרת?
"כל מי שמזלזל בנו צריך להתבייש. אני לא מבינה איך אפשר לבטל חלק שלם מהעולם בקלות כזאת. נשים או גברים בני גילי, שממשיכים ברווקותם או רק יוצאים לדייטים, זה בסדר גמור. אני מודעת כמובן לדיון אם אישה מעל גיל מסוים היא עדיין רלוונטית ואם הסטטוס שלה מקובל חברתית, אבל אי אפשר להמעיט בערך של ניסיון החיים שהן צברו.
"אני לא מאמינה שאפשר לחיות את החיים בניסיון לְרצות את האחר ולהיחשב 'רלוונטית', זה לא עובד ככה. אין שום סיבה שמישהו יקבע שאישה בת 50 פלוס היא חסרת ערך וצריכה לעטות מסיכה ולהתחבא בבית. העולם יקרוס בלעדינו. גם אנחנו חלק מהחברה, והצופים יראו את זה בסדרה".
dcaspi@goldenglobes.org
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו