ילדתי היקרה. יום אחד את תעלי לאוטובוס והנהג יעיר לך על איך שאת לבושה. או שתלכי לבית הספר והמנהל יעיר לך על איך שאת לבושה. או שתלכי לים, או שתלכי לגניקולוג או שתתגייסי לצבא. הסבירות שמישהו יגיד לך משהו שהוא לא אמור להגיד לך, או יעשה לך משהו שהוא לא אמור לעשות לך, היא 100 אחוז.
בעקבות כמה מקרים (מבודדים כמובן, ושכמובן אין ביניהם שום קשר, כמובן) שבהם נהגים ונוסעים בתחבורה הציבורית, הורו לנערות ולנשים להתכסות לשבת מאחורה לא לעלות, בימים אלה מסתובבים ברשת כל מיני עלונים ודפי הסבר שמזכירים שמותר לך ללבוש הכל ולשבת איפה שאת רוצה בתחבורה הציבורית. מה שהם לא מסבירים זה איך את אמורה להרגיש. בשביל זה אני כאן.
לפני כמה ימים עמדנו במרפסת ושמענו את קול המואזין. שאלת אותי אם יש מואזין אישה. עניתי שלא, ונהיה לי קווץ' בבטן, כי ידעתי מה הולכת להיות השאלה הבאה. לראשונה בחייך, הסברתי לך שפעם היו אנשים שחשבו שנשים לא יכולות לעשות כל מיני דברים, וחלק מהמנהגים האלה נשארו. לראשונה בחיי, ראיתי אותך מתמודדת עם זה - ונשבר לי קצת הלב. אני מניחה ששתינו בנות מזל שזה קורה רק לך עכשיו?
באיסלאם, ובעצם בכל שלוש הדתות, הגבר הוא זה שבדרך כלל מוביל את התפילה. בכל שלוש הדתות הסיפורים מספרים בעיקר על גברים ועל ידי גברים. בכל שלוש הדתות מכסים את הנשים. בנצרות קצת פחות, אבל זה אולי כי ממילא קצת פחות חם להן שמה, אבל אל תתפסי אותי במילה. איכשהו, יהודים מתעקשים שהם הדת הכי טובה, אבל זה מה שכל הדתות אומרות. לא ניסיתי אף דת אחרת, אז אין לי באמת דרך לדעת.
צפו! תעוד ראשון - מקבוצת נערות שעלתה הבוקר לאוטובוס באשדוד והנהג שלח את הנערות לשבת מאחור ודרש מהן להתכסות, על 2 הבנים שהיו איתן הורה לשבת מקדימה
— דמוקרטTV (@Democrat_TV) August 13, 2023
בסרטון מגוללות הבנות מה עבר עליהן בנסיעה
צילום: בונות אלטרנטיבה@BonotAlt pic.twitter.com/VDX6e51f2j
אלמלא היינו מאחרים בטירוף לבר המצווה של יהודה ויהונתן בשבת האחרונה, היית רואה אותם מקבלים על עצמם "עול תורה". עול תורה אומר שיש מעכשיו כל מיני דברים שהם צריכים לעשות ולא לעשות. זה משהו שהוא מאוד חשוב לאנשים דתיים. אנחנו לא דתיים. כלומר, אבא ואני לא דתיים, אבל אם תרצי - את יכולה להיות. כן יש לנו חברים דתיים, וחוץ מזה שהם נחמדים, כיף לי להיות חברה של אנשים שונים ממני, כי זה מעניין וגם גורם לי לצאת קצת מאזור הנוחות. אני מניחה שאם היינו אמא ואמא (כמו האמהות של אסיה), זה בטח היה יותר קשה.
