מתי בפעם האחרונה עשית שינוי חיצוני?
"לא מזמן עשיתי פוני בלונדיני, שהפך בטעות לקצת ירוק במקום בלונד לבן. אני מאוד אוהבת שינויים, ויש לי למשל תוספות שיער מושלמות שאני אוהבת לשים ואני אוהבת מאוד גם להתאפר. אני אוהבת את השינויים ואת הניגודיות שבי ומוצאת איזון בין הנעליים והמכנס הטקטי והצבאי לבין החולצה הצמודה עם המחשוף. יש לי קעקוע של נשק ופרח, זה בדיוק מה שאני - הכי אישה ואחלה של גבר. אני אוהבת ללבוש מדים ומזהים אותי ברחוב הרבה יותר כשאני עם מדים מאשר כשאני בלי".
מתי בפעם האחרונה עפת על עצמך?
"בפברואר חגגתי 27, ואני עפה על הגיל הזה. בן הזוג הקסום שלי עשה לי מלא הפתעות, הוא לקח אותי לרכוב על סוסים ולספא וגם קנה לנו כרטיסי טיסה לחו"ל לאי שם בעתיד, אז היה לי כיף בטירוף. בשנה וחצי האחרונות עשיתי התפתחות משוגעת בפן האישי. התחלתי טיפול ואני עפה על עצמי ברמות. בגיל 24 חשבתי שאני ממש מבוגרת, והיום אני מאושרת ומחכה לגיל 40, שבו אהיה מפלצת, בקטע טוב! אני רואה את עצמי מתחרה בירי, מפתחת את תרבות הנשק בישראל וגרה בארה"ב ובישראל לסירוגין, כי אני כבר עם כמה תפקידים בהוליווד. זה החלום שלי".
מתי בפעם האחרונה החמיאו לך?
"היום. אמא שלי החמיאה לי וזה הכי מרגש, כי מחמאות כמו 'איזו יפה את' ו'איזו חמודה', מעולם האינסטגרם פחות מרגשות אותי. היום התרגשתי באמת, כי אמא אמרה לי כמה אני מדהימה ושהיא גאה בי, וזה הכי חשוב לי בעולם. מחמאות אחרות שריגשו אותי הגיעו ממלש"ביות. אני מרצה לפני מלש"ביות בימי עיון, וכשהן אומרות לי שבזכותי הן בקרבי, זו המחמאה הכי טובה שאני יכולה לשמוע. זה חלק מהמילואים שלי, אני לא מקבלת על זה מיליונים אלא יום מילואים, אבל זה מוסיף לי ערך לחיים.
"אני מרגישה שיש שינוי אדיר בצבא. כשאני שירתי היו בפלוגה שלי חמש בנות ובמחזור היו 80. התגייסתי באוגוסט 2012, בהתחלה הייתי ג'ובניקית בפרקליטות הצבאית ומאוד רציתי קרבי, אחרי שיריתי בנשק בפעם הראשונה בטירונות 02. הבעיה היתה שלא היה לי פרופיל מתאים, אז שנה שלמה נאבקתי ועשיתי מלחמות מטורפות כדי להעלות פרופיל ולעבור תפקיד, ואז אבא שלי נפטר והכל הסתבך. הגעתי עד לאלופה אורנה ברביבאי, שהיתה אז ראש אכ"א, והיא עזרה לי לעבור לקרבי ובגלל המקרה שלי גם רעננה את פקודות המעבר לקרבי.
"באוגוסט 2013 עברתי לקרבי, לחילוץ והצלה בגדוד רם, וזה הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי בחיים. היום זה שונה, בכל מחזור מתגייסות לפלוגה 300 בנות, זה פסיכי. באות 400 בנות לכל יום עיון כדי להכיר מקרוב את כל היחידות הקרביות. אני מרגישה שיש התקוממות אצל נשים, שהן מפתחות את הביטחון העצמי שלהן ולומדות לעמוד מול גברים, להציב גבולות, וגם ללכת לקרבי. אני חושבת שנשים חזקות נבנות מתוך קושי ומתוך שירות קרבי, כי אני זוכרת את עצמי בגיל 18, כזאת קטנה. הצבא הפך אותי למה שאני היום וכל הקשיים בחיים הוסיפו לזה. אין לי ספק שמשירות קרבי תצא המנהיגה הבאה של ישראל".
מתי בפעם האחרונה פינקת את עצמך במשהו?
