הרבה טקס בישבן: במקום להרחיב את הקרע החברתי - קבלו הצעה אחרת

איזה יופי שמכונת ההפרדה ממשיכה כל הזמן לסכסך, לא משנה על מה. העיקר שנריב כמו תרנגולי קרב, מנקרים אחד את השני בלי שום סיבה נראית לעין. עכשיו הביאו לנו את מירי רגב בתור האחראית על טקס השנה לטבח. מינוי מכוון של האישה הכי פחות ראויה במזרח התיכון להיות אחראית על משהו מלבד על האסירות בנווה תרצה, כדי ליצור עוד מחנות, ללבות עוד מריבות, וזה מצליח. הקיבוצים הטבוחים מחרימים, ערי הפיתוח לוקחות דווקא כן חלק, יש אמנים שמסכימים, אחרים שנמנעים, פילוג עמוק כמו שהמכונה אוהבת. סכסך ושלוט.

לפני שמתחילים להתעסק במה יהיה בטקס המשובט, אם סביר שהאחראים יפיקו טקס בכלל, אם הגיוני לעשות טקס ללא קהל עצום ורב, וכל כיוצא באלו שאלות, צריך קודם כל לשאול - מי עושה טקסים בעיצומם של מאורעות? האם ציינו את יום השואה ב־1944? האם עצרו הכל לזכר הנופלים במלחמת הקוממיות ב־1948? לא ולא.

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הראשון צוין ב־1950, כך שאין מה לרוץ לטקסים כשהמלחמה עדיין מדממת בממוצע שני קורבנות מדי יום. ואין מה להרים הפקה כשהנפגעים העיקריים מתנגדים לה במתכונת המוצעת. יש בהפקת טקס בתנאים האלה משום אינוס של הקהילות המרוסקות, הוספת חטא על פשע, אטימות על הפקרות.

אז מה כן? אני חושב על בוקר 7 באוקטובר הקרוב. הייתי פותח אותו ב־06:29 בצפירה. בדיוק כמו לפני שנה. לתחושתי, צפירה בשעה הזאת, עם כל כמה שזה לא נוח למאריכים בשנתם, תהיה תזכורת מצמררת לאיך שהתעוררנו בשמחת תורה. זה יבדיל את הצפירה הזאת מהצפירות האחרות של חיינו.

ואחר כך - אני מציע שבתי האוכל, בתי קפה ועינוג למיניהם, יישארו סגורים עד צהרי היום. לא בכפייה. מרצון. ודגלים עם סרט שחור בחלונות ומהמרפסות. והליכה לבתי נרצחים ונרצחות לאזכרות מורחבות. וטלוויזיה שמשדרת סיפורי גבורה ללא הפסק. יש מספיק לחודש רצוף. ובלילה, אחרי היום הקשה, מסיבת ענק עם הפלייליסט של הנובה. כמו המעבר ליום העצמאות מיום הזיכרון. שהחזרה לחיים, לריקוד, לשמחה, תהיה חלק מהיום הקשה הזה.

ככה אני הייתי מציין את יום השנה הראשון, ובשנה הבאה, כשזה יהיה אולי כבר מאחורינו ברובו, נחשוב מחדש. ואולי נזכה עד אז לשלטון רגיש, אמפתי, שיודע להזיל דמעה ולא רק לדחוף אצבעות לעיניים. אמן.

אריתריאים

סליחה שאני חופר בעניין האריתריאים. הבעיה שאני חופר, וכמו בור בשפת הים זה מייד מתמלא מחדש. השבוע היו עוד אירועים הזויים בדרום תל אביב. קודם כל היה רצח בקטטה המונית בין תומכי המשטר באריתריאה למתנגדיו. זה מטורף. העובדה שתומכי המשטר שם מקבלים כאן בארץ הגנה מהמשטר שבו הם תומכים היא לולאת היגיון שאני לא יכול לעכל. אם אתה תומך במשטר שלך, טוס לי מהעיניים לארץ שלך ותתמוך שם.

אבל זה היה רק הקדימון. צפיתי בדף של שפי פז באירוע מטורף, שבו אריתריאים תוקפים מכונית של ישראלים, מרססים גז מדמיע, מפחידים למוות, ואז באה המשטרה ועוצרת את הישראלים. לאמור - לא משנה מי אשם, אתה עוצר את מי שקל. וזה קורה במה שמכונה "משטרת בן גביר", אותו בן גביר שלקח עובדים זרים בזמנו לבריכת גורדון כדי ליצור פרובוקציה.

כדי להראות את הצביעות התל־אביבית. עכשיו, כשהוא במשמרת, הפולשים לארצנו לא סופרים אותו ואת משטרתו ועושים כרצונם, ורצונם, כך מתברר, הוא לרצוח בבני עמם על תמיכה במשטר שאינו רלוונטי לחיים שלהם. ולמקרה שאתם חלשים בראיית העתיד, כדור הבדולח שלי מנבא שעוד רגע הם מתחילים לרצוח בנו ופותחים חזית נוספת, פה בפנים.