• • •
כל אלה חוקים שהחליטו עליהם לפני אלפי שנים. גם חוקים שמסבירים איך נשים ונערות אמורות להתלבש ולהתנהג. את עוד לא יודעת שום דבר מזה, אבל אז נשים היו רכוש, כמו בית או שדה חיטה או עדר צאן, וכל החוקים האלה נועדו לשמור עליהן. לפני קצת יותר ממאתיים שנה קמו נשים שדרשו שיתחילו להתייחס אליהן אחרת, שיתנו להן זכות הצבעה, שיתנו להן לנהוג ולפתוח חשבון בנק, ובזכותן יש היום נשים בכנסת ובממשלה שמחליטות איך לנהל את המדינה שלנו.
למה אחרי כל כך הרבה זמן יש מי שמנסה להכריח אותנו לחיות לפי החוקים ההם? כי להשתנות זה קשה ומפחיד. נכון, לפני אלפיים שנה לא הייתה מעלית שבת, ועכשיו יש. זה השתנה כי האנשים שמחליטים מה לשנות היו צריכים לעלות במדרגות. מדרגות זה קשה לגדולים. אגב, אלה שמחליטים? הם גם כולם גברים.
הם יגידו לך שזה עניין של נימוס או התחשבות בזולת, אבל איכשהו זה תמיד הנשים שחסרות נימוס. הם יגידו לך שהפרדה יכולה להיות נוחה גם בשבילך, אבל ישלחו אותך לשבת תמיד אחורה, תמיד בצד, תמיד בסוף. יום אחד את אולי תעלי על אוטובוס, ואולי הנהג יגיד לך שאת לא לבושה כמו שצריך, למרות שתלבשי כנראה סתם מכנסיים וחולצה.
יום אחד את אולי תיכנסי לחדר האוכל בצבא והקצין יגיד לך שהנוכחות שלך שם מפריעה לו לאכול. יום אחד אולי תלכי לרופא, והוא יעיר לך שאת לא מתנהגת כמו שצריך, כאילו מין הוא משהו שאת נותנת למישהו ולא מעשה הדדי בין שני אנשים בוגרים. באף אחד מהמקרים האלה זה לא יהיה קשור אלייך, במה שאת רוצה, במה שיועיל לך. זה תמיד יהיה קשור בגוף שבמקרה נולדת בו. וזהו. זה הכל.
• • •
זה רק גוף. לכולם יש כזה. וכשזה גוף יפה, לפעמים הוא מעורר מחשבות על מין. לכולם יש כאלה. כמו כל חיה, אנחנו מתוכנתים להתרבות. כמו שלמדת לא לקחת חפץ לא שלך בלי רשות, ככה את גם יודעת שאסור לגעת בגוף של מישהו אחר בלי רשות. וזהו. זה כל מה שזה.
מי שרואה בגוף שלך נשק, בוחר לשאת בעול הזה על הכתפיים שלו. שלו, לא שלך. וכשהרגע הזה יגיע, כי הוא יגיע, יכול להיות שתתווכחי, שתצעקי, שתשלפי את המצלמה. יכול להיות שתשתקי, או תתעלמי, או תקפאי, כי זה יקרה בהפתעה, את לא תראי את זה מגיע ואולי לא תרימי את ההגנות בזמן. אני מקווה שיהיה לידך מי שיזכיר לך שלא עשית שום דבר רע. שבלי קשר לאמונה כזאת או אחרת, האמת היחידה - היחידה! - היא לכבד כל איש וכל אישה. שהגוף שלך הוא בסך הכל הכלי שבו *את* נמצאת.
אני מקווה שהמשפחות של הבנות שנדרשו להתכסות מגישות תביעה נגד חברת האוטובוסים. אני מקווה שהמפרסמים ששלטים שלהם הושחתו יציבו עוד ועוד כאלה, ושהמשחיתים ייתבעו בגין השחתת מקרקעין. אני מקווה שבבני עקיבא יחזרו לפעולות מעורבות. אני מקווה שיזמינו אותי פעם להופיע במופע סליחות. כי אמא שלך אמנם לא מאמינה באלוהים, אבל היא כן מאמינה בכבוד הדדי. בשוויון. בחופש מחשבה. ויותר מהכל, אמא שלך מאמינה בך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו