"הרופא הקרבי הגיש לי שיר ואמר: 'אשמח אם תבצע אותו'"

"כשפרצה מלחמת יום הכיפורים היינו יונה (השחקנית יונה אליאן) ואני זוג צעיר, אבל כבר מוכרים גם בגלל העבר שלי בלהקת הנח"ל וגם בגלל הסרט ששיחקנו בו יחד, 'נורית', שיצא בקיץ 1972 והפך ללהיט ענק", נזכר ששי קשת.

"אמנים במלחמה" עם ששי קשת // מראיין: דויד פרץ // צילום ועריכה: דניאל שפע // קריינות: אסף כשר

"באותו יום כיפורים צמנו ביחד והיינו בבית, כשלפתע התחלנו לשמוע המולה מבחוץ. לא עבר זמן רב והטלפון צלצל, ואת יונה גייסו לפני להקמת צוות שחקנים שיילך להופיע בפני חיילים. כעבור זמן קצר גם אני גוייסתי וביחד עם יהודה ברקן ואריה מוסקונה, פסנתרן ונהג, התחלנו להסתובב בבסיסים ובמוצבים ולהופיע בפני החיילים עם שירים ומערכונים. בהתחלה היינו ברמת הגולן ואז ירדנו לסיני, ולא אשכח שבנסיעה לכיוון דרום הבטתי אחורה וראיתי פשוט את כל הרמה בוערת. הכל היה אש.

"אחד הזיכרונות החזקים שלי מתחילת המלחמה הוא מהופעה שעשינו בפני מי שנשארו מחטיבת השריון 188, שלחמה באומץ ברמת הגולן ורבים מלוחמיה נהרגו. אחרי ההופעה ניגש אלי רופא צבאי ששמו היה מנחם מלינק, הגיש לי דף ואמר: 'כתבתי שיר, אשמח אם תדאג שהוא יולחן ותבצע אותו'.
"השיר נקרא 'הסופה מגולן' ואכן אחרי המלחמה קובי אושרת הלחין אותו ואני שרתי והוא הפך לאחד מהמנוני המלחמה. מילות השיר מתארות היטב את ימי המלחמה ההיא".

בשיחה מרתקת בפודקאסט "אמנים במלחמה", נזכר ששי קשת בימי מלחמת יום הכיפורים ובהופעות הכואבות והמרגשות מול הלוחמים, ומספר איך שינתה המלחמה אותו כאמן – ואת כולנו.

הסופה מגולן 

(מילים: מנחם מלינק, לחן: קובי אושרת)

"סוב סוב והולך לו הרוח,
על בימת הגולן הפתוחה.
ונושבת האש כמפוח,
רוח אלוה עלינו צלחה.
אל אשר שם תלך לה הרוח,
שם ילך בן ברק ברכבו.
מארבע הרוחות היא תשוח,
רוח חדש אתן בקירבו.

הסופה מגולן,
הסופה מגולן,
תתקדם והרוח נושפת,
הסופה מגולן,
הסופה מגולן,
מרכבות הפלדה היא עוטפת.

עם מרכב הפלדה העוברת,
אכופף גבעולי השיחים.
ובשוך הסופה הסוערת,
אז אשזור לי זר של פרחים.
לזכרם של אחי שלא קמו,
במלחמת ימים נוראים.
הפרחים שבזר לא יידמו,
אלה ינצו לימים הבאים".