נפש מסכות: מה הפנים של המנהיגים הגדולים אומרים עליהם?

בתוך אסופת הפקידים שישבו מאחורי דלפק הבנק, בלטו באופן מיוחד פניו של איש בשנות ה־40 לחייו, שדמה באופן כמעט מבהיל לנפוליאון: אף ארוך, דק ונשרי, אוזניים צמודות, פה קטן ושיער מושטח כלפי מטה.

ד"ר יגאל ורדי, בוגר לימודי פסיכולוגיה קלינית וגרפולוג, כבר דמיין לעצמו את אותו פקיד עם כובע הלבד השחור והמדים המפורסמים, ותהה לעצמו - איך ייתכן שאותו אדם יושב מאחורי דלפק ואינו כובש יבשות או לכל הפחות מתברג בתפקיד מנהיגותי? כמה חודשים מאוחר יותר נכנס ורדי לאותו סניף, וראה את אותו פקיד בחולצה קצרה, כשהפעם קעקועי גולגולות וחרבות מעטרים את זרועותיו. ורדי פירש את הקעקועים כנטייה של הבנקאי לפרוק את האנרגיות הסוערות שבתוכו, בדומה לאלה שאפיינו את נפוליאון.

נפוליאון אולי יש רק אחד, אבל תווי הפנים של אותו בנקאי העידו בעיני ורדי על הפוטנציאל הגלום בו, כפי שבא לידי ביטוי בקעקועים הסוערים. עבורו, היתה זו עוד אינדיקציה לקשר שבין מבנה הפנים לאישיות שלנו.

"אותו אדם", מסביר ורדי, "שהגורל לא אִפשר לו לממש את עצמו בפוזיציה מנהיגותית, פרק את האנרגיות הסוערות שלו שבאו לידי ביטוי בפניו, בדומה לאלה של נפוליאון, באמצעות קעקועי מוות. אני קורא לזה חוק שימור הנפש. אם לא הצלחנו לממש את עצמנו במסלול אחד, נעשה זאת במסלול חלופי".

מה לימדו אותך פניו של נפוליאון המקורי על אופיו?
"האף הנשרי מלמד על סמכותיות ויכולת תקיפה בקור רוח; האוזניים הצמודות מלמדות על דבקות במשימה; ואותו פה קטן מעיד על שליטה יצרית לטובת התמקדות במשימה, וזאת לצד הישגיות ונחישות".

סודות הסימטריה

בספרו החדש, "חוכמת הפרצוף" (הוצאת ידיעות ספרים), מנסה ורדי (71) לצלול לעומק הקשר שבין מבנה הפנים לאישיות שלנו, וגורס כי האדם נולד עם גנטיקה אישיותית שבאה לידי ביטוי בפרצופו של אדם, "זאת, בניגוד לפסיכואנליזה מבית מדרשו של פרויד, שגרסה שהאדם נולד כלוח חלק ושאישיותו מתעצבת כפועל יוצא של יחסי הגומלין עם סביבתו", הוא מסביר.

המפגש הראשון שלו עם תורת הפנים אירע כשהיה בכיתה ח', כשהשתתף בתערוכת ציורים פרי מכחולו. אריה קפולניק ז"ל, נגר וגרפולוג מקומי, התבונן בציוריו ויצא במסקנה חדה ונחרצת על אחת הדמויות המציאותיות שצייר. "הייתי בהלם מהדיוק שלו. שאלתי אותו לפי מה הגיע למסקנתו, והוא ענה 'לפי הפנים'. כך התחלתי להתעניין בתורת הפנים, פיזיונומיה או פרסונולוגיה (מהמילה פרסונה בלטינית, שמשמעותה מסכה; ר"פ)".

במהלך השנים פיתח ורדי מודל אבחוני חדש שחושף את הקשר שבין תווי הפנים לאופי האדם באופן מתודי: גודל ומבנה הראש מעיד על משימתיות; המצח על חשיבה ורוחניות; העורף הוא עמוד השדרה הנפשי; האוזניים הן כוח הדחף והוויטאליות של האדם; העיניים והלחיים הן אזור הרגש, האף הוא הכוח הביצועי והמממש של האדם; הפה והלסתות הן אזור היצר; והצוואר הוא בסיס היציבות.

לצד אלה, בודק ורדי את הסימטריה בפנים בין ימין לשמאל, וגם בין גובה הפנים לרוחבן. כך למשל, סימטריה בין הצדדים מעידה על איזון, יציבות ושלוות נפש, כאשר עודף סימטריה עשוי להעיד על מתיחות פנימית. א־סימטריה, לעומתה, מעידה על קונפליקט פנימי, מתיחות. עם זאת, מדגיש ורדי כי הפענוח הפסיכולוגי של תווי הפנים מקנה לנו רק את הנדבך הגנטי, ולכן הוא מידע חלקי, אך כן מספק יותר מ־50 אחוזים מאישיות האדם.

"ללאה רבין היה אף חד, סנטר חד וגדול, שפתיים דקות ופנים ארוכות – שהעידו על הדומיננטיות שלה, אסרטיביות, קור רוח וביקורתיות. לרבין היו סנטר קטן ושפתיים רכות ובשרניות. היו בו צדדים רגישים ולאה עזרה לו עם האסרטיביות שלה. זו היתה זוגיות משלימה"

אילו עוד נקודות מעניינות עומדות לנגד עיניך כשאתה מנתח פנים של אדם?
"ראש מרובע מעיד על יציבות ועקשנות, שיער כלפי מעלה מעיד על שאפתנות ואינדיבידואליזם. מרחק גדול בין העיניים מעיד על אינטליגנציה גבוהה ולעיתים על נאיביות, בעוד מרחק קטן עשוי להעיד על קשיחות, אסרטיביות וסדיזם. סנטר גדול יכול להעיד על יצריות גבוהה או יצריות בולטת אך מעוכבת, בעוד סנטר ישר ומרובע מעיד על קשיחות ורצון ביציבות. סנטר קטן מעיד על פשרנות, כניעות".

בין היתר, נשען ורדי על מחקרים רבים, כמו זה של לאופולד זונדי, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי הונגרי, שפיתח את "מבחן זונדי", שאף נעשה בו שימוש במשפט אייכמן. זונדי ערך לא פחות מ־4,000 ניסויים והסיק כי תגובת האדם לקלסתר מסוים עשויה לעזור לנו להכיר את אישיותו. כמו כן, נשען על תורתו של הפסיכיאטר הצרפתי לואיס קורמאן, שהציג חמישה חוקי יסוד לקשר שבין תווי פנים לאישיות.

חשוב לציין כי לצד מחקרים אלה, בקהילה המדעית נחשב תחום הפרסונולוגיה לפסאודו מדע, אולם יש מי שכן מסתייע בו. כך למשל, כמה חברות הייטק השקיעו לאורך השנים בתחום ובנגזרותיו, לצד מוסדות שונים ורשויות אכיפה במדינות שונות שעושים בו שימוש. ורדי עצמו מייעץ בתחום זה, ובתחומים אחרים, למוסדות ביטחוניים ולגופים שונים.

מה תעשה ארה"ב?

ורדי (נשוי ואב לארבעה), נולד בקיבוץ משמר הנגב, עבר בגיל 6 לארגנטינה ושנה לאחר מכן החל ללמוד ציור. לאחר חמש שנים שבה משפחתו לישראל, התיישבה בבאר שבע, וזמן לא רב לאחר מכן כבר הציג תערוכת יחיד שלו, בגיל 13 בלבד. בחלוף השנים הציג עשרות תערוכות וכתב 17 ספרים בתחומי גרפולוגיה, פסיכולוגיה, אמנות, ניהול ופילוסופיה.