"לפני חודשיים קניתי נשק שאני מתרגשת בטירוף בגללו. זה רובה 'ZIGMPX', של חברה עולמית ענקית בשם 'ZIG', שכל היורים הספורטיביים רוצים את כלי הנשק שלה. בגלל שאני מתחום הנשק ויש לי עשרות אלפי עוקבים ברשתות, הם עזרו לי במימון של חצי מהכלי.
"הרבה פעמים שואלים אותי אם אני משתמשת במיניות שלי כדי למכור כלי נשק, ואני לא משתמשת במיניות שלי. גם אם הייתי מורה או ספרנית הייתי בחורה מינית. אני רוצה שכל אישה תבין שהיא יכולה להיות גם עדינה, גם קשוחה, גם סקסית, מה שהיא רוצה. כבר אין הגבלות בעולם הזה, אל תהיי יפה ותשתקי, תהיי יפה ותפתחי את הפה, תהיי צעקנית וחוצפנית".
מתי בפעם האחרונה חשפת סוד?
"בינואר האחרון חשפתי בתוכנית 'הצינור' את הפגיעה המינית שעברתי. זה היה מאוד קשה, כי דווקא מהסביבה הקרובה שלי קיבלתי תגובות של 'אף אחד לא יאמין לך', גם אז כשזה קרה וגם עכשיו. תגובות כאלו, דווקא מהסביבה הקרובה, הן מאוד קשות, בעיקר ממי שאת מצפה לתמוך, להכיל ולאהוב, ומבחינתי לחשוף את הסוד זה חלק מתהליך הריפוי שלי. היום אני מרגישה שאם אני גורמת לילדה אחת לקום וללכת, כי היא מבינה שעושים לה משהו שהוא לא בסדר, עשיתי את שלי.
"אחרי שחשפתי את הסוד שלי, המון נשים כתבו לי 'תודה שאת הקול שלנו' ו'תמשיכי', ואני אצעק ואפתח כל שם של כל אנס, כי אנחנו סיימנו לשתוק. הבושה עוברת צד, ואנחנו מסרבות להיות קורבן. אם משתיקים ומחביאים משהו, הוא יוצא אחר כך במחלות נפש. הגבר שעשה לי את זה, אני מניחה שהוא עבר בעצמו פגיעה בילדות. אני לא מרחמת עליו, אבל אני חושבת שצריך ללמוד למה זה קרה, כדי שזה לא יקרה עוד. אני מעודדת אנשים, גברים ונשים, ללכת לטיפול, לדבר ולפרוק.
"הטיפול שינה לי את החיים והיום אני בתהליך ריפוי בעצמי. אני לא יכולה לרפא אחרים, אז אם פונים אלי, אני מפנה הלאה ללכת לקבל עזרה. אני עצמי בתהליך טיפולי בשנה וחצי האחרונות ובן הזוג שלי הוא משענת. הוא סובל בלילה את הצעקות ואת החרדות שלי. ביום אני וונדר וומן, חזקה, אף אחד לא יכול לפגוע בי, אבל בלילה? אי אפשר להתנגד לזה. זו פוסט טראומה, זה צרחות מתוך שינה ושיתוקי שינה. לא ידעתי את זה, אמרו לי 'יש לך שדים' והאמנתי. הלילות שלי קשים, וכשהתחלתי את הטיפול הם הפכו לעוד יותר קשים, אבל היום אני רואה שיפור בנפש ובתגובות כלפי העולם".
מתי בפעם האחרונה כעסת?
"פרשת האונס במלונית הקורונה הכעיסה אותי מאוד. נשרפתי מזה ודיברתי עליה הרבה בסטורים באינסטגרם. האם הנערה 'פיתתה' אותו? לא, אין דבר כזה, האנס אשם (הנאשם ירין שרף - ש"ז), אמרתי את זה שוב ושוב, ושאלו אותי איך אחיה עם עצמי אם הוא ייצא זכאי אחרי שאמרתי עליו שהוא אנס, אבל אני לא חוזרת בי. איך ילדה בת 13 יכולה לפתות אותך, חתיכת סוטה? אני כועסת כי אלה האנשים שאחראים לתרבות האונס. אתם חושבים שילדה בת 13 יכולה לפתות גבר? לכו תטפלו בעצמכם, משהו לא בסדר אצלכם".
מתי בפעם האחרונה העירו לך?
