מהמסטינג עד "חיוך של ג'ריקן": הסלנג הצה"לי שכבש את השפה  

"אכלנו מאותו המסטינג"

מטבע לשון שהתפרסם מאוד גם מחוץ לצבא, ושנועד לתאר חברות אישית אמיצה וארוכת שנים, כיאה למקורבים שבתקופת הצבא חלקו ביניהם הכל. לעיתים השימוש בסלנג זה היה אמת עובדתית, ולעיתים הוא גלש להתרברבות. ביטוי סלנג דומה היה "צנחנו יחד במיתלה", על שם הקרב הידוע בסיני במלחמת קדש ב־1956.

"הביאו אותה מהשלל"

כינוי לבחורה שהמזל לא האיר לה פנים בגזרת היופי. הסלנג הצה"לי הנוסטלגי נטה להגדיר אנשים ומצבים בצורה הרבה פחות בוטה וישירה מאשר השיח שנהוג בימינו. לפיכך, בחורה מכוערת היתה כזו ש"הביאו אותה מהשלל", משמע - היא "לא משלנו".

"הכירו בחבר לעט"

סלנג שנועד להביע תמיהה למראה חבר שהופיע עם בת זוג שונה ממנו במובהק, שהחיבור הפיזי ביניהם נראה הזוי. מקור הביטוי הוא בשיטת ההיכרות הרומנטית שנחשבה מקובלת ביותר בזמנים ההם, הרבה לפני עידן האפליקציות: התכתבות דרך הדואר, לרוב ללא משלוח הדדי של תמונות פרופיל.

"הלך להביא סיגריות לטיף"

סלנג שפירושו - מת, התפגר. בזמנים ההם חולקו מותגי הסיגריות לרמות איכות שונות, ובנמוכה ביותר שכנה ללא כבוד הסיגריה "לטיף", שיוצרה במפעל "מספרו" ברמת גן.

לצד מגרעותיה, קנייני צה"ל מצאו יתרון גדול בלטיף: מחירה הזעום. חפיסת לטיף צורפה ל"מנה לחיילים", שכונתה בפיהם בבוז "לטינף", וקושרה עם מוות בשל טעמה האיום. "שמעת מה קורה ליוסק'ה? הלך להביא סיגריות לטיף".

"בלע אקס לקס"

הקיא או שלשל. רבות דובר על האיכות הגרועה ועל ההיגיינה הירודה שאפיינו את המזון בצה"ל בראשית דרכו. הללו עשו שמות בקיבות החיילים, וגרמו לרבים מהם לסבול מעצירות. ב־1949 קיבל צה"ל הצעה מסוחר שרכש מהצבא הבריטי כמות גדולה של נוגד עצירות בטעם שוקולד (בתמונה), תרופת קסם שפעלה במהירות - אבל גם גרמה לחיילים לסבול דווקא מהתופעה ההפוכה.

זו הסיבה לכך שבצבא יוחס הביטוי "בלע אקס לקס" לאדם שדיבר ללא הפסק.

"מחייך כמו ג'ריקן"

הג'ריקן, מכל מלבני ממתכת, פותח ערב מלחמת העולם השנייה לצרכים צבאיים, ושימש לאחסון נוזלים. היתה לו פייה רחבה ומוזרה משהו, וביטוי הסלנג "מחייך כמו ג'ריקן" יועד לאדם שחייך באופן מוזר וללא קשר לדברים הנאמרים.