בספרו הנוכחי הוא מביא מהידע שלו ומנסה, בין היתר, לנתח אישים רבים לפי תווי הפנים, ומחלק אותם לפי תשעה טיפוסי אישיות שונים, ביניהם: המדען (הימנעותי־חרדתי, המאופיין למשל בפה קטן המעיד על איפוק של יצרים ורגשות), המנכ"ל (מאופיין בדו־קוטביות קלה, ועשוי להיות בעל אוזניים צמודות המעידות על דבקות במשימה), המחנך (כפייתי, מאופיין בפנים מלבניות המעידות על קשיחות ושמרנות) והיזם (אימפולסיבי, המאופיין בשפתיים ארוכות ובשרניות). חשוב לומר שאין אדם משתבץ באחד מן הטיפוסים או הקטגוריות באופן מלא. "לכולנו אישיות רב־ממדית, אישיות קולאז'ית", מדגיש ורדי.

ניכר כי הדמות הדומיננטית בחייו, לפחות בתחום האמנות, היא דמותו של פבלו פיקאסו. "היו לו שבע נשים, פלוס נשים מהצד", הוא אומר. "הפה שלו צר, אבל הסנטר גדול וקשור לריבוי הנשים שלו. בתחום הביטחון והמנהיגות", ממשיך ורדי, "האוזניים של משה דיין למשל נקראות 'אוזניים דיאבוליות' - אוזניים גדולות המעידות על דריכות, מתיחות וכוח נמרצות אדיר.

"טראמפ, למשל, מאופיין באף קטן יחסית. האף הוא הכוח הביצועי ולכן אני מאמין שהוא לא ישוש למלחמה עם איראן, סין או רוסיה. הוא לוחם, אבל המלחמות שלו הן עסקיות, לא בהכרח צבאיות. אני מעריך שהוא יהיה בכהונתו פחות מלחמתי ממה שנהוג לחשוב".

ומה לגבי פוטין? השבוע פורסם כי נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, יגיע למוסקבה כדי לחתום על הסכם שותפות אסטרטגית עם רוסיה, ובמערב חוששים שייחצו קווים אדומים. פוטין צריך להדאיג אותנו?
"פוטין מסוכן. אם ישימו אותו עם הגב לקיר זה עלול להיגמר באטום. העיניים שלו קטנות, עם עפעפיים בולטים יחסית, וזה אופייני גם לסדיסטים. זה אדם קר רוח, קשוח, עם פנים אליפטיות של אדם אתלטי. מדובר באדם עם איפוק - כפי שניתן לראות בשפתיים הדקות שלו. ביומיום הוא אדם מסוגף עם שליטה עצמית גבוהה, ספורטיבי מאוד. אם המערב ילך נגדו זה עלול להסתיים בקטסטרופה, והתקווה היא שטראמפ ימתן אותו".

לקונסטלציה הזאת צריך להכניס גם את המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, ואת נשיא סין, שי ג'ינפינג.
"לחמינאי פנים ארוכות, אף ארוך וגרמי עם בליטה באמצע. בגלל הזקן קשה לראות את הסנטר והפה. האוזניים שלו גדולות, ללא תנוך מחובר - כלומר הוא לא אימפולסיבי, אלא שקול, חושב כמו שחמטאי. אפשר לצפות שהוא לא ימהר לקבל החלטות, גם בשעת משבר. העיניים שלו עוצמתיות ומעליהן גבות מרוכזות המעידות על קשיחות ורודנות.

"אנחנו משנים את המסכה ההתנהגותית בהתאם לסביבה שבה אנחנו נמצאים. בכל אחד מאיתנו קיימים 5-4 צדדים, לעיתים מנוגדים. השאלה היא מי מדוכא ומי שולט. הצדדים השונים שלנו מתבטאים בתחביבים, ביחסים בינאישיים. מצב רוח, למשל, הוא ביטוי לאותם סוגי אישיות שקיימים בנו"

"לנשיא סין יש פנים מרובעות שמלמדות על אלמנט של יציבות, קרקע. אף עגול וגדול המעיד על רכות, פשרה והימנעות מהתנגחות; עיניו קטנות, מעבר להיותו סיני, ומעידות על חוכמה ושמירה על איזון שיפוטי. הסנטר הקטן שלו ביחס לפנים מעיד על כך שאין בו מתחים פנימיים. הוא שומר היטב על סין ולכן היא תמשיך להיות קומוניסטית. כלל לא בטוח שהוא יכבוש את טייוואן, אני מזהה שהוא לא לוחמני".

הרבה אנשים יחלקו על התזה שלך. יש המשוכנעים שטראמפ, למשל, הגיע לעשות סדר ולא יחשוש לנקוט צעדים, ושחמינאי אינו בהכרח שחקן רציונלי. האם לא מוגזם לספק ניתוחים וחיזויים מבלי לפגוש את האדם ולהכירו לעומק?
"על מנת לאבחן אדם בוודאות מקסימלית, יש להעבירו סוללת מבחני אישיות וכישורים, כולל ראיון אישי. האבחון לפי הפנים הוא רק כלי תומך החלטה לאבחון מקיף יותר, ובעיקרו נועד לחשוף את הפוטנציאל התורשתי באישיות".

הרודנות של פרויד

רבים מדברים אצלנו על היום שאחרי מחר מבחינה פוליטית, כאשר שני מועמדים, כרגע פוטנציאליים בלבד, נפתלי בנט וגדי איזנקוט, עשויים לטרוף את קלפי המפה הפוליטית. איך היית מאפיין אותם?

"לבנט אף עם שבירה זוויתית. אלו אנשים עם קשיחות הישגית, וגם עם יכולת לתחבולה, כפי שלמד בסיירת מטכ"ל. לאוזניו תנוך מחובר, כלומר - יש לו אנרגיות גבוהות ומשימתיות - הוא לא חוזר הביתה מבלי לממש את המשימה, בדיוק כמו בסיירת. הסנטר שלו חד ומצחו גדול, כלומר הוא מאופיין ביכולת לעמוד מול קשיים, מבוקר מאוד וכאמור - ממוקד מטרה".

"לאיזנקוט פנים עגולות, עורף חזק, לסתות חזקות. מבנה שלדי מאוד יציב עם יציבות ועמידות רגשית מאוד גבוהה מול לחצים. הוא הטיפוס החושב, יש לו צד רציונלי גבוה ביחס לעולם הרגשי. מתאפיין בסוף מעשה במחשבה תחילה, לא פועל אימפולסיבית, וחושב פעמיים לפני ביצוע.

בספר אתה מתייחס למשל ליגאל אלון. אתה סבור שבחירתו בפוליטיקה לא היתה מדויקת.
"הפוליטיקה לא התאימה לו. הוא היה אדם ערכי מאוד, עם התאמה טובה להיות אינטלקטואל, הוגה דעות, חוקר. הפנים שלו הן אליפטיות, פה דק, אף קטן וחד, עיניים מאוד מאוד מקובצות וחדות, אוזניים צמודות.

מבנה הפנים שלו חד כתער, המאפיין עולם של ביקורתיות אינטלקטואלית ולא של רודנות מנהיגותית. לאמנון ליפקין שחק היה אף נשרי, לסתות חזקות עם עוצמה סמכותית. לצד זאת, עיניו הרכות והפה עדין העידו גם על נפש רכה יותר. הקשיחות שלו באה לידי ביטוי במערכת צבאית, מובנית, ממוקדת מטרה ולאו דווקא בפוליטיקה המחייבת עורמה, מניפולציה, מקיאבליזם".

