אבא חזר
הרשתות החברתיות מלאות בתיעודי מפגשים בין חיילים שחוזרים מהחזית לבין ילדיהם, אבל רגעים מדמיעים שכאלה היו כאן מאז ומתמיד, דוגמת שני האבות שחזרו הביתה ממלחמת ששת הימים.
חזית בצבע
בהיעדר השידורים האינסופיים בטלוויזיה, ילדי הזמנים ההם התוודעו להווי הצבא והקרבות בעיקר דרך איורים רבי דמיון דוגמת האיור למעלה, שמנציח את "אבא של נירה", שהוא הצנחן. אבות מצוירים אחרים שירתו בשלל חילות נוספים.
משחק באש
ואיך אפשר בלי צעצועים בצבע חאקי: למשל, האמבולנס והמשאית (למטה) מתוצרת מפעל גמדא, שפעל בקיבוץ כפר הנשיא ונסגר בשנות ה־70.
שלי יותר!
"אבא חייל אמיץ", ספר אהוב שפרסם אוריאל אופק בשנות ה־60, עסק בעשרה ילדים שהתווכחו מי מאבותיהם מחזיק בתפקיד הצבאי החשוב יותר.
מלחמת יום פורים
תחפושת "חייל" נחשבה פופולרית מאוד לאורך שנים, עד לתחילת שנות ה־80. לרוב היה מדובר במדים זהים למדי החיל שבו שירת אבי המשפחה.
רות, קוף!
קופיקו רצה לתרום, ולכן בא מחוּפשׂ לבסיס וסיפר שהוא "חיילת אינדיאנית שנשלחה למילואים למשימה סודית". היום ניסוח כזה לא היה עובר.
מסטיק חאקי
איסוף עטיפות מסטיקים נחשב לתחביב אהוב בשנות ה־50 וה־60 - והסדרה שעסקה בצה"ל נחשבה יוקרתית במיוחד.
חינוך צבאי
"מלחמתנו" היה אחד מסדרת משחקים לימודיים שיצאו מקום המדינה ועד 1968, בעיקר בהוצאת "עמרנה". המשחקים עסקו בשלל נושאי צבא ומלחמה.
איה אבא?
לא מעט ספרים וחוברות הסברה פנו לילדים שאבותיהם נקראו תכופות לצבא. למשל, "אבא שוב יצא למילואים", מאת אסתר קל (למעלה), או "אבא בצבא חיל" (למטה), מאת ימימה שרון.
ילד מדים
לא מעט משחקי קופסה ניסו להטמיע בילדי ישראל את אתגרי הצבא. למשל, "כן המפקד!" - לוח משחק שעליו התקדם כל ילד בתורו אחרי הטלת קובייה, ונדרש למלא משימה צבאית מתוך חבילת פתקים.
המדור מוקדש השבוע לזכרו של חוקר תרבות החומר הישראלית ד"ר חיים גרוסמן ז"ל
תחקיר המחדל בכפר עזה: הקיבוץ נכבש בתוך שעה, לוחמים פצועים פונו לפני אזרחים
גורמים ישראלים ל"ניו יורק טיימס": חמאס יסרב לשחרר את מרבית החטופים ללא סיום המלחמה
פרסומת | דור ההמשך: בוגרי נבחרות המדעים מגדלים את מדעני העתיד
דיווח ערבי: "השיחות על הפסקת האש בעזה עומדות בפני סיבוכים הולכים וגוברים"
חשש מחזית נוספת: בעקבות התגברות האיומים מירדן - שר הביטחון ייפגש עם ראשי המועצות