וזה מתחבר בדיוק למה שקורה כרגע באנגליה, שם השד המוסלמי יצא מהבקבוק והפרעות יצאו לדרכן, שתהיה, כך אני מעריך, ארוכה מאוד, ובסופן האנגלים יאבדו את מולדתם לברברים שהם הסכימו להכניס לארצם, כי הם כאלה טמבלים מהוגנים. מה שקורה באנגליה הוא שהמוסלמים תוקפים, האנגלים מתגוננים, והמשטרה באה ועוצרת את האנגלים.

גם שם, כמו פה, שוטרים עצלנים מעדיפים להתנכל לבני עמם המגינים על הבית במקום להתמודד עם הפולשים הלא רצויים. זאת מחלה עולמית שמטרתה השמדת מדינות הלאום ויצירת גיהינום כללי של הגירה לא חוקית ולא מועילה, המשתלטת על משאבים ומדרדרת את המדינות שעליהן היא כופה את עצמה בכוח לרמת המדינות שמהן היא מגיעה.

יש לומר ביושר, במקרה הישראלי האשמה העיקרית במצב היא של מערכת המשפט המאכלסת, בין היתר, שופטים פרוגרסיביים המאפשרים לעוד מסתננים לקבל מעמד על לא עוול בכפנו. רפורמה עמוקה נדרשת, ולא זאת של לוין ורוטמן. ועד הרפורמה, המוני אדם ממשיכים לזרום לכאן, גברים צעירים ללא משפחות או שסתומי לחץ, והם מוציאים את הטסטוסטרון הבלתי מעובד שלהם באלימות הדדית, שתגיע אלינו בגדול. בן גביר, הבטחת עלה של זית, והולך לנו הבית.

סלאם

אנשים פונים אלי ואומרים - אתה, בתור רב־סמל בכיר במילואים, בוודאי תוכל להסביר לנו מדוע לא השתמשנו בתקיפת חיזבאללה המאורגנת עלינו בתחילת השבוע כדי להרחיב את המערכה, להכות באויב מכה ניצחת, לשנות את המשוואות שהוא ממציא לנו חדשות לבקרים ואיננו יודעים לפתור. ואני, כיוון שאני משתתף בכל ישיבות הדרג העליון ואף העברתי את מקום מושבי אל הבור לאחרונה, מסביר כך:

הסיבה שלא תקפנו יותר חזק, יותר עמוק, עד הכרעה, היא כי אנחנו לא עצמאיים. למעשה, כמו קמלה האריס, אנחנו רק בובות על חוט במשחק גדול מאיתנו בכמה מספרים. כוחות גדולים משחקים בנו ובאמצעותנו, נותנים לנו תחושה של עוצמה אבל תמיד מגבילים אותה כדי שלא נכריע, חלילה, את המערכה. משחקים לנו בכמויות החימוש, בהיתרי הפעולה, במטרות התקיפה. הכל מושגח היטב מלמעלה.

ומה המטרה של המשגיחים העליונים? שלא תהיה הסלמה. זה כל מה שהם רוצים. לא מעניין אותם שום דבר חוץ מזה שלא תפרוץ מלחמה גדולה יותר, שהכל יתבשל על אש קטנה, כולל אנחנו והחיים שלנו, שנהיה חומים וטעימים כמו חמינדוס.

עקרון האי־הסלמה הוא המצפן הכמעט יחיד של השלטון הקורא לעצמו דמוקרטי השליט עכשיו, והלוואי שייקח את עצמו לגלות במהרה בנובמבר. "אין לנצח את האויב", זאת הכתובת במשרדו של מזכיר ההגנה בפנטגון. לא יודע מאיזו מורשת הם הקריצו את הדוקטרינה הזאת, אבל זה כל מה שמעניין אותם עכשיו. לא להכריע שום מאבק. הכרעה היא עבירה מוסרית, ולכן הם נותנים לנו נשק ותמיכה בדיוק במידה המאפשרת לנו לחיות, אבל לדמם. לשרוד, אבל לא לנצח. ככה הם.

ומה שמעניין בתפיסת האי־הסלמה, שמי שמחזיק בה גורם בהכרח להתאסלמות של ארצו ושל העולם. כי האסלאם דורש הסלמה עד הכרעה. ללא הסלמה מכוונת, אין אפשרות לסלאם בעולם. כי האסלאם מזהה חולשה וערכים מזויפים וחלשים. וכל עוד רק לא רוצים להחריף את הבעיה, הבעיה תלך ותהיה קשה יותר ותבלע בסוף גם את המוסלמים המנהלים את כל ההצגה הזאת, מבית מובארק אובמה.

אמר דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה לשעבר: רק מלחמה כוללת במזרח התיכון תביא שלום במזרח התיכון. כמה עצוב, אבל הוא צודק. רק כשהספונסרים שלנו יבינו את זה, אפשר יהיה להתקדם. בינתיים, לא מסלימים, מתאסלמים. סלאם עליכום.
avrigilad@gmail.com