גיוס המונים: מי מימן את הצבא לאורך שנות המדינה?

כופר מרצון טוב

כבר ב־1938, עשור לפני הקמת המדינה, נולד הרעיון לאסוף כספים מהיהודים בארץ ישראל למימון הוצאות ביטחון הכרחיות ביישוב העברי, כמו הכשרת לוחמים, הקמת גדרות וביצורים וכו'. בתקופת מאורעות 1939-1936,

רבים ביישוב חשו שהשלטון הבריטי לא עושה די כדי להגן על היהודים מפני תקיפות של ערבים. המגבית, שנקראה "כופר היישוב - מגן לכפר ולספר" (ראו כרזה משמאל), אורגנה על ידי הוועד הלאומי, והכסף נאסף באמצעות הטלת מס מרצון על עשרות סוגי שירותים ומוצרים. עם הקמת המדינה הופסקה מגבית כופר היישוב.

בצילום: יהודים מפקידים כספי תרומה בבנק אנגלו־פלשתינה, לטובת קרן היישוב

מלווה בששון

מינהלת העם, שהיתה הממשלה הזמנית לפני הכרזת העצמאות ב־14 במאי 1948, בישרה ב־7 במאי על פתיחת מלווה לאומי "במגמה לגייס מהציבור סכום של 5 מיליון לירות" (שבערכי היום שקולים לכ־2 מיליארד דולר!). המודעה, שפורסמה בעיתון "דבר", הפצירה בציבור "להעמיד את חסכונותיו לרשות הנהגת היישוב, לצורכי הביטחון הדחופים ביותר".

עוד הובהר: "אין מדובר במס, אלא בהלוואה שתוחזר אחרי חמש שנים, בריבית של 3%".
במהלך השנים הונפקו כ־25 מיליון אגרות מלווה, ורובן לא היו שוות במועד הפדיון את הנייר שעליו הודפסו, בגלל שהממשלה לא הביאה בחשבון את רכיב האינפלציה.

בצילום: תעודת מלווה על סך נקוב של 10 לירות מ־1948

הלוואה נושאת פרסים

בשונה מהמלוות האחרים, שהונפקו בעיקר לצורכי ביטחון, "המלווה העממי" יועד למימון עלייה וקליטה. כדי לעודד את הציבור להשתתף במלווה נקבע שפעמיים בשנה ייערכו הגרלות, ומספרי אגרות המלווה שיעלו בגורל יזכו את בעליהן בפרסים מ־50 לירות ועד 25 אלף לירות, סכום עתק באותם הימים. המלווה העממי נשא ריבית מצטברת, ומאגף הדוברות בבנק ישראל נמסר לנו השבוע שאגרות בשווי יותר מחצי מיליארד שקלים טרם נפרעו על ידי בעליהן או מי מיורשיהם.

בצילום: כרזת המלווה

טנק במקום נעליים

בספטמבר 1955 נדהמה ישראל לשמוע על עסקת נשק ענקית שנחתמה בין מצרים לצ'כוסלובקיה. מאחר שקופת האוצר היתה ריקה, הועלה רעיון לפנות לציבור בבקשה שיסייע לצה"ל להתחמש במקביל. הממשלה פרסמה מודעות שפירטו עלות נדרשת לרכישת כל טנק, תותח ומטוס, והעיריות ריכזו תרומות בתחומן (ראו כרזה משמאל). תושבי חיפה מימנו רכישת סירות טורפדו, ברמת גן נאספו תרומות לרכישת 200 מצנחים, ונתניה רכשה מטוס קרב. באותו הזמן חיבר הפזמונאי חיים חפר את הלהיט "תותחים במקום גרביים" (לחן: משה וילנסקי).

בצילום: אזרחים סביב טנק שרמן שהוצב ל"שיווק" מבצע התרומות

המלווה האחרון

ב־6 ביוני 1982 פתחו כוחות צה"ל במבצע שלום הגליל, שנודע בהמשך כמלחמת לבנון הראשונה. כעבור כמה ימים חתם שר האוצר יורם ארידור על תקנות למלווה חובה בשם "היטל שלום הגליל", שבמסגרתו נוכו כספים מכל אזרח בשיעור של 2%-5.5%, בהתאם למשכורת החודשית. החזר הכספים החל כעבור עשור, ונמשך ארבע שנים. היטל שלום הגליל היה האחרון (עד כה) בסדרת המלוות שנעשה בהם שימוש מקום המדינה.

בצילום: צה"ל בלבנון, 1982