"בשבוע שעבר הלכתי לדואר, במדים מלאים, בגלל שהייתי ביום מילואים ובלי שום דבר חשוף. עצר לידי אופנוע והבחור שעליו אמר לי 'וואי, וואי, מה הייתי עושה לך'. הוא נפל לא טוב. הסתכלתי עליו ואמרתי בטון תקיף 'תגיד לי, בחיים לא ראית אישה?', ואולי הוספתי קללה או שתיים. מותר לנשים לקלל, מותר לי לפתוח את הפה ולהיות ערסית כדי להגן על עצמי. הבחור ראה שיש עלי נשק ואמר 'מה זה? מה אמרת?' ואני עניתי לו 'מה ששמעת. סע, סע!' והוא באמת נסע. הוא היה בשוק שאישה עונה לו. בדרך כלל כשמעירים לנשים הן מורידות את הראש וממשיכות ללכת, אבל לא אצלי ולא אצל הבנות שאני מחנכת. אנחנו נפתח את הפה ולא נוריד את הראש".
מתי בפעם האחרונה הרגשת זרה?
"בצילומי 'הישרדות' הרגשתי הכי זרה. הייתי שם ב־2018, מוקפת באנשים שאין לי שום עולם משיק איתם. כולם אנשים טובים, אבל לא היה לי חיבור איתם. הלכתי לחוויה לא מוכנה, לא ראיתי את התוכנית לפני ולא ידעתי למה אני נכנסת, וזו היתה טעות. תחושת הבדידות שם היתה הכי קיצונית שהרגשתי. לגבי ריאליטי אחר, אני לא שוללת כלום, הכל תלוי בכסף. אם יציעו מספיק יכול להיות שכן, אבל לא כרגע. אני לומדת משחק אצל מורה פרטי וזה מדבר אלי יותר מריאליטי".
מתי בפעם האחרונה דיברת עם ההורים?
"עם אמא שלי פטריסיה אני מדברת כל יום ואנחנו גם מתכתבות. אני חושבת שאמא שלי היא אני, אבל גזרו לה את הכנפיים. היא גדלה בצרפת עד גיל 10, הגיעה לארץ ובגיל 15 היא פגשה את אבא שלי. הם התחתנו כשהיא היתה בת 18 והיא לא עבדה יום בחיים שלה ולא היתה עצמאית, תמיד היתה תלויה באבא. היו לי שנים מאוד קשות איתה עד שהצלחתי להכיל אותה. בגלל כל מה שעברתי, לא היה לי מקום להכיל גם אותה והייתי ילדה מאוד כועסת וחסרת סבלנות. בדיעבד הבנתי שכל תגובה שלי תלויה במצב התודעה שהיה לי באותו רגע, ולמדתי לשפר את התגובות שלי. הייתי גם המפרנסת של המשפחה הרבה שנים, וזה היה מאוד קשה. עשיתי המון כסף ונתתי לה ולכל המשפחה. זה בא ממני, כי לאמא רציתי לתת הכל. עכשיו היא מתפרנסת בכוחות עצמה ותמיד אעזור לה אם היא תצטרך.
"מאבא שלי, חיים, נפרדתי לפני שמונה שנים. שוחחנו כשהוא היה על ערש דווי ב־2013 וזה היה קשוח. היה לו סרטן ריאות וגרורות בגוף והוא היה איש לא בריא עוד לפני המחלה, שסבל מעודף משקל ומסוכרת. הוא נפטר צעיר, בן 56, ואני מתגעגעת אליו. מה שכואב לי מאוד גם היום זו ההשפעה של מותו על אמא שלי. היא קיבלה שבץ מוחי בעקבות האובדן והיא עדיין משתקמת. היא אישה מדהימה, אבל היא עדיין בתהליך עיבוד האובדן ואני מאוד מנסה שהיא תמצא מישהו, אני אהיה בעננים אם זה יקרה.
"אני הצעירה במשפחה ואני עצמאית מבחינה כלכלית מגיל 22. היום אני במקום מצוין, אבל עשיתי המון טעויות והפסדתי עליהן המון כסף, לפחות חצי מיליון שקלים. כמות הטעויות וכמות האנשים שניסו להרוס לי בדרך, כי לא התאים להם שאישה באה לתעשייה כל כך גברית וגונבת פוקוס, היו גדולות. זיהו את התמימות שלי וגם חשבתי שאני עושה השקעות נכונות בכל מיני מקומות - וטעיתי".
מתי בפעם האחרונה היית בדייט?