"גם שחקני הקולנוע מחולקים לקבוצות, למשל היזם־המדען כמו ג'ק ניקולסון, או הדרמטי כמו אליזבת טיילור ואנג'לינה ג'ולי. שחקנים רבים נוטים לשחק את אותן דמויות, בהתאם לתווי הפנים שלהם. כך למשל, סילבסטר סטאלון הוא תמיד הלוחם, ג'ק ניקולסון הוא האנרכיסט, הניהיליסט, הג'וקר"

שמעון פרס ואלברט איינשטיין מקוטלגים אצלך תחת טיפוס המשורר - רגוע, לא קרייריסטי, נותן לחיים להוביל אותו, קונפורמי. איך זה מסתדר עם ההישגים שלהם?
"לפרס היו שפתיים עבות, עיניים וגבות המוטות כלפי מעלה, אוזניים עגולות, ללא תנוך מחובר. אלה הן פנים המאפיינות שוחרי שלום, ואכן - הוא חתר בחייו לשלום ולדיפלומטיה. הוא אנטיתזה של מורו, בן־גוריון, שהיה מלחמתי יותר.

"לאיינשטיין היו עיניים חולמניות, צמודות, המעידות על דבקות במשימה, וזאת לצד סנטר קטן המעיד על בקרה על היצר, ואף עגול המעיד על נהנתנות סבילה. הוא עבד עשור על תורת השדה המאוחד מבלי להביא תוצאות. ביומיום שלו הוא היה אנטי מלחמתי".

לעומתם, את פרויד למשל קטלגת כטיפוס הלוחם: מתוח, עצבני, קצר רוח, לא ממושמע לתהליכים ארוכים. מאוד לא עולה בקנה אחד עם היותו פסיכואנליטיקאי, פסיכיאטר, המחויב בעבודתו לתהליכי עומק ארוכי טווח.

"מדובר באינטלקטואל, עם אלמנטים של קשיחות, אסרטיביות ודעתנות. היו בו אלמנטים רודניים, הוא ניתק מגע עם יונג, התעמת עם אדלר. מי שהמרה את פיו - אבוי לו. הוא היה אדם טוטליטרי כפי שבא לידי ביטוי בפנים האליפטיות שלו, עם אזור עילי גבוה של המצח, פה צר, כיווץ האזור התחתי. כלומר, היצר והליבידו הולכים לעולם האינטלקטואלי".

אם פרויד היה מתלבט איתך בגיל 20 לאיזה כיוון עליו לפנות, מה היית ממליץ לו?
"פרויד נכנס לקטגוריית המדען־המחנך־הלוחם. האינטלקט מוליך אותו, אבל הלוחמנות שלו הביאה אותו לשחות נגד הזרם: לדבר על מיניות, כאשר אסור היה לדבר על מיניות. המלחמה שלו היתה מלחמה אינטלקטואלית, מרחיקת לכת. אני חושב שהייתי ממליץ לו לעשות בדיוק את מה שעשה".

איך תסביר את המקרה של שחקני קולנוע? הם מתאפיינים בתווי פנים שונים לחלוטין וכולם עוסקים באותו מקצוע.
"זו שאלה מעניינת. גם שחקני הקולנוע מחולקים לקבוצות, למשל היזם־המדען כמו ג'ק ניקולסון, או הדרמטי כמו אליזבת טיילור ואנג'לינה ג'ולי. שחקנים רבים נוטים לשחק את אותן דמויות, בהתאם לתווי הפנים שלהם. כך למשל, סילבסטר סטאלון הוא תמיד הלוחם, ג'ק ניקולסון הוא האנרכיסט, הניהיליסט, הג'וקר".

דמיון, אהבה וייסורים

אני תוהה ביחד עם ורדי על הממשק שבין אופי, זוגיות ותווי פנים. האם ניגודים עשויים להשלים זה את זה, או שמא דמיון בין בני הזוג מנבא מערכת יחסים ארוכת טווח? התשובה, כמובן, מורכבת. "יש מחלוקת אם ניגודים משלימים או לא", אומר ורדי. "כשאישה כפייתית עם OCD פוגשת בגבר אימפולסיבי ויזמי - זה עלול להסתיים בגירושין. היא מאוד מקובעת, מסודרת, והוא דינמי ונוטה לשינויים. מובן שהכל תלוי ברמות התכונה הבולטת בכל צד. הלכה למעשה, אני בודק את תווי הפנים של בני הזוג, ורואה איזה נקודות מתאימות ומנוגדות בטמפרמנט, ובעולם הרגשי, הביצועי והערכי".

יש דוגמה לזוגיות מנצחת?
"למשל לאה ויצחק רבין: ללאה היה אף ארוך וחד, סנטר חד וגדול, שפתיים דקות, פנים ארוכות וצמוקות – שהעידו על הדומיננטיות שלה, אסרטיביות, קור רוח וביקורתיות. לרבין, כמו פרס, סנטר קטן, שפתיים רכות ובשרניות. היו בו צדדים רגישים מאוד ולאה עזרה לו עם האסרטיביות והדומיננטיות שלה. זו היתה זוגיות משלימה. בן־גוריון ופולה דמו מאוד בפניהם ובאופיים. היא היתה אישה קשוחה מאוד, דעתנית, והוא היה ארכי־קשוח ודומיננטי".

זו לא היתה זוגיות פשוטה.
"שניהם היו מאוד דומיננטיים, זה לא תמיד מתכון לחיי נישואים שקטים. אבל בסוף, היא הסכימה לרדת איתו לדרום. אצל מנחם ועליזה בגין, לעומת זאת, גם היתה ניגודיות משלימה. אם תביט בתמונות מצעירותם - לא היה שם דמיון רב, וכך גם באופי: עליזה היתה שוחרת שלום, רכה, טובת לב, מופנמת, עם הרבה מאוד חום; ואילו בגין היה אסרטיבי, דומיננטי. היא נתנה לו את החום הנשי והאמהי שהיה זקוק לו".

לחמינאי אוזניים גדולות, ללא תנוך מחובר – כלומר הוא לא אימפולסיבי, אלא שקול, חושב כמו שחמטאי. אפשר לצפות שהוא לא ימהר לקבל החלטות, גם בשעת משבר. העיניים שלו עוצמתיות ומעליהן גבות מרוכזות המעידות על קשיחות ורודנות"

בזוגיות ומחוצה לה - אנשים משתנים לאורך השנים. זיהית לאורך ההיסטוריה דמות שעברה שינוי פנים דרמטי שבא לידי ביטוי בהתנהגותה ובקורות חייה?
"פניו של הפילוסוף ז'אן פול סארטר השתנו דרמטית במהלך השנים. בגיל צעיר פניו היו עוצמתיות עם ברק. לאט־לאט הוא נחל פחות הצלחה, באופן יחסי, בתחום הפילוסופי, ופניו היו מלאי חשבונות נפש - דעיכה בפנים, בעיניים, בפה. לעומתו, היו אנשים שעברו רנסנס נפשי בגיל 60, ובמקום להזדקן הפכו לרעננים וחיוניים. פיקאסו הוא דוגמה לכך. בעשורים האחרונים לחייו פניו היו שזופות, מלאות חיוניות".

הדוגמאות האלה מרתקות, אבל בקהילה המדעית, כאמור, לא ממהרים לאמץ את הדיסציפלינה הזאת. איפה היא לא מדייקת מספיק?
"הביקורת על הפרסונולוגיה מבוססת על כמה אלמנטים: האחד, הפנים משתנות עם הזמן והשאלה מה הקבוע בתכונות מעבר לשינוי - למשל אף, אוזניים, פה. השני, האבחון הוא על האופי התורשתי של האדם, בשעה שהאישיות מתעצבת גם בהשפעות החיים השונות. ניתוח הפנים מלמד אותנו, כאמור, יותר מ־50 אחוזים מאישיות האדם. אני מקווה שהספר הנוכחי יעורר סקרנות ועניין, ויביא עוד ועוד אנשי אקדמיה להחזיר את הכלי הזה לעבודה האבחונית וליזום עוד מחקרים בתחום".

אתה בוודאי מודע ליחסי הציבור הבעייתיים של התחום. אחת הביקורות עליו נעוצה דווקא בשורשיו האנטישמיים, כפי שבאו לידי ביטוי בתורת הגזע ובקִטלוג יהודים לפי צורת האף. לגיטימי לעשות בו שימוש היום?
"תווי הפנים קשורים תרבותית לתורת הגזע אצל הגרמנים הנאצים, אך גם ביחס לשחורים באמריקה. על כך כתב סטיבן ג׳ גולד ספר מדהים: 'אין מידה לאדם', שם הוא מציג ביקורות מדעיות נוקבות מול תורות גזע. באשר לסטריאוטיפ של יהודי עם אף ארוך - אני מציג שזה מתקיים גם בקבוצות אתניות אחרות. מובן שלאף ארוך כמר פרשנויות, קל וחומר כשהוא מצוי בהקשר של כלל תווי הפנים. הפרשנות תלויה ברבדים רבים ומורכבת, ואנחנו לא בעד לשטח אותה ובוודאי שלא להוסיף לה ממד אנטישמי.

"אני סבור שכל אחד מאיתנו מכיל בתוכו את כל האבולוציה: מבנה המוח שלנו מלמד שאנחנו 'נושאים' בתוכנו זוחלים ופרימטים, למשל. האדם הלבן מכיל בתוכו את האדם השחור. אין אדם קדמון או גזע בראשיתי, אלא מעגליות של ריבוי גזעים המשלימים אלה את אלה. אין גזע עליון, כמובן, יש רק השלמה הדדית בין הגזעים. כל אחד מאיתנו מכיל את כל אבני היסוד של גזעי האדם המשלימים זה את זה - וכולם שווים".

"לנשיא סין יש פנים מרובעות שמלמדות על אלמנט של יציבות; אף עגול וגדול המעיד על רכות והימנעות מהתנגחות; עיניו קטנות, מעבר להיותו סיני, ומעידות על איזון שיפוטי. הסנטר הקטן שלו מעיד על כך שאין בו מתחים פנימיים. כלל לא בטוח שהוא יכבוש את טייוואן"

לשיטתך, מאחר שכולנו מכילים את האבולוציה כולה - הפוטנציאל שלנו גבוה, יש יאמרו אינסופי. הפסיכולוגית ג'ויס מקדוגל ממשילה את האישיות לשחקנים על במה, אשר נאבקים על נוכחות ותשומת לב. איך אפשר להוציא מאיתנו חלקים פחות ממומשים כדי לממש את הפוטנציאל שלנו?
"אנחנו רב זהותיים, אף אדם אינו חד־ממדי בכל הקשור לזהות שלו. בכל אחד מאיתנו קיימים 5-4 צדדים, ממדים. באדם יכולים להיות צדדים פשרניים ורכים וגם צדדים לוחמים. השאלה היא מי מדוכא ומי שולט, והאם יש הפיכה של הדמויות? הסוציולוג ארווינג גופמן אמר שאנחנו משנים את המסכה ההתנהגותית שלנו בהתאם לסביבה שאנחנו נמצאים בה. כלומר, אנחנו מפיקים התנהגויות פוטנציאליות, של סוגי אישיות שקיימים בנו. זה לא משחק מלאכותי, אלא דפוסים שקיימים בנו.

"כל אדם צריך להכיר ולהבין את השחקנים שנמצאים בתוך אותה במה נפשית, בתוך האישיות הקולאז'ית שלנו, ונאבקים להתממש. הצדדים השונים שלנו באים לידי ביטוי בתחביבים, יחסים בינאישיים. מצב רוח למשל הוא ביטוי לאותם סוגי אישיות שקיימים בנו. בצו הסוקרטי, דע את עצמך, חשוב להבין את הסגנון הקיומי שלך, את סגנון ההסתגלות שלך, ולא ללכת נגדו".