"השבוע. הייתי בדייט עם בן הזוג שלי, גל. ישבנו בפיקניק ביתי שהוא ארגן. הוא משקיען בטירוף ואני כבר מחכה לטבעת. אנחנו שנה וחצי ביחד ואיתו הכל קל לי. אני סומכת עליו במאה אחוז, ואם אני מרגישה משהו, אני יכולה להגיד לו הכל. יש לי בעיה של אמון בבני אדם, ועליו למדתי לסמוך ואני מאוהבת לגמרי.
"אומרים שהייתי פעם בדייט עם הבחור הכי מבוקש בארץ, אבנר נתניהו, אבל היינו רק ידידים ואנחנו עדיין סבבה. לנצח יגידו שיצאתי איתו, אבל באמת רק היתה לנו פגישה לא על רקע רומנטי. ישבנו לאכול לפני שהוא טס לחו"ל, וזהו. הוא בחור מדהים ואינטליגנטי, יש לו בת זוג שנה וחצי והוא כבר חייב להציע לה נישואין".
מתי בפעם האחרונה גלשת ברשתות?
"כל הזמן. יש לי טיק טוק עם כ־60 אלף עוקבים, פייסבוק עם 40 אלף וערוץ יוטיוב שעכשיו התחלתי עם עשרת אלפים עוקבים, אבל באינסטגרם אני הכי פעילה, יש לי שם כמעט 600 אלף עוקבים. הקהל שלי מעורב. הוא מתחלק בין אמריקנים אוהבי נשק לחיילים וחיילות ומלש"בים ומלשב"יות מישראל. בגללם פתחתי ימי ירי לפני כחצי שנה. פרסמתי סטורי אחד, ואני מפוצצת חצי שנה קדימה. אני מעבירה הדרכות ירי לאזרחים ללא רישיון, וזה הולך מטורף. אני עושה גם קבוצות רק לנשים, כי גיליתי שזה מעצים את תחושת הביטחון שלהן.
"נשק יכול להצטייר כדבר שלילי, אבל אני לוקחת אותו למקום חיובי ומרגישה שיש שינוי בשנים האחרונות, שהוא גם בזכותי. בהתחלה קיבלתי תגובות מזעזעות כמו 'תמותי ממה שאת מקדמת', אבל היום אני רואה התעניינות מטורפת. אני מקבלת אלפי הודעות מנשים שרוצות רישיון נשק, כי הן רוצות להגן על עצמן.
"אם יבוא אלי עכשיו גבר שני מטר, יתפוס אותי וייתן לי מכות, מה אני אעשה? החברה הולכת ונהיית אלימה יותר, ובקורונה היתה עלייה בתלונות על אלימות במשפחה. זה פחד אלוהים, ואני חושבת שמגיעה לי זכות להגן על עצמי. הרוצח של דיאנה דדבייב ז"ל לא היה שוטר תמים שבטעות השתבשה דעתו והוא ירה, ממש לא. הוא קשר את הילדים שלו, דקר את דיאנה ובסוף גם ביצע גזר דין מוות. הוא ירה רק כדי לקצר את התהליך של מה שהוא היה עושה גם ככה.
"צפיתי במערכון של 'ארץ נהדרת' על מסיבת הרווקות, שבה הכלה לעתיד מקבלת נשק מהחברות שלה, וזה היה עוצמתי בטירוף. למה אתם אומרים שנשק הוא משהו ששייך רק לגברים? אני רוצה להגן על עצמי ואין לי דרך להגן על עצמי ועל הסביבה שלי בלי אקדח. כרגע יש לי בבית שלושה כלים, שני אקדחים ורובה. לגל אין נשק, הוא יודע שאני אגן עליו".
מתי בפעם הראשונה?
מתי בפעם הראשונה היית במטווח?
"בצבא, כמובן. באוגוסט 2012 הייתי במטווח, במחנה 80, וזו היתה אהבה מכדור ראשון. כמו באהבה אמיתית, אי אפשר להסביר את החיבור שלי למטווח. לא היה בי פחד בכלל.
"תמיד הייתי ילדה קצת משוגעת, אהבתי דברים של בנים כמו כדורגל וכדוריד. מנגד הייתי גם בדברים של בנות, התעסקתי באיפור ובשיער שלי, למרות שהייתי ילדה מכוערת. עם השנים למדתי לאהוב את עצמי והיום אני יודעת שאני יפה".
